יומיים קשוחים בשלושת הפסגות של לאברדו

טיול מדהים ביופיו, קשה ובעיקר מספק באחד מהמקומות היפים ביותר בדולומיטים. מומלץ לכל מטיבי הלכת

תאריך הטיול2014 M08
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתיוני - סוף ספטמבר (מומלץ לברר על מצב השלג לפני ההגעה

רקע

בסוף שנת השירות (הדכרת טיולים בביס"ש הר הנגב) יצאנו כמה חברים לטיול בהרי הדולומיטים של איטליה, התחלנו ב4 ימים על הAlta via 1 (יסופר בסיפור אחר) לאחר 4 ימים מדהימים הגענו לעיירה קורטינה (Cortina d'Ampezzo). כאשר הסתכלנו בארץ על טיולים באזור זה כל פעם מצאנו פוסט או איזכור לדריי זינן (Drei Zinnen), ומכיוון שמליון איש לא טועים החלטנו לשאול גם שם וכמובן שקיבלנו את התשובה הצפויה "מקום מדהים שווה ביקור". אך כמובן שהמקומים והאירופים בכללי דיי עצלנים, אופן הטיול שלהם הוא לקום ב9:00 לאכול משהו טוב, לצאת ב10:00 למסלול ללכת בקצב מטורף (בלי פקל קפה) עם תיק קטן עד 13:00 לעשות עצירת צהריים של שעה באיזה מסעדה עם בירה ולהמשיך לרוץ עד 17:00, להגיע לבקתה ולשתות בריה עד 22:00 וחוזר חלילה. לכן ששאלנו הם חשבו לצאת בבקר להגיע עם אוטובוס לפסגה להקיף ולרדת בערב חזרה. כמובן שבתור ישראלים רצינו לעצור לקפה ולראות את הנוף ולכן תכננו את הדברים קצת שונה.

ציוד + הגעה

התיכנון השונה כלל כמה דברים חשובים:<br />כמובן שקנינו מפה של האזור 1:200,000 הייתה מספקת למרות הקנה מידה הגדול (עלה 10 אירו) חשוב להגיד כל קו גובה שם מסמל 50 מטר לאומת ישראל - 10 מטר, הפרש משמעותי מאוד!<br />כמו ישראלים יצאנו עם תיקים גדולים (65+10) בערך וכדי לחסוך בכסף קנינו אוכל בקורטינה ובישלנו בשטח.<br />כמו כן עשינו משהו שאסור אך חוסך המון כסף ומוסיף לחוויה, ישנו באוהלים. היינו חמישה, סחבנו 3 אוהלים (2,2,1) וכל אחד לקח שק"ש ומזרון שטח. התיקים לא היו קלים (20-23 ק"ג) אך מתנחמים בזה שלא היינו צריכים לסחוב יותר מ1.5 ליטר (בכל מקום שם יש מים). כמובן שטיילנו עם נעליים טובות וציוד מספק.<br />טיפ: מומלץ לתכנן מראש ולא להגיד יאללה נסתדר שנגיע ויותר מזה לתכנן כמה תוכנית חלופית וחלופית לחלופית כי אתה לא יודע מה יפול עליך.<br />הגעה:<br />כמו שאמרתי אנחנו התחברנו מטרק אחר אך ההגעה לקורטינה משדה התעופה בוונציה פשוטה מאוד, ישנו קו ישיר (בערך 40 אירו) שמגיע פעמיים או שלוש ביום (תלוי ביום, רצוי לשאול בשדה) עד לתחנה המרכזית בקורטינה. ליד התחנה המרכזית ישנו לוח שבו מופעים המלונות בעיירה, כמה כוכבים ואם ישנו מקום, כמובן שיש טלפון להתקשר למלון ולשאול. כמו כן ישנו מרכז מידע לתיירים שבו ממליצים לכם על דברים (לא עוזר כמו שנשמע).

יציאה לטיול

לאחר יום מנוחה ופעם ראשונה שישנו במלון, שהיה נחמד מאוד ואפילו זול (40-50 אירו לאדם כולל א. בוקר) יצאנו לפי התכנון בסביבות 10:00 לתחנה המרכזית - דקת הליכה מהמלון ותפסנו את הקו שמגיע לאגם מיזורינה (עולה 4 אירו) ירדנו באגם למרות שבדיעבד האוטובוס הגיע עד לתחילת המסלול, הסתכלנו על המפה וחשכו עניינו, הבנו שיש לנו עד להגעה לשלושת הפסגות 6-7 ק"מ עם כמעט 600 מטר עלייה עם תיקים מלאים.

יום 1

לאחר מנוחה קצרה והרבה התמרמרות על כמה הליכה יש לנו היום התחלנו ללכת (סליחה לטפס) בהתחלה הלכנו לאורך אגם מיזורינה, אגם יפה ביותר והנוף מסביב גם מאוד עוזר. בסביבת האגם ישנן המון חנויות לתיירים, סופר ומלונות. לאחר שעזבנו את אגם מיזורינה וטיפסנו לא מעט על דרך המקבילה לכביש הגענו ליעד הבא שלנו, אגם קטן יותר בשם "אנטורנו" מקום מאוד יפה עם גשר יפה מעץ וברזייה שתמיד זורמים בה מים (אירופאים), החלפנו לבגדי עלייה (בגדים קצרים אך בלמעלה של התיק הפליז בשלוף לעצירות). משם המשכנו בטיפוס אך עדיין לא היה מאוד תלול לאורך 1.5 ק"מ עד שהגענו לנק' ההתחלה של העלייה הרצינית, שביל מספר 101, התחלנו בטיפוס בתור יער בשיפועים משוגעים וכמובן שהתיקים לא הקלו אך ההליכה ביחד תמיד דרבנה וכל פעם מישהו אחר הוביל. באופן דיי מוזר אך הגיוני יצא שהלכנו בערך 20 דקות בקצב טוב מאוד עד רצחני ואז עצרנו לנוח, לשתות ולהתרענן משהו כמו 20 דקות, סיימנו את החלק הראשון של העליה ואז ראינו את ההמשך, היינו בשוק אך עדין בראבק ונתנו פייט בהמשך הדרך, לאחר כמה ליטופים של פרות, המון התנשפויות, כמות זיעה משוגעת כמה תמונות ועזרה מהחברה הגענו לתחילת המסלול המקיף את שלושת הפסגות של לאברדו (דריי זינן), עצרנו שם הוצאנו מיד את הפליזים, ואכלנו ארוחת צהריים מפנקת וקפה (קנינו בסופר בקורטינה לחמים, גבינות קשות, נקניקים מדהימים, ריבה ודברים שמבאים אנרגיה). הנוף מלמעלה היה משגע, נוף עוצר נשימה!<br />לאחר הפסקה של בערך שעה התחנו ללכת על השביל המטיול ביותר שהיינו בו לאורך כל הטיול באיטליה, לא היה צפוף פשוט ראינו הרבה אנשים (כל הגילאים 1-100) עם זאת הנוף מהשביל היה מרשים, פסגות גבוהות ומושלגות ומתחתיהם עיירות ציוריות, מדהים! בדרך ראינו 4 מטפסים מטורפים שעולים על אחת המפסגות של הדריי זינן (לא הגיוני) ולבסוף הגענו לבקתה הרחוקה יותר הנקראת בשם לא אחר מ"לאוורדו". עצרנו ליד סוסים דלמטיים ולאחר מנוחה קצרה המשכנו בטיפוס האחרון לאותו היום אל אוכף מדהים בגובה 2450 מטר בערך, למעלה היה דיי קר השעה הייתה כבר לקראת 15:00 ולא היינו סגורים על מה עושים (תכננו קודם!) החלטנו שממשיכים עד שמגיעים לעמק. המרחק היה הגיוני 3-4 ק"מ אך לא היינו מוכנים לירידה שהייתה לנו, הייתה דרך קשה מאוד ולרוע מזלנו השמיים התקהו והתכסו בעננים, לאחר ירידה קשה ביותר לגב, לברכיים ולמוח וכמות לא הגיונית של חמוציות הגענו לקר דשא באמצע המסלול, ראינו שיש שם מקום למדורה, הנחנו את הבירות (שקנינו בסופר) בנחל ופשוט ישבנו למשך 40 דקות.

לילה

לפני המשך הסיפור חשוב להבהיר, בשמורות הטבע שם אסור לישון בשטח, אסור להבעיר אש ועוד המון איסורים! קחו זאת בחשבון לא יודע מה היה קורה אם היו תופסים אותנו.<br />אחרי הישיבה הארוכה הכנו מדורה אך בישלנו על בנזיניה (מומלץ ביותר) וניכנסו לישון באוהל, מתישהו בלילה התחיל גשם משוגע, זו הייתה הפעם הראשונה שתפס אותנו גשם, ישנו ממש גרוע האוהל שלי התמלא מים ורוב הדברים נרטבו לגמריי (מבאס נורא, פשוט רצוי לשקיע באוהל אטום!) קמנו מאוד מוקדם בכדי לא יתפסו אותנו, היינו סחוטים, גם ממים גם מלילה קשה וגם מההליכה של אתמול. התחלנו ביום סגרירי עם ערפל שלא איפשר לראות 80 מטר קדימה. התנחמנו במצבור אוכמניות מדהים שרומם את המצב רוח ולבסוף הגענו לבקתת ציידים (נשמע מפחיד אך פשוט בקתה עם שולחן שניתן לשהות בא, חבל שלא ישנו בה). שם אכלנו ארוחת בוקר מפנקת עם צ'אי מירושלים והתחלנו את היום השני.

יום שני ואחרון

בשלב זה הבנו שלא נישן עוד לילה בחוץ (הכל היה ספוג במים) החלטנו לחזור לתחתית הדריי זינן ומשם כמו שבאנו לאגם מיזורינה וקורטינה. לאחר הארוחה המפנקת יצאנו התחלנו בעליה התלולה ביותר שהייתה לנו (2 קווי גובה - 100 מטר אחד על השני במפה) הייתה עלייה קשה מאוד, פיזית ומנטלית אך עם זאת היער שהקיף אותנו והפכפוך של המים עשו את שלהם לאורך כל הטיול. בסוף העלייה עצרנו לנוח ולתכנן את ההמשך (היינו גמורים) המשכנו ללכת על השביל הצר לאורך הנחל עד שהתחברנו לשביל רחב שעשה לנו טוב בלב עד שהגענו לתחילת העלייה לדרי זינן (התחלת מסלול 101 לעוקבים) משם חזרנו באותה הדרך שבאנו לאגם אנטורנו ומשם לאגם מיזורינה וכך למעשה הסתיים יום הטיול האחרון באיטליה המקסימה!

קורטינה

עיירה הבנויה על תיירות עם תחבורה טובה לתיירים ומטיילים, את הפרטים המדויקים ניתן להשיג בתחנות המידע שם, בעיר יש המון הופעות ופסטיבלים, ממש מומלץ (תזמורות כמעט כל ערב) כמו כן רצוי לאכול פיצה! וכמובן איך אפשר בלי לצאת בערב לשתות איזה בירה בכוס של ליטר. בעיירה ישנו את הרחוב המרכזי עם המון חנויות, תיירים ומקומיים שמנסים לעזור בגרמנית-איטלקית-אנגלית.<br />אחת החניות המרשימות ניקראו LA - COPERATIVA חמש או שש קומות של חנות שיש בה הכל מסופר, לציוד לימודים, לבגדים לסכינים וכלי עבודה, מומלץ להיכנס ולקבוע שעה להיפגש בכניסה.

טיפים

כאמור, מומלץ בחום לקנות מפה של האזור (מצורפת גם בקישור מפה אונליין אך לא כל השבילים מופיעים בה) ולהכיר את כל אזור הטיול כך שאם ישנו בלת"ם (גשם, עייפות, שבר מה שלא יהיה) תדעו איך לתמרן את דרכם הכי טוב.<br />תשקיעו באוהל, שיהיה עמיד בגשם כך שאת כל הציוד מכניסים אליו בלילה ואתם חסרי דאגות.<br />תבררו טוב עד לאן האוטובוס מגיע וכמה זה עולה (יכול ליצור אי נעימות).<br />תמיד תשימו את הסופטשל/פליז בשולף, בהליכה לא קר אך ברגע שמורידים את התיק צריך משהו מחמם.<br />תדעו שאסור לישון באוהל ולהדליק אש. הקימו אוהלים עם השקיעה ופרקו אותם עם הזריחה.<br />תצלמו ותהנו כמה שיותר. המסלול פשוט מדהים ותומן ביומיים נופים מטריפים עליות וירידות לא הגיוניות וחוויות לא נשכחות!

שלושת השפיצים של לווארדו (Drei Zinnen)

המקום נקרא באיטלקית - Tre Cime di Lavaredo ובגרמנית Drei Zinnen, למעשה אלו שלוש פסגות מאוד מרשימות בהרי הדולומיט (המורכבים מסלע המשקע הימי דולומיט). מסביב לפסגות אלו ישנו מסלול מעגלי (דיי קשה וארוך) שניתן להשלימו ביום אחד.<br />בכדי להשלים את המסלול המעגלי צריך להגיע לבקתת "אורנזהוט" וממנה יוצא המסלול. ניתן לעלות באוטו אך צריך לשלם כסף בכדי לנסוע בכישב שעולה למעלה, גם אוטובוס לא זול מכיוון שצריך גם אז לשלם לכן אפשר גם לטפס למעלה ובכך גם להינות המטיפוס וההרגשה הטובה וגם לחסוך קצת!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )