טרק הפויווה

נקודות חשובות

הטרק בפארק הלאומי פויווה הוא יפיפה, ומשלב סוגים שונים של נוף בתא שטח קטן. עם זאת חשוב לזכור כמה דברים לפני שיוצאים לטרק:

- מזג אוויר - אם עד לפני שנה הייתם מריצים חיפוש בגוגל עם שם הטרק, הייתם מוצאים בעיקר כתבות על מטיילים שנתקעו על ההר, הלכו לאיבוד או משהו בסגנון. הסיבה היא שהחל מהשלב שנגמר קו היער, הסימונים אינם עקביים ובמקרה שיש ערפל או סופה, אתם עשויים ללכת לאיבוד. הקפידו לעלות להר רק כשאתם בטוחים שתפסתם מספר ימים של מזג אוויר טוב.
-הר הגעש - אם תריצו היום חיפוש בגוגל עם שם הטרק, תמצאו עדויות אחרות לגמרי. חודש אחרי שהסתכלתי לו בלבן של הלוע, הר הגעש התפרץ ושיתק חצי מארגנטינה וצ'ילה. בדקו היטב אם לא מסוכן היום לעלות על ההר.

נקודת ההתחלה יושבת ממש על הגבול בין צ'ילה לארגנטינה. כך שלטרק ניתן להגיע או מאוסורנו שבצ'ילה, או מברילוצ'ה או וישה דה אנגוסטורה שבארגנטינה. כך או כך הכניסה לפארק היא ממש מהכביש הראשי, וכל אוטובוס שנוסע עליו יוכל להוריד אתכם שם.
עם זאת - אם אתם מתכוונים להגיע מארגנטינה, זכרו כי במעבר הגבול בצ'ילה יש הגבלות על סוג המזון שיכול לעבור את הגבול. הקפידו לקנות בעיקר מזון בקופסה ולא ירקות טריים.

יום ראשון

לא משנה מאיפה אתם מגיעים, התחילו במעבר בבית העץ הגדול שבכניסה לפארק, שמשמש גם כמסעדה. שם משלמים את דמי הכניסה. תמורתם תקבלו בין היתר צילום של מפה של האזור עם סימון של השביל, מה גם שהרפוחיו בסוף היום מתוחזק על ידי המשפחה של המסעדה. כמו כן ניתן להשאיר שם ציוד ללא תשלום נוסף. ודאו במסעדה על אוטובוסים שמגיעים בחזרה ליעד שלכם, ותכננו את המסלול בהתאם

מכאן מתחילים לעלות בשביל העובר דרך היער. רובו מסומן בעיגולים אדומים. לעיתים השביל בוצי. לאורך הדרך תוכלו למצוא פרות ופירות, שיחי פטל צומחים לאורך הדרך ואפשר לקטוף ולאכול בהנאה.
בסוף היום מגיעים לקצה גבול היער ואז נפרש המראה המנצח - הר הגעש פויווה במלוא הדרו, על פסגתו המושלגת. בשעת השקיעה השמש צובעת את ההר באדום, והמראה יפיפה.
כאן ניתן למצוא מרחב דשא גדול, וכן צריף עם דרגשים מעץ (ללא מזרונים), וקמין קטן שאם חותכים עצים עם הגרזן של הצריף, ניתן לדאוג לחימום. מתחת למחנה יש נחל למילוי מים.

יום שני

קמים בבוקר וממשיכים בדרך עד שמגיעים לצומת המסומנת בשני שלטים עם חיצים (crater, banos), כאן אפשר להשאיר את כל הציוד ולהתכונן לחלק הארי של הטרק - הטיפוס לפסגת הר הגעש. זהו טיפוס קשה וארוך, בין אם הוא מתקיים כשמזג האוויר טוב ואז על קרח או על השלג. עקבו טוב טוב אחרי הסימנים או עקבותיהם של אלה שהיו לפניכם, אל תתאיישו אם לאחר טיפוס ארוך עוד לא ראיתם את הפסגה. המראה מלמעלה מדהים. לועו של הר הגעש משאיר את כולם עם פה פעור, וברקע - כל ההרים של מחוז האגמים הצ'יליאני והארגנטינאי. זהו ללא ספק רגע השיא של הטרק. מכאן, אם יש לכם במקרה שקית ניילון (אבל גם אם לא), אפשר להחליק על הקרח את הדרך למטה. רק היו זהירים לאן אתם מחליקים והשתדלו להצמד לשביל.
כעת - קחו את התיקים והתחילו לצעוד בכיוון המעיינות החמים. כאן הדרך היא באזור שנראה מדברי, ללא כל שביל, רק בין שני עמודים שהמרחק בינהם הולך ומתארך ככל שמתרחקים מההר. שימו לב טוב טוב לאן אתם צריכים ללכת, והשתמשו בחוש הריח שלכם, כשתתחילו להריח גופרית - אלו הם המעיינות החמים. אל תצפו לחמת גדר, זה נחל קר שממנו יוצאות כמה נביעות חמות, יש אזורים קפואים ויש לוהטים, צריך למצוא את האיזון. אבל זה נחמד, הקימו פה את המחנה ליום השני.

ימים שלישי +רביעי

החלק השלישי של הטרק מגיע לשדה גייזרים. החלק הזה לא מסומן כמעט בכלל, ופה בדרך כלל רוב האנשים נוטים להתברבר וללכת לאיבוד. שימו לב טוב טוב לאן אתם הולכים. עקרונית, צריך להמשיך ללכת על השביל, להסתכל טוב במפה ולוודא שאתם בכיוון. בדרך צריך לחצות נהר. המשיכו ללכת לאורך השביל עד שתתחילו לראות את הגייזרים עולים מהשדה.
כעת חזרו למעיינות החמים, קחו את הציוד והמשיכו למטה. אפשר לישון לילה ברפוחיו ולהמשיך למחרת, אפשר גם לא ללכת לגייזרים ולרדת באותו היום. אפשר עוד מלא דברים, צ'ילה היא מדינה דמוקרטית, זה רק תלוי מתי יש לכם אוטובוס.

טיפים

• משקפי שמש חובה! השלג והקרח מסוגלים לסנוור את העיניים לחלוטין.
• אם יש לכם מצפן קחו אותו. בקרבת הר הגעש קחו אותו בערבון מוגבל (ההר יוצר שדה מגנטי שמסית אותו מעט) אך כשמתרחקים ממנו הוא עשוי לעזור
• דברו עם אנשים לאורך הדרך - עם אנשים שיורדים מההר כשאתם עולים אליו ועם אנשים שחזרו מהטרק כשאתם יוצאים, כך תדעו בזמן אמת מה קורה שם.