טרק פסגות הבלקן (Peaks of the Balkans)

טרק פסגות הבלקן הוא אחד המסלולים היפים שטיילנו בהם. הטרק מעגלי ועובר בין שלוש מדינות: אלבניה, קוסובו ומונטנגרו. המסלול מאתגר ודורש כושר טוב - בכל יום הולכים בממוצע כ-17 ק"מ ויורדים ועולים כ-1,000 מ'. אורכו המלא של המסלול הרשמי הוא 192 ק"מ המחולקים ל-10 ימי הליכה אבל ניתן לצמצם את שעות ההליכה בכל יום במידה וסוחבים ציוד בישול ולינה בשטח או לקצר את המסלול כולו (ראו למשל יום 3). את המסלול עשינו באמצע ספטמבר 2015. אתר הטרק הרשמי: www.peaksofthebalkans.com

תאריך הטיול2016 M02
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתיוני-ספטמבר

מידע כללי

כסף: המטבע בו משתמשים בטרק הוא יורו, אבל מומלץ לקחת למסלול קצת לק אלבני בנוסף – הוא קטן יותר ובחלקים האלבנים שימושי למדי. במהלך הטרק ישנן שתי ערים בהן ניתן למשוך/להמיר כסף: Peje (מרחק נסיעה קצרה מהשביל) ו-Plav.
אוכל: האוכל היה צמחוני ברובו. המארחים יאכילו אתכם במה שהם עצמם אוכלים ולרוב אפילו תשבו יחד איתם במטבח שהוא גם הסלון, חדר השינה וחדר האוכל. מרקים, מאפים מקומיים (בורק), סלטים, גבינה יבשה וצ'יפס (כן, צ'יפס) הן המנות נפוצות, הכל כמובן תוצרת מקומית.

לינה: הטרק מחולק באופן רשמי כך שבסוף כל יום מגיעים לכפר שבו ניתן ללון (ברוב הימים אין כפרים נוספים על הדרך). אם תיקחו אוהל, תוכלו כמובן לפצל למקטעים קצרים יותר לפי מידת היכולת והרצון. מקומות הלינה בטרק הם לרוב כפרים קטנים או מקבץ בתי קיץ של חקלאים מקומיים שישמחו לארח אתכם אם תגיעו בעונה. החל מאמצע ספטמבר כשמתקרר והילדים חוזרים ללימודים, מתחילה העזיבה למשכנות החורף בעיירות הסמוכות. לשמחתנו בכלל ימי הטרק מצאנו מארחים מזמינים ולבביים. יוצא מן הכלל היה הכפר Babino Polje (יום 6) שבו מצאנו מקום לינה יחיד בקושי רב. עלות לינה ממוצעת היא 15-20 יורו לאדם והיא כוללת ארוחת ערב ובוקר. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, אין סטנדרט, אך אצל כל המארחים שלנו הרגשנו תחושת נעימות ביתית. במרבית הבתים נהוג לחלוץ נעליים בכניסה, לכן מומלץ להביא כפכפים.

תקשורת: מרבית ימי הטרק הם באזורים מבודדים, ללא חשמל וכיסוי סלולרי. כרטיס הסים המקומי שקנינו של חברת T (דויטשה טלקום, רח' Bulevardi Skënderbeu בשקודר, פתוחים עד השעה 21:00. 200 לק: G2, 2000 דק' לחודש ימים רק באלבניה) שימש אותנו בעיקר לפני ואחרי הטרק. היות ויכולים לעבור מספר ימים מנקודת חשמל אחת לבאה כדאי להצטייד במטען נייד או סוללה נוספת לסמארטפון עבור השימוש בתוכנת הניווט שהוכיחה את עצמה כחשובה יותר מהמפה עצמה.
לקחנו איתנו מילון תמונות (כלומר, דף שעליו הדפסנו כמה תמונות) שכלל תמונות של מים, ירקות, מגוון סוגי עוף ובשר (כדי להסביר מה אנחנו לא אוכלים), שירותים, מקלחת וכו'. מומלץ. כמו כן, הכנו מילון קטן שכלל מילים וביטויים בסיסיים באלבנית כמו: כמה זמן, כמה עולה, מתי, היום, מחר וכו'. גם כן מומלץ מאוד. בדיעבד היינו מוסיפים עוד מילים כיוון שזה שיפר משמעותית את התקשורת עם המקומיים. גם בקוסובו מדברים אלבנית כך שאותו מילון יתאים גם שם ובמונטנגרו מדברים סרבו-קרואטית כך שגמגומים ברוסית בסיסית הספיקו.

גז: אין באלבניה בלוני הברגה אלא רק נקירה, ולכן נאלצנו לקנות כירה שלא ניתנת לפירוק ותפסה נפח לא קטן בתיק לאורך הטרק. ברח' הראשי בשקודר היו מספר חנויות לציוד גז. עלות הבלון הייתה 400 לק ועלות הכירה 800 לק.
מים: לאורך המסלול ישנן נקודות מים שמרביתן הן למעשה נביעות עם צינור שיוצא מהאדמה/סלע. המים טובים לשתייה אך ההסתמכות עליהן הוכיחה את עצמה בעייתית כי חלקן היו קשות לאיתור או ייבשו (שנת 2015 נחשבה ליבשה בפי המקומיים). קיימים גם פלגי מים חשופים מעת לעת, לשיקולכם (אנחנו לא ניסינו).

סימון שבילים וניווט: בשלושת מדינות הטרק הסימון המקובל לכלל שבילי הטיולים הוא אדום-לבן. הדבר עשוי ליצור בלבול כששני שבילים מצטלבים ולכן בצמתים גלו ערנות. המונטנגרים אף הרחיקו לכת והבדילו עצמם בסימון של עיגולים (כמו מטרה) שאינם מצביעים על כיוון התקדמות לרוב. למעט אזורים מסוימים, מרבית הטרק מסומן באופן סביר והשביל אינו מותיר מקום להתלבטות. אבל! לא ניתן להסתמך על מפת הנייר והסימונים בלבד ומומלץ מאוד להשתמש בתוכנת ניווט. לדברי אחד המקומיים שהיה מעורב בבניית המיזם של השביל, הסימון החסר נובע מכך שהממשלות הרלוונטיות לא רואות בטרק מקור הכנסה תיירותי חשוב מספיק ולכן הן לא השאירו תקציב לתחזוקת הסימונים לאחר השקת המסלול.

אנחנו השתמשנו באפליקציית Open Street Map החינמית לאנדרואיד שניתנת לשימוש גם ללא חיבור לאינטרנט. אחרי שמורידים את האפליקציה יש להוריד את המפות הרלוונטיות (אלבניה, קוסובו ומונטנגרו) - הגדרות -> Manage map files. כמו כן, כדי להציג את המסלול היכנסו לשכבות מידע -> תגללו עד למטה ל:Other Map Attributes -> Hiking symbol overlay -> בחרו באיזה משתי האפשרויות שיותר נוחה לכם. התוכנה דורשת מעט היכרות מקדימה והורדת קבצים כבדים, לכן מומלץ להתחיל לתפעל אותה טרם היציאה למסלול. ישנן כמובן גם אפליקציות נוספות. רמת הדיוק של ה-GPS מגיעה למטרים בודדים ובחלקים מסוימים של הטרק פשוט לא ניתן היה להבחין בשביל בלעדיה. עם זאת, ישנם כפרים שלא הופיעו בה ונאלצנו לאתר אותם ידנית על ידי השוואה של התוואי על המסך לזה שעל מפת הנייר או באמצעות הזנת נ.צ לתוכנה. גם בימי ההליכה הקצרים יותר, כדאי לתכנן את היום כך שיכלול זמן להתברברות בשטח כדי להימנע מהגעה בחשיכה. הערה חשובה(!): ישנו יום בטרק שבו לא ניתן להסתמך על המפה הרשמית והאפליקציה שמבוססת עליה, זהו היום בו צועדים מ-Doberdol ל-Milishevc (ראו יום 3).

את המפה רכשנו מאמאזון וניילנו בעצמנו (מומלץ). בעלת הגסטהאוס שבו ישנו בשקודר אמרה שהיא גם יכולה להשיג את המפה ואפשר לרכוש אותה ישירות בסוכנות הנסיעות של Rosa Rupaj שנמצאת ככל הנראה מול הגסטהאוס בעלות של 9 יורו.
יש לציין לגבי המפה שהזמנים המפורטים בצידה האחורי של המפה מדויקים יחסית, לא כולל הפסקות כמובן. גם הזמנים המפורטים בסיפור הדרך הם זמני נטו, לא כולל הפסקות מנוחה ואוכל.

יום 0: נחיתה באלבניה והגעה ל-Shkoder

משדה התעופה אין אוטובוסים ישירים לשקודר אלא רק ממרכז טירנה ולכן בחרנו לקחת מונית ספיישל (30 יורו). הנסיעה ארכה כשעה ורבע. התאכסנו בגסטהאוס Mi Casa es Tu Casa של אלמה, אשה מעוררת השראה שמארחת ברוחב לב, האווירה צעירה והחדרים נעימים (30 יורו לחדר כולל ארוחת בוקר מינימלית). הגסטהאוס ממוקם על רחוב ראשי בסמוך למדרחוב ושם התארגנו על כסף (הבנק פתוח עד 16:30), כרטיס סים, גז והצטיידויות אחרונות.

יום 1 (9 שעות): Theth ל-Valbone

ה-Furgon (סוג של מונית שירות) משקודר לת'ת' (Theth) עולה 10 יורו לאדם ויוצא בסביבות 7:30. אנחנו ביקשנו מבעלת הגסטהאוס שתזמין לנו מקומות על הפורגון והוא הגיע לאסוף אותנו מהגסטהאוס. משך הנסיעה כשעתיים וחצי (תלוי בכמה סידורים הנהג רוצה להספיק בדרך).
החיבור למסלול הוא מחלקו הצפוני של הכפר ת'ת' ומתחיל בעליה תלולה אל תוך יער שצופה על העמק. כעבור 3 שעות מגיעים ל"בית קפה" (לא בדיוק סטארבקס) ביער ומשם עוד כשעתיים של עליה עד לפס. לאורך החלק הזה יש תנועת מטיילים ערה, גם של מקומיים (בסופ"ש) וגם של תיירים שעושים בעיקר טיולי יום, ואינה מעידה על יתר ימי הטרק בהם פגשנו מטיילים בודדים בלבד. מהפס מתחילה ירידה תלולה וכעבור שעתיים מגיעים אל בית קפה נוסף – קפה סימוני (אל תתרגלו לבתי הקפה, באמת) וממנו שעתיים נוספות עד למלון Fusha e Gjes בפאתי ולבונה (Valbone). המלון נמצא למעשה ב-Rragam וכדי להגיע לולבונה יש להמשיך ללכת על הכביש עוד כ-3 קילומטרים. אנחנו הגענו לקראת החשיכה ולכן נשארנו לישון במקום הראשון שמצאנו בו חדר פנוי - אצל Mark Lamthi. שילמנו 15 יורו לאדם עבור לינה, א. ערב וא. בוקר.

יום 2 (8 שעות): Valbone ל-Doberdol

בעל הגסטהאוס הקפיץ אותנו לצ'רם (Cerem) בעבור 35 יורו. משך הנסיעה כ-15 דק' על כביש סלול (מומלץ) ואז עוד כ-40 דק' בדרך עפר במעלה ההר עד לכפר (לשיקולכם, דרך ללא נוף). מצ'רם מתחילה עליה מתונה וכשהיא מסתיימת כעבור שעה וחצי מגיעים לבית קפה שממוקם על דרך ג'יפים שמובילה למונטנגרו. כעבור כשעתיים הליכה, שכוללים ביקור קצר במונטנגרו, מגיעים לבית קפה בהקמה שצפוי להיפתח ב-2016, והוא שוכן ממש על הגבול בצד האלבני. אחרי שעתיים נוספות מגיעים לבלצ'ין (Balqin) וממנה שעתיים וחצי לדוברדול (Doberdol). בדוברדול ישנו אצלBashkim Memia (15 יורו לאדם) אבל גם הגסט האוס הראשון בכניסה לכפר נראה מבטיח. האירוח היה מכל הלב וכלל ארוחת ערב, בוקר ופיקניק לדרך ואפילו אספקה סדירה של עצים לאח כדי שלא יהיה לנו קר.

יום 3 (8.5 שעות): Doberdol ל-Milishevc

מדובר באחד הימים היפים בטרק שבו ההליכה היא על תפר הרכסים והנופים נפרסים משני צדיו. אין צל אבל יש הרבה נוף (: לאורך מרבית ההליכה, עד לכפר Roshkodol, אין צל או מקורות מים. בעל הגסטהאוס ליווה אותנו אל החיבור לשביל שמתחיל בעליה תלולה לפס בין שתי הפסגות המשקיפות על העמק. העליה לפס ערכה שעה וכעבור שעת הליכה נוספת (ברוכים הבאים לקוסובו!) הגענו לשלט עץ שמורה להמשיך לכיוון Bjeshka e Belegut. יש לשים לב שכדי לא לרדת לBjeshka e Belegut צריך לפנות שמאלה מהדרך לשביל צידי, תוכנת הניווט תסייע לא לפספס אותו.

משלט העץ ועד לפס Roshkodol – שעה וחצי. חשוב: מנקודה זו ועד לכפר רושקודול המפה הרשמית של הטרק וגם תוכנת הניווט שמתבססת עליה אינן רלוונטיות, ויש להסתמך בעיקר על הסימונים וחוש הניווט. הסימון המקורי של השביל על המפה מורה להמשיך על הרכס של הפס אך בפועל יש לעבור רכס אחד נוסף מערבה על שביל שבמפה מופיע כמקווקו מפס רושקודול לכיוון פס Ravno Brdo שם תפגשו בשלט הכוונה צהוב של הטרק. משמעות הדבר היא שמצטרפים לשביל החזור של הטרק לקטע חופף של כ-3 ק"מ (בין פס Ravno Brdo לפס Maja Bajrakut) שבסופו תגיעו לשלט הכוונה צהוב נוסף. הצטלבות זו תוכל לשמש אתכם במידה ואין לכם מספיק זמן כדי להשלים את הטרק או שמזג האוויר דוחק בכם לסיים - ניתן לקצר את הטרק עצמו למעגל קטן יותר. למעשה ניתן לבחור בין שני מעגלים קטנים (תלוי מאיזה מדינה מתחילים) או לעשות אותו בצורת שמונה במקום מעגלי. סה"כ מפס רושקודול ועד לשלט הצהוב שמסיים את הקטע החופף - שעה וחצי. ממנו ישנו שביל ירידה מזרחה אל העמק בו נמצא כפר רושקודול, הסימון התחיל ברור, אך בשלב מסוים נעלם וניווטנו באופן חופשי במורדות התלולים עד לבתים העליונים של הכפר – כחצי שעה. המקומיים הפנו אותנו לקיצור דרך ישיר ל- Milishevcשעובר ביער אבל זוג מטיילים שפגשנו הזהיר אותנו שהלך שם לאיבוד ולכן בחרנו בדרך הארוכה של ירידה מטה עד היציאה מהכפר. חשוב לציין שזו דרך ארוכה משמעותית כי הכפר גדול – ההליכה על דרך הג'יפים הראשית שלו ארכה חצי שעה. לאחר היציאה מהכפר מגיעים למזלג ובוחרים את הדרך השמאלית במעלה השביל. לפי סיפור של אחד המקומיים, לאחר מלחמת העולם השניה הכפר שימש כנקודת מעבר ליהודים שברחו מאירופה וממש לפני פיצול השביל חולפים על פני בית ישן ששימש עבורם מסתור. העליה מתחילה במתינות ומגיעה לשיאה בזמן שחוצים כפר בשם Zlanopoi (גם בו ניתן ללון) – סה"כ מהמזלג ועד ל-Milishevc שעה ורבע. את הלילה העברנו אצל Rustem Mulay בבית הראשון מימין (20 יורו).

יום 4 (5 שעות): Milishevc ל-Peje

השביל של הטרק חוצה דרך הכפר ואז מטפס בתלילות על הרכס שמימינו – תיעזרו בתוכנת ניווט כדי למצוא את ההתחלה. העלייה על ההר לא מסומנת, הניווט חופשי ורק לקראת סופה נעזרנו בתוכנת הניווט כי השביל מכוון לנקודת מעבר ספציפית שלא נראית לעין בקלות. העלייה עד לרמת ההר ערכה שעה וחצי – הנוף מנקודה זו מרהיב בניגוד ליתר היום שהוא פחות מתגמל. המשכנו לצעוד כחצי שעה נוספת עד לאגם קטן וממנו התחילה הירידה הגדולה אל העמק. הירידה תלולה למדי ואיטית, במיוחד בחלקיה הראשונים, עבורנו היא ארכה 3 שעות עד לכביש. הכביש (M9) הוא אחד הראשיים במדינה והוא מוביל לעיר הרביעית בגודלה בקוסובו - Peje (רבע שעה נסיעה בטרמפ). בשלב זה של המסע החלטנו לקחת הפסקה של יום מהמסלול ולנוח. התאכסנו במלון Dukagjini (5 כוכבים, 70 יורו לחדר עם ארוחת בוקר, בריכה, ספא, ג'קוזי וחמאם), השרירים שלנו העריכו את זה. לגבי לינה ב-Rugova Camp, אנחנו לא נכנסנו אליו אבל מטיילים שפגשנו דיווחו על חוויה לא נעימה. הדרך ל-Peje עוברת ב-Rugova Canyon שנחשב לפנינה של קוסובו ולכן אם לא ייצא לכם לחזור לטייל בו – כדאי לנצל את ההזדמנות וליהנות מיופיו, אפילו מהכביש.

יום 5: מעבר/מנוחה

מ-Peje אפשר לחזור למסלול לכמה נקודות אפשריות לאורכו של ה-9M (יש מספר קומבינציות של קיצורים בשלב זה – אפילו למונטנגרו). אוטובוסים יוצאים באופן מסודר מהעיר אבל אנחנו שילבנו בין מונית, טרמפ והליכה עד ל-Te Liqeni, שם ישנו בבקתת סקי נחמדה (20 יורו לבקתה, לא כולל אוכל אבל עם שפע של WiFi).

יום 6 (6.5 שעות): Te Liqeni ל-Babino Polje

היום מתחיל ברצף של עליות, שעה עד לאגם הראשון ומשם עוד חצי שעה לאגם השני שהיה מיובש בעונה הזו. מאגפים את האגם היבש משמאל וכעבור שעה נוספת מגיעים לשלט עץ ובוחרים את העליה ימינה לרכס הדרומי (Qafa Jelenka). כעבור חצי שעה מגיעים לפס וכעבור 40 דק' נוספות מגיעים לשלט הצהוב שלפני יומיים סימן את הירידה לרושקודול – כאן מתחיל הקטע החופף בטרק שתחום בין שני השלטים הצהובים (יום 3). כעבור 50 דק' מגיעים לשלט הצהוב השני (Pass Ravno Brdo) שממנו יורדים אל העמק של Babino Polje. הניווט מטה אל העמק הוא ניווט חופשי אבל כדאי לעשות תיקונים מדי פעם בעזרת ה-GPS. עד ל- Babino Poljeשעה ו-40 דק' – ברוכים הבאים למונטנגרו!

הערה לגבי המקום ולינה בו: בניגוד ליתר הכפרים בטרק, Babino Polje מפוזר על פני שטח גדול לאורך העמק ואין גישה נוחה אל ומהבתים הפזורים לאורכו. למרות שייתכן שמקומיים אקראיים בכפר ישמחו להלין אתכם, הסתבר שבעונה הזו קיים מקום אחד בלבד ללינה "מסודרת" והוא אצל Armend (382-69914051(+. ממשיכים על הדרך הראשית כ-10 דק' הלאה אחרי שלט הפניה שמאלה ל-Plav (סטייה ממסלול הטרק) ומדובר בבית הראשון מצד שמאל (25 יורו לאדם כולל ארוחת ערב ובוקר. לא זול אבל מפנק בהשוואה ליתר מקומות הלינה בטרק. וכנראה שהוא ירצה להצטלם אתכם).

יום 7 (7 שעות): Babino Polje ל-Plav

כשעתיים הליכה עד לאגם. שימו לב שבשלב מסוים יורדים מהדרך הראשית לשביל צדי שמוביל לאגם, ויש שבילים מקבילים שמובילים לאגם, כולם כמובן מסומנים בשטח באופן זהה, לכן כדאי להציץ בתוכנת הניווט מדי פעם. מהאגם עולים חזרה לדרך הג'יפים ובשלב מסוים מתפצלים ממנה שמאלה לשביל צדי קטן שקל לפספס, לכן אם הגעתם ל-shelter ממשלתי מושקע עם גג מחודד תחזרו כמה צעדים אחורה. כעבור שעת הליכה מהאגם מגיעים לנקודת תצפית, ממנה מתחילים לרדת אל תוך היער בשביל שמסומן חלקית, בשלב זה הסמארטפון היה בחוץ כל הזמן. כעבור שעה וחצי מגיעים לבקתות רועים וכעבור חצי שעה נוספת של ירידה פוגשים את אפיק הנחל, יש לחצות אותו אל המשך השביל בצד השני. כעבור שעתיים נוספות של הליכה הגענו ל-Plav. לפי מה שנאמר לנו, בעיר היו פעילים בעבר שני מלונות ממשלתיים גדולים על שפת האגם אך תהליכי הפרטה לא מוצלחים הביאו לסגירתם ולכן קיים מחסור בחדרים פנויים בעיר. העיר אמנם לא קטנה אך אנחנו הצלחנו לאתר רק שלושה מקומות שניתן ללון בהם: Timm קפה (ממשיכים ישר בכיכר המרכזית וכעבור כמה מאות מטרים ממוקם מצד ימין), מקום נוסף נמצא ממש אחריו לאחר שחולפים על פני תחנת האוטובוס (אין למקום שם, כדאי להיעזר במקומיים לאתרו) ו-Kula Damjanova שנמצא מחוץ לעיר ואינו מומלץ אך הגענו אליו בלית ברירה (30 יורו לחדר עם ארוחת בוקר).

יום 8 (6.5 שעות): Plav ל-Theth

קיבלנו המלצה לוותר על הקטע מ-Plav ל-Vusanje שהוא יום בפני עצמו בטרק, ולקחנו הקפצה מהמלון לגבול אלבניה בעזרת מדריך טיולים מקומי בשם Admir (50 יורו לשעת נסיעה). השיחה איתו הייתה מרתקת וזו הייתה הזדמנות פז לשאול אותו את כל השאלות שהצטברו במהלך הטרק (+382-67-42-42-00 alalic@gmail.com, prokletije.com). מדובר על אחד הימים היותר מתגמלים עם נופים יפים ומגוונים. מתחילים מאגם Geshtares שהיה מיובש לגמרי בעונה, ומיד אחריו חוצים את הגבול (ברוכים השבים לאלבניה) והסימונים חוזרים להיות רגילים, סה"כ עד לפס 3 ורבע שעות. הירידה אל Theth מתחילה באופן תלול למדי ואז מתמתנת - סה"כ שעתיים ורבע מהפס עד לסיום הטרק. ישנו בגסטהאוס Harusha (20 יורו לאדם כולל ארוחת ערב ובוקר)

מ-Theth ל-Tirana

לקחנו פורגון מ-Theth לשקודר (10 יורו לאדם). מ-Shkoder חזרה ל-Tirana ישנם אוטובוסים סדירים שיוצאים כל שעה עגולה מכיכר הדמוקרטיה (Sheshi Demokracia) (300 לק לאדם). כדי להגיע לשדה התעופה כדאי לרדת בתחנת Fushe-Kruje ומשם לקחת מונית לשדה (8 יורו). בשדה התעופה שכרנו רכב להמשך הטיול (Albania Airport Rent a Car 068-401-1010( וזו כבר ההתחלה של סיפור דרך אחר (:

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )