יומיים על שביל ישראל - מהירדן למרגלות הר דבורה

יצאנו בחג השני של פסח לטעימה קטנה משביל ישראל. הפריחה מרהיבה, התבור נכבש והחשק לעוד לא עוזב (מסוכן למי שצריך לחזור לעבודה ביום למחרת)

לא יוצאים לטיול בלי מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2019 M04
משך הטיוליומיים

הקדמה

יצאנו ארבעה חברים ליומיים לאורך שביל ישראל. חזינו בפריחה יפיפיה, חסידות בנדידתן, ובנחלים ומקווי מים רבים.
מדובר בשני מקטעים ברמה בינונית-קשה, והייתי ממליצה למי שאינו בטוח ברמת הכושר שלו (כפי שאנחנו לא היינו בטוחים...) לחשוב על אפשרויות קיצור/חיתוך ובנוסף לצאת מאוד מוקדם בבוקר (ולא בשבע - כמונו).
מבחינת אוכל - סחבנו מראש אוכל ליומיים. שעות הפתיחה של הצרכניה בכפר קיש לא קבועות וראינו שלא נוכל לסמוך על חידוש המלאי בבוקר היום השני. בשוקולד ניתן להצטייד באחת מתחנות הדלק לאורך היום השני.

הסתמכתי על אוכל ללא בישול ולקחתי איתי חבילת טורטיות, שתי חבילות של קבנוס, חבילת גבינה מותכת, חבילת חטיפי אנרגיה, M&M ושקית קטנה של שקדים ותמרים. לבקרים לקחתי חבילות של דייסת שיבולת שועל בהכנה מהירה (40 גרם לשקית) - והכנתי אותם עם מים קרים במקום חמים - עובד מצויין. 40 גרם לעומת זאת זה מעט מדי ושתי חבילות כאלה לארוחת בוקר זה כבר יותר הגיוני. חלק מהאוכל חזר איתי הביתה.
היום הראשון הוא יום עם הרבה מים על הגב ואוכל ליומיים ולא מעט קילומטרים - ההמלצה הכי חמה שלי היא לחסוך בחכמה במשקל (על כך ועוד בפרקים הבאים).
מבחינת ביגוד - עדיין קריר בלילה - קחו איתכם פליז קליל.

יום 1 - מהירדן לכפר קיש

(המקטע המקורי - מכנרת מושבה לכפר קיש)

קיצרנו קצת את המקטע המקורי של השביל והתחלנו מהירדן במקום מקבוצת כנרת. מדובר במקטע ללא נקודות מילוי מים (עם הסתייגות בהמשך*) - אני בחרתי לסחוב 5.5 ליטרים מה שהתברר ככמות סבירה. בהגעה לכפר קיש נשארה לי כמות הגיונית לחיפוי על אחרים שהמים נגמרו להם, או לבלת"ם התברברות. לא ממליצה לסחוב פחות, אפשר לשקול לסחוב יותר (ולזכור שיש גם ימים חמים יותר, שכל אחד שותה אחרת ושלא עשינו את המקטע המלא. בנוסף יש מצב שהייתי צריכה לשתות יותר בעצמי...)

ערב קודם לכן קיבלנו טרמפ לשפת הירדן, קרוב לנקודה בה שביל ישראל מתפצל ממנו (אזור דגניה ב') - וזאת במטרה ללון שם את הלילה ולקום בבוקר אל המסלול. הגדה הייתה עמוסה לעייפה באנשים בכלל ובמערכות הגברה בפרט - ויתרנו על לינה על שפת הנחל והרחקנו לתוך חורשה על מנת להתרחק מהרעש - מה שהתברר כבחירה נבונה - היה עוד אפשר לשמוע את המוזיקה ממשיכה עד השעות הקטנות של הלילה...
יצאנו בשבע בבוקר והתחלנו את הצעידה (והעליה) לכיוון מצפה אלות, בחלק הזה של המסלול לא תמיד מסומן באופן מאוד ברור ונעזרנו הרבה במפה שהדפסנו.
קצת לפני עין יעלה עוברים ב"עין סאני" - זולה יפיפיה שביקרנו בה רק כמה רגעים, לפי מה שהבנו יש הבוחרים ללון שם את הלילה. יש בכניסה נביעה הממלאת את בריכת הדגים- *ויש עדויות לאנשים ששתו ממנה ושרדו כדי לספר. אינני יודעת אם מדובר רשמית ב"מי שתיה".
הדרך למצפה אלות יפה מאוד והיה נעים לטפס בציפיה לעץ הבודד שרואים בקצה המצפה. הנוף מהמצפה חסום בקוצים גבוהים (ונראה שיש אחר שמוביל לשם ומכוסה גם בקוצי ענק), רווי דבורים והרגיש לנו כמו סטייה מיותרת מהמסלול. היה מעניין לקרוא את השלט בכניסה על א"ד גורדון ועל חידושו למילה "חוויה", ואם אתם מעוניינים לשאול ספר מספריית השביל, מתחת לעץ הבודד במצפה יש ארגז ספרים. מקסים!

המשכנו בדרכנו, חלפנו על פני החללית (שבעמוד ענן מצויינת גם כ'מצפה אלות' בקטע לא ברור... אל תתנו לזה לבלבל אתכם). מפה והלאה הדרך יחסית מישורית ונעימה, התבור מלווה את רוב המסלול ומעלה בנו קצת חשש לקראת היום הבא. עברנו דרך כמה מקורות מים נעימים ויפים - בחלקם אי אפשר לחצות מבלי להרטיב את כפות הרגליים (הזהרו מגרביים רטובים!). הגענו לכפר קיש מוקדם משציפינו וגילינו במקרה את הסככה המדהימה של קיקלה, בה אפשר למצוא שירותים, מקלחת עם דוד שמש (!!), מקום למלא מים וסככה ללון תחתיה עם נוף לתבור במלוא הדרו.
בחרנו ללון באיזור אחר של הכפר כי היינו גמורים ורצינו לישון מוקדם, ובסככה לנה באותו לילה קבוצה גדולה שתכננה ללכת לישון כמה שעות אחרינו.

מצאנו פינה יחסית מוסתרת ובשתיים בלילה אותרנו ע"י כלבה נבחנית שגם השכימה איתנו בבוקר לחלק קטן מהיום השני...

יום 2 - מכפר קיש למרגלות הר דבורה

(המקטע המקורי - מכפר קיש לנצרת עילית)

בבוקר הכלבה שלא הייתה נבחנית עוד הקדימה את השעון המעורר ודחפה את אפה לתוך השק"ש שלי, ובדיעבד התברר שחבר למסע גם נאבק איתה בלילה על שק השינה שלו עצמו. מהר מאוד היצור הפרוותי התחבב עלינו ביותר.

את היום הזה התחלנו עם מים לבערך חצי יום ודאגנו לנצל נקודות מילוי לאורך המקטע.

בשבע ורבע יצאנו אל היום השני, חבולים במעט מהיום הראשון ומלווים בכלבה. ניסינו לשכנע אותה לעזוב אותנו ולחזור אל הכפר אך היא הייתה עליזה מאוד ונטולת דאגות ודהרה את דרכה לפנינו. בהתחברות לנחל תבור יש שוב מעבר מים מוצף אך אחרי שהלכנו מעט שמאלה מצאנו רפסודה עליה היה ניתן לחצות ולהשאר יבשים. הדרך על שפת הנחל קוצנית מאוד ובשלב מסויים בחרנו לברוח מהקוצים וללכת מהצד השני של הכביש. בשלב הזה הבנו שהכלבה לא תחזור הביתה בעצמה והתקשרנו לבעלים (שמספרו היה על הקולר), שלא הופתע ובא לחלץ אותה.

לקראת שבלי יש תחנת דלק עם חנות נוחות. עברנו את הצומת ופנינו מוקדם מדי בנסיון להתחבר לשביל הכחול, מה שהביא אותנו לפלס דרך ארוכה בקוצים. צריך לשים לב שקודם עוברים תחנת דלק נוספת ורק אחריה השביל הכחול מתחיל... אחרי התברברות קלה התחברנו לשביל הכחול והתחלנו את הטיפוס לתבור. העליה לא פשוטה אבל מתגמלת מאוד, ראינו כמה שממיות ולטאות זריזות, הפריחה מגוונת ומלאת הדר. ב-1200 בדיוק הגענו לפסגה וברגע שהתיישבנו אל מול התצפית פעמוני הכנסייה צלצלו. ישבנו לארוחת צהריים ומאחר שזמננו היה קצר, בחרנו לסבוב את התבור בדרך הקצרה אל השביל הירוק ממנו ירדנו. קודם וידאנו שיש לנו מספיק מים, ואז ויתרנו על ביקור במנזר ודחינו את מילוי המים לנקודה בסוף הירידה מהתבור.

הירידה הייתה מאתגרת יותר ועלי השלכת הרבים הוסיפו לחלקלקות. אני מאוד ממליצה להצטייד בנעליים טובות ומקלות הליכה למסלול הזה.

ממש בקצה השביל חנות תיירים גדולה ושירותים בתשלום של שני שקלים - בהם מילאנו מים להמשך הדרך.

צעדנו דרך הכפר והמשכנו ליער בית קשת. בדרך עברו הרבה מכוניות וכולם נופפו, צפרו לשלום ובירכו אותנו - מה ששימח את ליבנו מאוד. בדרך פגשנו בחור אוסטרי שעושה לבדו את השביל מדרום לצפון עם תיק שתפר בעצמו. ממש למרגלות הר דבורה הגיע זמננו להתפזר, להזכר שאחרי יומיים נפלאים כאלה חוזרים למשרד, ועולים על אוטובוס לתל אביב בציפיה גדולה להזדמנות הבאה.

עצות כלליות ממטיילת מתחילה למטיילת מתחילה אחרת

פרק זה כתוב בלשון נקבה אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

זו הפעם הראשונה שיצאתי לטיול בסגנון, עשיתי הרבה מחקר לפני (כי ככה אני אוהבת) והסקתי גם כמה מסקנות אחרי. להלן כמה עצותי למטיילת המתחילה:
* חסכי במשקל. זה לא הכל או כלום ולא חייב ציוד מיוחד או להיות פנאט-אולטרה-לייט בשביל זה. העבירי משחות נגד שפשפת/קרם הגנה/חומר דוחה יתושים וכו' לקופסאות קטנטנות מהביוטיקר/סקארה, וכל ציוד שאינו הכרח משמעו סיכוי גבוה יותר לכאבים, שפשפות ושלפוחיות. הכלי הקטן בתמונה המצורפת שוקל 20 גרם עם קרם הגנה בתוכו והספיק לי בכיף ליומיים כולל תרומה לחברים ועודף לטיול הבא - כשהאריזה המקורית תשקול מעל ל-100 גרם בדרך כלל.
* עם כל הרצון לסחוב פחות - יש דברים שקריטיים ויצילו לך את הטיול. הבלוג "מינימליסט בטבע" עזר לי המון להבין מה חשוב ומה לא - וזאת עם הציוד הרגיל שיש לי.
* תביני מה עלול לבאס לך את הטיול והשקיעי במניעה שלו. לי הסיוט התמידי היה שפשפות ולכן השקעתי יותר כשקניתי בגדים תחתונים ומכנסיים, הקפדתי על משחה לשפשפת (מורז - יקר אך שווה את זה) בסוף ובתחילת כל יום הליכה וואלה - פעם ראשונה ששרדתי טיול בלי שפשפת מהגיהנום.
* גרביים רטובים = שלפוחיות. גרביים קרועים = שלפוחיות. אל תעשי את זה לעצמך. תורידי גרביים ונעליים אם את צריכה לחצות מים וקני גרביים חדשים אם שלך שחוקים - זה לא שווה את זה. כמו כן חשוב לזכור שגרב זה זכר, כמו גבר. ואם הוא עושה לך אווצ'י גם הוא לא שווה את זה, אחות.
* ויתרתי על אטמי אוזניים במחשבה שבכל אופן נישן במקומות שקטים - וזה גזל ממני כמה שעות שינה. אין איך להסתמך על שקט בשטח פתוח, בין אם אנשים אחרים, כלבים נובחים, להקות תרנגולים... תעשו לעצמכם טובה וקחו איתכם אטמי אוזניים.
* אל-תוש. גם על האוזניים. אפשר לקנות אל-תוש בצורה של דאודורנט סטיק, לכתוש אותו ולשים גם בכלי קטן (ותודה לחברה שלימדה אותי את הטריק). אבל אם יתושים אוהבים אתכם, אל תוותרו. לישון זה חשוב. תעשו את אותו הטריק עם דאודורנט.
* מקלות הליכה זה מותרות אבל זה הופך את החיים להרבה יותר שקטים - מומלץ בכללי ובמיוחד אם אתן פחדניות כמוני וירידות תלולות וחלקות מקצרות לכן את החיים.
* מה שלא מחזירים ישר לתיק הולך לאיבוד, נשכח או עף ברוח.
* תבני לך ערכת עזרה ראשונה - לי היו פסלטרים, חבישות קלות, מגבוני חיטוי, תרופות אישיות וכדורים נגד אלרגיה ושלשולים, מספריים קטנות של ציפורניים ופינצטה לקוצים.
* צאי לטייל

טיפים

  • אל תוותרו על אטמי אוזניים גם אם אתם מפנטזים על לינה באיזור שקט
  • הדפיסו גם מפות וגם את התיאור המילולי מאתר טיולי - היה לעזר רב
  • מומלץ לשלב גם את עמוד ענן

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )