הפלגה מלפקס לאתונה

הפלגה קסומה ביאכטה 'אננדה' מלפקס לאתונה. החלק הראשון עם המשפחה באזור לפקס, והחלק השני עם צוות בנים מפטרס עד אתונה, דרך תעלת קורינטוס

גם ליוון חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולSeptember 2013
משך הטיולשבועיים
עונה מומלצתאביב עד סוף הקיץ

פרולוג

בסתיו 2013 השתתפנו בדליברי של יאכטה 'אננדה' מצרפת לישראל. בספטמבר הפלגנו מלפקס לאתונה, בגלל אורך המסלול הוחלט לפצל את הלג לשני חלקים – החלק הראשון עם המשפחה באזור לפקס, הפלגות קצרות בין איים קסומים ומים צלולים, סיום בפטרס, החלפה לצוות בנים, שייקח את הסירה עד אתונה, דרך תעלת קורינטוס.
אננדה הושקה למים באפריל, ובלי שנשים לב הקיץ עבר והלג שלנו הגיע. יוצאים לדרך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מלפקס לפאטרס

יום 1
טיסת בוקר מוקדמת לאתונה. בשדה התעופה פגשנו את השותפים המיועדים להפלגה – משפחת לוין. אחרי הנחיתה לקחנו אוטובוס של שעה משדה התעופה לתחנה המרכזית, ומשם אוטובוס נוסף של חמש שעות ל-Lefkada . הדרך מקסימה, מתפתלת בינות לעצים לאורך הים ובהמשך בין כפרים קטנים. הגענו ללפקס בשעה שש אחה"צ, העיירה נראית נחמדה, אבל לילדים לא היה כוח לטייל, אני התנפלתי על הסירה. חוץ מבעיות זניחות הסירה במצב טוב, התפלאתי שהפנס של האור הממוכן איננו, כנראה שלבחור יווני באחד הכפרים היה חסר פנס בקטנוע, והפנס של אננדה נראה לו מתאים. בשעה עשר בערב משפחת לוין הגיעה ובחצות נפלנו למיטות.

כבר בלילה הראשון שנתי נדדה- מה יהיה אם אלי יירדם באמצע הורדת העוגן? האם אננדה תצליח לסחוב את כל האוכל שמזל הביאה מישראל? האם עדן הבריחה מייבש שיער לסירה? האם דקל יוציא את הפקק מהבילדג' ואננדה תטבע עוד בטרם הגיעה לארץ הקודש? מי יהיה הראשון שיסתום את השירותים עם נייר טואלט? באותו לילה נזכרתי באמרה הידועה – 'הסקיפר צריך להיות כל הזמן מודאג', אמרה שתלווה אותי בכל השבוע הקרוב. ואני בכלל באתי לחופשה.

יום 2
קניות בסופר שליד התחנה המרכזית, בדיקות אחרונות של הסירה, עדכון ה- crew list ב- port police ויציאה לדרך בשעות הצהריים, הפלגה לא מרשימה במיוחד בתעלת לפקס, ולאחר מיכן ברוח גבית למפרץ הצפון מזרחי של האי Meganisi, עגינה ים תיכונית במפרץ טבעי קסום. בניסיון הראשון הטלנו עוגן, וכשרצינו לקשור חבלים לחוף בעגינה ים תיכונית, גיליתי שאף אחד לא לובש בגד ים, ואין מי שירד לחוף. גם הניסיון השני לא היה מוצלח, אבל כמו בצבא, כל דבר מתחלק לשלוש, והניסיון השלישי היה מושלם. בלילה הרוח התחזקה, קמתי מספר פעמים לבדוק את הסירה, להוריד את הכביסה ולשפצר את הדינגי.

יום 3
רחצת בוקר במפרץ, ולאחר מיכן הפלגה קצרה עם מנוע ל- Spartakhori, כשבחוץ נושבת רוח של כ- 17 קשר. מפרץ קסום באותו אי. נקשרנו לרציף של המסעדה, לא התעצלנו (למען האמת אלי לא השאיר לנו ברירה) ועלינו לכפר הקטן והחמוד שמעל המפרץ. הנוף מקסים.
המשכנו ל- Sivota כשבדרך הרוח עולה ויורדת, פתאום אלון עלה בריצה מתככי הספינה צועק שיש צב ים, כולנו חשבנו שהילד השתגע, הרי הוא בכלל היה בתוך הסירה. מבט מהיר אחורה הראה שהבחור צודק, עברנו צמוד לצב ים גדול, סיבוב אחורה, תמונות, קריאות התרגשות וחזרה לנתיב שלנו.

בהמשך הדרך הרוח כמעט ונעלמה, ואנחנו ניצלנו את המצב ונכנסנו למים. הרוח התחילה לעלות, עלינו לסירה, ובמהרה הרוח עברה את ה- 22 קשר.
הגענו ל- Sivota ברוח חזקה, גם בתוך המפרץ. נקשרנו בקלות יחסית, ובהתאם לחוקי מרפי עד שסיימנו להיקשר הרוח ירדה כליל.
העיירה קטנה וחמודה. עגינה בחינם ברציפים ליד המסעדות.

יום 4
קמנו לבוקר רגוע, מילאנו מים מהמכונה האוטומטית שברציף, ויצאנו בהפלגה קצרה עם מנוע למפרץ הסמוך - Ormus Rouda. בקצה המפרץ יש חוף רחצה כך שצריך לזרוק עוגן בכ- 20 מטר.

אחרי שהילדים גמרו להשתולל במים הרמנו עוגן וגלססנו ברוח קלילה, הורדנו את הדינגי למים וגררנו אותה עם הילדים. לפתע ראיתי רוח חזקה מתקרבת במהירות, ברגע האחרון אספנו את הילדים והרמנו את הדינגי. הרוח הפכה לקדמית ועברה את ה- 15 קשר, לא נעים בהפלגת משפחות, הורדנו מפרשים והנענו מנוע. אחרי כשעה הרוח ירדה לעשרה קשרים, הרמנו מפרשים ונהנינו מהפלגה נהדרת ל- Fiskardo שבצפון האי Cephalonia, כשפוליקר מתנגן ברקע. נכנסנו לעגינה צפופה בין שתי יאכטות כשכל הצוותים באים לעזור ולשמור על הסירות שלהם, דחיפה פה ודחיפה שם ואנחנו קשורים. עיירה חמודה מאוד שהיוותה סיום מוצלח ליום משובח.

התחזית למחר בופור 6 עד 7, עם סופות רעמים. אנחנו מתלבטים לגבי מחר.

יום 5
בבוקר התלבטנו אם לצאת לים, החלטנו להישאר – השמיים מעוננים ויש רוח משתנה בתוך המרינה, הסתמכנו על ניסיונם של אחרים ומכיוון שאף אחד לא יצא, נשארנו גם אנחנו.
קטמרן לידנו ניסתה לצאת אבל עוגן של סירה אחרת לא נתן להם לשחרר. בלגן. מעניין.
השרשרת שלנו עלתה על שרשראות של שתי סירות לידנו, האחרונה רצתה לצאת כך שכולנו נאלצנו לצאת. בזמן שעמדנו במפרץ וחיכינו ששתי הסירות האחרות יצאו התחיל מבול מטורף, שהפסיק אחרי חמש דקות. בינתיים אלי, שהיה על העוגן, נרטב כליל. הסירות האחרות חיכו שהגשם ייפסק ואז יצאו, כשנקשרנו בשנית התחיל מבול אפילו יותר מטורף מהקודם. שוב, אלי, שהיה על העוגן, נרטב...
18 קשר ברציף.

יום 6
הבוקר התחיל עם סלט עוגנים של כל הסירות שמסביבנו, כולל אנחנו, אחרי שכל אחד יצא בתורו הכל השתחרר ויצאנו לדרך. הפלגנו בתעלה שביןCephalonia ל-Ithaca , משכנו של אודיסאוס, בהתחלה ברוח חלשה (מאוד) בתוספת גשם קצר ומרענן שהצטרף בשלב מאוחר יותר, והביא איתו רוח חזקה שהשתנתה בין 12 ל- 20 קשר.
בצהריים המוקדמות נכנסו לעגינה ים תיכונית במפרץ חמוד בשם Ayios Andreas, בקצה הדרומי של האי איתקה. נקשרנו, אכלנו והשתכשכנו במים.
מדי פעם נכנס למפרץ משב רוח מהרוחות העזות שבחוץ, אבל אנחנו קשורים טוב והכל רגוע. כרגיל בשעות אחר הצהריים הרוח תשכח ובלילה נרים עוגן ונצא לכיוון Patras, שם אפרד מריקי, הילדים ומשפחת לוין, ונעלה לסיפון האננדה את קובי, שי וזיו, איתם אמשיך עד אתונה.

יום 7
קמנו בשתיים וחצי בלילה, מזל וריקי ירדו למים עם הדינגי ופנסי ראש וניתקו את החבלים מהחוף, קומנדו נשים. הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון Patars. בהתחלה רוח חלשה שמהר מאוד הפכה למלאה של 15 עד 20 קשר. התחלנו עם מפרש אבל כיוון הרוח לא הפסיק להשתנות והיה מאוד קשה לשמור כיוון, קיפלנו את המפרש והפעלנו מנוע, בינתיים אנחנו מתרחקים מהיבשה והגלים עולים ועולים, עד לגובה של שני מטר. לאחר כ- 18 מייל, ב- 6:30, כחצי שעה לפני הזריחה, הגענו לאי Nisis Oxia, אי קטן שנתן הגנה טובה מהגלים ומהרוח. תכננו לעצור במעגן המזרחי של האי לארוחת בוקר ומנוחה קלה, המתנו בכניסה למפרץ עד לזריחה. מכיוון שבחלק גדול מהמפרץ יש היום בריכות דגים, ומכיוון שכמעט כל הצוות ישן, החלטנו להמשיך. כל הצוות ישן, רק דקל הקטן ואני נשארנו ליהנות מרגעים קסומים אלו של זריחה בלב הים. בינתיים הרוח שככה ואיתה גם הגלים, הפעלנו מנוע ולאחר כשעה חזרה רוח גבית איתה המשכנו בהפלגה נעימה מאוד עד פטרס. בדרך ראינו דולפינים.

ב- 14:30 הגענו למרינה של פטרס, נקשרנו ברוח חזקה. נפרדתי לשלום מריקי, הילדים ומשפחת לוין, שהמשיכו באוטובוס לאתונה, ובמקומם עלה על הסיפון צוות חדש ורענן – קובי, שי וזיו. אחרי התלבטות קצרה החלטנו להישאר הלילה בפטרס, ניצלנו את הזמן לקניות, מעבר על המסלול והעברת חוויות.
רציף האורחים ממוקם בכניסה למרינה, ומושפע ממצב הים. מכיוון שהים היה גלי, הסירות והרציף הצף לא הפסיקו להתנדנד. בשעות הערב המאוחרות הרוח נחלשה והסירה הפסיקה להיטלטל, האורות באננדה כבו וכל הצוות נפל לישון.

מפאטרס לתעלת קורינטוס

יום 8
קמנו לשמש מחייכת וים רגוע, ארוחת בוקר ויצאנו בהפלגה נעימה ברוח גבית של 12 קשר מתחת לגשר המיתרים הענק (גשר המיתרים הארוך בעולם)

המשך בהפלגה קצרה והגענו ל-Navpaktos , מעגן קטנטן מימי הביניים, הים גלי ואין מי שיעזור ברציף, בניסיון הרביעי הצלחנו להיקשר.

סלט יווני, מנוחה קצרה והמשך הפלגה לאי Trizonia, ההיקשרות ב- long side.
האי עצמו קטן, חמוד ורגוע, המרינה נטושה ומשמשת בעיקר לאספנת סירות. במרינה ישנה סירת עץ באורך 20 מטר שטבעה לפני 5 שנים, ורק תרניה מבצבצים מעל המים, מפחיד.
באי יש מספר מסעדות חמודות

יום 9
בחור שפגשנו אתמול הכיר לנו את הפרופסור של היאכטות - יאכטונר גרמני שגר במרינה מזה מספר שנים, הוא נתן לנו חומרים והסביר איך לתקן פגיעה שהיתה בגוף הסירה.

בצהריים המוקדמות יצאנו (בקושי) לדרך ברוח מצמידה חזקה, יציאה עם בלם ירכתיים, המון פנדרים ומנוע שהגיע ל- 3000 סל"ד כדי להתגבר על הרוח.
השיעור של טריזוניה - גישת long side עדיף לבצע מתחת לרוח: יותר קשה בגישה אבל נותן שליטה בכניסה לעגינה ומאפשר יציאה מהירה ובטוחה במקרה של הסתבכות, הסירה לא נשענת על הפנדרים כל הלילה וגם היציאה יותר קלה ובטוחה, במקרה שהרוח לא מפסיקה בלילה, כפי שציפינו שיקרה ולא קרה...

הפלגנו לכיוון Galaxidi ברוח גבית נעימה. יום רגוע ומהנה.
כשהתקרבנו החלטנו לעגון במפרץ בשם Anemokambi הקרוב לגלקסידי, המפרץ לא מדהים ביופיו, אבל שקט ומבודד.
את היומיים האחרונים השקענו בשיפצורים של הסירה.

יום 10
הפלגה נעימה מאוד של 32 מייל בים שטוח עם רוח בינונית לקבוצת איים קטנה בשם Nisoi Alkionidhes, שתשמש כנקודת יציאה לתעלת קורינטוס מחר בבוקר.
בלילה הרוח דפקה על הסירה, הסירה התנדנדה ולא ישנו הכי טוב.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מתעלת קורינטוס לאתונה

יום 11
יום ארוך לפנינו. יצאנו עם אור ראשון לכיוון Corinth canal ברוח של 15 עד 20 קשר, ואף 24 קשר לזמן קצר. טסנו עם חלוץ בלבד, בינתיים אנחנו מתקדמים מהר יותר מהתוכנית. נאלצנו לחכות כשעה בכניסה לתעלה, ניצלנו את הזמן לארוחת בוקר. עברנו בתעלה ממערב למזרח, יפה ביותר.

מספר נתוני על התעלה:
בניית התעלה החלה ביימי נרון קיסר בעזרת 6000 עבדים יהודים, אך ללא הצלחה, מה שאומר שמה שבא בחינם לא שווה הרבה. התעלה הושלמה לבסוף ע"י הצרפתים והיוונים ב- 1893
אורך התעלה 3.2 מייל, רוחב 25 מטר, 79 מטר גובה, 6.5 מטר עומק
אהה, כן, המעבר בתעלה הוא היקר בעולם, למייל, אנחנו שילמנו 155 אירו לסירה באורך 11 מטר.

התעלה פתוחה 24 שעות ביממה. סגורה בימי שלישי מ- 6:00 עד 18:00
http://www.aedik.gr/frontend/i...

אחרי שעברנו את התעלה המשכנו כ- 25 מייל ל- Aigina, הגענו באור אחרון, יאכטה שהייתה לפנינו הצליחה להידחף בין שתי יאכטות, הסתובבנו קצת במרינה ולמזלנו סירה קטנה יצאה ואנחנו נכנסנו במקומה. הרחוב ליד הרציף הפך למדרחוב עם דוכנים והופעות רחוב, בהתחלה היה נחמד, אח"כ, כשרצינו לישון והזמרים רצו להמשיך ולשיר העניין הפך למפגע סביבתי.

בסך הכל הפלגנו היום למעלה מ 42 מייל


יום 12
החלפנו את מיכל הגז של הסירה וקנינו jel coat להשלמת תיקון פגיעות הגוף בסירה, מלאנו קצת מים במכלים שנגמרו כליל, הרמנו עוגן ויצאנו בהפלגה רגועה למרינה קלמאקי שבאתונה, תחנתנו הסופית. הגענו לקלמאקי. ניקיונות, תשלום ,מסמכים מול רשויות המרינה, דלק, מים, והופ, שי, זיו וקובי עלו על מונית לשדה התעופה, אני נשארתי לבד בסירה לטיסה של מחר בבוקר.

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )