הקדמה שבע אחיות

מקטמנדו לצפון מזרח הודו

תאריך הטיול2016 M12
משך הטיול3 חודשים
עונה מומלצתאוקטובר- מרץ

מקטמנדו לגווהטי

עלינו על אוטובוס לילה מקטמנדו לגבול המזרחי של נפאל עם הודו, הנסיעה אורכת כ13-15 שעות (תלוי בתנאי הדרך). האוטובוס הוריד אותנו קרוב למעבר הגבול, כשירדנו היו הרבה נהגי ריקשות שהציעו לנו לסוע איתם, בגלל שאנחנו צעירים וקלי רגליים החלטנו לוותר אבל בעיקרון אם אתם לא רוצים ללכת את הקילומטר בערך בין המעבר גבול של נפאל לזה של ההודים עם התיקים מומלץ להיעזר בהם.
• החתמנו דרכונים ביציאה מנפאל
• הלכנו משהו כמו קילומטר לגבול ההודי
• עברנו בדיקת דרכונים בכניסה להודו (טיפ- כדאי להכין מראש צילום של הדרכון ושל הויזה ההודית. אם לא אז יחזירו אתכם לאחד מהדוכנים שבהם עושים צילומים- טרטור מיותר ולמען האמת שאחרי 14 שעות נסיעה למי יש כוח לצ'יקמוק הבירוקראטי של ההודים)
סיליגורי (siliguri):
חצינו מהגבול המזרחי של נפאל עם הודו ומשם לקחנו אוטובוס ב25 רופי(כשעה נסיעה) לעיר שנקראת סיליגורי.
את המסע מזרחה לכיוון אזור שבע אחיות ניתן להתחיל מסיליגורי בתכלס העיר לא מעניינת במיוחד והיא עיר הודית טיפוסית למדי. סיליגורי היא בעיקר תחנת מעבר לאזור המתוייר בצפון- הסיקים (דארג׳לינג), מזרחה- לשבע אחיות או דרומה- לכולכתה.
לינה- אנחנו ישנו בגסטהאוס בשם Conclave Lodge שמסתתר מאחורי מלון מפואר בשם Conclave Hotel. המחיר ללילה בחדר עם שירותים חיצוניים הוא 500 רופי. יש מים חמים במקלחת וניתן להשתמש בוואי פי בלובי של המלון שנמצא דקה הליכה מהלודג׳. החדר לא חלומי אך לגמרי מספיק.
תחבורה- הנסיעה בעיר מתבצעת באוטוריקשה שנוסע בקו קבוע והמחיר שלו תלוי כמובן במרחק הנסיעה. בין 7 ל10 רופי בתוך העיר. ישנה תחנת רכבת קטנה במרחק של כ-5 דק הליכה מהקונקלב אך מעט רכבות עוברות בתחנה זו וייתכן שלא תוכלו למצוא רכבת ליעד שלכם ביום/שעה המבוקשים. בכל מקרה נחמד ללכת לשם לאכול או לקנות פירות.
על מנת להגיע בכל זאת ליעד המבוקש בזמן הרצוי תצטרכו ללכת לתחנת הרכבת NJP (New Jalapaigori) להכמת במרחק של 9 ק"מ כ-20 דק נסיעה. ניתן לקחת לשם אוטוריקשה ב250-300 רופי או מונית ב400. אם אתם מתעקשים להוזיל עלויות ניתן להידחס גם בקווים שחוצים את העיר ולשלם 20 רופי לאדם אך אלו פועלים רק עד השעה תשע.

שבע האחיות הקדמה

צפון מזרח הודו הוא אזור יחסית מנותק מהודו הגדולה וגובל במדינות בנגלדש, בורמה, סין, טיבט ובהוטן. האיזור מיוחד מאוד יש בו מגוון גדול של דתות, שפות ותרבויות.
אל תצפו לפגוש יותר מדי תיירים, כולל ישראלים, ואם תפגשו סביר להניח שאלה יהיו פנסיונרים אלה שמגיעים לכל מקום שבאמת שווה להגיע אליו כפורצי דרך אמיתיים.
בתור אנשים לבנים סביר להניח שתהיו אטרקציה ברחוב, הרבה פעמים היו טורים של אנשים שרצו להצטלם איתנו (כמות התמונות שלנו שמסתובבות בפלאפונים קצת מטרידה). בכל מקרה כדאי לקבל את זה בהבנה הרבה פעמים זה משתלם וככה פוגשים אנשים ובאמת לומדים מהם על האזור או סתם איזה שיעור על אדיבות: יצא לנו הרבה פעמים לישון אצל מקומיים, לקבל סיור וארוחות סתם מטוב לב או סקרנות.
• עד 2011 ההגעה לאזור הייתה כרוכה בהרבה בירוקרטיה והוצאת פרמיטים לכל מדינה בנפרד. היום רק לארונצל צריך פרמיט (מוסבר בסיפור דרך ארונצ׳ל). בשאר המדינות לא היו לנו בעיות להסתובב בחופשיות ממקום למקום.
• מזא- רובה של צפון מזרח הודו מאופיינת באקלים סוב-טרופי לח ומונסונים. או במילים אחרות- הקיץ חם ולח והחורף קריר עד קר ממש במקומות הגבוהים. כמובן יש הבדלים במזג אויר גם בין המדינות השונות. עונת המונסון היא בין מאי לספטמבר.
• אוכל- האוכל ברוב המקומות באזור הוא פשוט- אורז, עדשים וירקות בצד. כדאי לבוא מוכנים מראש ולתרגל אהבה לאורז. הרבה פעמים במדינות כמו נאגלנד ומגאליה, שם הם ברובם נוצרים, יוסיפו בשר לארוחה ולרוב בשר חזיר.
הרבה פעמים לא הכירו את המושג המוזר הזה של צמחונות ויצא לנו כמה פעמים להגיד לא לבשר ושמו לנו בכל זאת, מתוך נדיבות כמובן כי הם לא מכירים דבר כזה כשלא אוכלים בשר. אז הרבה פעמים מחייכים ואוכלים. (אנחנו לא צמחונים ולא שומרים כשרות אז לא התעקשנו).
המקומיים אוהבים לשתות יין אורז ובכל מקום שהגענו אליו מצאנו גם את היין בכל מיני צורות וצבעים- אפשר לומר שאחרי שלושה חודשים באזור הפכנו לסוג של מקצוענים בסוגים ובטעמים השונים.
• תחבורה- התחבורה נוחה וזולה יש אוטובוסים וסומואים (ג'יפים שמכניסים לתוכם כמה שיותר אנשים- השיא שלנו היה 16 כשהיו לפחות שלושה מחוץ לג'יפ וכמה תרנגולות על הגג).
ההמלצה שלנו היא לתפוס טרמפים- גם פוגשים אנשים נחמדים וגם לומדים עוד קצת על האזור שאתם נמצאים בו, לא חששנו לרגע, האנשים הם כל כך תמימים ונחמדים שאין שום סיבה לחשוש (פעם אחת קצת חטפו אותנו אבל זה היה רק כדי שנוכל לאכול תה ועוגיות בבית של משפחה נחמדה- בסוף שמו אותנו איפה שהיינו צריכים). עוד נקודה חשובה היא שבשביל למצוא טרמפ טוב באמת כדאי שיהיה קודם מישהו שיגיד לכם אתם לא תצליחו למצוא טרמפ- עכשיו ברצינות, כמעט בכל מקום שניסינו לתפוס טרמפ היה מישהו שניסה להגיד שאי אפשר לתפוס טרמפים, רק מתוך רצון טוב ונסיון לעזור, פשוט זה לא בתרבות שלהם אבל אנחנו הסתדרנו מצויין וממליצים בחום.
• תקשורת- אל תסמכו על נקודות wifi היו לנו אולי 2 כאלה בשלושה חודשים באזור.
היו לנו סימים של חברת Vodafone שבאזורים המרוחקים מהערים לא הייתה לנו קליטה. Airtel ו-aircel היו טובות ברוב האזורים והייתה קליטה טובה שלהן.
• עוד טיפ שלנו הוא לקחת את הזמן ולהנות ממקמות ומאנשים יותר מאשר לסמן וי ולעבור הלאה. אנחנו הסתובבנו באזור שלושה חודשים וראינו 4 מדינות בסך הכל, לא צריך לטרוף את כל המדינות כדאי להיות כמה שיותר ממוקדים זה עדיף מאשר לראות בחטף כל מדינה ולא להבין כלום.
בהצלחה וטיול נעים!

טיפים

  • אם תחפשו באינטרנט יש המון בלוגים של מטיילים שביקרו באזור ויש בהם הרבה אינפורמציה

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )