שלושה שבועות בדרום אפריקה

טיול מדהים שכולל ספארי מפחיד, שמורות טבע יפות, הרים ונופים עוצרי נשימה וחוויה בלתי רגילה

תאריך הטיול2014 M08
משך הטיול19 ימים

רקע

רצינו שלושה חברה לצאת לטיול לפני צבא. היה לנו 3 שבועות פנויים לטיול באוגוסט וחיפשנו יעד שמתאים לעונה המשלב סוגים שונים של טיולים: ספארי, הרים, חופים וערים יפות. בנוסף דרום אפריקה היא מדינה מערבית מאד יחסית לאפריקה וזה התאים לנו.
מכיוון שאנחנו דתיים, היינו צריכים להתארגן טוב מראש מבחינת האוכל והשבתות. הבאנו איתנו גזייה וכלים לבישול ואכילה, וכן מצרכי מזון רבים מהארץ (פסטות, אורז, מרקים וכו). בדיעבד התברר לנו שבזכות הקהילה היהודית הגדולה שיש שם, ישנם מוצרים כשרים רבים מאוד (לא בשריים כמובן), ואף באזורים בהם אין יהודים כלל. המוצרים הכשרים מסומנים במעוין בתוכו כתוב BD (בית דין).
ישנו בכל הלילות במקומות מסודרים, מכיוון שבעונה הזאת די קר שם בלילה. את ההזמנות לשבוע הראשון עשינו מהארץ בעיקר דרך booking (חוץ מהלינה בקרוגר שנעשתה דרך sanparks). ההזמנות ללינות האחרות עשינו תוך כדי הטיול דרך הפלאפון (קנינו סים עם חבילת אינטרנט-מומלץ כי לא תמיד יש wi-fi במקום הלינה) דרך booking ודרך האתר safarinow (אתר מקומי, שווה להשוות תמיד בינו לבין booking כי לא תמיד אחד יותר טוב מהשני). לניווט בנסיעות השתמשנו בwaze שהיה מאוד נוח ויעיל (עוד סיבה לקנות סים עם אינטרנט). את כל התמונות אנחנו צילמנו.
תכננו את כל הטיול רק על בסיס חומר שיש באינטרנט ולא התייעצנו כמעט עם אנשים. בגדול, חילקנו את הטיול לשלושה יעדים עיקריים: ספארי בקרוגר, הרי הדראקנסברג, נתיב הגנים וקייפטאון בסופם, ועל בסיס השלד הזה תכננו את הטיול כולו (מבחינת זמנים, טיסות פנימיות, רכבים וכו').
המדינה גדולה מאוד ויש הבדלים מאוד גדולים באקלים בין מקום למקום. כיוון שמדובר בחצי הדרומי של הכדור, אוגוסט זה חורף. לספארי - אוגוסט הוא אידאלי - ימים חמים, עשב נמוך וצהוב שמאפשר ראות טובה. בנוסף, בצפון המדינה החורף (יוני-אוגוסט) הוא העונה היבשה - בלי גשם.
בנוגע לדראקנסברג העסק קצת יותר מורכב - באוגוסט יש פחות גשמים - מאוד נוח למטיילים, אך הלילות קפואים, וכל האזור צהוב (מי שיסתכל קצת באינטרנט יראה איך הדראקנסברג נראה כשהוא ירוק - גן עדן..). למרות זאת כל האזור מדהים גם בעונה זו (כשיש משקעים עשוי לרדת שלג, הרכס מושלג מראה מדהים בפני עצמו).
נתיב הגנים - אוגוסט זה לקראת סוף החורף, אך האזור תמיד ירוק. גשם עלול לרדת ובתקופה הזאת קריר.
קייפטאון - בקייפטאון מזג האוויר מוגדר כ"ים תיכוני" כלומר אין גשמים בקיץ והחורף גשום. היו שאמרו לנו ששם זה כבר תחילת האביב, ממה שאנחנו ראינו, כל יום שם מכיל את כל העונות... כשאנחנו היינו היו זמנים גשומים והיו זמנים שמשיים לחלוטין, בכל מקרה זו עיר מדהימה.

יום 1: הגעה והתארגנות

טסנו עם חברת אתיופיאן איירליינס, לאחר שביררנו שזו הטיסה הכי זולה שהסתדרה עם התכנית שלנו. יצאנו על טיסה מנתב"ג לאדיס במוצ"ש (4 שעות טיסה). שדה תעופה מסריח, מחירים יקרים חוץ מהסיגריות והאלכוהול שהיו זולים מאוד. לאחר קונקשן של 3 שעות באדיס עלינו על טיסה ליוהנסבורג (כ5 וחצי שעות טיסה). הגענו אחר הצהריים ליוהנסבורג.

כבר בנחיתה חוטפים קצת שוק תרבות; כשהגענו עם התיקים הגיע אלינו בחור מחשיד עם כובע עליו כתוב PORTER, והתחיל להכווין אותנו ואת התיקים. ישר נכנסנו לפאניקה (מרוב הסיפורים ששמענו על פשע בדרא"פ) והיינו בטוחים שהנה, על ההתחלה כבר שודדים אותנו... הלחץ היה כמובן לשווא, הבחור עובד בשדה תעופה וכמוהו רבים אחרים... באופן כללי לא היו לנו בכלל בעיות מסוג זה בכל הטיול, אז בהתחלה באמת חששנו אבל בסופו של דבר התנהלנו פחות או יותר רגיל (הוספנו כמה טיפים למטה בנושא) , בטח ובטח שאין מה לחשוש בתוך השדה תעופה.

קנינו בשדה כרטיס סים מחברת Vodacom והחלפנו כספים. קנינו גם מתאם לשקע ומטען לרכב שהתבררו כיקרים להחריד (ציפינו שיהיה יותר יקר בשדה, אבל המחיר היה פי עשר מכל מקום אחר במדינה!). משם לקחנו רכב ששכרנו מAvis (מכיוון שאנו נהגים צעירים הזמנו דרך חברת תיווך שנקראת Indigo Car Hire איתם התכתבנו במייל עוד מהארץ, ויש לציין שבעבור נהגים צעירים הם נתנו לנו מחיר נמוך בהרבה מכל האופציות האחרות, וכן פעלו במסירות ובשירות מהיר, מקצועי ואדיב) ונסענו כשעתיים ל-Machadodorp וישנו בOld Mill Hotel. מלון נחמד אך יקר יחסית, לא היינו בוחרים בו אלמלא המיקום שלו בדיוק באמצע בין שדה התעופה לאתרים בהם רצינו להיות למחרת.

יום 2: מחוז מפומלנגה - Mpumalanga

יצאנו מהמלון, נסענו כשעתיים וחצי לעבר Graskop, יום קודם נסענו ביציאה מיוהנסבורג (שם אין מה לראות) ואחר כך ירד הלילה לכן לא ראינו כלום, ובבוקר ראינו את הדרך היפהפיה - השלב בו הבנו שאנחנו כבר לא בארץ... בחראסקופ קנינו גז לגזייה ב-BuildIt ואוכל ב-Spar - רשת סופרים גדולה בכל דרא"פ.
משם המשכנו לBerlin Falls, מפל יפה ומומלץ. משם המשכנו לGod's Window, שם מפוצץ אבל המקום סביר (זה לא שמכוער שם, פשוט כל הנסיעה ראינו את הנוף הזה והמקום לא חידש דבר) - התאכזבנו, לא מומלץ. מה שכן, קנינו שם מזכרות בבסטות. המשכנו לתצפית הראשונה של ה-Blyde River Canyon, תצפית מדהימה אך ניתן לוותר עליה כי השנייה (Three Rondavels) הרבה יותר מדהימה. אל תפספסו. בכל האתרים יש לשלם בכניסה, המחירים סמליים. משם נסענו למקום הלינה שלנו, נסיעה ארוכה שכללה בסוף אף נסיעה לילית על דרך עפר אחול מניוקי שגרמה לשפשופים קלים בגחון, הבעלים של המקום לא התריע על כך מראש, הבחור משוגע עם תעודות (כשאמרנו שאנחנו מישראל הוא הראה לנו קסאמים שהוא בנה בחצר). היתרונות במקום היו שהוא היה מאוד זול עם תנאים מעולים ומיקום נהדר בתוך הטבע(ניתן לשמוע חיות בלילה) ובקרבה לשער Orpen - אחת הכניסות לפארק קרוגר. למקום קראו Amanzimlotzi Riverside.

יש עוד כמה דברים שאפשר לעשות במפומלנגה, והרבה אנשים עושים שם יותר מיום אחד. אנחנו ראינו ביום הזה יום התאקלמות לפני הספארי ולכן הסתפקנו ביום אחד.

ימים 3-5: ספארי מפחיד בקרוגר

נכנסנו ביום שלישי לקרוגר דרך שער Orpen, מחיר גבוה בכניסה, אבל לא משלמים כניסה אם ישנים בפארק בלילה, רק הלינה בפארק יקרה ככה שכדאי לחשב מראש מה עדיף. חשוב לקרוא את ההוראות שמחלקים על הפרוספקט בכניסה, אנחנו יצאנו ישראלים ולא קראנו וכמעט קיבלנו קנס גבוה על הוצאת חלקי גוף מהחלון (זה לא שאי אפשר להוציא ידיים, רק שיהיה בטוב טעם..).מומלץ לקנות מפה בכניסה (ואפילו כמה! זה חוברת מפות מושקעת וזה עובד גם כמזכרת).

לאחר שקראנו קצת בנושא, החלטנו להתמקד באיזור הדרומי של הפארק (מקו Orpen-Satara דרומה). מומלץ לתכנן את המסלול ככה שיהיו מספר נקודות שאפשר לרדת בהן מהרכב לחלץ עצמות (בחלק ממחנות היום יש הרבה בבונים וצריך לשמור על הדברים כי הם גונבים- לנו כמעט לקחו מחבת, יימח שמם). כדאי גם לשאול במחנות בפארק על המלצות לכבישים וכן לראות במפה שם אילו חיות ראו באותו היום על איזה כביש. למרות כל אלו, יש לציין שמדובר שם בעיקר במזל, ויכול להיות שתראו תוך חצי שעה את כל סוגי החיות, ויכול להיות גם שבשעתיים שלמות תראו רק צבאים וג'ירפות. אנחנו הופתענו לטובה - חשבנו שנכנס לפארק ונצטרך להתאמץ לחפש, אבל יוצא שבסך הכל רואים הרבה חיות - השאלה היא איזה.. בכל מקרה אין מצב שלא רואים בכלל.

אנחנו נסענו ביום הראשון מ-Orpen gate ל-Satara ומשם ל-Skukuza. כבר ביום הראשון ראינו פילים, אריות, באפלו, קרנפים, תנינים ואת כל החיות המצויות (ג'ירפות, זברות, חזירים, צבאים ואנטילופות).בהתחלה מתלהבים מכל צבי, אבל בסוף מחפשים רק טורפים, עד לרמה שפילים שחוצים את הכביש נהיים מטרד ותו לא.. בלילה הראשון ישנו במחנה Skukuza, אחלה תנאים אך הלינה הכי יקרה שהייתה לנו בטיול מכיוון שהיא הייתה בתוך הפארק. השילוט לא כ"כ ברור בפארק - השלטים מונחים רק בצומת עצמה ולא רואים אותם לפני. אנחנו התברברנו לפני סקוקוזה בגלל זה ונכנסנו לחשכה - לראות פיל על הכביש באמצע הלילה זה חוויה שלא תרצו לחוות; כדאי לקחת מרווח זמן לפני שעת סגירת המחנות.

ביום השני נסענו מ-Skukuza ל-Lower Sabie, מומלץ מאוד להיכנס למחנה, יש שם בית קפה עם מרפסת עם נוף מדהים לנהר הסאבי- רואים שם גם מלא חיות שהולכות לנהר. ביום הזה ראינו גם היפופוטמים כולל אחד שחצה את הכביש. משם נסענו לשער ה-
Crocodile Bridge ויצאנו לKomatipoort (עיירה במרחק כ10 דקות נסיעה מהשער) שם ישנו בKruger View Lodge - מקום ממש זול עם תנאים סבבה סך הכל (החדר די בנוי על תשתית של אורווה..).

ביום השלישי נכנסנו שוב דרך שער Crocodile Bridge, נסענו שוב ל-Lower Sabie, משם נסענו ל-Skukuza, ומשם את כל הכביש לעבר Malelane gate ועל הדרך הזו, בשעה האחרונה שלנו בפארק, ראינו את הדברים הכי מדהימים שראינו בכל שהותנו בפארק- חבורת לביאות וגורי אריות אוכלים זברה ממש 10 מטר מהכביש, להקת קרנפים וארבעה צבועים שיכורים שאוכלים פגר ממש על הכביש. שוב, יכול להיות שמדובר במזל, ויכול להיות שזהו אכן הכביש הכי טוב בפארק... משם יצאנו דרך Malelane gate ונסענו עוד כ50 דקות לעבר Nelspruit שם ישנו בSheba Rock Guest House-המקום הכי זול בו ישנו בטיול, שהיה פשוט מדהים, ולא רק ביחס למחיר שלו. באמת תנאים מעולים, מקום מושקע ומטופח, בעלים מאוד ידידותיים, בקיצור מומלץ מאוד!

צריך לציין שלחלקנו היה חשש ששלושה ימים ספארי זה יותר מדי ובסוף משעמם, אבל יצא מושלם! לא משתעממים, יש ריגוש כל הזמן לחפש את מה שעוד לא ראית.. בקיצור, חוויה שאסור להפסיד.

ימים 6-7: שבת למרגלות ה-"אמפיתאטרון" שבדראקנסברג

החלק הבא של הטיול היה באזור רכס הדראקנסברג, אזור שלא כל המטיילים בדרא"פ מגיעים אליו. הדראקנסברג זה הרכס הגבוה בדרא"פ והוא נמצא באזור הגבול עם לסוטו. לסוטו עצמה בנויה על רמה וכל המדינה נמצאת מעל גובה 1000 מטר (היחידה בעולם), והדראקנסברג הוא בעצם מדרונות הרמה הזאת, מה שיוצר נופים מדהימים ומצוקים גבוהים מאוד. בעקרון אוגוסט זה לאו דווקא הזמן הכי מומלץ במקום - הצמחייה יבשה ויכול להתקרר מאוד בלילות, אך מצד שני זה נחשב לעונה היבשה אז יש פחות סיכוי לגשם. אנחנו החלטנו להגיע לשם ואין ספק שהאזור מדהים ועוצמתי, מומלץ מאוד.

ה-Amphitheatre נמצא בחלק צפוני של הרכס שמתפרש לאורך כל הגבול המזרחי של לסוטו, והוא בעצם מצוק ארוך החוצץ בין רמת הדראקנסברג למישור שלמטה. המצוק הוא בצורת חצי מעגל ונראה כמו אמפיתאטרון ומכאן שמו. לשמורה בו הוא נמצא קוראים Royal Natal.
רצינו מקום לשבת שיהיה קרוב ל-Amphitheatre משתי סיבות: שיהיה נוף יפה לשבת, ושנהיה קרובים כדי שנוכל להתחיל את המסלול ביום ראשון על הבוקר. בדיעבד היה ערפל כבד כמעט כל השבת (חוץ מאיזה שעה בצהריים שהתבהר) ובגללו כמעט שלא זכינו להנות מהנוף הפסיכי שיש שם.

ביום שישי נסענו כמעט כל היום כדי להספיק להגיע לפני שבת. יצאנו על הבוקר מNelspruit. עברנו בדרך ביוהנסבורג (לפי ה-waze היינו צריכים בכל מקרה) כדי לקנות אוכל כשר ודברים לשבת וכו'. משם המשכנו בנסיעה למקום הלינה שנקרא
Witsieshoek Mountain Resort, והוא נמצא ממש ליד ה - Sentinel car park ממנו מתחיל המסלול העולה אל ה-Amphitheatre. המקום ממוקם בתוך ה-Royal Natal NP, וההגעה אליו היא דרך Phuthaditjhaba. זמן הנסיעה נטו (לא כולל העצירה) סה"כ היה כ-6.5 שעות. המקום עצמו נחמד ודי יקר בגלל המיקום שלו, מומלץ לקחת את החדרים החדשים כי הישן שאנחנו היינו בו כנראה בערך מימי הביניים. ישנו שם שני לילות (שומרי שבת).
שימו לב שמזג האוויר שם (עקב הגובה הרב) מאוד הפכפך, ויכול להיות שם ערפל מאוד כבד (לא רואים מטר קדימה) ותוך 5 דקות יכול פתאום להתבהר לחלוטין.

ימים 8-10: הדראקנסברג

ביום ה-8 עשינו את מסלול ה-Chain Ladder שעולה ל-Amphitheatre.
ההגעה ל-Sentinel car park (החנייה ממנה מתחיל המסלול) נעשית על דרך שכרגע בשלבי הכשרה לרכבים פרטיים, ומכיוון שהיה לנו רכב מאוד נמוך היו לנו שם כמה בעיות בנסיעת הדרך הזו, אך בסוף הצלחנו ללא גרימת נזקים לרכב. לג'יפים לא תהיה שום בעיה.

המסלול עצמו לוקח כשעתיים וחצי נטו כל כיוון (זה מסלול לא מעגלי), מסלול לא קשה מדי.
המסלול עולה מהחנייה, מקיף את ה-Sentinel Peak (הקצה הצפוני של ה-Amphitheatre) ועולה דרך סולמות מתכת ארוכים אל הרמה. על הרמה הולכים עוד כרבע שעה לכיוון המצוק ומפלי טוגלה (Tugela Falls) הנחשבים לשניים בגבהם בעולם (בעונה זו הם בד"כ יבשים).
מגמת הערפל שאפפה אותנו המשיכה בראשון בבוקר וכל הדרך הלוך היינו בתוך ענן, אז היה קצת יותר קשה להתמצא בדרך, עד שבשלב מסוים עוקפים אותו בגובה. כשמגיעים למעלה הנוף פשוט מדהים ועוצמתי במידה שאי אפשר לראות בתמונות. אסור לוותר על נקודת התצפית (מסומנת בשלט ל-View Point) בדרך שמספקת תצפית מדהימה על ה-Amphitheatre עצמו מלמטה. באופן כללי גם כל הנוף מסביב לאורך כל המסלול (שזכינו לראות רק בירידה כי לשמחתנו התבהר כשהיינו בדרך חזרה) מספק נופים מדהימים של שמורת ה-Royal Natal. חובה לכל מי שעובר בדראקנסברג.
יש עוד מסלול עליו ויתרנו שנחשב מאוד מומלץ בשמורת Royal Natal - ה-Tugela Gorge. מומלץ לברר לפני שמגיעים.
משם המשכנו למקום הלינה בחלק היותר מרכזי של הרכס (כלומר הדרמנו) שנקרא Drakensville AKTV. מדובר בכפר נופש שמיועד בעיקר למקומיים. המקום עצמו היה מאוד זול וסיפק דירה ענקית ובאופן כללי תנאים מצוינים ולא רק ביחס למחיר. מה שכן, השירות על הפנים, והכל כתוב רק באפריקנס.
צריך לומר שכביש R74 המקביל לקו הרכס ממזרח (יוצא מה-Harrismith ועובר ב-Bergville וב-Winterton) היה במצב מאוד רעוע, היה שלב של איזה 30 ק"מ על כביש עפר כיון שהיו עבודות בכביש - הרבה פעמים נפגשנו עם זה בדרא"פ (בעיקר בצפון), שעבודות בכביש זה לא "נקודתי", אלא מקטע שלם של כביש שפשוט מקולף מאספלט, נהיגה אתגרית משהו..


ביום ה-9 יצאנו לעבר שמורת Mont-Aux Sources שנמצאת ב-Champagne valley, עקב המלצות שקיבלנו בתחנת מידע על הדרך. אזור ה-Champagne Valley מאוד מתויר ומצאנו שהוא יותר מטופח (באופן מפתיע) מאזור ה-Royal Natal. קנינו שם מפה, והחלטנו על מסלול בהתאם לברכות והמפלים שמסומנים במפה. על אף העונה היבשה, זרמו מים במפלים והיו מים בברכות. המפלים לא מרשימים במיוחד, והמים בברכות היו נורא קרים, מה שלא מנע ממנו להיכנס. מה שכן השמורה עצמה מדהימה בנופים האפריקאים הפראיים שלה ומשלבת גבהים וצבעים מדהימים (וגם בבונים). לאורך מרבית המסלול ניתן לראות את הפסגה הגבוהה ביותר בשמורה ואחת מהגבוהות ברכס הדראקנסברג ובדרום אפריקה בכלל- Champagne Castle. המסלול שאלתרנו לקח כ-5 שעות כולל עצירות, והיה בדרגת קושי קלה.
משם נסענו כ-20 דקות למקום הלינה שנקרא Tranquillity Cottages (שהזמנו דרך safarinow.com). המקום עצמו היה זול, וסיפק תמורה מדהימה-וילה פרטית ומבודדת יחסית, עם נוף מדהים להרים שמסביב.

ביום ה-10 ניסינו שוב את מזלנו במציאת שמורה ואלתור מסלול במקום, אבל הפעם זה לא כל כך הלך , בסוף סתם הלכנו לנקודות תצפית על שני מפלים יפים באזור Howick, ומשם המשכנו בנסיעה של כשעתיים לעבר Durban, לשינה ב Albany Hotel ויציאה על הבוקר בטיסה פנימית משדה התעופה King Shaka לעבר Port Elizabeth. בדרבן עצמה נאמר לנו ע"י עובדי המלון שמסוכן להסתובב בחוץ בלילה. ובאמת, אחרי סיבוב קצר בעיר רצינו לחזור למלון אחרי שהחשיך, וחשנו מאוימים על ידי שלושה קבצנים שלא הפסיקו להטריד אותנו (הם הלכו אחרינו לאורך 500 מטר ולא הרפו לשנייה). המלון עצמו היה סביר ובמחיר די זול.

ימים 11-15: דרך הגנים

ביום ה-11 יצאנו על הבוקר לשדה התעופה King Shaka שבדרבן לטיסה פנימית לעבר Port Elizabeth (הטיסה עצמה המשיכה לקייפטאון, אך אנו ירדנו בעצירה בפורט אליזבת'). מדובר על טיסה של כשעה וחצי. טסנו דרך חברת british airways עם כרטיסים שהזמנו בארץ כשבועיים מראש, והיינו מאוד מרוצים מכך שהכול הלך חלק, החל מתהליך הקנייה ועד לעלייה והירידה מהמטוס (כמעט ללא עיכובים כלל). חשוב לציין שבניגוד לטיסה מהארץ וחזרה, בטיסות הפנימיות עשו לנו בעיות עם הגזייה, ובאופן כללי חשוב לזכור לנתק את מיכל הגז מהגזייה, ואם אפשר אפילו לפרק לחלוטין את כל הגזייה ואפילו לשים כל רכיב בתיק אחר, כדי שלא יחשדו בשיקוף ויעכבו אתכם (כפי שקרה לנו בטיסה הפנימית השנייה). בטיסה הזו, רק היה עלינו להראות לו איך אנחנו מפרקים את הגז (שכחנו לעשות זאת לילה קודם...). באופן כללי תופעת הגזיות פחות מוכרת בדרא"פ.
בפורט אליזבת' אספנו את הרכב השני ששכרנו (את הראשון החזרנו בשדה התעופה בדרבן) שוב מAvis דרך Indigo Car Hire. משם נסענו כשעתיים וחצי לעבר שמורת Storms River Mouth שנחשבת כחלק מרצועת החוף של Tsitsikama שמהווה את תחילת החלק המזרחי של דרך הגנים. כבר בתחילת הנסיעה שמנו לב לשינוי משמעותי בנוף ביחס לאזורים הקודמים שביקרנו בהם-הרבה יותר ירוק ו"מתורבת". כשהגענו לשמורה נדהמנו מהנוף המדהים של האוקיינוס ההודי ושל ההרים הירוקים שטובלים בו.
בשמורה עצמה הלכנו את המסלול של הגשר - הלוך חזור של חצי שעה בה זוכים לראות את השפך המדהים של נהר הStorms אל האוקיינוס והליכה על גשרים תלויים, ואת המסלול אל המפל (גם מדהים לראות את הגלים החזקים ואת הנוף לאורך כל הדרך עד למפל שהיה באמת יפה) - מסלול הלוך חזור, 3 ק"מ כל כיוון, שלקח כשעתיים כולל עצירה לא קטנה במפל.
מהשמורה נסענו כחמש דקות ללילה לכפר Storms River - כפר מלא צימרים וכו', שם ישנו ב- Palm Tree Cottage. את המקום מצאנו דרך SafariNow והוא אמנם היה די זול והיה מצויד היטב בכל מה שיכול להיות שתצטרכו, אך היה בו חיסרון גדול והוא שהשירותים, המקלחת וחדר השינה היו כולם בבקתת עץ אחת ללא דלתות מפרידות כלל (היה וילון למקלחת, אך כלום לשירותים...), כלומר הכל באותו חדר. חשדנו שהמקום מיועד לזוגות ופשוט דחפו שם בשבילנו עוד מיטה, ואכן יכול להיות שהעניין הזה טוב לזוגות, אבל בטוח לא בשביל שלושה גברים...

ביום ה-12 יצאנו לנסיעה של כרבע שעה לעבר האטרקציה האולי הכי מדוברת באזור, והיא הבנג'י של Bloukrans Bridge. מדובר על הבנג'י שהוכתר לפי ספר השיאים של גינס לבנג'י הגבוה ביותר בעולם-216 מטר.
לאחר שעשינו (לפחות האמיצים שבינינו) ונרגענו מהבנג'י יצאנו בנסיעה קצרה אל עבר הכפר והשמורה Nature's Valley. מדובר על כפר (נופש) שיושב על רצועת חוף פשוט מדהימה! בהמלצת המארחת של הלילה לפני, יצאנו למסלול קצר (3km~) שם שהיה פשוט מדהים! הוא סיפק תצפית מדהימה על העמק ורצועת החוף שלו, וכן על לגונה קטנה ומדהימה שנוצרה משפך של נהר אל האוקיינוס. המסלול נקרא Salt River Route מעגלי וממש מומלץ. המסלול יוצא מקצה העיירה, וצריך לברר במכולת-מסעדה ששם לגבי זמן הגאות כי המסלול לא אפשרי בזמן השיא.
משם יצאנו אל עבר העיירה Plettenberg Bay שגם היא מדהימה ויושבת על רצועת חוף מדהימה, ושם גם ישנו במקום שהזמנו דרך Booking שנקרא Mandalay Guest House. המקום עצמו היה די זול וסיפק אחלה שירות ותנאים נהדרים. למעוניינים, בעיירה יש קהילה יהודית קטנטנה שמפעילה את בית הכנסת רק בשבתות.

למחרת (יום שישי) ביום ה-13 נסענו לשמורת Robberg שנמצאת ממש ליד פלטנברג ביי. השמורה כוללת בתוכה את חצי האי רוברג (4~3.5 ק"מ אורך), חצי אי עמוס במגוון נופים - חופים חוליים ומסולעים, מצוקים, סבך ירוק, אחד המקומות היפים שיצא לנו להיות בו. יש בשמורה אינסוף כלבי ים בתחתית המצוקים שגם מפיצים ריח מבחיל. בשמורה שלושה מסלולים באורכים שונים - 2.1, 5.5 ו-9.2 ק"מ, כולם מעגליים. אנחנו עשינו את הארוך, ולקח לנו 4.5 שעות של הליכה בנחת עם המון הפסקות. המסלול מקיף את כל חצי האי, הלוך מצפון מקיף את קצה חצי האי וחוזר מדרום. הרוחות חזקות מאוד והים סוער (לפחות ביום שאנחנו היינו בו). בקצה חצי האי נפגשים גלים מכיוונים מנוגדים וזה יוצר בלאגן בים עם גלים פסיכיים מכל מיני כיוונים, מדהים לראות את כלבי הים מתמודדים עם הגלים האלה בהצלחה.
מקום מטורף, ממשהו שתכננו שיהיה לחצי יום שישי זה הפך לאחד הלהיטים בטיול, מומלץ מאוד!

מהשמורה נסענו ל-Knysna לשבת.
בנייזנה ישנו שני לילות במקום הנקרא Four on Faure, יחסית זול, מיקום ותנאים טובים, הבעלים הם זוג מבוגר ולא הכי נחמד.
אין הרבה מה להרחיב במקום, עיירה יפה מאוד ותיירותית.

ביום ראשון (היום ה-14) פתחנו את היום בפק"ל בתצפית The Heads שבנייזנה. מקום סבבה, למי שמגיע אחרי כמה ימים בנתיב הגנים אין חידוש יותר מדי, הנוף דומה.
התכנון שלנו לכתחילה היה להגיע לקייפטאון בשני בערב/שלישי בוקר (כאשר הטיסה חזרה ליוהנסבורג יצאה בחמישי), אך כיוון שהתחזית הראתה שבימים שלישי ורביעי יהיה מעונן, החלטנו שאנחנו נסע יום קודם כדי להספיק לעלות להר השולחן. לכן היום היה מלא בנסיעות בעיקר.
כדי לגוון, החלטנו לנסוע דרך Oudtshoorn, עיר שמוכרת בעיקר בזכות כל היענים שבה, ובאמת רואים המון חוות יענים בדרך. הדרך לאודסהורן עוברת ב-Wilderness עליו החלטנו לוותר בגלל קוצר זמן ומיצוי סוג הנוף הזה, אך מהאוטו המקום נראה מדהים, כדאי לברר. מנייזנה ממשיכים על N2, ולפני George פונים ל-N9 (המאוחד עם N12), חוצים את ג'ורג', הכביש מתפצל ופונים לדרך N12. דרך N9 חוצה את רכס ההרים Outeniqua המפריד בין רצועת החוף לאזור ה-Little Karoo, והיא מלאת פיתולים ונקודות תצפית מרהיבות, מומלץ למי שנוסע לקייפטאון לבחור בנתיב הזה - הוא מאריך את הדרך, אבל הוא מספק נוף אחר לגמרי מאזור נתיב הגנים.
מאודסהורן נסענו כ-40 דקות לשמורה קטנה ששמה Meiringspoort בהרים שמצפון לעיר. שמורה נחמדה מאוד, במיוחד למי שהתרגל לנוף בנתיב הגנים. אין כל כך הליכה בשמורה, מגיעים, עוצרים בבריכת המפל (אפשר לטפס לקפיצה נחמדה שם) וחוזרים.
חשנו שאפשר לטייל עוד כמה זמן באזור הקארו, מהרנו לקייפטאון אז לא עשינו את זה, אך האזור ממש יפה.
משם נסענו עוד כ-5 שעות בדרך יפהפיה לקייפטאון.

ימים 16-19: קייפטאון

ביום ראשון הגענו לקייפטאון אחרי נסיעה ארוכה באזור השעה 9 בערב. ישנו ב-African Sun Guesthouse הנמצא בשכונת Milnerton בצפון העיר. מקום נחמד מאוד אך קצת יקר, מיקום כרבע שעה ממרכז העיר. בנסיעה לכיוון המרכז לכל אורך הדרך נוף של הר השולחן העצום והעיר מתחתיו.

הגענו מוקדם כדי לעלות בשני (היום ה-16) בבוקר להר השולחן, ובאמת היה בהיר. הגענו למקום אחרי הצצה לעיר הנהדרת הזאת והתברר שהרכבל היה סגור כיוון שהיו רוחות. ידענו כבר שהתחזית לימים הבאים לא אופטימית ושלא בא בחשבון לוותר על הר השולחן והחלטנו שנעלה ברגל בתקווה שעד שנרצה לרדת הרכבל כבר יפעל ונרד דרכו. אגב, הרכבל עולה 225 ראנד הלוך-חזור ו-115 לכיוון אחד - פרגון מטורף של 5 ראנד.
בחרנו במסלול שנחשב להכי קל לעלות לפסגה - Platteklip Gorge, מדובר בכ-700 מטר גובה, עלייה דוך, לקח לנו כשעתיים. האמת היא שהמסלול הפתיע אותנו קצת, והיה קשה, אבל מדובר במסלול שהמוני תיירים עושים מדי יום ובסופו של דבר כל אחד יכול לעשות אותו. למרות הקושי, שמחנו על ההחלטה לעלות ברגל - הנוף הרבה יותר מתגמל ככה.
על פסגת ההר הנוף פשוט מדהים, ממש דבר שאסור להחמיץ כשנמצאים בקייפטאון. אחרי שנרגענו קצת מהנוף נכנסנו לבית קפה ובשנייה ירד ענן על ההר ולא ראו כלום יותר, מה שהמחיש לנו את מזג האוויר ההפכפך - לרגע בהיר לחלוטין ופתאום זה. זה דבר שצריך לצפות לו בקייפטאון, וחווינו אותו בכל הימים שם.
אחרי ההר קפצנו לחוף Camps Bay אך היה מעונן ודי קר אז לא נכנסנו למים, למרות שהיו אנשים שכן עשו זאת. גם ביום רביעי חזרנו לחוף הזה, רצועת חוף מדהימה עם רכס הר השולחן מאחורה, מסעדות ובתי קפה מול הים, מקום זורם.
בלילה זה ובשאר הלילות עד החזרה נשארנו ב-Amalfi Hotel. זול, מיקום טוב, תנאים סבבה וסך הכל היינו מרוצים.
המלון נמצא בשכונת Sea Point הנחשבת בטוחה, בשכונה יש גם קהילה יהודית, בתי כנסת, סופר (Pick n Pay) וקצביה כשרים. בקרבת המלון נמצאת גם מסעדה בשרית כשרה מה שהיה נוח.

ביום שלישי (17) נסענו לשמורת כף התקווה הטובה (Cape of Good Hope), מקום מאוד יפה, אך עם זאת לא היינו מגדירים אותו כאתר "חובה" למי שמבקר בקייפטאון. בשמורה מספר מסלולים קצרים (מאוד). אנחנו הלכנו לנקודת הכף ואח"כ עלינו למגדלור.
אחרי השמורה נסענו ל-Simon's Town, למושבת הפינגווינים (הפינגווינים הם פינגווינים אפריקאים, מה שאומר שהם הרבה יותר קטנים מהרגילים). הזוי לראות את הפינגווינים בסביבה הזאת, חוף חולי עם בולדרים ופינגווינים, מקום מגניב.

ביום רביעי (ה-18 והאחרון לפני הטיסה למחרת) נסענו לשוק המזכרות Greenmarket Place. לא להבהל מהמחירים שאומרים לכם בהתחלה, הם יורדים בעשרות אחוזים... בשוק יש מגוון גדול של דברים, למרות שמעטות הבסטות שמוכרות דברים מקוריים. את רוב הדברים שמוכרים סביר להניח שראיתם מוקדם יותר בטיול. למרות זה, יש כמה בסטות שמוכרים דברים מעניינים וכדאי לחפש אותם.
אחרי השוק נסענו לכביש Chapman's Peak, כביש מדהים עם נקודות תצפית בדרך על Hout Bay. יום קודם נסענו דרכו חזרה מ-Simon's Town אבל היה מעונן ולא ראינו טוב, אז החלטנו שכשיתבהר מחר נחזור, וכך עשינו. מאוד מומלץ, כביש יפהפה. לקראת ערב נסענו לכיוון חוף Table View Beach, חוף שנמצא בשכונת Milnerton הצפונית, ממנו רואים את העיר וההר מעליה, מראה משובב.

רביעי בערב התארגנו ליציאה, ובחמישי (ה-19) טסנו בטיסה פנימית ליוהנסבורג, והביתה...

טיפים

  • יש את כל הטיפים הרגילים - לא להשאיר דברים במאחורה של האוטו, לנעול דלתות וחלונות בנסיעה וכו'... בפועל השארנו דברים כל הזמן ולא פרצו, אבל בכל זאת מומלץ להקשיב לכל הטיפים שתמצאו בעניין. בסך הכל חשוב להדגיש שרוב הזמן חשנו מאוד בטוחים, המדינה מאוד מפותחת, ואפשר להוריד מהלחץ שמצויים בו לפני הנסיעה. למדינה יש אינטרס גדול בתיירות ונעשים מאמצים רציניים שתיירים יחושו בטוחים. בערים הגדולות כדאי לפקוח עיניים יותר, אבל בכפרים ובאזורים המתוירים (ספארי, דרך הגנים וכו') אפשר להסיר דאגה מלבכם - כולם תיירים אירופאים מנומסים...
  • לגבי קבצנים, הם יודעים את כל הטריקים הקיימים לעבוד על תיירים - "אל תביא לי כסף, תקנה לי אוכל...", מביאים את הילדה שלהם לבקש וכדומה. יש פעמים שכדאי לתת כמה מטבעות כדי שיפסיקו להטריד אתכם, ויש פעמים (בעיקר במרכזי הערים ובמקומות רבי-קבצנים) שכדאי שלא להתייחס אליהם בכלל - בדרבן נתנו לקבצן אחד כסף, וישר קפצה עלינו חבורה שלמה של קבצנים שחלקה הלך אחרינו עד המלון... בכל מקרה, צריך "לחוש את השטח" ולראות לבד בכל מקרה מה הכי טוב לעשות, העיקר לא להיכנס לפאניקה מיותרת - הם נותנים תחושה לא נעימה אבל בסופו של דבר, הם לא מהווים איום עליכם.
  • בדרא"פ כל מי שקונה וסט צהוב, סידר לעצמו קריירה. בקייפטאון וביוהנסבורג כמעט בכל חנייה יש אדם כזה ש"יכווין" אתכם לחנייה ובפועל הוא רוצה תשלום - השארנו תמיד 5-10 ראנד (כך גם בתחנות דלק). האנשים האלה הם לא סיבה לדאגה, ולא צריך להתרגש מהם - בהתחלה לא היינו בטוחים אם זה בסדר לחנות במקום אחר וכאלה דברים, בסופו של דבר, כל עוד הוא מקבל כמה ראנדים הוא מבסוט. מה שכן יש לומר לגביהם - לא לצפות מהם לעודף - אם נתתם 100 ראנד זה מה שהוא ייקח. אז כדאי לתת להם במדויק.
  • יציאה בלילה - אנחנו יצאנו כמעט בכל מקום שהיינו בו חוץ מדרבן (לא ישנו ביוהנסבורג). במחנות הספארי זה ודאי בסדר, בכפרים יש פחות מה לחשוש בדבר הזה, וכנ"ל דרך הגנים. בקייפטאון חובה לצאת, רק לברר קודם איפה בסדר ללכת.
  • כמעט בכל מקום ראינו המלצה שלא לנהוג בלילה - בתוך הספארי זה ודאי נכון, ובאזורים שבהם הכבישים רעועים זה גם מומלץ. אנחנו בכל יום הבטחנו לעצמנו שלא ניסע בלילה ובסופו של דבר כמעט כל יום עשינו את זה (גם בספארי - חוויה מעניינת)... בצפון המדינה יש "אוטוסטרדות" בעלות נתיב אחד שהנהיגה בהם עלולה להיות קצת מפחידה, ועל אזור הדראקנסברג אין מה לדבר - בורות בכביש זה מונח עדין למה שיש שם. בכל מקרה באוטוסטרדות הרציניות, נתיב הגנים וקייפטאון אין בעיה בכלל - כבישים מעולים. לגבי השאר - שוב, אנחנו עשינו את זה, בחלק מהפעמים זה לא היה מאה אחוז אבל בסופו של דבר היה בסדר - השאלה תלויה בכם.
  • מזכרות כדאי לקנות בצפון דרא"פ, בדרך הגנים ובקייפטאון המחירים יותר גבוהים.
  • המחיה זולה יחסית לארץ, הופתענו עד כמה. אמנם לא כמו במזרח, אך בהחלט אפשר לקחת את זה בחשבון.
  • הר השולחן מכוסה ענן (ה"מפה" שלו) בד"כ, לכן מומלץ להיות מעודכן תמיד באתר של השמורה אם אפשר לעלות, ולעשות את זה ברגע שאפשר, לא תרצו לעזוב את קייפטאון בלי שעליתם...
  • במקום לקנות ג'י-פי-אס ולהסתבך עם הורדת מפות, WAZE עובד מעולה בדרא"פ. חשוב לזכור רק שצריך אינטרנט ולהכליל את זה בסים שקונים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )