טעימה משביל האפלצ'ים (Appalachian Trail) במזרח ארה"ב

קטע קצר ומעגלי של השביל בצפון פנסילווניה

תאריך הטיול2017 M12
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתאביב - סתיו (אפריל - נובמבר)

רקע

שביל האפלצ'ים הוא מארוכי שבילי ארה"ב, כשנקודות הקצה שלו נמצאות בדרום ג'ורג'יה וצפון מיין (הגבול עם קנדה). בתווך הוא עובר דרך צפון קרוליינה, טנסי, ווירג'יניה, ווירג'יניה המערבית, מרילנד, פנסילווניה, ניו ג'רזי, ניו יורק, קונטיקט, מסצ'וסטס, ורמונט וניו המפשייר. אורכו כ-3,500 ק"מ, והוא הושלם במלואו בשנת 1937. לרוב האנשים שטיילו את כל השביל במכה אחת זה לקח בין חמישה לשבעה חודשים, ומעריכים שרק כ-29% מהניסיונות מסתיימים בהצלחה. השביל מתוחזק במשך רוב השנה, ומסומן ומשולט היטב.

מידע כללי

נק' ההתחלה: הקטע הקצר שאני טיילתי בו נקרא Blue Mountain Loop, והוא נמצא במזרח פנסילווניה כשעה וחצי צפונית לפילדלפיה (ברכב). מכיוון שטיילתי לבד הייתי חייב לטייל במסלול מעגלי, והתאפשר לי להשאיר את הרכב במרכז מבקרים בשם Lehigh Gap Nature Center. וויז מכיר את המקום, ויביא אתכם לחנייה של המרכז.
ציוד: קר מאוד בתחילת דצמבר, וחשוב להתלבש בהתאם. המסלול סלעי בחלקו, ולכן חשוב לנעול נעלי טרק. יש מים במרכז המבקרים, ויש מעיין לאחר קצת יותר מק"מ על השביל. השילוט אומר שמומלץ לטהר את המים לפני השתייה.
סימון שבילים: השביל הראשי מסומן במלבן לבן, והסימון מופיע כל כמה מטרים (לרוב על עצים) וקשה לפספס אותו. ישנם מספר רב של שבילי משנה באזור, והם מסומנים במלבנים בצבעים שונים. אני טיילתי בשבילים שסומנו במלבן לבן, כחול, כתום וצהוב.
מרחק: הלכתי כ-8 ק"מ על השבילים, וזה לקח לי כשעתיים וחצי שבמהלכם עליתי וירדתי כ-400 מטרים.
באופן כללי: זה לא המקטע הכי יפה של השביל, ובתקופה של תחילת דצמבר העצים חשופים.

המסלול

כאמור המסלול מתחיל ממרכז המבקרים, במקטע שנקרא Woodpecker Trailhead. הוא מתחיל בזיג-זג בעליה מתונה, ומהר מאוד הופך לעלייה יותר תלולה שנמשכת קצת יותר מק"מ אחד באזור מיוער. בסוף העלייה מגיעים לבקתה קטנה שניתן לישון בה, אבל אין בה שום דבר מעבר לארבע קירות וגג. ליד הבקתה יש מעיין קטן, ששלטי הזהרה מתריעים שיש לטהר את המים לפני ששותים. אחרי שעוברים את הבקתה השביל חוזר להיות עלייה מתונה, וכ-100 מ' לאחר הבקתה מגיעים לפיצול שבילים: לבן וכחול. השביל הלבן הוא השביל המרכזי (האפלצ'ים), והכחול הוא עיקוף של 3.2 ק"מ שלאחריהם הוא חובר לשביל הלבן. אני פניתי לשביל הכחול(שנקרא North Trail), שעולה על רכס של הר נמוך מעל נהר ה-Leigh. בקטע הזה יוצאים מהאזור המיוער ונחשפים לנוף הפתוח. לאחר שעולים על השביל הכחול יש פיצול נוסף אחרי כ-550 מטרים עם שביל כתום בשם Devil Pulpit's Trail. אני חייב יום אחד לשבת בישיבה של ועדת השמות האמריקאית, חברה' מאוד יצירתיים! אני המשכתי על השביל הכחול עוד כשני ק"מ, ואז חזרתי לפיצול הכחול כתום ופניתי צפון מזרחית (שמאלה) לשביל הכתום. השביל לא מתוחזק היטב ויש בו סלעים מרובים, ולכן לאחר כחצי ק"מ החלטתי שאני לא ממשיך בו אלא חוזר על עקבותיי לשביל הכחול.
לאחר שחזרתי לשביל הכחול חזרתי לבקתה, ומשם הלכתי באמצע היער עד למרכז המבקרים. לאורך השביל ישנם שלטי הסבר על הציפורים שמקננות ביער, ואפילו התמזל מזלי לקבל הסבר מפורט מאחת המדריכות של מרכז המבקרים (שבמקרה טיילה שם).
מכאן הדרך קצרה לאוטו והחימום שלו, אחרי טעימה קטנה שהשאירה טעם של עוד.

טיפים

  • אפשר לבקר במרכז המבקרים, רק יש לברר את שעות הפעילות שלו. לינק לאתר שלו מופיע בחלק של הקישורים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )