(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

קרחון האינלצ'ק

טיול של 13 ימים לאורך קרחון האינלצ'ק, הנמצא בחלק הדרום מזרחי של קירגיססטן בגבול עם סין. הקרחון על רכס הטיאן שאן

תאריך הטיולSeptember 2015
משך הטיול13 ימים
עונה מומלצתיולי - אוגוסט

מידע כללי

מצורף לינק עם קצת מידע מויקיפדיה על הקרחון, אני גם אתאר בקצרה בעצמי:
קרחון האינלצ'ק נמצא ברכס הטיאן שאן בגבולה הדרום מזרחי של קירגיסטן עם סין. אורכו של הקרחון 60 ק"מ ועומקו נע בין 200-300 מטר (150-200 לפי ויקיפדיה, 200-300 לפי המדריך שלנו..).
הקרחון לא נראה לבן או שקוף מרחוק אלא חום, כיוון שהוא סוחף ומעלה אבנים קטנות וגדולות, שיוצרות שכבה של סנטימטרים בודדים מעל הקרח. הקרחון יוצר תופעות מדהימות במיוחד - שבירות בכל מיני גבהים וצורות, אגמים נעלמים, תנועה מתמדת של מים שסוחפים איתם גם אבנים, וסדקים שבהם אפשר לשמוע מים גועשים בעוצמה ויורדים 300 מטר למטה עד לאדמה. התופעה המיוחדת ביותר היא במפגש של הקרחון המרכזי עם הסתעפות מצפון, ונוצר שם אגם שנקרא אגם מרזבכר. האגם ייחודי כיוון שהוא מלא במים מרבית השנה, כשהוא נתחם כסכר ע"י קרח שנוצר בחורף. בקיץ עם התחממות הטמפרטורות, הקרח נמס, נסדק ונפרץ בבת אחת, והאגם הגדול מתרוקן בתוך 3 ימים! התופעה הזו מתרחשת לעיתים פעמיים באותה שנה. אנחנו הגענו לאגם ריק..

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הכנות מהארץ והתארגנות בקרקול

כאן חשוב לציין בעונת הטיולים יש חברות מסודרות שמריצות על הקרחון טיולים מאורגנים, וזו הדרך הפופולרית ביותר לטייל שם. הטרק בצורה הזו אורך 8 ימים בדרך כלל של הליכה בכיוון אחד וחזרה במסוק, והתענוג עולה כ2000$ לאדם. אנחנו טיילנו כבר אחרי סוף העונה מבחינתם, כשהם כבר לא מפעילים מסוקים, ולכן הטרק ארך 11 ימי הליכה כיוון שגם חזרנו את הדרך שהלכנו. בפניה שלנו מהארץ חלק מהחברות בכלל סרבו לצאת לטרק בעונה הזו ובסוף חברת Ak-Sai נענתה לבקשתנו. סגרנו הכל מהארץ, כולל מדריך ו3 פורטרים ל15 ימים, פרמיט לטייל שם (מחייב כיוון שעוברים ביקורת גבולות), נסיעה מקרקול לתחילת הטרק וחזרה (נסיעה של 6-7 שעות לכל כיוון שמחייבת רכב 4X4), והשכרת אוהל ו3 מזרונים. הכל הסתכם לנו ב1000$ לאדם. *אם רוצים לעשות את הטרק הזה במחיר יותר "תרמילאי" אני מניח שעדיף להגיע לקרקול ולבדוק שם בין החברות השונות. כמובן שמי שגם יכול לקחת 20 קילו על הגב יצמצם לעצמו עלויות...
הטרק הזה אינו דורש ציוד מיוחד להתמודדות עם קרח או שום דבר כזה, רק ביגוד הליכה רגיל, חם יותר ללילה ומקלות הליכה (מכנסי סקי היו מוצר מצוין ללילות הקרים!) את מרבית ההצטיידות ניתן לעשות בקרקול - יש 2 חנויות ספורט במרכז העיר שבהן אפשר למצוא מגוון רחב של ביגוד, בלוני גז הברגה ועוד ציוד במחירים סבירים. בשוק אפשר למצוא את כל מה שצריך מבחינת אוכל, ובקצה הדרום מזרחי של השוק (איפה שהוא כבר הופך למכולות) יש גם חנות צבאית שבה מצאנו כובעים חמים, כפפות וחם צווארים טובים.
לאחר יום התארגנות ושינה טובה - מוכנים לצאת לדרך!

*מסעדה מאוד מומלצת בקרקול - Kench. אמנם דורשת מונית הלוך ומונית חזור (בדולר כל אחת..) אך בהחלט מצדיקה את המאמץ!

תחילת הטרק

הטרק מתחיל כאמור בנסיעה של 6-7 שעות, ברכב מימי הצבא האדום, להערכתי בן 50 שנה לפחות. בדרך לשם צחקנו על הרכב שהיה צריך לעצור כמה פעמים באמצע העליות ולפוך מים קרים מהנהר לצנן את המנוע. בהמשך הבנו את הטעות שלנו כשראינו שאין דבר בשטח שהרכב הזה לא עובר! אחרי נסיעה ארוכה הגענו לקראת ערב למחנה הראשון קמפ AtDjahloo שלידו גם יש 2 בקתות של ציידים, והעברנו שם את הלילה. למחרת יצאנו ליום הראשון - 18 ק"מ של הליכה עד להגעה לקרחון. היום הזה היה הרבה יותר צבעוני מהמשך הטרק כשיש צמחים מסביב, יערות קטנים, וחצייה של כמה נחלים קפואים. בשעות אחהצ השמים התחילו להתעכר וגשם חזק ליווה אותנו בחצי שעה האחרונה של ההליכה לפני ההגעה לקמפ EVA. לא להתבלבל מהמילה קמפ - לא חיכה לנו שום דבר במקומות האלו חוץ ממקום נחמד לשים בו את האוהל שלנו.. בעונת הטיולים בכל קמפ כזה יש אוהלים גדולים מוכנים מראש, מיטות ומזרונים, מים חמים ובחלק גם מקלחות שדה ואסלות. ביום הזה ראינו קבוצה מסיימת את הטיול שלה. אלה היו האנשים האחרונים שראינו עד סוף הטיול! מכאן אנחנו 7 - אני, אחי הגדול, אבא שלי, ואדים המדריך, ו3 הפורטרים - לוחה, ציקה ומקס.
ביום השני התחלנו את דרכנו על הקרחון. כשמתקרבים לקרחון ואדים המדריך מתדרך אותנו שבגלל השמש ופשרת השלגים והקרחונים, עלולות להיווצר דרדרות אבנים ויש לשמור על 15 מטר מרחק אחד מהשני. ביום הזה אנחנו מגיעים לקרחון והולכים לאורכו, אך הולכים על צלע ההר שמדרום לקרחון. עברנו בדרך אגם בתוך הקרחון וממש מעליו עומדת אבן ענקית שנראה שעומדת ליפול. עשינו הימורים בינינו אם היא תישאר שם עד שנחזור.. ובסוף היא אכן נפלה. בלילה הזה ישנו במחנה Glina שגם הוא על צלע הר. מGlina המשכנו לעוד יום כשבדרך כמה פעמים אנחנו יורדים מצלע ההר וחוצים קרחונים שנשפכים מדרום לקרחון המרכזי. כל חציה כזו מלווה בנוף מדהים כשפתאום מתגלה מדרום עוד פסגה מושלגת כשעוברים. במהלך היום הזה הגענו גם לאגמים קטנים ועמוקים עם מים בצבע טורקיז, ואפילו טבלנו באחד מהם במים בטמפ של 3-4 מעלות. סיימנו את היום הזה בקמפ Merzbacher שבו כבר היו כמה מבנים קטנים שמשמשים גאולוגים גרמנים בקיץ לחקור את הקרחון. במרזבכר קמנו לבוקר לבן כשירדו בלילה כמה סנטימטרים של שלג על האזור. כשיצאה השמש השלג ה]שיר בשעה ויצאנו ליום הליכה קליל למרכז הקרחון, שבו יש אגם יפה מאוד עם תצפית יפה על שאר הקרחון. בדרך כלל ביום הזה הולכים לאגם מרזבכר, אך כיוון שהוא ריק, ושהתאים לנו גם יום קליל יותר, קיצרנו את הדרך.
בסוף היום הזה ישנו עוד לילה בבמרזבכר, לפני שממשיכים מזרחה

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

על הקרחון

ממרזבכר יצאנו ליום שידענו שאמור להיות כ7-8 שעות הליכה, לקמפ Kamsamolski. כששאלנו את ואדים מה מחכה לנו בקמפ הוא אמר לנו שוב שכנראה שאין שם שום דבר כיוון שזו לא העונה.. התחלנו ביום הליכה המייגע הזה, שכלל הרבה עליות וירידות, ומקומות שבהם בגלל שהולכים על הקרחון צריך ללכת בזהירות לא להחליק. בסוף בגלל שהיינו בקצב לא כל כך טוב החלטנו לעצור לפני הקמפ, על הקרחון. כשאנחנו מכינים מקום להקים בו את האוהל, מזיזים אבנים, וכל אבן שמזיזים חושפת את הקרח, אז מחזירים אותה מהר למקומה. המדריך והפורטרים לא התרגשו מהקרח ואחרי שהזיזו את האבנים אפילו חצבו אותו שיהיה להם נוח! מיותר לציין שהלילה היה קר, כשהטמפרטורות בחוץ יורדות למינוס 5-10 מעלות. כל דבר שנמצא מחוץ לחלק הפנימי של האוהל קופא. למחרת יצאנו להמשיך את הדרך במטרה לפצות על הפער שיצרנו ולהגיע עד לקמפ Dikii. שהוא האחרון לפני הבייס קמפ. יצאנו לדרך ואחרי חצי שעה של הליכה ראינו את קמפ קומסמולסקי והתאכזבנו לראות שכל כך קרוב אלינו היו משטחי עץ לשים עליהם את האוהל לבידוד מהקרח, ומזרונים עבים שנשארו שם בערימה, מחכים לעונה הבאה. התגברנו על זה והמשכנו קדימה, ולאחר כ3 שעות התחילה סופת שלג שגרמה לנו לעצור במקום, שוב על הקרח, ולהקים את האוהל שלנו. בהמלצתו של ואדים החלטנו למחרת, שהיה יום יפה מאוד, ללכת לדיקי "קלים" כשאנחנו משאירים את הפורטרים עם הציוד והאוהלים מאחור, ולצפות משם בשני ההרים הגבוהים באזור - הר Pabeda שגובהו 7439 והוא הכי גבוה ברכב הטיאן שאן, והר Khan tengri מהצד השני שלנו שגובהו 6995 אך יש לו צורה שפיצית מאוד ייחודית. לאחר התפעלות מהנוף המדהים ומהיום היפה שזכינו בו - שאפילו כלל מפולת שלגים מרשימה! יצאנו חזרה לאוהלים שלנו, לעוד לילה על הקרח.

הדרך חזרה

תחילה חשבתי שלחזור את אותה הדרך יהיה מבאס וסתמי אך הנוף מסביבנו היה מאוד דינמי, והרבה חלקים שראינו בדרך הלוך בצבעים מסוימים, נצבעו פתאום לבן ונראו שונים לגמרי. מהמחנה המאולתר שבילינו בו 2 לילות חזרנו אחורה לקמפ קמסמולסקי, ללילה של שנת מלכים (עם בידוד ומזרונים). מזל שבתנאים האלו ולא ביום שלפני, תפסה אותנו סופת שלגים בעוצמה חזקה מאוד, בשלבים מסוימים שלה נראתה כאילו מישהו מנענע את האוהל מבחוץ.. לשמחתנו האוהל שרד וקמנו לבוקר מדהים כשהכל מסביב מכוסה ב20-30 סנטימטרים של שלג. חשבנו שנאלץ להשאר עוד לילה באותו מקום אך המדריך המליץ להמשיך ויצאנו לדרך. התחלנו את היום במזג אויר קריר, ובשלג עמוק ולאחר שעתיים הליכה פרצה פתאום שמש רותחת של קיץ באילת, פשטנו את הביגוד הטרמי והמשכנו בבגדים קיציים. לא עברו עוד שעתיים והעננים התחילו להשחיר, בבת אחת מצאנו את עצמנו הולכים מול סופת שלגים, עם רוחות חזקות מאוד ומצאנו מהר אבן להסתתר מאחוריה. כמה דק' אחר כך הגיעו גם הפורטרים להתחבא איתנו מאחורי אותה אבן, וישבנו שם כולנו, שותים קפה שחור ומסתכלים ימינה ושמאלה איך השלג עף ב90 מעלות ונראה כאילו מעוצמת הרוח הוא בכלל לא מגיע לרצפה!
כשהרוח נחלשה המשכנו בדרך והגענו עד למרזבכר. ביום שאחרי המשכנו, טבלנו פעם נוספת באגם, והגענו לקמפ גלינה, שבו אחד הפורטרים מקס שבר את הבוהן ברגל שלו. היום האחרון היה בקצב איטי מאוד, כשמקס מתקדם לאיטו ומשתמש במקלות הליכה כקביים, והלך ככה 8 ק"מ בסבל רב. הגענו לקמפ EVA המיוחל ושם פגש אותנו הנהג, שחסך לנו לחזור את היום הראשון הארוך, ובעיקר חסך למקס להחמיר את המצב.
לסיום אחד הפורטרים אמר שהוא מכיר מעיינות חמים, ושאף פעם לא יוצא להם להיות כי הם תמיד חוזרים עם הקבוצות במסוק.. הוא הביא אותנו למקום מדהים שהנביעה בו כל כך חמה עד שאי אפשר בכלל להכנס לידה! ובמרחק של פחות מ50 מטר זורם נחל רחב בטמפרטורה של 5 מעלות.. סיום מצוין לחוויה!

טיפים נוספים

גז - אנחנו ממש הגזמנו בכמויות אז כדי לתת לכם הערכה טובה - 11 ימים של ארוחת בוקר חמה (דייסה) ארוחת ערב חמה, ומדי פעם קפה הסתכמו בבלון אחד גדול (450) ו2 קטנים (230). זה פשוט חשוב לי לציין כי יצאנו עם 8 קטנים ו3 גדולים...

ציוד - נעליים אטומות למים חובה. אוהל שהם משכירים הוא אוהל של Red Fox (חברה רוסית שמקבילה לקולומביה) שאפשר בהחלט לסמוך עליו. אין צורך בשום ציוד קרח.

זה מה שעולה לי.. אשמח לענות פה על שאלות נוספות אם יש

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )