צ'ילה ארגנטינה ברזיל
נופים עוצרי נשימה - הרי געש , אגמים , טרקים , קרחונים, מפלים , עיירות נעימות וקרנבל.
| תאריך הטיול | February 2011 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 חודשים |
| עונה מומלצת | העונה המומלצת לטייל בצ'ילה ארגנטינה היא עונת הקיץ - בין נובמבר לאפריל. אבל גם בעונה הזו יש אזורים בעיקר בדרום שקר וסוער , וחשוב להתארגן על ציוד חם . |
תוכן עניינים
כללי
צ'ילה וארגנטינה - המדינות הדרומיות ביותר בדרום אמריקה בין האוקיינוס האטלנטי לבין האוקיינוס השקט. בד"כ מטיילים בהם ביחד ולא רק באחת מהם .
צ'ילה מדינה צרה וארוכה, יש בדיחה ארגנטינאית ידועה - דחיפה קטנה והיא במים .
הטיול בצ'ילה בד"כ מהצפון לדרום או להפך, עם כניסות ויציאות לארגנטינה השכנה .
הנסיעות ארוכות וקשוחות , וכדאי לתכנן עצירה ושהייה בין נסיעה לנסיעה.
התכנון שלנו :
סנטייגו - עיר הבירה של צ'ילה
פוקון - עיירת החופש האגמים
הר בגעש וילריקה
שכרנו ג'יפ 4X4 גבוה לחודש ימים , להמשך הנסיעה דרומה בזיגזג בין צ'ילה לארגנטינה, ועשינו את המסלול הקלאסי :
פוקון (צ'ילה)
אזור 7 האגמים (ארגנטינה).
ברילוצ'ה (ארגנטינה).
יורדים דרומה בצד הארגנטינאי.
שמורת טורס דל פיינה (צ'ילה) .
פריטו מורנו - הקרחון המתנפץ (ארגנטינה).
הקראטרה אוסטרל (צ'ילה)
וחזרה לפוקון (צ'ילה).
מפוקון המשכנו לבואונס איירס
מבואונס איירס לשמורת מפלי האיגוסו
ומשם לברזיל + קרנבל .
תחבורה בדרום צ'ילה/ ארגנטינה:
את הדרום ניתן לראות או בטרמפים, או לשכור רכב או לשלב.
אפשר לשכור רכב לתקופה קצרה ולראות את האזורים הקרובים (אזור 7 האגמים, ברילוצ'ה, הקראטרה אוסטרל) ולהמשיך אל הדרום דרום באוטובוסים/ טיסות/ טרמפים.
למי שממהר , מהדרום דרום אפשר לקחת טיסה לבונוס איירס, או לקחת אוטובוס מאושויה לבונוס איירס - 36 שעות.
שכירת רכב:
אפשר לשכור רכב בפוקון או בסנטיאגו או בברילוצ'ה. אומרים שבסנטיאגו זול יותר , אבל קשה יותר למצוא שותפים, בפוקון הכי קל למצוא שותפים.
חשוב לבדוק שיש אישור מעבר גבולות לרכב, 2 גלגלים רזרבה, 2 ג'ריקנים לדלק ומפת כבישים.
ככל שיורדים דרומה הדלק זול יותר. בארגנטינה הדלק זול יותר מבצ'ילה.
אנחנו שכרנו רכב לחודש וירדנו דרומה מהצד הארגנטינאי ועלינו חזרה צפונה דרך צ'ילה.
חשוב לשכור ג'יפ גבוה וחזק , ולא להתפתות ולשכור רכב קטן וזול יותר, חלק גדול מהדרך אינו מתאים לרכבים כאלו , וגם ג'יפ טוב מעצים את החוויה.
כדאי גם לקחת בחשבון הרבה שעות של נהיגה בשטח, שבחלקה גם לא פשוטה.
צפון צ'ילה - סאנטייגו
צפון צ'ילה :
אריקה - עיר נמל, עם אזור סחר חופשי ממכס , כדאי עם צריכים לקנות ציוד, אוהל וכו'…
מסן פדרו יש טרק של יום אחד לאל טיטיו - אתר גייזרים ומעיינות חמים, גבוה מאד וקשה.
נכנסו לצ'ילה מבוליביה לעיירה החמודה סן פדרו שבצפון צ'ילה .
מיד מרגישים בהבדל בין צ'ילה למדינות האנדיות.
מכאן כיוון כללי - דרומה - בתחבורה ציבורית.
הערים קלמה ,אנטפוגסטה ולה-סרנה אפשר לוותר.
מאנטפוגסטה לסנטייגו - 20 שעות נסיעה.
SANTIAGO-
עיר יפיפייה שכיף לטייל בה ולהעביר בה כמה ימים. פאבים טובים ,אכסניות עם אווירה טובה, חנויות, עיר מודרנית.
תצפית יפיפייה על העיר מההר- סן קריסטובל.
בניגוד למדינות האנדיות ששמה רודפים אחריך, ונהגי המוניות יעשו הכל בשבילך, כאן שביקשנו ממוניות לקחת אותנו לאכסניה, והם השיבו לנו שבלי כתובת אין נסיעה. אז מצאנו את עצמנו משוטטים ברחובות בחיפוש אחרי אכסניה. אז תסגרו מראש על כתובת של אכסניה שנראית לכם.
פוקון - הר הגעש ויאריקה והסביבה
מסנטיאגו דרומה במרחק של 10 שעות נסיעה לילית, נמצאת העיירה פוקון.
עיירה חלומית וכיפית, ממוקמת בין 2 אגמים יפיפיים והר געש. מקום שכיף להיות בו ואף לזמן ארוך יחסית. המקום מלא ישראלים ומלא אכסניות וגסט-האוסים.
מה לעשות :
דיסקוטקים שווים ( LA-PLAYA ).
מעיינות חמים.
טבילה יומית באגמים - לא לוותר.
טיפוס להר הגעש ויאריקה
טיולי אופניים
הר הגעש ויאריקה:
הר געש פעיל ומושלג ובכל ימות השנה , בגובה 2,840 מ' . טיול יום חובה אל פסגת הר הגעש
זהו טיפוס יומי שאורך כשש שעות ויוצאים אליו בצורה מאורגנת דרך סוכנויות. בסוכנות מקבליםאת הציוד הנדרש: ביגוד לשלג, , גרזן מיוחד, נעליים ותרמיל. ומאד חשוב לא לשכוח משקפי שמש .
יש כמה קבוצות שמטפסות כל יום ומומלץ לצאת לפנות בוקר, בקבוצה הראשונה שמטפסת באותו יום.
מין הרגשת חלוציות כזו שכובשים את ההר, והכול נקי וחלק בלי עקבות של אחרים.
הטיפוס קשה עם נעליים מיוחדות לטיפוס בקרח ומקוש שמאד עוזר.
בתחילת ההר יש רכבל שמעלה אותך רבע מהדרך, לא להיות גיבורים ולוותר עליו, יש מספיק הליכה גם איתו ובנוסף זו עוד חוויה.
מהנקודה הזו מתחילים לטפס, בהתחלה בלי הרבה שלג, אך ההמשך זה רק בקרח ושלג.
5-4 -שעות טיפוס לפסגה, כשנוף מסביב מדהים, בפסגה רואים לבה ויש ימים עם התפרצויות ממש גדולות.
לסיום הירידה מההר, כיף לא נורמלי, מתגלשים על התחת במהירות בתעלות קרח תלולות תוך כדי נפנוף לקבוצות שעולות להם לאיטם.
מכיוון שעלינו ראשונים גם לא ידענו שהירידה היא בגלישה בתעלות קרח , כך שההפתעה הכפילה את הכיף.
טיול אופניים למפלים:
מסלול מאד יפה וקצת קשה, הבריכות של המפלים יפיפיות ובדרך מלא פינות חמד, בעלי חיים, ונשים שמוכרות דברי מאפה ביתיים.
ברילוצ'ה ואזור 7 האגמים
שכרנו ג'יפ 4X4 גבוה לחודש ימים , להמשך הנסיעה דרומה בזיגזג בין צ'ילה לארגנטינה,
יצאנו מפוקון לכיוון ברילוצ'ה, אני אישית חושב שזו היתה אחת הדרכים היפות באזור והמהנות לנהיגת שטח. עצרנו לשחייה באחד האגמים על הדרך, ואת הלילה העברנו בקמפינג בעיר SAN MARTIN THE LOS ANDES. הנופים באזור פשוט משגעים.
ברילוצ'ה:
עיירת נופש ארגנטינאית נודעת במפעלי השוקולד שלה, טעמי הגלידות המיוחדות והבשר- סטייקים 800 גרם. בכל מקום אנשים זורקים לך מילים בעברית כמו- רוצה לטעום, תפוח, תות ועוד.
המסעדה הצמחונית מומלצת מאד.
אכסניה טובה- ברילוצ'ה סנטר (הבניין הגבוה )(הכי) קומה 10 דירה 1004.
מברילוצ'ה צפון מערב זה- אזור 7 האגמים, פשוט לטייל באזור בין העיירות הקטנות, האגמים והמפלים, ולהתמקם ללילה בסמוך למעיינות החמים לשחייה לילית. אחד החופים היפים באזור הוא בעיירה פרוטילר, חוף שהר געש מזדקר מהצד שני של האגם.
האי- ויקטוריה:
יצאנו לשייט תענוגות בספינה פרטית לאי- ויקטוריה - שעה שייט לאי קסום, צמחיית עד, נוף חלומי הנשקף ממרומי הצוקים, והשקט והשלווה מסביב. בדרך עצרנו לדוג.
יוצאים מהרציף של אגם Llao Llao.
יש טרק שלא עשינו מברילוצ'ה להר הסוכר מספרים שהוא מאד מיוחד.
דרום
הירידה דרומה:
את ההמשך דרומה אפשר לעשות בצד הארגנטינאי או בצד הצ'ילאני ועולים הפוך.
הכבישים בצד הצ'ילאני לרוב לא סלולים, ובכל הדרום צריך 2 ג'ריקנים רזרבה עם דלק וממלאים לבד דלק כשנגמר.
בצד הארגנטינאי אין כמעט מה לראות, יורדים בכביש 3 הנקרא רוטה שרמוטה, אין כלום משום כיוון, רק כביש סלול ומאד טוב שיורד דרומה, ישר כמו סרגל עם הרבה רוחות חזקות ושממת מרחבי פטגוניה, אבל עדיין מאד מסוכן.
אחרי נסיעת לילה וזריחה מדהימה שהדרום מלא בהם הגענו - לקומודורו ריודויה, שם מתגלה בפנינו בפעם הראשונה האוקיינוס האטלנטי האפור והמפחיד של אזור הדרום.
מסתבר שעשינו טעות בתכנון , והבנו שכבר לא נספיק להגיע לשבת לעיירות הדרומיות , אז חיפשנו מקום "קרוב" לעצור בו לשבת , וכך מצאנו את עצמנו מגיעים ממש לפני כניסת שבת לעיירת נמל קטנה - פורדטו דסואדו. עיירה עם צוקים ותצפיות על האוקיינוס ועל בעלי החיים שבו כגון להקות ציפורים וכלבי ים.
במוצ"ש יצאנו לעוד נסיעת לילה, והגענו בבוקר לריאו גיגוס.
קרוב לשם בחצי האי ולדז ניתן לראות את מושבת הפינגווינים השנייה בגדולה (ולווייתני ענק - רק בעונה -אוקטובר - נובמבר).
אושוויה :
להגיע לשם דרוש יום נסיעה הלוך, יום חזור וקצת זמן שם, כפר נחמד.
פונטה ארנס:
עיר הנמל הדרומית ביותר השוכנת לחוף מיצרי מגלן.
אכסניה ממש חמימה- מלון part ברחוב covadora 79.
ליד העיר נמצאת מושבת פינגוויני מגלן, נחמד לבקר בה ולטייל בין הפינגווינים.
יש בעיר אזור פטור ממכס.
שמורת טורס דל פיינה
מפונטה ארנס המשכנו 6 שעות נסיעה צפונה בנופים יפים אל- PUERTO NATALES.
פוארטו נאטאלס:
עיירה קטנה ומאד מאד מיוחדת בשל מיקומה הגיאוגרפי הרגיש.
ממנה יוצאים אל טרק מדהים - שמורת טורס דל פיינה.
שמורת טורס דל פיינה:
פארק ענק עם מסלולי הליכה שונים בין הרים מושלגים, לגונות , קרחונים, אגמים, מפולות שלגים גדולות ומדהימות – תופעת טבע, הנוף מקסים ובעלי חיים לרוב. הטבע פה עצמתי בצורה בלתי רגילה.
הכניסה לשמורה בתשלום.
טרק שאפשר לעשות בין 3 ל- 12 יום, השבילים ברורים ואין צורך במדריך.
אנחנו ההינו 5 ימים בשמורה, עשינו את מסלול ה W שאורכו בין 70 ל-90 ק"מ.
התארגנות:
מאד חשוב להקפיד על משקל מיותר בתיק, לקחת כמה שפחות, ולהתארגן מראש על אוכל.
אפשר להשאיר ציוד באכסניה בפורטו נטאלס או באוטו.
עדיף לקנות אוכל לטרק בפונטה ארנס –יותר זול, יותר מבחר, ופותר בעיה של כשרות.
חשוב מאוד שלא לזלזל בתנאי מזג האוויר בפארק, מזג אוויר משתנה בתדירות גבוהה ומהר וסביר להניח שגם לכם זה יקרה אז לקחת מספיק אוכל ובגדים חמים. כי גם בשיא הקיץ עלול להיות גשום וקר.
היום הראשון:
יצאנו אל הטורוסים, הליכה בעמק יפיפה למרגלות ההרים כשמפלים הנופלים מהם יוצרים נהר גדול וגשרים קטנים עוברים מעליו, כשבסוף טיפוס קשה בין סלעים עד הטורוסים.
הטורוסים הם שלושה עמודי גרניט עצומים בגודלם ומאד מרשימים, המוקפים בצוקים, ולמרגלותם לגונה ירוקה.
חזרנו אל אתר הקמפינג.
הרבה מטיילים מכוונים את הגעתם לפסגה בשעת הזריחה, כדי לראות את הטורוסים זוהרים באור ראשון.
היום השני:
היום היפה ביותר, 8 שעות הליכה עם הציוד בין השדות, הנחלים והנופים, אגמים וציפורים.
אתר הקמפינג הבא הוא לא יותר מחורשת עצים ליד הנהר.
היום השלישי:
השארנו את הציוד באוהל ויצאנו לשעתיים הליכה לעמק הצרפתי, בדרך הייתה התמוטטות שלגים עצומה בהר מולנו- מחזה מדהים. לקראת התצפית המזג אוויר התחיל להשתנות ובין רגע התחיל לרדת שלג, שכיסה את הכול כולל השביל, והאט אותנו מאד בגישושים אחרי השביל כדי לא ליפול למים, לבסוף חזרנו לקמפינג, והמשכנו בהליכה בגשם לקמפינג הבא, הגענו רטובים לגמרי.
למחרת עדיין היה גשום וסגרירי והחלטנו לא ללכת לקרחון האפור אלא לקחת מעבורת חזרה.
אפשר לעשות את כל המסלול גם בכיוון ההפוך.
חזרה צפונה - הקרחון המתנפץ
מפורטו נטאלס עברנו את הגבול לארגנטינה ונסענו צפונה בדרכי עפר ל- EL-CALAFATE:
אל-קלאפטה, הגענו בערב והקמנו אוהלים קצת מחוץ לעיר.
אכסניה- רחוב רוסה 1316 ויש אתר קמפינג מגניב.
מאל קלפטה יוצא שייט קרחונים העובר בין מספר קרחונים גדולים באזור.
פריטו מורנו - הקרחון המתנפץ:
קרחון עצום שגושי קרח עצומים מתנתקים ממנו, ונשברים בקול רעם אדיר ונופלים אל מי האגם השלווים.
מתמקמים מול הקרחון ומחכים להתנפצויות, בשלב מסוים החלטנו לרדת קרוב יותר לקרחון ולהתמקם שם ממש מול הקרחון.
הנוף מדהים , וההתנפצויות הן חוויה חד פעמית ומיוחדת.
ממשיכים צפונה, עיירה בשם אל-צלטן משם יוצאים לפיץ רוי, טרק של יום אחד.
מהאזור הזה צריך להגיע לעיירה צ’ילה-צ'יקו, דרך כביש 40 המבודד , לקחת בחשבון אין כלום בדרך במקרה של בעיה, אפשרות נוספת אבל מאד ארוכה - לעבור דרך ארגנטינה.
הקראטרה אוסטרל
מצ’ילה-צ'יקו מתחיל אחד האזורים הקסומים והמבודדים בעולם -
הקראטרה אוסטרל:
מעל 1000 קילומטר של דרכי עפר , מהידועות והיפות ביבשת, מסע בנופי בראשית מדהימים.
בין שלוש לעשר ימים (תלוי בקצב ההתקדמות וכמות העצירות ) של דרכי עפר פתלתלות העוברות הרים, נהרות, אגמים, מפרצים, מצוקים, מפלים, בעלי חיים, צמחים טרופיים, אגמים מהממים ועוד…. וכל יום הנוף שונה מקודמו.
נסיעה בנוף פרוע של הקראטרה-אוסטרל בין החוות המבודדות והשטחים הירוקים האין סופיים.
כל ערב לינת שטח - מקימים אוהלים ומדורה ליד נהר, מכינים ארוחת ערב, ונהנים מהטבע הפראי.
אחד הדרכים היפות בטיול.
חלק מהדרכים בקראטרה-אוסטרל לא מתאימות לכל רכב, וצריך ג'יפ גבוה, וגם הנהיגה לא פשוטה.
את העצירה הראשונה שלנו עשינו ב- PORTO GUADAL.
בדיוק שהגענו היו חגיגות השנה למקום, כמו ל"ג בעומר גדול לתושבי הכפר, הצטרפנו לחגיגה וההינו האטרקציה העיקרית.
כפרים נוספים בדרך :
פורטו טרנקילו -שייט בתוך מערות שייש.
COIHAIQUE - עיר גדולה אפשר לחדש ציוד ואוכל, דיסקוטקים טובים.
אנחנו עשינו מסלול הליכה של יום שלם, טיפסנו על ההר המשקיף על האזור וטיילנו בין שדות, יערות ונהרות שבאזור.
PORTO AISEN -ניתן לצאת לשייט ללגונה- סן רפאל- שייט בקרח בין הקרחונים.
PUYUHUAPI -קצת לפני העיר יש שמורה ובה הקרחון התלוי - הקרחון "תלוי" בין שני הרים בגובה רב מעל לגונה יפה.
בדרך יש עשרות מקומות שניתן לצאת מהם למסלולי טיול שעוברים בנופים מטריפים .
ממשיכים צפונה לכיוון העיירה היפה - פוטאלפו.
מאזור פוטאלפו ניתן לקחת מעבורת אל האי CHILOE ולהמשיך ממנו צפונה, או להתקדם דרך ארגנטינה.
אנחנו העדפנו לחזור לברילוצ'ה דרך ארגנטינה, כי המעבורת הייתה מאד יקרה.
מברילוצ'ה חזרנו אל פוקון. ומכאן התכנון הוא לחזור לסנטיאגו ומשם לבונוס איירס.
פוקון - סנטיאגו - בואונס איירס - ברזיל
את הדרך מפוקון לסנטיאגו עשינו בג'יפ ישן עם בחור צ'יליאני בשם קלאודיו במשך כמה ימים, עם עצירות בכל מיני עיירות ומקומות. נתקענו בדרך כמה פעמים והצ'יליאנים תמיד שמחו לעזור ולגרור אותנו.
עצרנו בסמוך לעיר MOLINA בשמורת שבעת הספלים park siete tazas. שבע מפלים אחד מעל השני שנשפכים ל"ספלים"-בריכות קטנות - אחד מהמקומות היפים - כדאי להגיע.
מסנטיאגו לקחנו מיניבוס למנדוסה, עם אחד הנהגים המפחידים שפגשתי, סיבובים, עקיפות, לא מעניין אותו כלום.
הגענו למנדוסה בערך ב- 12 בלילה, והאוטובוס המשך לבונוס איירס יוצא ב- 6 בבוקר, השומר הזהיר אותנו לא לצאת מהטרמינל בשעה כזאת כי יטרפו אותנו, ובנוסף אסור להתמקם בשטח הטרמינל. אז התיישבנו מסביב לעץ, כשכל הציוד מסביבנו ונרדמנו. למזלנו השומר קלט אותנו ישנים רק לקראת השעה 6, ובזכותו הספקנו גם את האוטובוס.
אחרי 18 שעות נסיעה הגענו לבונוס איירס.
סה"כ מסנטיאגו לבונוס איירס- 24 שעות דרך העיר מנדוסה.
BUENOS AIRES:
בירת ארגנטינה, פריז של דרום אמריקה, עיר אירופית לכל דבר- קניות, חיי לילה, כדורגל, בחורות הכי מושלמות ביבשת, רובעים צבעוניים ויפיפיים.
נשארנו שבוע , טיילנו בכל רחבי העיר- ויש מה לראות, הפלאזות היפות, גורדי השחקים שהנוף מהם מצדיק טיפוס. הלכנו למשחק כדורגל מסעיר של בוקה-גויניור, 3 מפלסים+ יציע תאים, והמשחק לא עוצר לרגע. בבונוס אייריס יש גם מסעדות כשרות.
מבונוס אייריס לקחנו אוטובוס צפונה 18 שעות אל שמורת מפלי האיגוסו.
הנופים בצפון ארגנטינה מאד יפים וירוקים ושונים משאר המדינה, ואני בטוח שיש מקומות שכדאי לעצור בהם שם.
שמורת מפלי האיגוסו
במשולש הגבולות- ארגנטינה, ברזיל ופראגווי, נמצאת שמורת מפלי האיגוסו.
אחת מהשמורות היפות בעולם, מאות מפלים, גן עדן, מקום אקזוטי וחלומי. פשוט לטייל בין כמויות מים אדירות שזורמות מסביבך, כשקשת תמידית בשמיים.
ישנו גם מפעל אלקטרוהידראולי שפתוח למבקרים.
ראינו את הצד הארגנטינאי וביום השני ראינו את הצד הברזילאי.
נשארנו ללילה בצד הברזילאי- עיירה נחמדה, האווירה הברזילאית כבר מורגשת.
הצד הברזילאי של המפלים מרשים ויפה יותר לדעתי, אבל ההמלצה היא חד משמעית - לראות את שני הצדדים.
פשוט להרגיש את עוצמתו האדירה של הטבע , מחזה מרהיב - אסור להפסיד.
ברזיל - BRAZIL
עברנו לברזיל ממש לפני תחילת הקרנבל.
מזג אוויר חם ולח יותר, האוכלוסייה , העוני - השינוי מורגש מייד.
ממפלי האיגוואסו לקחנו אוטובוס 22 שעות לריו דה זני'רו, אפשר גם לקחת טיסה.
את תקופת הקרנבל חילקנו חצי באי אג'ודה וחצי בריו
ריו דה זני'רו:
ריו דה זני'רו בתקופת הקרנבל משוגעת - ריקודים בכל מקום, הרחובות מפוצצים באנשים. מוזיקה ברזילאית ודוכנים בכל מקום – שמח ברחובות.
החופים הלבנים זרועי דקלים, חוף קופהקבנה ושאר האזורים מקסימים.
השווקים והחנויות של מרכז העיר מלאים בתחפושות וכיף לטייל בהם.
והריקודים כל היום וכל הלילה וכל השבוע. בכל פינה דוכני מיצים טבעיים ממגוון הפירות הטרופים של המקום. מסתובבים בין בתי הספר לסמבה ורואים את ההכנות לקרנבל.
טיפוס להר הקורקבדו- בו עומד פסל ישו הענק המשקיף על העיר, הנוף עוצר נשימה.
אפשר לעלות ברכבל, או לשלם למקומי עם רכב- שיעצור בעוד כמה נקודות תצפית ומקומות מעניינים, יקח אתכם למעלה ויחזיר אתכם לאיפה שתבקשו בסכום זהה לרכבל.
האי אג'ודה - פורטו סגורו - חבל בהיה:
19 שעות נסיעה צפונה, בלי מזגן וכסאות נוחים, בחבל בהיה יש עיר בשם פורטו סגורו ומול חופה שוכן -
האי אג'ודה.
אג'ודה הוא אי חמוד, בלילות מסיבות הקרנבל על האי וגם בעיר, וביום חופים ושאר אטרקציות.
אכסניה מעולה וזולה:
PACALU D’AJUDA: קוטג' 2 קומות (4-6 איש) גינה טרופית יפיפייה עם בריכה, ערסלים וארוחת בוקר טרופית.
כתובת: ESTRADA ARRAIAL D’AJUDA 1500 על הכביש הראשי מהכניסה לאי לכיוון מרכז האי.
מייד שמגיעים לעיר לדאוג לקנות כרטיס נסיעה חזרה לריו ליום האחרון, כי כולם רוצים להגיע למצעד המנצחות ואין מקום.
מצעד המנצחות:
הקרנבל בריו מסתיים במצעד המנצחות הנודע, בו בתי הספר לסמבה הטובים ביותר עוברים באצטדיון הגדול עם למעלה מ- 80 נגנים ומאות רקדנים/יות בתלבושות ססגוניות הרוקדים מסביב לקרונות במה גדולים בצורות שונות ומקוריות ורקדנים/יות עליהם.
היה מהמם, רוקדים ושרים ביחד עם הברזילאים על הטריבונות או אם מצליחים להיכנס קרוב יותר אל החגיגה צמוד לקרונות והרקדנים.
לסיכום יבשת מדהימה מלאה בתרבות, נופים, נפלאות טבע וחוויות.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם