(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרו- 15 יום טיול בנופים מרהיבים

Happy Wife - Happy Life אמר המדריך שפגש אותנו בכניסה למאצ'ו פיצ'ו ולא ידע כמה צדק. כשהזוגית שלי אמרה שחייבים לצאת לחופש, אמרתי: או-קיי. לאן? התחלנו לסרוק את הגלובוס. נובמבר 2021 אין ממש הרבה אפשריות.

תאריך הטיולNovember 2021
משך הטיול15 ימים
עונה מומלצתבעקרון בפרו יש שתי עונות עיקריות. העונה היבשה: ממאי ועד נובמבר והעונה הרטובה: מנובמבר ועד מאי. לכן ההמלצה היא לטייל בחודשים יוני עד אמצע-סוף נובמבר. כמובן שפרו היא ארץ ענקית, השלישית בגודלה בדרום אמריקה, והאקלים בה שונה בכל אזור. במערב - רצועת החוף: אקלים סף-מדברי יבש וחם עם לחות גבוהה ומיעוט משקעים. במרכז - הרי האנדים, ברכס ישנם כמה הרי געש, כשהפעיל בהם הוא אובינס. טמפרטורות קרות, רוחות, ריבוי משקעים, שלג בחורף בהרים, ושלג-עד בפסגות הגבוהות במיוחד. במזרח - למעלה ממחצית שטח המדינה: שפלת האמזונס המכוסה יער גשם טרופי. האקלים טרופי חם ולח, ריבוי משקעים בכל ימות השנה.

מחפשים - פרק חשוב כהכנה

"Happy Wife - Happy Life" אמר המדריך שפגש אותנו בכניסה למאצ'ו פיצ'ו ולא ידע כמה צדק.
כשהזוגית שלי אמרה שחייבים לצאת לחופש, אמרתי: או-קיי. לאן? התחלנו לסרוק את הגלובוס. נובמבר 2021 אין ממש הרבה אפשריות. אירופה כבר קרה ומלאה בקורנה. חשבנו אולי צפון מזרח ארה"ב - שלכת בניו המפשייר וכאלה. אבל הבנו שמבחינת העונה זה כבר גבולי, אז סובבנו עוד קצת את הגלובוס ואיכשהו עצרנו על פרו. קצת בירורים עם מי שהיה - העונה עדיין מתאימה. המחירים סבירים (דרום אמריקה זולה יחסית), הקורנה בדעיכה. אפילו מצאנו טיסה במחיר שפוי לתאריכים האפשריים. עכשו רק נותר למצוא מי יכול לארגן לנו מסלול עם אתרים מעניינים בזמן הקצר שנותר עד ליציאה. ומצאנו את חברת מונדוטריפ.

למה פרו?
כי היא המקום המושלם לטיול בדרום אמריקה, ונחשבת לאחת המדינות המרתקות ביותר בעולם. נזכה לגלות את קסמה של פרו. את התרבויות העתיקות, ארכיטקטורה ונוף חד פעמי, הפסגות הלבנות של הרי האנדים, ולטעום משלל החוויות שיש לה להציע לנו - סיורים לערים ציוריות ושווקים ססגוניים. נסייר בין שמיים לארץ ב"עיר האבודה"- מאצ'ו פיצ'ו. נלמד מקרוב על חייהם של בני האינקה ועל היכולת המדהימה שלהם לסלול דרכים ולפתח חקלאות מתקדמת בגבהים.
ניסע לטיול בעמק הקדוש, נבקר באיים הצפים באגם טיטיקקה, נטייל בקניון קולקה - אחד האזורים היפים בפרו ונטפס לתצפית ממנה ניתן לראות את הקונודור במעופו.
את כל אלה ועוד, הכניס ניר מחברת מונדו טריפ, לתוכנית הטיול שבנה לנו בקפידה ודאג לקיים בהצלחה רבה בעזרתו של המפעיל המקומי המצויין. כולל כל הלוגיסטיקה של טיסות פנימיות, העברות, נסיעות, מדריכים מצויינים באתרים ובמוזאונים.
איך?
צריך לדעת שהמרחקים בין האתרים והערים בפרו הם גדולים, הכבישים לא הכי משופרים ונסיעות הם ארוכות ויש להתייחס אלהם כיום טיול- כך למשל הנסיעה מקוסקו לפונו שאורכת כ 10 שעות.
גובה!
כמו כן מרכיב חשוב שיש לקחת בחשבון הוא הגבהים בהם מטיילים - קוסקו 3400מ', אגם טיטיקקה 3800מ' לגובה כזה צריך להסתגל לאט. זה אומר שתכנון מסלול הטיול צריך להתחיל מהנמוך לגבוה בהדרגה.
כדאי מאד לשהות ברגוע ביום הראשון שמגיעים לגובה. כך למשל ביום הראשון להגעתנו לקוסקו- עשינו סיור קצר בעיר ונחנו יום שלם לפני שהתחלנו לטפס להרים ולאטרקציות מסביב.
זמן !
חשוב לקחת בחשבון את מושג הזמן. בפרו הכל הולך יותר רגוע - לנו זה נראה לאט מידי, אבל זו התרבות שם.
נכנסתם לבית קפה בעיר או בכפר והזמנתם אספרסו ואיזה מאפה, קח בחשבון שזה סיפור של חצי שעה-שעה. אף אחד לא ממהר כאן והכל בחיוך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לימה

בוקר ראשון בלימה. יום א' - כלומר שבת, 7 בבוקר. שדרות העיר הרחבות חסומות לתנועה, לטובת רוכבי האפניים. קבוצות הרוכבים מתכנסות בשדרה, ויוצאות מי לרכיבה עירונית ומי רחוק יותר.
לנו כמי שרוכבים בשטח היה שמח בלב לראות אותם.
מזג האוויר אפרורי ללא גשם, ככה זה כאן כמעט כל הזמן. עיר של 11 מיליון נפש שבשבת ממש לא מורגשים. התנועה זורמת, הטיילת לחוף האוקיינוס השקט מקסימה וכולם פה בסוג של שאנטי.
יצאנו לסיור מודרך בכיכרות המרכזיות, ארמון הנשיא, וכמה כנסיות. למדנו על גיבורי האומה וקצת היסטוריה.
ביקרנו מוזיאון הארכיאולוגיה - מרהיב. למדנו שהיו תרבויות אחרות לפני האינקה, ועל האמונה שלהם בחיים
ב 3 עולמות- החיים לפני לידתו של האדם, החיים בהווה, והחיים שאחרי... היה מרתק.
בערב קינחנו במופע אורות מרשים בפארק הכי גדול של לימה המכיל כ 30 אלף מבקרים בסדר מופתי.
אגב, כולם הולכים פה עם מסכות בכל מקום , לא כדאי להיתקל באיזה שוטר עצבני - ויש הרבה שוטרים ברחובות.

קוסקו - 3400מ' מעל פני הים

הגענו לקוסקו והיא מהממת, ככה אמרה הזוגית אחרי כמה דקות מהנחיתה.
אכן, כך. אם לימה זו תל אביב פי 10, אז קוסקו זו יפו פי 5. ואין כמו יפו.. בעבר בירת אימפריית האינקה וכעת היא אתר מורשת עולמית.
בגלל הגובה הרב של העיר כ 3400מ' מעל פני הים צריך להסתגל.. כך שביום הגעתנו ערכנו סיור קצר במרכז העיר הצבעונית והעליזה- פלאז'ה דה ארמס היא הכיכר המרכזית של העיר, בצידה האחד כנסיה עתיקה שהייתה סגורה ומסביבה אין סוף מסעדות ובתי קפה, שבלילה זוהרים באורותהם.
ההרים הגבוהים שמסביב מחכים לנו מחר.
למחרת יצאנו בסיור מודרך. קוסקו - הרים סביב לה וגם אתרים של בני האינקה שנשמרו בחלקם. לא סתם היו בני האינקה, חזקים במתמטיקה, חישובי עונות וגשם, בנייה חקלאות ואסטרונמיה. הם נהגו לגדל סוגים שונים של תירס ותפוחי אדמה, להשביח את זרעי הגידולים ולעשות נסיונות בזנים חדשים על גבי טרסות. אבל הפסידו לכובש הספרדי בשנת 1532, במיוחד בגלל מלחמות שני האחים שירשו את אביהם. את רוב אתרי וערי האינקה הספרדים הרסו ובזזו את אוצרותיהם. במקדש Kaurikancha בקוסקו שדדו הספרדים כ 6 טון זהב. לרוב הקימו הספרדים על בסיס מבני האינקה החזקים כנסיות או מנזרים. לא פעם ניתן לראות מבנה שהחלק התחתון שלו בנוי מאבנים גדולות המונחות זו על גבי זו בשיטת בני האינקה וחלקו העליון בנייה חדשה של הספרדים.
היום העיר שוקקת, יש שפע של אטרקציות כמו סיור טרקטורונים בהרים, טיולי יום רגליים, רכיבה על סוסים ואפשרות לצאת לטרקים של כמה ימים. אנשים שמחים יש כאן.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מאצ'ו פיציו - העיר האבודה

מאצ'ו פיציו - מדריכי התיירים קוראים לה גם מאצו פיקצ'ר, לא סתם.. ואת כל המתחם הזה - העיר האבודה, שנתגלתה במקרה ב-1911 ע"י חוקר בריטי, בנו האינקה שלא ידעו על המצאת הגלגל, ללא בהמות משא וללא שימוש בכלי ברזל. את האבנים עצומות הם חצבו במקום והניחו אחת על השנייה בדיוק רב ללא מלט. אתר מרהיב הן מבחינה אדריכלית והן מבחינת מיקומו הנפלא ברכס האנדים. אפשר להגיע לשער השמש במאצ'ו פיצ'ו ברגל, במסלול בן ארבעה ימים, למיטיבי לכת, שיוצא מקוסקו ועובר בדרכי אינקה עתיקות, לצד מפלים, יערות והרים. הביקור במאצ'ו פיצ'ו, כמו גם ההליכה בדרך האינקה, דורש הרשמה מוקדמת וזאת על מנת למנוע הצפה בלתי מבוקרת של מבקרים. אנחנו הגענו לאתר בנסיעה ברכבת (כשעתיים)שעוברת בעמק הקדוש הירוק - שדות חקלאיים לרוב תירס , נהרות שוצפים וגם נסיעה בתוך יער עבות - חוויה מיוחדת הרכבת הזו. בדרך חזרה יש הפתעה..
הרכבת עוצרת בעיירה קטנה Aguas calientes - למרגלות האתר. ברחוב הראשי בעיירה לוקחים אוטובוס שנוסע כחצי שעה ועושה כמחצית העליה להר. את המחצית השניה עולים ברגל.. כשעה וחצי של טיפוס עד לשער השמש.
את כל אלו - כרטיסים לרכבת ולאוטובוס וכן כניסה לאתר יש להזמין שבועות מראש מראש.
לעלות בשעת בוקר כאשר ערפילים עוטים את פסגות ההרים סביב ועננים קטנים שטים מתחתיך זו חוויה נהדרת. אין צורך להגיע עם הזריחה כי אז ממתינים הרבה זמן עד שמתחילים לראות משהו, והמשהו הזה ממש משהו -פיצ'ו.. ניתן לתמונות לדבר.

‎הר הצבעים - Montana Vinikunka

הר הצבעים שנקרא גם Montana Rainbow
אחד המקומות המרהיבים בפרו, נתגלה רק לפני 6 שנים. היה שווה ביותר לקום ב 4 בבוקר, לנסוע שעתיים (85ק"מ) חלק בדרכי עפר, לטפס שעה וחצי בהליכה לא קלה מגובה 4600מ' לגובה 5035מ' וכנ"ל בחזרה בירידה. הכי גבוה שהגעתי אי פעם...
לפגוש את אנשי ההרים שחיים כאן, שחייהם השתנו בעקבות הגילוי זה מרגש.
האוטובוס יוצא מקוסקו, אוסף אנשים מכמה מלונות ונוסע במעלה ההר כשעתיים. אם אני זוכר נכון הכרטיס כולל גם ארוחת צהריים.
במעלה הדרך אל ההר המקומיים מציעים למתקשים בהליכה לעלות (בתשלום כמובן) על גב חמור או פרד.
למקומיים יש כושר פראי ולראות גברים ונשים לא צעירות עושות את הדרך הלוך ושוב כמעט בריצה, מושכות אחריהן את הפרד למעלה או דוהרות איתו למטה - זה מרשים.
הכסף שנאסף משירות זה או נקודות של שירותים בדרך מתחלק לכל הקהילה שחיה באזור באופן שיתופי ומאפשר שיפוץ בית הספר בכפר ורווחת חיי הקהילה.

אגם טיטיקקה - Ponu

לאחר יום נסיעה ארוך באוטובוס תיירים מפונפן (רמז לבאות), הגענו לPuno. העיר השוכנת לחוף אגם טיטיקאקה. אגם?? כמעט ים - ענק! - 175 ק"מ אורך על 65 ק"מ רוחב, בגובה 3800מ' מעל פני הים. זהו האגם הגבוה בעולם שניתן לשוט בו בסירת מנוע. עם בוקר יצאנו להפלגה בסירה גדולה - ביקור באיים הצפים ובכפר "נידח" לחוף האגם. סיור שהתגלה כמלכודת תיירים קלסית, שבה המקומיים עושים את כל "ההצגה" המסורתית. נחתנו על אי קטן כשעובי האדמה מתחת לרגלינו הוא 2 מ' בסך הכל. שתי משפחות על אי קטן.
הנשים לבושות כמיטב המסורת קיבלנו את פנינו בשירה כשהילדים הקטנים מוחאים כף. לכל משפחה חדרון עשוי עץ, סירה ודוכן לממכר קישוטים מרהיבים שהם מכינים מבמבוק וצמר צבעוני. לשתי המשפחות מטבח משותף וסירת משוטים גדולה להשטת התיירים למסעדה שממול.
ההכנסות משותפות לשתי המשפחות. כך גם באיים הגדולים יותר בהן כ 5 משפחות על אי צף אחד. את האי הם בונים בעצמם, שכבות של אדמה, עליהם מונחים קני סוף, שתי וערב. שוב שכבת אדמה ועליה עוד שכבת קני סוף. בכפר הנידח זכינו לקבלת פנים של המקומיים שאף רקדו לכבודנו ריקודים מסורתיים ונהנו מארוחת צהרים במסעדה לחוף האגם.
ולמרות "ההצגה" , היה זה מרהיב ומהנה. השייט, הריקודים, האוכל, והמפגש עם אנשים שחיים על אי צף.
כל פרנסתם היא דייג ותיירות. מאד נהננו, גם אם הרגשנו קצת מובלים בסירת המנוע, מהצגה אחת לשנייה.
שהרי זו פרנסתם והיא מאפשרת לילד שעוזר לאביו להשיט את הסירה, לקנות גם לו סמארטפון..

מפונו לקניון קולקה

מהעיר פונו נסענו ביום טיול לכיוון קניון קולקה
קולקה, אחד הקניונים העמוקים ביותר בעולם, מגיע לעומק של 4000 מ', גדול פי שניים
מהגרנד קניון באריזונה. הקניון השני בעומקו בעולם והוא משתרע לאורך של כ 160 ק"מ.
במהלך הנסיעה בקניון עצרנו למפגש מרתק עם בעלי חיים מקומיים, החיים בטבעיות לצד בני האדם. פגשנו באלפקות, לאמה, שועלים ושפני סלע. לעת ערב הגענו למלון בלב העמק שנקרא -
Springs Hot & Spa Lodge Colca
מלון ווילות הבנויות אבן מקומית - מקסים ביותר. יש בו חוות אלפקות, גישרוני עץ מעל הנחל שעובר במרכזו ומעיינות חמים הנובעים מהאדמה. חוויה להיכנס למים בטמפ' של כ- 45 מעלות כאשר בחוץ אוויר הערב מתקרב ל 4-5 מעלות וגשם מטפטף.

ארקיפה - העיר הלבנה

למחרת לאחר ארוחת בוקר, יצאנו בנסיעה לכיוון ארקיפה, "העיר הלבנה", בדרך עוצרים בנקודת התצפית המפורסמת על הקונדורים בלב הקניון. הקונודורים, שהם סוג של נשר, נחשבים לעופות הגדולים בעולם עם מוטת כנף של כ 1.80מ' והם עולים מתחתית הקניון וחגים במעגלים למעלה, בדיוק בשעת בוקר להצגה הכי יפה בטבע. לא תמיד זה קורה בשעה שמגיעים ואנו המתנו שעה ארוכה בנקודת התצפית יחד עם מבקרים אחרים, מתחילות שיחות של לאיפה ומאין ומה הספקתם לעשות? עד שפתאם נשמעות קריאות התלהבות וכולם רצים לתפוס נקודת תצפית טובה - כדאי להזהר שלא להתקרב מידי לשפת המצוק..
ארקיפה נתגלתה כעיר יפיפיה עם כיכרות ושווקים צבעוניים, טיילנו בין המבנים הקולוניאליים הבנויים מאבן וולקנית שהעניקו לעיר את כינויה, וכן בכיכר המרכזית - Plaza de Armas - אחת היפות בפרו ובקתדרלה.
ניתן כמעט מכל נקודה בעיר לתצפת לשני הרי הגעש המפורסמים של העיר: El Misti ו-Chachani שמטמרים לגובה מרשים של 5,806 מטרים ו-6,035 בהתאמה.
ביקרנו במתחם גדול - Monasterio de Santa Catalina שבו חיו נזירים לפני כ- 700 שנה, רחובות מרוצפים אבן, גינות מרהיבות ובתים מאבן אדומה - ניתן להיכנס ולראות ממש את החדרים והמטבח ששימשו את הנזירים ולדמיין את חייהם. במרכז המתחם נמצאת הכנסיה הגדולה והיפה מעוטרת בציורי קיר, וכך גם חדרי התפילה.
מארקיפה טסנו חזרה ללימה, הספקנו לטייל ביום שמשי יחסית בגן הפסלים ובטיילת היפה, להתרשם מחנויות המותגים בקניון הגדול - השוכן לא רחוק מהטיילת ולבצע בדיקת קורונה הנדרשת לפני הטיסה חזרה לארץ.

סיכום וטיפים

נסיעה לחו"ל בתקופת קורונה ובמיוחד ליעד רחוק מעלה חששות- לפחות אצלי..
לא היה לי פשוט להשלים עם הרעיון של כל הבירוקרטיה הנדרשת - אבל הסיבה העיקרית שבגללה התנגדתי בהתחלה הייתה הטיסה הארוכה - טיסה ישירה ללימה - כ 16 שעות. אני לא בנוי ליותר מ 5-6 שעות טיסה. הפתרון היה טיסה לפריז כולל לינה במלון שהתגלה כממש נחמד ונמצא במרחק של 3 תחנות מהטרמינל בשדה התעופה דה גול. הטיסה מפריז ללימה אורכת כ 12 שעות ואם אתה עובד על עצמך לקחת את זה במנות זמן קטנות של: ספר טוב, נימנום, סרט (בטלויזיה הקטנה שיש בכל מושב) וחוזר חלילה, פתאם הטיסה נגמרת ונוחתים. כך היה גם בחזור - אז נחתנו בשעת ערב מוקדמת בפריז. הספקנו לנסוע למרכז העיר-שאנז' אליסה. פריז הייתה מוארת בשלל אורות לקראת הכריסמס ובאחת הכיכרות הקימו אנשי חב"ד חנוכיה ענקית עם מוזיקה וריקודים. היה נהדר. ברכבת שנוסעת למרכז פריז יש להיזהר מכנופיות כייסים. צעירים שנצמדים אליך בעליה לרכבת. אחד מהם מסיח את דעתך כשהוא ממלמל אליך שאלה לא ברורה וחברתו מנסה לגנוב פאוצ' או ארנק בזריזות מדהימה. אז הם מספיקים לרדת לפני שדלתות הרכבת נסגרות. היה לנו מזל גדול שהזוגית שלי תפסה ממש את ידה של הכייסת הצעירה בתוך התיק והחלה לצעוק. תוך שנייה כנופיית הכייסים זינקה החוצה ונמלטה מהרכבת שהחלה בנסיעה.
לעומת זאת בפרו הרגשנו ממש בטוחים בסיורנו ברחובות העיר הגדולה. בכל כיכר יש מלא שוטרים וכך גם ברחובות הראשיים. יש אזורים שבהחלט לא כדאי להסתובב בהם בשעות החשכה אבל אילו אזורים ידועים שתכלס לתיירים אין מה לחפש שם.

חיסונים לפני הנסיעה - חובה לגשת להתייעצות וקבלת חיסונים בהתאם לאזורים אליהם תגיעו במהלך הטיול.
יש אזורים בפרו שיתושים עוקצים ומעבירי מחלות קשות ולא כדאי לקחת את הסיכון. בכל מקרה קחו אתכם גם חומר דוחה יתושים שיהיה טוב בכל אזור.
מטבע - 1 סול - המטבע המקומי הוא כ 0.8 שח. והמחירים ממש זולים. ארוחה במסעדה טובה לזוג הכוללת מנה בשרית או דגים תעלה בסביבות 100-120 סול. קניות בסופר מקומי של פירות, גבינות, לחם טוב, 3 ליטר מיים מינרלים לא תעלה על 20 סול. ובשוק עוד פחות.
מומלץ לנסות את התירס הלבן שמוכרים בכל כפר בעגלות - תירס חם שיש לו גרגירים גדולים במיוחד בדרך כלל מלווה בחתיכת גבינת עיזים - ממש טעים. כמו כן אם אתם מתרשמים בשווקים מאיזה דוכן או מסעדה שמקומים יושבים בה ואוכלים - כדאי לנסות מיני מאפה ממולא בגבינה, שייק פירות שעושים במקום, קפה טוב שנטחן ומבושל לעיניכם, פירות או ירקות גבינות ולחם שתוכלו לקחת אתכם ולפרוש בפינת נוף קסומה בהמשך הדרך.

תקשורת - אם אתם בחבורה קחו בחשבון שמחוץ לערים כשאתם מטיילים באתרי האנקה מסביב לקוסקו או בהר הצבעים - יש מקומות ללא קליטה.
תחבורה- הכרטיסים לרכבת שנוסעת למאצו-פיצו לא זולים אבל שווים. תחבורה ציבורית-מוניות אוטובוסים דיי זולה. אבל כרטיס נסיעה מעיר לעיר של יום שלם (כולל ארוחת צהרים) כמו קוסקו-פונו די יקר אבל שווה את הנסיעה הנוחה - אוטובוס עם מדריך וואי פאיי ושרותים.
זהו, פרו היא ארץ מדהימה ואפשר לטייל בה חודש ויותר - אנחנו רק טעמנו והטיול שלנו לא כלל את צפון פרו ואת אזור האמזונס ויערות הגשם אבל חזרנו עם שלל חוויות והרגשה של טיול ממש שווה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )