(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

אוורסט בייס קמפ (קאלה פאטר)

טרק ללב ההרים הקרים והמדהימים של איזור האוורסט. הליכה בנופים אדירים שמשתנים כל הזמן, בין קרחונים, הכפרים של בני השרפה והמון יאקים. קר, יקר, מטוייל - אבל שווה את זה

תאריך הטיולOctober 2012
משך הטיול11 ימים
עונה מומלצתמרץ-אפריל, ספטמבר-נובמבר

הכנות

הגענו ללוקלה בטרק כניסה של שמונה ימים מג׳ירי (ראו סיפור דרך). רוב המטיילים מגיעים בטיסה מפחידה מקטמנדו - ישנן מספר חברות שטסות - כדאי לברר בסוכנויות הנסיעות.
הטיול בשמורת הסגרמנטה (שמורת האוורסט) דורש תשלום כניסה לשמורה (3000 רופי כשעשינו את הטרק) וכרטיס TIMS (20 דולר). ניתן להוציא את שניהם בקטמנדו מראש ב - Tourist Service Center שנמצא ליד Ratna Park. אפשר גם לעשות את שניהם במקום בכניסה לשמורה. אנו עשינו את הפרמיטים בכניסה, ולצורך כך יש לשלם על ה-TIMS בדולרים (בקטמנדו משלמים ברופי).
צריך להוציא כסף מראש בקטמנדו - במהלך הטרק אפשר להחליף כסף רק בנמצ'ה, בשער נמוך. כספומט עובד לסירוגין בנמצ'ה, ומוציא סכומים קטנים בלבד - אל תסתמכו עליו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ראשון - מ-Lukla ל-Benkar

יצאנו מלוקלה אחרי בוקר של סידורים, בעקבות נחיל התיירים דרך עמדת הבידוק המשטרתית עם השביל הרחב היורד לכיוון הכפר Chiplung. לאחר כחצי שעה הגענו אליו, וממנו המשכנו בדרך הרחבה לאורך הנהר. עברנו את הכפר הגדול, עמוס הלודג׳ים, Ghat, והמשכנו בעלייה נוחה. לאורך הדרך לודג׳ים רבים, גלגלי תפילה וסלעי מאני (עלהם חקוקה המנטרה אום מאני פדמה אום).
תוך שעתיים וארבעים מהיציאה מלוקלה הגענו לכפר Phakding. הכפר תיירותי מאוד, ומלא. גסט האוסים גדולים ויקרים יחסית. חצינו את הגשר המוביל לגדה המערבית של הנהר, והמשכנו בעלייה. עברנו שני כפרים קטנים נוספים, ולאחר כעשרים דקות הגענו לכפר Benkar. בכפר הקטן גם חקלאות ובתי כפריים, והוא מרגיש חי יותר מפקדינג.
את היום הקליל סיימנו בגסטהאוס נחמד.

יום שני - מ-Benkar ל-Namche Bazar

יצאנו מבנקר מוקדם בבוקר על השביל המרכזי היוצא מהכפר. אחרי 15 דקות הליכה הגענו לכפר Chumowa, שם עצרו אותנו בעמדת ה-TIMS. את הטימס הוצאנו במקום ועלותו 20 דולר לאיש. המשכנו בהליכה קצרה עד לכפר monjo בסופו נכנסים לפארק הלאומי sagarmatha וגם בו שילמנו 3000 רופי למטייל (מעודכן מ-2012).
הכפר הבא לאחר מספר דקות היה jorsale בו נעצרנו לבידוק של הטימס ותשלום על הפארק. אחרי ג׳ורסלה חצינו את הגשר לגדה המזרחית והלכנו על שפת הנהר (לא עולים במדרגות שמול הגשר), המשכנו לאורך הנהר עד לגשר הבא שנמצא במפגש נחלים גדול.
מכאן מתחילה עלייה תלולה לנמצ׳ה, על השלוחה שבין הנחלים. העלייה אורכת בערך שעה וחצי, די מעייפת אבל יש נקודות נוף טובות ואפשר אפילו לראות מעט את האוורסט אם לא מעונן מידי. בכניסה לנמצ׳ה יש נקודת ביקורת נוספת.
שווה להגיע כמה שיותר מוקדם גם מבחינת מספר מטיילים רב וגם כדי לראות את כל ההרים המושלגים מסביב לפני שהכל מתכסה ערפל. ישנו בהוטל טיבט שהיה מאוד מפנק ביחס למה שהתרגלנו, וגם יקר יותר - 300 רופי ללילה, לעומת 100 רופי בשאר הלילות בטיול.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי והרביעי - ימי מנוחה וטיול בכפרים מעל נמצ׳ה

כדי להתאקלם לגובה, בילינו יום מנוחה מלאה בנמצ׳ה. בתחתית הכפר יש מומו מעולים (איפה שכל הפורטרים יושבים) והמאפייה הכי טובה בכפר היאherman helmens bakery שיש בה עוגות מכל הסוגים - עוגת גבינה לימון שיבוח וקפה!
ביום לאחר מכן יצאנו לסיבוב של 4 שעות בכפרים מעל נמצ'ה, מומלץ מאוד להתאקלמות וגם כי הנוף משוגע ושווה ביותר.
יצאנו בשש בבוקר (מוקדם) כדי להספיק לראות זריחה. עלינו בצד המערבי של נמצ׳ה, בשביל המטפס במדרגות מצד ימין של הגומפה (המנזר) לכפר זארוק. אנחנו פספסנו את הפנייה והמשכנו עם השביל העולה, הגענו לתצפית יפה ומתחם מלא בסלעי מאני ודגלי תפילה (שווה לקפוץ), חתכנו למעלה לכיוון צפון והתחברנו דרך זארוק לשביל הראשי.
משם השביל ממשיך צפונה ולאחר מספר דקות מגיעים ל-syangboche - מסלול נחיתה עם מעט לודג׳ים נטושים סביבו. חצינו את מסלול הנחיתה בצידה הצפון מערבי ועלינו בשביל המטפס דרך שיחים. הגענו להתפצלות ופנינו שמאלה עם עם השילוט ל-khunde. השביל מגיע לראש רכס סלעי קטן כשבדרך עוברים בצמוד לחוות יאקים. בראש הרכס כדאי לעצור לנשום ולראות שממש יפה מסביב. מפה השביל יורד לתוך העמק אל khunde, לאורך קירות מאני ארוכים. הכפר נראה קצת מוזר, מלא טרסות סביב חלקות גידול ריקות, עם בתים עם גגות ירוקים ואף אחד בחוץ. כבר מפה אפשר לראות בכיוון צפון מזרח את khumjung בהמשך העמק. ממשיכים בשביל מזרחה ומגיעים אליו לאחר מספר דקות. זה אחד הכפרים הגדולים באזור, יש בו לודג׳ים די ריקים ומאפייה עם שטרודל תפוחים טעים. מפה הולכים על השביל המתחיל מאחורי בית הספר בצד הדרום מזרחי של הכפר. עולים עם השביל לראש גבעה וממנה יורדים חזרה אל הצומת בה פנינו ל-Khunde ואל מסלול הנחיתה. חוצים את המסלול אל צדו הדרום מזרחי ויורדים במדרגות תלולות חזרה לנמצ׳ה.
זהו היום הראשון שרואים את ההרים המושלגים מקרוב, והוא עובר ביערות נמוכים ויפים, וכפרים שנמצאים מחוץ למסלול התיירותי הסואן של האוורסט - לכן היה אחד האהובים עלינו.

יום חמישי - מ-namche bazar ל-tengboche

עולים לצדה המזרחי של נמצ׳ה, מעל מלון yeti mountain home. עוברים סלע מאני גדול מימין והולכים עם השביל מתחת לרכס חשוף, צפונה לאורך ומעל נהר. השביל ממשיך במגמת ירידה מתונה מאוד עד שלאחר כשעה יורד לכיוון הנהר, דרך הכפרים kangjuma ו-sanasa. לאחר סנסה ישנו פיצול שבילים משולט, אנחנו ממשיכים ישר-ימינה ומתעלמים מהפניות ל-kumjung ו-gokyo. חוצים את הנהר על גשר תלוי בכפר נוסף. מכאן השביל עולה בהתמדה כשעתיים (בקצב איטי איטי של מטיילים שקצת סובלים מהגובה) כ-400 מטר, עד הכפר tengboche . הכפר נמצא בתוך אמפי טבעי קטן באוכף, וצופה על נוף הרים אדיר. הטיפוס מסתיים במלון himalayan הגדול, מימין לגומפה גדולה. משמאל למלון יורדים לרחבה גדולה ובה שני לודג׳ים נוספים. כשהגענו (סביב 12 בצהריים-מוקדם יחסית) הלודג׳ים הפשוטים היו מלאים אבל עם קצת מזל ושכל מצאנו את ה - trekkers lodge המבודד שנמצא מאחורי המנזר.

יום שישי - מנוחה ב-tengboche

יום התאקלמות לא חובה (אלא אם מתכננים לעשות את ה - three passes, ראו בטיפים). לנו עזר מאוד ואחריו הרגשנו חזקים וגיבורים יותר בגובה. אין כל כך לאן לעלות ולרדת מטנגבוצ׳ה, אנחנו ירדנו לדבוצ׳ה שנמצא בהמשך הדרך. דבוצ׳ה לא כפר מעניין במיוחד ועלינו בקושי רב חזרה לטנגבוצ׳ה ונכנסנו לסיבוב במנזר - יפה ושווה כניסה. בארבע אחר הצהריים הנזירים עורכים טקס ומנגנים בכלי נגינה.

יום שביעי - tengboche ל - dingboche

יצאנו מטנגבוצ׳ה בירידה בואדי המיוער מימין למאפייה. כעבור 15-20 דקות הגענו לדבוצ׳ה לגסטהאוסים גדולים ומנזר נזירות. השביל ממשיך דרך הכפר הקטן לאורך גדת imja khola. במהרה הגענו לכפר milingo, משם השביל יורד מעט אל הנהר וחוצים גשר לגדה השנייה, השביל מטפס, עובר לאחר מספר דקות סטופה לבנה עם עיניים כחולות ולאחר מכם מספר סטופות נוספות ומגיע להתפצלות. שתי הדרכים מובילות ל-pangboche, העליונה משולטת ועולה לביה״ס ולמנזר. אנחנו בחרנו בתחתונה שהיא הדרך הראשית של הכפר. משם השביל ממשיך בעלייה קצרה (בערך 20 דקות) עד שמגיע לכפר shomare . גם בשומרה כמו פנגבוצ׳ה לא חסרים גסטהאוסים (מקום טוב לתה כי אחר כך אין ממש עד דינגבוצ׳ה). השביל עולה בתלילות דרך שומרה ואחריו העלייה מתמנת. מכאן לא רואים יותר עצים!. לאחר חצי שעה השביל עובר מתחם קטן של לודג׳ים ב - orsho ולאחר מכן מתפצל. הדרך העליונה (השמאלית) עולה ל - periche (לשם רוב המטיילים בוחרים להמשיך) הדרך התחתונה יורדת לגשר וממנו מטפסת כ - 40 דקות של עלייה תלולה בתחילה ובמהרה מתמנת עד שמגיעה לכפר גדול - dingboche. דינגבוצ׳ה כפר נעים, מלא לודג׳ים - המחירים יחסית יקרים. אנחנו בחרנו ב - himalayan lodge הקטן והמשפחתי שנמצא באמצע הכפר - המחירים נמוכים יותר, בעלי המקום מאוד נחמדים וזכינו לשתות חלב נאק אמיתי (כל הטרק שותים רק אבקת חלב) ואפילו לטעום גבינת נאק (שהייתה די מגעילה).

יום שמיני - טיול יום ל - chukung

גם היום הזה עוזר להתאקלמות. אם יש צורך וגם אם לא, כדאי לעשות אותו כי כל האזור יפה!
יצאנו למעלה בדרך הראשית של דינגבוצ'ה ובראשו פנינו ימינה בעקבות השילוט לצ'וקונג. ההליכה לאורך הנהר יפה מאוד - עוברים בין מפלוני קרח, שיחי Seabuck Thorn אדומים, וצופים לכיוון הקרחונים כל הזמן. לאחר כשעתיים עלייה מתונה הגענו לצ'וקונג - כפר קטן הנמצא בעמק בין הקרחונים. יש ממנו תצפית טובה לכיוון ההרים היפים Ama Dablan ו-Makalu.
מכאן מתחיל שביל שעולה ל-Island Peak Base Camp - טיול יום יפה העובר באגמים שאפשרי למי שמעביר לילה בצו'קונג. אפשרות אחרת למעבירים שם לילה היא עליה מוקדם בוקר ל-Chukung Ri - תצפית יפה וגבוה על האזור.
מצ'וקונג ירדנו חזרה לדינגבוצ'ה - כדאי להתעטף כי הרוח שורקת בפנים בירידה.

יום תשיעי - מ-Dingboche ל-Lobuche

עלינו בדרך הראשית לראש הכפר דינגבוצ'ה ופנינו שמאלה בפנייה המשולטת ללובוצ׳ה. מכאן הדרך מטפסת מערבה אל תצפית יפה בקצה השלוחה, מקיפה אותה וממשיכה במתינות צפונה לאורך הרכס מעל הנהר. לאחר כשעה וחצי הגענו ל - Thukla, כפר קטן בתוך הואדי, בו גסט האוס אחד, tea shop אחד ו-זהו.
מ - thukla עולים בתלילות כ-20 דקות ובראש העלייה תצפית יפה. עם דגלי תפילה ואנדרטאות למטפסים שנהרגו בדרך לאוורסט. מכאן הדרך ממשיכה במתינות במעלה נחל, תחילה על הגדה הימנית ולאחר מכן חוצה לשמאלית. אחרי כשעה וחצי של הליכה הגענו ללובוצ׳ה. לובוצ׳ה מורכב בעיקר מגסטהאוסים, המחירים כאן כבר גבוהים מאוד והטמפרטורות נמוכות מאוד.

יום עשירי - Kala Patar

בשלב הזה הרבה מטיילים עולים לבייס קמפ, ישנים ב-gorak shep, ובבוקר עולים לקלה פטאר. אנחנו החלטנו לעלות מוקדם בבוקר לקלפטר מלובוצ'ה, להגיע לפני העננים ולחזור עוד באותו יום ללובוצ׳ה. על הבייס קמפ וויתרנו, על מנת שלא לבלות לילה בגורק שפ.
יצאנו בשביל העולה עם הנחל צפונה. לקראת gorakshep הדרך מטפסת על סדרת סוללות. לאחר כשעה וחצי של הליכה זריזה הגענו לגורקשפ. משם העלייה לקלפטר נצפית בקלות, אך מומלץ לעצור בtea shop לתה ומשהו מתוק לפני העלייה ( שהיא יותר מעייפת ממה שהיא נראית).
כבר בדרך הנוף לפסגות ולאוורסט נפתח. לאחר כשעה וחצי של טיפוס הגענו לפסגה. הנוף מלמעלה מרשים! אבל הרוח החזקה והקרה (הגיעו עם בגדים חמים) הבריחה אותנו למטה לאחר תצפית וכמה תמונות מהירות. מכאן, חזרנו בדרך שבאנו בה שארכה בערך אותו הזמן בהליכה קלה ואיטית.

היום האחד עשר - מ- Loboche ל-Dzongla

התכנית המקורית שלנו הייתה לעבור דרך מעבר ההרים ה-לCho La לעמק Gokyo. לכן יצאנו ל-Dzongla, שנמצא מתחת לפס.
יצאנו מלובוצ׳ה בדרך שבה הגענו, ונצמדנו לגדה המערבית של הנחל.
השביל הופך לצר, וממשיך ומקיף את השלוחה. לאחר כ-40 דקות אפשר לראות את הדרך בה הגענו מדינגבוצ׳ה - את התצפית, thukla ואת periche.
השביל שומר על קו גובה פחות או יותר והולך לאורך העמק המערבי יותר. מתחתינו ראינו אגם גדול וכחול. המשכנו לכיוון צפון מערב, השביל קצת טיפס, וכבר יכולנו לראות מרחוק את dzonglha. לאחר כשעתיים וחצי מהיציאה הגענו לדזונגלה, בו שלושה לודג׳ים דומים. מומלץ להגיע מוקדם כדי להבטיח מקום ללילה.

ימים 12-14 - ירידה למטה

קמנו לבוקר מושלג ביותר בדזונגלה, מצב שמקשה מאוד על מעבר הפס. בשילוב עם חברי צוות חולים, מזג האוויר הביא אותנו להחלטה לרדת חזרה. ירדנו מדזונגלה בדרך בה באנו, אלא שהפעם ירדנו עם הדרך הראשי לאחר Thukla אל Periche.
עמק Periche יפה, ומגוון את הירידה למטה. מכאן התחברנו לשביל בו הלכנו, והמשכנו עד Pangboche, בו ישנו.
מ-Pangboche המשכנו בדרך בה באנו, וישנו שוב בנמצ'ה.
את הדרך מנמצ'ה ללוקלה עשינו ביום אחד ארוך. הצטרכנו ללכת בזריזות, על מנת להגיע ללוקלה עד השעה 14:00. בשעה זו פותחים משרדי חברות התעופה את שעריהן לטסים - שעליהם לאשר מחדש את עלייתם לטיסה למחרת. זו גם ההזדמנות למטיילים שרוצים להזיז את תאריך הטיסה שלהם (כמונו, שהצטרכנו להקדים) להכנס לרשימת הטיסות או רשימת ההמתנה ליום המחרת.
יום לאחר מכן העברנו בשדה התעופה - עלייה לטיסה מצריכה הצקה מתמדת לאחראים בחברת התעופה כדי להכנס במקום ריאלי ולקבל כרטיס. גם אז, חיכינו שעתיים על המסלול למטוסים שיגיעו. יצאנו בטיסה מפחידה ויפה מאוד לקטמנדו, שעלתה 140 דולר לאדם.

טיפים

  • אנחנו טיילנו עם Lonley Planet - Trekking in the Nepal Himalaya, שהיה שימושי, ועם מפה של Nepa Maps, שהיו סבירות מינוס. ניתן לקנות אותן בזול בכל חנות ספרים בקטמנדו.
  • קר מאוד. הצטיידו בביגוד תרמי, שקי שינה טובים, מיקרו פליז ומעיל פוך (רצינו לשכור בנמצ'ה, לפי עצת הלונלי פלנט, אך לא היה אפשר. עדיף לקנות במחיר בדיחה בקטמנדו).
  • כדאי להצטייד מראש באמצעי לטיהור מים - אל תקנו בקבוקי מים מינרלים למעלה - חבל על הכסף וחבל על הזבל שנשאר בהימאליה. אנחנו קנינו יוד בקטמנדו, יש שפע של כדורי כלור ויוד למכירה בכל בית מרקחת או מכולת בעיר.
  • קנו צ'ופרים ונייר טואלט בקטמנדו - המחיר עולה משמעותית עם הגובה.
  • טיול בשמורת האוורסט יכול להיות קצר או ארוך. ניתן לעלות לבייס קמפ בפחות ימים משאנחנו עשינו, אפשר ומומלץ להוסיף המון טיולי יום. מסלול ה-Three Passes המתואר בלונלי פלנט אורך 20 יום בשמורה, וגם לו אפשר להוסיף הרבה. בנו את המסלול שלכם לפי מסגרת הזמן וההעד
  • הורידו אתכם את הזבל ואת הבטריות שלכם - חבל על ההרים.
  • המסלול עולה לגבהים רציניים - ודאו שאתם מתודרכים לגבי התמודדות עם הגובה, והזהרו. ישנן הרצאות על השפעות הגובה - פעמיים בשבוע בדינגבוצ'ה, וכל השבוע בפריצ'ה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )