3 וחצי ימים ב- Stewart Island

רקע ומידע כללי

האי סטיוארט נמצא מדרום לאי הדרומי, ולמעט העיירה Oban שנמצאת בחלק המזרחי שלו, הוא לא מיושב. שאר האי הוא פארק גדול בשם Rakiura National Park.
האי ידוע במז"א מאד גשום גם ביחס לשאר ניו זילנד, ולכן גם ידוע לשמצה בהיותו מאד בוצי, עם אזורים שלמים שמיועדים להצפות. מצד שני הוא מאד יפה, הרבה פחות מתוייר, וזהו המקום עם הסיכוי הגבוה ביותר בניו זילנד לראות Kiwi בטבע (אנחנו ראינו שניים). פני השטח באי לא מאד גבוהים, אך קו הבוש הרבה יותר נמוך ועקב הבוץ וההצפות ההליכה מאד מאתגרת, וטיפוסים לא מאד גבוהים יכולים לקחת הרבה מאד זמן.
אל האי אפשר להגיע במעבורת של מעל לשעה שיוצאת מהעיירה Bluff שליד Invercargill או בטיסה של כחצי שעה משדה התעופה של Invercargill.

אנחנו העדפנו לקחת טיסה גם כי פערי המחירים לא מאד גדולים (90 מול 130 דולר לכיוון, בשניהם יש הנחות להלוך-חזור), וגם כי הטיסה מאפשרת להגיע לחלק המערבי של האי, שם התחלנו את הטיול. בנוסף נאמר לנו שהמיצר בין האי סטיוארט לאי הדרומי ידוע לשמצה בזרמיו וההפלגה לא מאד נעימה. הטיסה היא במטוס קל וחווייה בפני עצמה, עם נופים יפים מאד. בשיא העונה יש לפחות 3 טיסות ליום בכל כיוון, אבל הרבה פעמים מוסיפים עוד אם יש ביקוש, ובטיסה יש מקום ל- 8-10 אנשים.

את המעבורת והטיסה אפשר להזמין באינטרנט או דרך ה- i-site ב- Invercargill. בעיר אין DOC, ולכן את המידע על הטרק משיגים גם משם, והם גם התקשרו בשבילנו ל- DOC שנמצא בעיירה Oban שבאי כדי לקבל מהם מידע עדכני.
באי יש great Walk שהוא מסלול מעגלי של 3 ימים מ- Oban, ולכן את הבקתות שלו צריך להזמין מראש ובשיא העונה הן בד"כ מלאות, ובנוסף יש עוד שני מסלולים מעגליים ארוכים יותר - דרומי (5-6 ימים) וצפון מזרחי (10-12 ימים). כל הבקתות במסלולים האלה הן בדרגת Standard, עולות 5 דולר ללילה ונמצאות בפס, וכל הבקתות בהן עברנו היו במצב מצוין. כיוון שבקתות ה- great walk מתמלאות מאד מהר חיפשנו לעשות וריאציה על המסלול הדרומי, אך זו התבררה כמשימה די בעייתית ולבסוף עשינו מסלול חלקי.
אם רוצים להגיע למסלולים האחרים ולא רוצים לעבור במסלול ה- great walk, יש שירות של water taxi לבקתות השונות, כאשר המחירים נעים בין 30 ל- 65 דולר בהתאם למרחק. לחלק מהמקומות היותר מרוחקים ניתן להגיע רק כשיש גאות ולכן הזמנים משתנים. ברוב האי אין קליטה ולכן צריך להזמין מראש אם רוצים איסוף מבקתה, או לקוות שיהיו אנשים שיתאמו.

יום 0 - הגעה לאי ולינה בבקתת Mason Bay

הזמנו את הטיסה בבוקר במשרד ה- i-site. הטיסה יצאה ב- 12:00 משדה התעופה שנמצא 5 דקות נסיעה ממרכז Invercargill. את הטיסות מפעילה חברת Stewart Island Flights, ובניגוד לטיסות מסחריות סטנדרטיות, התהליך הרבה יותר מהיר ופשוט, לכן צריך להיות בשדה פחות משעה לפני הטיסה. בשדה יש חנייה בתשלום. אין יותר מדי מגבלות על מטען וענייני ביטחון, אך בטיסות ל- Oban וממנו אסור לקחת בלוני גז - לכן משאירים אצלם והם נותנים בלון חלופי בנחיתה. את כל הקניות וההכנות עשינו ב- Invercargill.

אנחנו רצינו להגיע ישירות לצד המערבי של האי ולכן טסנו ישירות למפרץ Mason - מפרץ חולי גדול מאד שניתן לנחות עליו כשאין גאות. הטיסה לשם יקרה יותר ועלתה 175 דולר. אין שם שדה והמטוס פשוט נוחת על חוף הים, חוויה בפני עצמה. לטיסה הזו אפשר לקחת בלון גז כי אין איך להצטייד. המטוס נוחת במקום נוח על החוף ומשם הולכים לבקתת Mason Bay, שנמצאת מעט פנימה ולא על החוף עצמו - מאזור הנחיתה הלכנו מעט צפונה, עד שמגיעים לסימון ברור של עמוד עם מספר מצופים וחצים בשפך נהר. הולכים לכיוון פנים האי ואחרי כעשרדים דקות מגיעים לבקתה. בדרך חוצים נחל קטן.

המפרץ עצמו רחב מאד, 100 מ' של חוף בשפל בחלק מהמקומות, אחריו יש אזור של דיונות חול ואז בוש. אם מגיעים מספיק מוקדם אפשר לנצל את הזמן ולצאת מהבקתה להסתובב באזור.
הבקתה גדולה ומרווחת, ויש בה 20 מיטות בחדרים נפרדים מהאזור המרכזי, ומים טובים לשתייה ממיכלי איסוף מי גשם. אזור הבקתה הוא מקום טוב לצפייה ב- kiwi, ואחרי רדת החושך אפשר להסתובב בשבילים מסביבה עם פנס אדום. אנחנו ראינו שניים בסביבות השעה 23:00, קצת אחרי שהחשיך.
בדיעבד, אחרי שעשינו את המסלול הבנו שעדיף היה לטוס ישירות למפרץ Doughboy הדרומי יותר ולהתחיל ללכת ממנו צפונה כי המסלול אותו תכננו מראש לא היה עביר במסגרת הציוד ונסיון הטיול שלנו בתנאי בוץ והצפות.

יום 1 ו- 2 - Mason Bay ל- Doughboy Bay וחזרה

המסלול מתחיל בחזרה אל מפרץ Mason, והליכה של כשעתיים וחצי צפונה על המפרץ. החוף יפה אך המים מאד קרים ולא נעימים לרחצה, ויש קצת sandflies. יש הרבה מאד ציפורים מסוגים שונים, ויש גם אריות וכלבי ים באזור החוף.
היציאה מהמפרץ אל פנים האי מסומנת בגזע עץ גדול שעליו תלויים מספר מצופים בחלק הדרומי של המפרץ. אפשר בנקודה הזו להמשיך ללכת לקצה הממש דרומי של המפרץ (שעה נוספת), שם היו במהלך 2019 שני ארועי התאבדות המונית של לוייתנים שעלו אל החוף ואפשר לראות את השלדים שלהם. אסור לגעת בעצמות (רואים גם בחלקים אחרים של הליכה על המפרץ). משם חוזרים חזרה לפיצול ונכנסים לבוש. החלק הראשון של ההליכה הוא במקביל חוף על הדיונות ודי שטוח. בהמשך מתחילים בטיפוס ל- Adamas hill. הגבעה היא בגובה של 400 מ', אך הדרך מאד בוצית, יש אזורים מוצפים והמון גזעי עצים שמקשים על ההתקדמות. העלייה לקחה לנו כ- 3 שעות ואזור הפסגה הוא שטוח וביצתי - בחלק מהמקומות הבוץ מגיע מעל גובה הברך אז צריך להזהר היכן שדורכים. הפסגה נמצאת מעל קו הבוש ויש ממנה נופים יפים של המפרצים ופנים האי. אחרי חציית הפסגה שנמשכה כחצי שעה מתחילים בירידה לכיוון מפרץ Doughboy, כאשר הצד הזה יותר בוצי ומוצף מצד העלייה. הצד הזה הוא גם תלול יותר, וצריך להזהר מאד בגלל שיש הרבה מאד שורשי עצים טבועים בבוץ, וקל מאד להחליק וליפול.

בגלל שההתקדמות מאד איטית הירידה לקחה מעל לשעתיים עד למפרץ Doughboy. המפרץ הזה הוא הרבה יותר קטן והבקתה נמצאת בצדו הצפוני. בבקתה יש 8 מיטות ושער שצריך לנעול כדי שכלבי ואריות ים שעולים מהחוף לא יכנסו לבקתה... המים בבקתה היו במצב לא הכי טוב, אז מילאנו מנחל שעבר קצת לפני סיום הירידה למפרץ. יש הרבה sandflies יחסית, אבל המצב נסבל.
מבקתת Doughboy המסלול של הסיבוב הדרומי ממשיך בעליה לכיוון בקתת Rakeahua (כ- 8 שעות), שממנה יורדים בנהר בשם זהה לבקתה הבאה, Fred's camp (כ- 6 שעות). משם אפשר לקחת water taxi ל- Oban או להמשיך יום נוסף צפונה לבקתת Freshwater שם מסתיים הסיבוב. מאנשים שפגשנו בדרך שהגיעו בכיוון ההפוך מהמסלול הדרומי, כמו גם מאנשים אחרים שהיו בבקתות ומכירים את המסלולים באי הבנו שהמשך הדרך הוא הרבה יותר בוצי ומוצף. כל האזור שסביב בקתת Fred's camp הוא ביצתי, עומק המים בו מגיע עד מעל גובה המותניים והשביל לא מתוחזק. עקב כך החלטנו לוותר על המשך המסלול וביום השני חזרנו בחזרה באותו המסלול לבקתת Mason bay. הדרך חזרה לקחה זמן זהה. רגע אחרי שעזבנו את החוף לכיוון הבקתה שמענו יללה חזקה מאחורנו - כלב ים ענק יצא אל החוף וסימן שנדע...

יום 3 - Mason Bay לבקתת Freshwater

יום קל יותר, בו חוצים את האי לכיוון מזרח בנתיב המרכזי שחוצה את האי. מדובר בחלק היחיד במסלול שמתוחזק יחסית, ולכן ההליכה בו הרבה יותר קלה. כמה דקות אחרי הבקתה מגיעים לאזור של חווה ישנה, שריד לנסיונות התיישבות חקלאית שכשלו עקב התנאים הקשים, והמסלול שבו הולכים הוא בעצם הנתיב שהם פרצו כדי להגיע לאזור מ- Oban.

אחרי שיוצאים מאזור החווה ממשיכים בעמק והולכים לאורך נהר Freshwater. גם כאן הדרך היא בביצה, כשהמים בעומק מאד גדול, ומתקדמים על גשרי עץ שהונחו לאורך הביצה. במקרה של מז"א גשום מאד, יש חשש להצפות גדולות יותר, ויש שלט שמסמן את גובה המים שמעליו אסור להמשיך להתקדם.
אחרי כ- 3.5-4 שעות מגיעים אל בקתת freshwater, שהיא הבקתה המרכזית באי, בה נפגשים המסלול הדרומי והצפון מזרחי, ויוצא ממנה שביל שמתחבר אל המסלול של ה- great walk. בבקתה יש מזח שאליו מגיע ה- water taxi, אך הוא יכול להגיע רק בשעת הגאות. כדי להגיע למסלול ה- great walk ממשיכים בשביל שיוצא מזרחה, דרך רכס עליו מטפסים ויורדים. מהבקתה גם אפשר ללכת לפסגת הר Rocky Mountain, כ- 3 שעות הלוך-חזור ולראות נופים של האי. את החציה לכיוון ה- great walk לא מומלץ לעשות בגשם מחשש לבוץ והצפות שעושים את השביל ללא עביר - יש שילוט ברור מאד.

יום אחרון - מבקתת Freshwater חזרה ל- Invecargill

אחרי 4 ימים של מז"א יפה, נדיר מאד במונחי האי, השמיים התחילו להתקדר והחלטנו לוותר על ההליכה לכיוון Oban, שהייתה צריכה לקחת מעל ל- 10 שעות כי לא הייתה לנו הזמנה לבקתת ה- great walk ולא מומלצת בגשם, ולהצטרף ל- water taxi שהזמינו אנשים שהיו איתנו בבקתה - 65 דולר לאדם. בגלל העננות הנמוכה גם הפסגה הסמוכה הייתה בעננים וויתרנו על הטיפוס אליה.

אזור הבקתה נמצא במעלה הנהר ולכן אפשר להגיע אליו עם הסירה רק בגאות, שהייתה בסביבות הצהריים. כיוון שהיו יחסית הרבה אנשים והשיט מ- Oban לוקח שעה, את הקבוצה הראשונה שאנחנו בתוכה לקחו קודם לבקתת Fred's Camp שנמצאת במפרץ אליו אפשר להגיע בכל שעה, ואז חיכינו שם קצת יותר משעה עד שהנגלה השנייה הוחזרה ל- Oban. מדובר בבקתה קטנה של 5 מקומות, ויש בה קליטה.
ל- Oban הגענו בסביבות השעה 14:00, ומצאנו מקום בטיסה שיוצאת ב- 16:30. העיירה מאד קטנה ויש בה כמה מקומות לישון ולאכול. את הטיסה מזמינים מסניף הדואר - 120 דולר לאדם. אין לעיירה שדה אלא רק מסלול קטן שנמצא קצת מחוץ לעיירה, ועושים את ה- 'צ'ק אין' בסניף הדואר, שם מתייצבים חצי שעה לפני הטיסה, ומשם לקחו אותנו בהסעה. הטיסה נמשכת קצת פחות מחצי שעה עד לשדה התעופה של Invercargill.

טיפים

• כדאי לדבר בטלפון עם ה- DOC ב- Oban ולהתעדכן במצב השבילים ומז"א.
• כמות הבוץ והשטחים המוצפים הם בקנה מידה שונה לגמרי מכל מה שמוכר למטייל ישראלי, כולל בניו-זילנד, ואנחנו היינו אחרי שבוע של מז"א ללא גשם. צריך להגיע מוכנים להליכה בבוץ, וכדי מאד להצטייד בערדליים, חותלות וכו', בעיקר אם רוצים לעשות את אחד המסלולים המעגליים בשלמותו.
• זמני ההליכה שרשומים בשלטים מתאימים למטיילים מנוסים בהליכה בתנאים של האי, ולמז"א טוב. מי שלא מתורגל בהליכה בבוץ ובמים צריך לקחת בחשבון זמנים ארוכים יותר.
• אם רוצים לחזור עם water taxi, במרבית האי אין קליטה וצריך להזמין מראש ולתכנן את הימים בהתאם. בעונה סביר מאד לפגוש מטיילים בבקתות Freshwater ו- Mason Bay, ואפשר לבדוק אתם למתי הוזמנו water taxis. בשאר הבקתות יש סיכוי גבוה להיות היחידים.
• אפשר לטוס ישירות למפרץ Doughboy (לא בטוחים במחיר, סביר שדומה לטיסה ל- Mason Bay). לדעתנו מסלול אידאלי יהיה לטוס לשם, להמשיך ל- Mason Bay ובקתת Freshwater. מהנקודה הזו אם יש הזמנה אפשר להתחבר ל- great walk או לחזור ב- water taxi.
• צאו לחפש kiwi אחרי שיורד החושך - צריך להסתובב עם פנס אדום והם מסתובבים גם בסביבת הבקתות. Mason Bay ו- Freshwater הם מקומות מומלצים, אבל אנשים שפגשנו שעשו את כל המסלול הצפון מזרחי אמרו שראו גם בהליכה בחלק הצפוני. יש בכל הבקתות הנחיות לאיך להתנהג וצריך לשמור עליהן. בגלל שבשיא הקיץ היום מאד ארוך, אפשר לראות אותם מסתובבים גם ביום לפעמים.
• כל הבקתות, למעט ה- great walk, נמצאות בפס. אפשר לעשות אותו ב- i-site ב- Invercargill או ב- DOC ב- Oban אם מתחילים שם.
• בקתות Mason Bay ו- Freshwater נמצאות במיקום מאד מרכזי, ולכן נוטות להתמלא אף על פי שהן די גדולות. יש גם משפחות שמגיעות בטיסה ישר ל- Mason Bay. נסו להגיע מוקדם ככל שניתן, ובכל מקרה תמיד אפשר לישון בחלק הציבורי אם אין מקום או להקים אוהל אם יש.
• אם מגיעים בטיסה לחלק המערבי, צריך להצטייד בהכל, ומומלץ לקחת אוכל ספייר למקרה שנתקעים. גם אם מגיעים ל- Oban עדיף להצטייד כמה שיותר לפני, כי בעיירה יש רק סופר קטן עם היצע מצומצם ומחירים גבוהים.
• כדאי מאד לקחת איזשהו מכשיר איתור - כמות המטיילים באזור שמחוץ ל- great walk לא גדולה, תוואי השטח קשה מאד ובעיקר בחלק של הסיבוב הדרומי יש אפשרות שלא תפגשו כמעט אנשים. כמובן שאין קליטה למעט ב- Fred's Camp. אפשר לשכור ב- Invercargill.
• Oban היא עיירה נחמדה, ואם לא ממהרים אפשר להשאר בה ללילה (יש מלונות, דורמס ו- campsite) ויש בה כמה מקומות נחמדים לאכול.
• במעבורת לאי לא עוברים עם רכבים. צריך להחנות אותם ב- Bluff. ב- Oban הרציף של המעבורות נמצא על הרחוב הראשי.
• אם נשארים ללילה ב- Oban, מומלץ לקחת water taxi לאי הקטן Ulva, שם אפשר לראות kiwi. האיים מסביב לאי המרכזי נחשבים נקיים ממינים פולשים ואוכלוסיות הציפורים בהם מוגנות יותר.
• האזור מפורסם בדג ה- Blue Cod - כדאי לאכול שם פיש אנד צ'יפס, אם כי אפשר גם למצוא באזור Invercargill את אותו הדג... יש דוכן טוב ליד סניף הדואר של Oban, אבל שעות הפתיחה שלו די מצומצמות.

קישורים חיצוניים

• טיסות לאי
• מסלולי האי באתר ה- DOC
• Water taxi באי