(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

7 ימי טרק בשמורת Breheimen, נורווגיה

כחלק מטיול של חודש בנורבגיה, התחלנו בטרק של 7 ימים בשמורת Breheimen בדרום נורבגיה. הטרק מאתגר, אבל מדהים ביופיו וחווייתי מאוד. בדרך חוצים הרים, שדות שלג ואין סוף נהרות ואגמים. וכל זה, כשמסביב מיטב הנוף של נורבגיה

תאריך הטיולAugust 2015
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתקיץ

הקדמה

סיפור דרך זה מקביל מבחינת המסלול לסיפור שפורסם ע"י דור, כלומר אותו מסלול בדיוק. יצאנו לטיול בהשראתו. החלטתי להוסיף סיפור, כדי לספק עוד פרספקטיבה ופרטים. אנסה לא לחזור על מידע שדור כתב, אלא להוסיף דברים חדשים.

באופן כללי על הטרק:
זהו טרק מדהים, אחד החוויתיים ביותר שעשיתי, עם נופים מדהימים ולינה בבקתות מקסימות. אבל זה גם אחד הטרקים הקשים שעשיתי. קשה זה סובייקטיבי, ולכן כדי לתת פרספקטיבה, אומר שטירקתי בנפאל, ניו-זילנד ובגאורגיה ואני חושב שטרק זה ב-Breheimen היה הקשה מכולם. מה היה קשה:
- מקטעים ארוכים (ביום הראשון הלכנו 14 שעות, ביום השלישי 12 שעות וכו'. ראו פירוט בהמשך)
- מסלול בעל אופי קשה (המון סלעים - נשמע אולי תמים, אבל הקרסול מאוד לא מרוצה אחרי 3 שעות רצופות של הליכה על סלעים. המון שלג - היו ימים שהלכנו בהם קילומטרים רבים בשלג)
- נחלים שצריך לחצות. ותמיד הם קפואים, ולפעמים עם זרם חזק, ויכולים להגיע לעומק של הירך למשל (תלוי כמובן בכמות המשקעים באותם ימים)

אני כותב את כל זה לא כדי לבאס, אלא כדי לא להטעות, חשוב להכיר את אלה לפני שמחליטים לצאת לשם. הטרק קשה, ומאתגר, אבל למי שאוהב לטייל, בעיני זה ללא ספק שווה את זה! כי הנופים מדהימים והחוויה מטורפת. יחד עם כל הקושי יש לציין שאני וחברי אמנם אוהבים לטייל, אך אנחנו ממש לא מטפסי הרים מקצועיים והציוד שלנו יחסית סטנדרטי (לא צריך ציוד טיפוס או ציוד קרח מיוחד). ולכן זה בהחלט אפשרי.

ב-4 ימים הראשונים ראינו רק אדם אחד שהלך בכיוון ההפוך לנו. בשתי הבקתות הראשונות ישנו לבד. רק ביום החמישי לטרק ראינו אנשים בבקתה (7 סה"כ) וחלקם גם המשיכו אתנו באותו מסלול ליום שאחרי. בין היתר כי זה היה יחסית בסוף העונה, אבל גם כי זה אזור מעט פחות מתוייר.

ניסיתי לזכור את התזמון של כל מקטע אז אני מקווה שזה יעזור. התזמון הוא ברוטו מיציאה עד הגעה. הייתי אומר שאנחנו מטיילים בקצב בינוני (אבל קשה באמת לקבוע). המפה שהוספתי יחסית מדויקת בנקודות הלינה בכל יום, אך לא בנתיב. לא לבנות על הסימון הזה לניווט.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

DNT - ארגון הטרקים הנורבגי

נחתנו באוסלו ודבר ראשון שעשינו (חוץ מלהתמקם בגסטהאוס) היה לגשת למשרדי ה-DNT במרכז העיר (יש משרדים בערים נוספות בנורבגיה, כמו למשל בברגן). יש כמה סיבות טובות ללכת לשם:
1. לקבל מידע ולהתייעץ על מסלולים אפשריים, לברר על נסיעות ודרכי הגעה, לקבל עדכונים על מזג האויר ומצב המסלולים, לקנות מפות של השמורות וכו'.
2. להרשם כחבר בארגון. עולה כ-300ש"ח למבגורים (מעל גיל 26), ו150ש"ח לצעירים מגיל זה. לא חובה להרשם כחבר בארגון, אולם זה מספק הנחה בכל לינה בבקתה. אז אפשר לנסות לעשות מראש חישוב של כמה טרקים וכמה לילות מתוכננים, והאם משתלם להיות חבר בארגון. החברות חוסכת כ-50 ש"ח בכל לילה.
3. לקבל מפתח שפותח את הבקתות. את זה אתם בהחלט לא רוצים לשכוח. למעשה אנחנו כמעט שכחנו לבקש את המפתח, והם לא הזכירו לנו את זה. יצאנו מהמשרדים ורק כעבור כמה שעות נזכרנו שאנחנו צריכים מפתח אז חזרנו. מדובר במפתח מאסטר, שפותח את כל הבקתות שאליהן תגיעו במהלך הטרק. משאירים פיקדון (כ-50ש"ח), מקבלים מפתח, ומחזירים אותו בסוף הטיול. אנחנו לקחנו את המפתח במשרדים של DNT באוסלו, והחזרנו במשרדים שלהם בברגן (בלי עלות נוספת).

לינה, אוכל, שתייה וציוד

לינה:
בשמורות בנורבגיה יש בקתות של ארגון DNT מסוגים שונים. בטרק הנ"ל בשמורת Breheimen יש בקתות של DNT מסוג שירות עצמי. אלו בקתות ללא צוות עובדים (ולכן צריך לקחת מראש מפתח כדי לפתוח אותן) אך הן לרוב מקסימות! יש בהן כלי מטבח (צלחות, כוסות, סכום, סירים, מחבתות), כיריים וגז, אח עם עצים, שירותים, מיטות עם מזרונים, שמיכות וכריות (צריך להביא מצעים / ליינר / שק"ש) וכו'. בנוסף, ברובן יש מזווה עם אוכל.
אז למה כדאי להביא אוהל (וכלי בישול וגז)? כי המרחקים בין הבקתות לא תמיד מתאימים להליכה של יום אחד (וראו פירוט בתיאור המסלול). וגם אם אתם בכושר שיא והולכים מאוד מהר, מזג האוויר יכול להיות לעיתים מאוד לא נוח, ולהקשות על ההליכה במסלול ולכן מאוד מומלץ שתהיה עצמאות ואפשרות להקים אוהל מתי שרוצים. אנחנו ישנו 4 לילות בבקתות, ו-2 לילות באוהל. לכן גם מומלץ להביא כלי אוכל וגז בשביל הבישול בקמפינג.
מחיר לינה בבקתה ניתן למצוא באתר של DNT (כ-26 דולר לאדם מעל גיל 26, ו-13 דולר מתחת לגיל 26. אכן לא פר). באשר לאוהל - לינה באוהל מותרת בכל מקום בנורבגיה במרחק של 100-200 מטר משטח פרטי, בחינם.

אוכל:
חלק מאוד נחמד בנורבגיה הוא שבבקתות שירות עצמי יש לרוב (מתוך 4 בקתות בטרק זה, רק בראשונה לא היה) מזווה. המזווה כולל אוכל כגון: אורז, פסטה, שקיות מרק, קופסאות שימורים (בשר, דגים, ירקות, פירות), קרקרים, גבינות מותכות (משולשים), ריבות, שקיות להכנת קפה, שוקו, תה וכו'. איך עובד התשלום? בכל בקתה יש טפסים שאותם צריך למלא כששוהים בבקתה. רושמים פרטים אישיים ואת תאריכי השהייה, וגם כותבים איזה אוכל לקחתם. יש בבקתה תפריט ובו כתוב מה יש בבקתה וכמה עולה כל פריט. המחירים לא זולים כמובן אבל בהחלט סבירים (15 שח לחצי קילו פסטה למשל) ושווים את החסכון במשקל. אנחנו הסתובבנו עלינו בכל רגע נתון עם אוכל ליומיים-שלושה רק ליתר בטחון, ובכל בקתה הצטיידנו.

שתייה:
יש המון נחלים בטרק. אנחנו הסתובבנו עם 2 ליטר מים עלינו, ומילאנו כל פעם לפי הצורך והנחלים שהיו בדרכנו. השתמשנו במטהרי מים חוץ מכאשר הנחל יצא הישר מקרחון שראינו (וזה היה חלק ניכר מהפעמים, פשוט ראינו את המים נוזלים מהקרחון ולכן ויתרנו על טיהור). בבקתות אין מים זורמים, אבל הן ממוקמות לצד נחל/אגם. בבקתות יש דליים ובאמצעותם אפשר להביא מים לבקתה.

ציוד:
לא צריך ציוד קרח כמו קרומפונים או גרזן. מספיק ציוד טיולים בסיסי וטוב. מבחינת טמפ', גם באמצע הקיץ יכול להיות קרוב ל-0 ולעיתים אף מעט פחות. אז כמובן שביגוד טוב חשוב וגם מעיל גשם טוב, מאחר וגשם זה די שכיח. מקלות הליכה יעזרו מאוד! בעיקר בחציית נחלים והליכה בשלג, אבל גם בכל צעד אחר. מומלץ מאוד להביא סנדלים בשביל מעברי הנחלים - זה צריך להיות סנדל עם סוליה טובה שמחזיקה טוב את הרגל (שורש ודומיו זה אחלה לא מומלץ - כפכפים/קרוקס).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה ויציאה מהטרק

הגעה לטרק:
התחלנו את הטרק בעיירה בשם Grotli. כדי להגיע אליה לקחנו אוטובוס לילה מאוסלו שיצא מהתחנה המרכזית של האוטובוסים ב-22:00 והגיע ל-Grotli בערך ב-05:00 בבוקר. את הכרטיסים לאוטובוס לא צריך לקנות מראש, פשוט מגיעים לתחנה בלילה וקונים בעלייה לאוטובוס. באופן כללי כל פעם כששאלנו על קניית כרטיסי אוטובוס מראש קצת גיחכו עלינו, ואמרו לנו פשוט להגיע לאוטובוס ולקנות. כנראה שאין דבר כזה "עומס" בנורבגיה. כדאי לשאול מראש את הנהג מתי אמורים להגיע לגרוטלי ולשים שעון מעורר לפני. כדי לוודא שלא מפספסים את התחנה. Grotli איננה עיר קטנה או עיירה בינונית. זהו כפר קטנטן, ורובו לא נמצא על הכביש. התחנה של גרוטלי היא באמצע שומקום, על הכביש, לצד מלון. אז אל תצפו לראות הרבה בתחנה שבה יורדים.

יציאה מהטרק:
את הטרק סיימנו בעיירה בשם Skjolden (שולדן). אנחנו המשכנו משולדן לעיר Lom וממנה יצאנו לטרק בשמורת (Jotunheimen) יוטנהיימן. אני לא יודע על מקומות אחרים שאליהם אפשר להגיע, אבל בנוגע לנסיעה משולדן ללום למשל, האוטובוסים מפסיקים לפעול בראשון לספטמבר, הם פעילים רק בקיץ. למזלנו סיימנו את הטרק ב-27 באוגוסט, ונשארנו ליום מנוחה. וב-29 נסענו ללום, ואמרו לנו שזה אחד האוטובוסים האחרונים לעונה. לכן כדאי לקחת בחשבון את עניין הנסיעות ולשאול מראש למשל ב-DNT איך מגיעים לטרק ואיך עוזבים אותו לנקודה הבאה בטיול.

יום ראשון: Grotli ל-Scridulaupbu

22 ק"מ, 14 שעות
צריך להסביר את כמות הזמן ההיסטרית הזו: יש כמה סיבות שגרמו ליום הזה להיות מאוד ארוך. התיק של אחד מחברי הקבוצה נקרע בתחילת היום (לא לדאוג, זה לא אשמת הטרק), ובערך שעה עבדנו על לתקן אותו. בחציית הנחל הראשון התברברנו זמן רב מאוד על נסיון לחפש מקום טוב למעבר, ואז על המעבר עצמו. נגיד שעוד חצי שעה. ועדיין, גם אם נקזז את זה נשאר עם 12.5 שעות. ההפסקות שעשינו לא היו ארוכות בכלל. וככל שהבנו שהיום הולך להתארך מיעטנו בהפסקות. אז למה היום כ"כ ארוך? יום ראשון של טרק זה תמיד קשה יותר. צריך להתרגל למשקל ולהליכה וכו'. התוואי היה די קשה - מקטעי סלעים ארוכים, מקטעי שלג, עלייה ארוכה וכו'. ובעיקר - 22 ק"מ במסלול עם תוואי לא פשוט, זה הרבה.
מה ההמלצה? אפשרות אחת זה פשוט לבוא מוכן לזה ולדעת שזה יום שכדאי להזדרז בו, וחשוב לצאת מוקדם. אפשרות שנייה זה להקים אוהל בדרך ולפצל את המקטע. רוב היום הוא בעלייה, ואחרי שמגיעים לנקודה הכי גבוהה מתחילים לרדת לכיוון אגם. אפשר לנסות להקים אוהל כמה שיותר קרוב לסוף הירידה, ואם אני זוכר נכון, זה בערך 3 שעות לפני הבקתה. הייתרון במקום הוא שהוא נמוך (שאר היום חוצים רכס).
אנחנו יצאנו לדרך כבר ב-06:00 בבוקר, ולכן הגענו לבקתה בסביבות 20:00. המזל הוא שבקיץ יש אור עד מאוחר (אנחנו היינו בסוף אוגוסט והיה אור עד 22:00-22:30).

תחילת המסלול: אם הגעתם לגרוטלי מאוסלו, אז הכיוון של המסלול הוא משמאלכם, לכיוון דרום. צריך לחצות את הכביש, וללכת בשביל/כביש עפר ממזרח לאגם קטן. לאחר זמן מה תראו את הבתים של היישוב גרוטלי ובהמשך גם שלט עם הכוונה לבקתה הראשונה במסלול - Scridulaupbu.

חשוב לדעת על בקתה זו - אין בה מזווה! או לפחות, כשאנחנו היינו בה לא היה בה אוכל בכלל וגם לא היה נראה שיש בה מזווה. היא גם הייתה קטנה ופחות מושקעת ביחס לבקתות שהיו בהמשך הטרק.

יום שני: Scridulaupbu לאוהל, בדרך ל-Slaeom

אורך המקטע שבין Scridulaupbu ל-Slaeom הוא 21 ק"מ בדרך לא פשוטה בכלל. לכן החלטנו מראש לפצל את המקטע ליומיים.

אחרי שהיום הראשון בטרק היה ארוך נורא, החלטנו שהיום הבא יהיה קצר. המטרה הייתה להתקדם עד לנקודה נוחה ללינה באוהל, כדי להקל על היום הבא. לכן ביום זה הלכנו בסך הכל כ-3.5 שעות. הולכים מהבקתה עד לקצה האגם וממשיכים במעלה עמק לצד נהר עד למקום בו העמק נסגר. העלייה עד לנקודה זו היא מתונה מאוד, לא עולים הרבה בגובה. ממקום זה השביל פונה מעט שמאלה ומתחיל טיפוס תלול במעלה מדרון סלעי אל מחוץ לעמק. לכן החלטנו לעצור כאן, במקום שהוא מאוד נוח ללינה ולהשאיר את הטיפוס למחר. המקום נוח כי הוא נמצא יחסית בגובה נמוך, הוא מישורי, עם קרקע מתאימה לאוהלים, וקרוב לנחל שסיפק לנו מים.

יום שלישי: מהאוהל ל-Slaeom

12 שעות
המסלול לא קל מאחר ויש עלייה ארוכה ולעתים תלולה, ובדרך חוצים הרבה שדות שלג. בשדות השלג צריך לשים לב טוב-טוב לסימון ולראות איפה הוא ממשיך. לפעמים לקח לנו כמה דקות להבין איפה הסימון הבא, אבל באופן כללי לא היו לנו בעיות בניווט. יש לציין שהיה לנו מזג אוויר מושלם באותו יום והראות הייתה טובה. אם יש ערפל ועננים המצב יכול להיות מעט מסובך יותר. זהו יום מדהים ביופיו (בעיקר כשמזג האויר טוב). רואים כמויות שלג אדירות ובפאס נשקף נוף לכל ההרים מסביב ובין היתר לשדה הקרח הגדול באירופה Jostedalsbreen. בקתת Slaeom מקסימה. נוחה ויפה, צמודה לנחל, ועם מזווה מפנק

יום רביעי: מ-Slaeom לאוהל לצד הכפר Mysubytta, בדרך ל-Sprongdalshytta

המקטע בין Slaeom ל-Sprongdalshytta הוא 25 ק"מ, ולכן החלטנו לפצל אותו ליומיים.

יום זה לקח לנו כ-4 שעות. שוב, אחרי היום הקודם שהיה מתיש, רצינו יום קליל.
ואכן ההליכה ביום זה הייתה מישורית ונחמדה. לצד נחלים והרבה ירוק. בשלב מסוים, נגלה יישוב קטן (Mysubytta) בצד שמאל, מעבר לנהר. בעצם אני לא יודע אם יישוב זה הגדרה נכונה, זה יותר אוסף של כמה בתים. לא ראינו בני אדם כששהינו שם. חצינו את הגשר לכיוון הכפר ולאחר הגשר פנינו ימינה והקמנו אוהלים במשטח דשא/עשב נוח, קרוב לנהר.

יום חמישי: אוהל ב-Mysubytta ל-Sprongdalshytta

6 שעות
מתחילים בהליכה ביער עד שמגיעים לאגם שהולכים לצידו, ובסופו של דבר מקיפים אותו ופונים דרומה. נכנסים לעמק יפה עם הרבה נחלים כאשר לאט לאט רואים קרחונים. בשלב מסוים מתחיל טיפוס תלול אך יחסית נוח אל מחוץ לעמק הזה, ולתוך עמק חדש שבו הולכים לצד נחלים ואגמים עד לבקתה.
* ביום הזה ירד הרבה גשם, אז אין הרבה תמונות

יום שישי: Sprongdalshytta ל-Arenzbu

19 ק"מ, 8 שעות
השביל מתחיל בעלייה תלולה בחלקה על סלעים ובחלקה בשלג. לאחר שהעלייה מסתיימת נכנסים לעמק עם המון שלג ואגמים, חלקם קפואים. נוף ממש מיוחד יפה וקפוא. לאחר זמן מה מתחילים לרדת בגובה. בסוף הירידה מגיעים לנחל שנשפך לאגם. את הנחל צריך לחצות.

טיפ - אנחנו ניסינו לחצות את הנחל כמה שיותר קרוב לאגם. אמנם החצייה הייתה ארוכה (עשרות מטרים של הליכה בתוך המים הקפואים), אבל בגלל שהנחל באזור השפך היה כה רחב, הוא היה רדוד ולא סוער ולכן היה יחסית נוח לחצות כאן.

כשיורדים בגובה הנוף הופך ירוק יותר. המסלול ממשיך בעמק לצד הנהר (ונחלים רבים נוספים) כשהדרך הופכת להיות מעט בוצית יותר עם חציית נחלים נוספים.

יום שביעי: Arenzbu ל- Skjolden (שולדן)

24 ק"מ, 9-10 שעות
היום מתחיל בהליכה בעמק, כמויות אדירות של נחלים מכל כיוון. יש מספר מעברי מים, אם אני זוכר נכון בהרבה מהם היו גשרים קטנים. אך השביל די בוצי בגלל כמויות המים. בשלב מסוים מתחילה עלייה אל מחוץ לעמק ומעבר לרכס. לאחר העלייה מתחילה ירידה לכיוון אגם Asetvatnet. ליד האגם ניתן לראות מספר בקתות אדומות. כשמגיעים לאגם, ניתן לפנות ימינה וללכת מעט ק"מ עד לבקתה בשם Fast. אנחנו החלטנו להמשיך את ההליכה ולסיים את הטרק. הולכים לאורך האגם במסלול די נוח כאשר בקצה האגם רואים כפר. קצת לאחר האגם מתחילה ירידה תלולה אל העמק בו נמצא היישוב Skjolden.
מה זה ירידה תלולה? כ-800 מטר באחת הירידות הכי אנכיות שזכורות לי (אבל במסלול סביר). לקח לנו בערך 1:45 שעות וכאב ברכיים חזק ביותר והגענו לעמק. זהו אזור כפרי עם בתים ושטחים חקלאים. מכאן יש כביש באורך כ-6 ק"מ עד לשולדן. התחלנו ללכת עליו בתקווה שמתישהו יעבור אוטו ונבקש טרמפ אולם בכל השעה וקצת שהלכנו על הכביש לא עבר אוטו אחד.

הלכנו על הכביש שמוביל ללשולדן עד סופו - עד שמגיעים לצומת T. בצומת ניתן לראות מרכז מבקרים ומלון ומכולת קטנה. במרכז המבקרים המליצו לנו על מקום לינה לצד האגם, מקום בו ניתן לעשות קמפינג (בתשלום) או לישון בבקתות עץ חמודות ופשוטות. למקום קוראים Nymoen, מומלץ מאוד.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )