שמורת יוטנהיימן

טרק מעגלי של שישה ימים המשלב את טרק הבסגן, טיפוס להר הגלופיגן והליכות בנוף מדהים בשמורת הטבע

תאריך הטיול	July 2018
משך הטיול	6 ימים

תוכן עניינים

נחיתה באוסלו ויום הליכה ראשון

תשכחו כל מה שאתם יודעים על טרקים. ברוכים הבאים לנורבגיה. בתחילת יולי 2018 יצאנו שני חברים לשמורת יוטנהיים. על מנת להקל על הבאים אחרינו להלן תאור הטרק עם דגשים עיקריים והמלצות.
הכנות: לאחר קריאת מספר סיפורי דרך החלטנו לטוס לאוסלו עם חברת ארקיע, לה יש טיסה שבועית ישירה היוצאת וגם חוזרת בימי רביעי. אילוץ זה השאיר אותנו עם שישה ימי הליכה בפועל וכמה שעות מהנות באוסלו.

נחתנו באוסלו ולאחר התארגנות עם הרכב השכור יצאנו לכוון ינדשהיים. להפתעתנו, לאורך כל הנסיעה היה אור. למעשה השמש שוקעת באזור שתיים בלילה וזורחת בארבע לפנות בוקר. עם זאת יש אור חלש גם בשעות שלאחר השקיעה ולפני הזריחה, כך שיש אור 24 שעות ביממה.
לאחר כ 4 שעות נסיעה הגענו לינדשהיים וחיפשנו חנייה. מתברר שאין צורך להחנות ליד מזח האוניות. אנו הזמנו מקום בבקתה בינדשהיים שלה מקום חניה פרטי. על מנת להיכנס לחנייה יש לפנות שמאלה שתי פניות לפני החנייה של המזח.
חשוב לדעת: מחיר חנייה למשך 24 שעות ליד המזח הנו 150 קרונות.
חשוב לדעת: בפועל הביטוי "בקתה" מציין מתחם מבנים שהמרכזי הנו המבנה בו נמצאת הקבלה, חדר האוכל, סלון בו כורסאות, חדרי שינה, שירותים ומקלחות. בנוסף למבנה מרכזי זה יש מבנים נוספים שם נמצאים חדרי שינה נוספים. מדובר בד"כ על מתחם שיכול להיות גדול ובו עשרות רבות של חדרים ויכולת להלין מאות אנשים.
כשניסינו להזמין מקום לינה בדורמיטור היו בקתות שבהן לא היה ניתן לבצע הזמנה מראש, עם זאת התשובה שקיבלנו היתה שבכל מקרה לא נישאר בחוץ. כיוון שהגענו בשעה שתיים בלילה השאירו לנו על קיר הקבלה הוראות היכן לישון. הכול עבד מצוין.

למחרת קמנו בבוקר ולאחר התארגנו קצרה וארוחת בוקר התחלנו ללכת.
חשוב לדעת: אוכל בבקתות. ארוחות הבוקר בבקתות מפנקות מאוד. ביצים קשות, גבינות, נקניקים, קורנפלקס ודייסת שיבולת שועל. בנוסף בכל בקתה ניתן לרכוש Lunch box לצהריים. בכל ערב ישנה ארוחת ערב משותפת לאורחים אשר כוללת שלוש מנות, ראשונה שנייה ושלישית. לא ניתן לדבר על אוכל מבלי לציין את העלויות הכרוכות בכך. מחיר ארוחת בוקר נע בין 150 ל 200 קרונות ומחיר ארוחת ערב בין 300 ל 400. לא זול כאן.
התכנון המקורי של היום הראשון היה ללכת בטרק הבסגן עד לממרובו ומשם להמשיך לינבו. זמן ההליכה עד לממרובו כ 8 שעות. טרק מדהים ביופיו אבל לא פשוט בכלל. אגמים מדהימים בצבעי כחול וטורקיז והרים עם שלגיות ליד. הטרק נוטה להיות עמוס ביותר ולכן מומלץ מאוד להתחיל ללכת בבוקר. רוב מטיילי היום לוקחים את הסירה לממרובו ומשם חוזרים ברגל לינדשהיים. ההליכה חזרה לא פשוטה כלל ואפילו די קשה עקב ההליכה על הסלעים בחלקה של הדרך.

הגענו לממרובו לקראת ארבע וכבר כאן עשינו שינוי ראשון בתוכנית. במקום להמשיך לינבו ברגל החלטנו לקחת סירה. עם זאת לא הצלחנו להגיע בזמן לסירה האחרונה שיוצאת בשלוש ארבעים ולכן נשארנו ללון בממרובו. ממורבו נמצאת על שפת אגם וניתן כמובן להקים שם אוהל, לחובבי הזאנר.
חשוב לדעת: למי שרוצה להתפנק ולא לסחוב את התיק הכבד במהלך טרק הבסגן ניתן לשים את התיק בסירה ולקבלו בממרובו או בינבו, כמובן בתשלום ואם אפשר מומלץ בהזמנה מראש. ניתן לקבל את לוחות הזמנים של הסירות באתר האינטרנט (https://www.gjende.no/en).
חשוב לדעת: בחלק מהבקתות ניתן להתחבר דרך רשת סלולארית רגילה. בחלק מהבקתות ניתן אך ורק דרך WIFI אותו ניתן לרכוש בתשלום נוסף בקבלה. רק בבקתה אחת בה שהינו, בגליטרהיים, לא ניתן היה להתחבר כלל.

יום שני להליכה. מממרובו לליברסו

הזמנו מקום לסירה של שבע וחמישים בבוקר ולאחר ארוחת בוקר זריזה הגענו למזח שליד הסו קולד בקתה. השייט לקח 15 דק לערך וירדנו במזח ליד הבקתה ביינבו. שם,התחלנו ללכת. למרות שהיום הראשון היה בהחלט השיא הרי שליום השני לא היה במה להתבייש כלל ועיקר.
לאחר עלייה לא קשה במיוחד הגענו לאגם הראשון מתוך סדרה של אגמים אשר האחרון נגמר ממש קרוב לליברסו. כיוון שבן זוגי לטרק שומר שבת, התפצלנו לאחר האגם הראשון. בעוד חנן המשיך לספיטסולן אני המשכתי לליברסו.

השביל אותו לקח חנן האריך לו את יום ההליכה לעשר שעות בעוד שלי לקח כ 8 שעות הליכה להגיע לליברסו. הביקתה בליברסו מאוד מומלצת. בכלל, בכל הבקתות יש ארוחות בוקר מפנקות ביותר אבל לא לשכוח שעל הפינוק הזה משלמים,ולא מעט.
חשוב לדעת: הנורבגים בבקתות ערוכים לכל בקשה שלכם, אם זה מקלות הליכה, מעיל,תיק, כפכפים,גז,מפות ועוד. כל מה שנדרש לקחת לטרק ושכחתם, ניתן לרכוש בבקתות.

יום שלישי להליכה. מליברסו לספיטסטולן

מתרגלים מהר לנופים המדהימים. עוד אגם,עוד חציית שלגית, עוד נהר. מדינה פשוט מהממת. כמות המים שזורמת מכל כוון אפשרי פשוט לא נתפסת. אם ביום הראשון לקחתי עלי כמעט שלושה ליטר מים הרי שבים השלישי הסתפקתי בבקבוק קטן של 330 מיליליטר. כמובן שזו אינה המלצה לאף אחד ושכל אחד יקבל החלטה לבד.
את הבקבוק מילאתי בערוצי המים הרבים שזורמים כאמור ללא הפסקה בדרך. המים בטוחים לשתייה, עם זאת יש לשים לב שאין איזה עדר של כבשים מתרוצץ ליד. בנוסף לא לשכוח לשתות מים ממפלון קטן. המים קרים וטעימים מאוד.

היום השלישי לאחרון החל בשני אגמים קטנים ומשם בדרך מסולעת מאוד עם הרבה ברחשים/ יתושים. בכלל חשוב לציין שאין בטרק דרכים קלות. כמעט כל הדרכים בהם הלכנו היו מסולעות ברמה שצריכים לקפוץ מסלע לסלע. אין מקום לחלומות בדרך. צריכים כל הזמן להתרכז בצעד הבא אחרת מתרסקים על הסלעים ולאחר שתהיו פה ותראו את הזויות של הסלעים תבינו שזה לא כך נעים.
המסלול לקח לי כשבע שעות ולקראת השעה שלוש הגעתי לספיטסטולן שם פגשתי את חנן שהיה ביום מנוחה בזכות השבת. למרות שבטרקים שאני יוצא אליהם אני לא נוהג לקחת גזייה הרי שחנן עקב מגבלות הכשרות הביא גזיה ואוכל יבש לבישול. מתברר שזו החלטה טובה מאוד, לא רק בגלל העלות הגבוהה ביותר של ארוחות הערב (כ 300 קרונות) אלא גם בגלל שאני מעדיף ארוחת ערב קלה לפני השינה.

ביום שבת בערב ישבנו בלובי בספיטסטולן,שהנו בית מלון לכל דבר, ופגשנו הרבה אנשים שירדו מגלופיגן, ההר הגבוה ביותר בנורבגיה בפרט ובצפון אירופה בכלל. גובהו של ההר קצת פחות מ 2500 מטר. מומלץ מאוד לקחת מהקבלה מושב מזחלת קטן או להצטייד במכנסי גשם (תיכף אתאר מדוע).
חשוב לדעת: פריט המידע הכי חשוב בטרק זה הנו תחזית מזג האוויר. ניתן להיכנס לאחר אינטרנט נורבגי המפרט את תחזית מזג האוויר פר שעה. בד"כ תולים דף מודפס של תחזית זו בקבלה של כל בקתה.
תחזית מזג האוויר צפתה שמיים כחולים ונקיים בבוקרו של יום ראשון, אך החל משה 12 בצהריים אמורים השמיים להתכסות בעננות שאמורה להגיע לכיסוי של יותר משמונים אחוז לקראת השעה 14:00.

יום רביעי להליכה. טיפוס על הר הגלופיגן

לאחר התלבטות קצרה באם לצאת מוקדם יותר החלטנו לא לוותר על ארוחת הבוקר ויצאנו בשמונה בבוקר. העלייה קשה ולקח לי כ 4 שעות לעלות לפסגה. הדרך מתחילה בעלייה רגילה, חוצה שלגיות ומטפסת על סכינים וכרבולות. הנוף משני הצדדים נהדר. מצד ימין ישנו קרחון ענק ומצד שמאל עמק מושלג עם שיפוע חזק ביותר. ממשיכים לטפס ולקראת החלק האחרון מגיעה עוד הפתעה, הליכה בשלגיות ארוכות מאוד.
ההפתעה היא לא השלגיות אלא זווית השיפוע בהם נדרשים לעלות. ממש לא פשוט. למעלה יש בקתה קטנה בה מספר שולחנות ואפשר להזמין קפה וחטיפים הפסגה הנה פנורמית, קטנה מאוד ומרשימה ביותר. אם מגיעים מוקדם אפשר לשבת קצת לבד ולהרהר קצת בנפלאות העולם וכן לטפוח לעצמך על השכם על העלייה הקשה שעמדת בה, ואז להסתכל לאחור ולראות משפחה נורבגית עם ילדים בני 12 שטיפסה הכול...
חשוב לדעת: ניתן להגיע גם אל הפסגה בהליכה על הקרחון. הליכה זו אמורה להיות פחות קשה כיוון שמתחילים בה בגובה רב יותר מאשר מתחילת העלייה בספטיסטולן. עם זאת מדובר בהליכה בה נדרש ציוד מיוחד.

חשוב לדעת: לא לוותר ולקחת מזחלת קטנה מהמלון או מכנסי גשם.
לאחר מנוחה וצילומים לא מועטים התחלנו בירידה ואז באו לידי ביטוי מכנסי הגשם. התיישבנו על השלג וירדנו במהירות הבזק את כל השלגיות שעלינו בעמל רב. לאחר כ 3 שעות ירידה הגענו חזרה. שימו לב בבקשה שהדרך, אם אפשר לקרוא לה כך, לא פשוטה ולעיתים מסוכנת. צריך להיות עז הרים וללכת לאט לאט על מנת לא ליפול מהסלעים.

יום חמישי להליכה מגלופיגן לגליטרהיים

קמנו ליום קפוא במיוחד. התחלנו ללכת בשעה תשע בבוקר.
חשוב לדעת: כנגד ה DNA שלנו ובניגוד לכל מה שחונכנו, כאן אין טעם לקום בבוקר ולצאת מוקדם ולו מהסיבה הפשוטה שיש אור לאורך כל היממה. אפשר להתחיל קצת יותר מאוחר ולחזור יותר מאוחר. אין משמעות לחושך, פשוט כי אין (כמובן שתלוי במועד ההליכה).
יצאנו במזג אוויר קר ולאחר הטיפוס הראשוני "התפנקנו" לנו במזג אוויר קפוא. שילוב של רוח וקור עשו את העבודה. היה קר מאוד. הלכתי עם כובע צמר, חם צוואר ובין שתיים לארבע שכבות. אין לנו מד מעלות אבל שהגענו לגליטרהיים ראינו על הצג כ 8 מעלות. אם מוספים את אלמנט הגובה והרוח אני מעריך שלמעלה היו לפחות חמש מעלות פחות. היה ממש, אבל ממש קר. חובה להביא ציוד חורף. להשתדל מאוד להביא ציוד חורף טוב כיוון שהרוחות כאן מקפיאות.

ניתן להגיע לגליטרהיים דרך העמק או דרך גליטרהינד, אנו בחרנו דרך העמק. נאמר לי על ידי עובד בספיטסטולן שנדרש להוסיף עוד כשעה הליכה אם עולים דרך גליטרהינד. נראה לי שנדרש יותר אבל לא בדקתי. לאחר כ 7 שעות הגענו לבקתה שמופעלת ע"י ה DNT. הבקתה נחמדה מאוד וקטנה יחסית לכל הבקתות הקודמים. אווירה נחמדה מאוד.
חשוב לדעת: לארגון ה DNT מספר רב של בקתות ברחבי נורבגיה. ישנן בקתות מאוישות וגם לא מאוישות.
חשוב לדעת: מחיר דורמיטור בכל הבקתות הנו בין 250 ל 300 קרונות.

יום שישי ואחרון להליכה. מגליטרהיים לממרובו

יצאנו לכוון ממרובו בבוקר עם מזג אוויר נפלא. לאחר חציית הנהר מתחילים בעלייה לכוון האוכף ומשם מתחילים לרדת. ההליכה לא קלה בכלל. מקפצים מסלע לסלע. לאחר מספר שעות הליכה מגיעים לנוף מדהים על האגם ולאחר שיורדים לאגם ממשיכים בהליכה לאורך גדת הנהר. היום מסתיים בעלייה קצרה אך קשוחה לכוון השביל שמתאחד עם השביל שמגיע מטרק הבסגן. לאחר מכן ירידה קשה ומעצבנת לממרובו. כאן מסתיימות להם שישה ימי הליכה בשמורת יוטנהיים.

חשוב לדעת: תוואי השטח קשה. מעטות העליות הקשות באמת של 1000 מטר ויותר, אבל גם ההליכה במישור קשה ביותר בגלל הסלעים קחו את זה בחשבון בכל תכנון.
חשוב לדעת: למי שמעוניין להקים אוהל ניתן לעשות זאת בכל מקום רק לוודא להשאיר באותו מצב כמו לפני שהגעתם. לאורך כל ששת ימי ההליכה ראיתי פיסת לכלוך אחת בלבד. בנוסף, שמגיעים לבקתות ניתן להקים אוהל רק במקומות הייעודיים לכך. ישנם אתרים מדהימים להקמת אוהל בשמורה. מומלץ ביותר.