(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

נחל עתק ותמנע

טיול של יומיים בדרום הרחוק

תאריך הטיולDecember 2015
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתחורף

יום ראשון

מצד אחד, הגעה וחזרה מטיולים בארץ באמצעות תחבורה ציבורית זה לא דבר קל, בעיקר כי היא לא קיימת בשבת...
מצד שני, אוטובוסים מאפשרים למטייל לישון בראש שקט - לא להרדם על ההגה, ולא לפחד שיפרצו לו לרכב. ובנוסף, אוטובוסים על כביש הערבה יש כמעט כל השבת.

בטיול הזה הלכנו על הדרום הרחוק, כמעט הרי אילת.

ביום שישי בבוקר לוקחים את האוטובוס היחיד שיוצא מבאר שבע לאילת דרך כביש 40, ולא דרך כביש הערבה.
הוא יוצא מוקדם (8:00), הוא יחיד, ועלול להיות מפוצץ בחיילים שבוזים - אז תגיעו מוקדם ותקנו כרטיס ברוגע. דלפק הכרטיסים בתחנה מרכזית באר שבע הוא גם מקום טוב להתארגן על כרטיס חזור - המקומות על האוטובוסים שחוזרים מאילת דרך כביש הערבה שמורים, וצריך לדאוג להם מראש (במיוחד בשבת).

אז עולים על קו 392 ואחרי כ-4 שעות יורדים בצומת הר ברך. שימו לב לא לפספס את תחנת הירידה, ואם פספסתם אז אפנה אתכם לסיפור דרך אחר (www.sipurderech.co.il/db).
אחרי הירידה הולכים מזרחה על שביל ירוק עד נחל בטמים, שם הוא פוגש שביל כחול שמגיע מדרום מזרח. עולים עם השביל הכחול כשעה עד שמגיעים לאנדרטה המיוחדת והתצפית שבראש מעלה סיירים. משם עוד כשעה הליכה בירידה תביא אתכם למפגש עם שביל ירוק, שהוא הכניסה לנחל עתק. השביל הירוק נכנס לתוך הקניון של העתק - עמוק, מרשים ובשנים מבורכות מלא במים. שימו לב שבתוך הנקיק יש גבים שלעיתים חייבים להירטב כדי לעבור אותם, וגם כמה סולמות חביבים. לחלופין, ניתן להישאר על הכחול שפשוט עוקף את הנקיק.
ההליכה על השביל הירוק לוקחת כשעה, אבל כמובן שכדאי לעצור באטרקציות על הדרך - "אצבע אלוהים" - מבנה הסלע המיוחד שבתחילת השביל, וכמובן "גבי עתק" שבתקווה יהיו מלאים. בסופו של דבר השביל הירוק משתלב חזרה לשביל הכחול, איתו ממשיכים עוד כשעה-שעתיים עד חניון הלילה. החניון נמצא במפגש בין השביל הכחול (נחל עתק), לשביל הירוק/שביל ישראל (נחל רחם). סיכוי סביר שבסופי שבוע תפגשו שם עוד מטיילים, ואולי גם שאריות של עצים למדורה טובה...

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני

ביום השני הולכים כל הזמן על בסיס שביל ישראל, ככה שיש סיכוי לא רע שאם אתם קוראים את הסיפור הזה כבר הלכתם אותו. יחד עם זאת, מדובר על אחד המקטעים היפים של השביל, שלא מזיק לחזור עליו.
בתחילת היום יש כשעתיים הליכה צפונה, דרך נחל רחם והרי חכליל, עד שמגיעים לאגם המלאכותי בפארק תמנע.
כאן אפשר למלא מים, מה שאומר שאין צורך לקחת יותר מ-3 בקבוקים לכל הטיול...
מהאגם ממשיכים צפונה על השביל לכיוון הר תמנע - הר השולחן שנמצא במרכז פארק תמנע וחולש עליו. מי שמתחשק לו יכול לסטות מעט מהשביל לשאר האטרקציות שיש לתמנע להציע - מקדשים, עמודים ופטריות.
אחרי כשעה הליכה בעלייה מהאגם מגיעים לפסגה היפהפייה של הר תמנע - תצפית נהדרת לכל כיוון. מההר יורדים לכיוון צפון מזרח בתוך התוואי של "נחל אלכסון". בשנים גשומות גם בתוך הנחל הזה אפשר למצוא גבים חביבים. אחרי כשעה תגיעו למרכז המבקרים שבכניסה לפארק תמנע, משם אפשר ללכת עוד כשעה עד לתחנת האוטובוס שעל כביש הערבה, או לנסות לתפוס טרמפ לשם.
בכל מקרה, בצומת בקעת תמנע שעל כביש הערבה נמצאת תחנת האוטובוס ממנה תיקחו את האוטובוס חזרה לבאר שבע.

טיפים

  • המפה שכאן היא לשימוש כללי בלבד, המפה הרלוונטית היא מפת סימון שבילים מס' 20 - "הרי אילת".
  • ביום הראשון הולכים 4-5 שעות בירידה ובשעות נוחות, וביום השני אפשר למלא מים די מוקדם, ככה שבאמת אין צורך בלקחת יותר מ-3 בקבוק 1.5 ליטר.
  • המסלול כולו כ-30 קילומטר, סבי 15 בכל יום.
  • כשמזמינים את אוטובוס חזרה, צריך להגיד למתי אתם רוצים אותו. די סביר לכוון לאוטובוס שיוצא ב-16:00 מאילת, אבל כמובן שאפשר גם לפני וגם אחרי...
  • לגבי העיתוי - לא בקיץ. ואם האזור שוטף באותה שנה, אז כמובן שעדיף אחרי השטפון ולא לפניו ;)
  • תודה רבה לניר וגל, חבריי לטיול והצלמים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )