(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יאקושימה

טיול בטבע המרהיב של האי יאקו (יאקושימה), האי נמצא מדרום לאי קיושו וידוע בטבע הפראי והשמור שבו. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמי ומעל שליש משטחו הוא שמורה ביוספרית. האי מכיל עצי ענק, מפלים, קופים ואיילים

תאריך הטיולSeptember 2017
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתהאי ידוע כמקום גשום מאוד. ההמלצה היא מיולי עד נובמבר כאשר יש 35% ממוצע סיכוי לגשם בעונה זו. מיוני עד אוקטובר הטמפ' הממוצעת היא מעל 27 מעלות צלזיוס (יולי- אוגוסט: ממוצע מעל 30 מעלות צלזיוס)

הקדמה

האי יאקו (ביפנית- Yakushima 屋久島) הוא אי שנמצא כ60 ק"מ דרומית לאי קיושו , הוא חלק משרשרת איים הנקראים איי אוסומי והם קבוצת האיים הראשונה בשרשרת איי ריוקיו (שרשרת איים בשליטת יפן מקיושו עד טייוואן, נקראים ביפנית Nansei Islands 南西諸島), איי אוקינאווה מצויים במרכזה של שרשרת זו.

מבחינה היסטורית האי הוא חלק מאיי סאצומה. סאצומה היה האן (מחוז ביפן הפיאודלית) ששלט בחלק נכבד בשטחו של האי קיושו, האן הזה היה אחד החשובים ביפן בתקופת שוגונות טוקוגאווה (המאה ה-17 עד המאה ה-19) והמשפחה השלטת בו, משפחת שימאזו, הייתה בעל כוח פוליטי וצבאי רב. האן זה שלט בחלק מהאיים מדרום לקיושו עוד מהמאה ה-8 ובזמן שוגונות טוקוגאווה ממלכת ריוקיו (ממלכה ששכנה באיי אוקינאווה וקבוצות האיים הקרובות לה, בעלת ציביליזציה שונה מזאת היפנית) הייתה שטח חסות של האן סאצומה עד שסופחה רשמית למחוז קאגושימה שהוקם לאחר רסטורציית מייג'י וביטול הנחלות הפיאודליות לקראת סוף המאה ה-19. בכל אופן, השליטה היפנית ביאקושימה היא כבר החל מהמאה ה-9 והתרבות היפנית מורגשת בו כביתר יפן (מקדשים, אונסנים וכו').

האי הוא בצורת עיגול עם קוטר של 25 ק"מ ושטחו קצת מעל 500 קמ"ר, הכביש הראשי ועליו הישובים היחידים באי ערוכים מסביב להיקף האי קרוב לחוף, באי מתגוררים כ- 13,000 תושבים. נתון מעניין הוא שהנגב שלנו ויאקושימה יושבות על אותו קו רוחב. מזג האוויר לח וגשום בכל עונות השנה עם 5000 מ"מ ממוצע בשנה באזורי החוף ומעל 10,000 מ"מ ממוצע בשנה בהרים, מזג האוויר הוא פקטור משמעותי בתכנון הטיול וכדאי לבדוק תדיר את תחזיות מזג האוויר שכן גם חלק גדול מהשמורות סגורות בימים גשומים וגם מדובר בממטרים חזקים שהופכים את הטיול לפחות נוח (אי כי לראות סערת ברקים באוקיינוס זה משהו מדהים!), בגדול החודשים הכי פחות מומלצים לטיול באי הם מרץ- יוני בשל גשמים עזים וחודשי החורף דצמבר-פברואר בשל שלג בפסגות האיים, השלג בפסגות מגיע בחורף למטרים בודדים ולמרות קיומם של בקתות מטיילים חינמיות ולא מאוישות, האי לדעתי (ייתכן ואני טועה) פחות מתאים לטיול חורפי. הפסגות הגבוהות באי הם פסגת המייאנורה (Miyanouradake 宮之浦岳) בעלת גובה של 1935 מטרים ופסגת נאגאטה (Nagatadake 永田岳) עם גובה של 1886 מטרים, ישנם טרקים עם בקתות מטיילים המובלים לפסגות הללו. טמפ' המים בחופים עומדת על 19 מעלות כל השנה, דבר המאפשר כמעט בכל זמן לצאת לצלילות או שנירקול בשוניות הפזורות לחופי האי בחלק מחודשי השנה. מסביב לאי ישנם להקות של צב ים ירוק ובחודשי מאי- יולי ניתן לראות הטלה של צבים אלו בחופים (בעיקר בצפון ערב האי).

החי והצומח באי הם ה-סיבה לביקור בו, מעל ל-75% משטח האי מיוער וכאמור מעל שליש ממנו הוכרז כשמורה ביוספרית ע"י אונסק"ו בשנת 1980 ובשנת 1993 הוכרז כחמישית משטח האי ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. חלקים רבים באי הם פראיים וחסרי מגע אדם וצומחות בהם אוכלוסיות משגשגות של מין קופי מקוק יפני המיוחד ליאקושימה הנקרא יאקוזארו (yakuzaru . ביפנית- 屋久島猿 , קופי יאקושימה) ומין איילי סיקה (אייל יפני) גם כן מיוחד לאי בשם יאקושיקה ( yakushika. ביפנית- 屋久島鹿, איילי יאקושימה). מאוד לא נדיר לפגוש אותם, בטרקים רואים אותם קופצים מעליכם או מתבוננים בכם בעניין ובכבישים רואים אותם חוצים בזריזות. בתחומי אתר המורשת העולמית יש להקות מקוק שלעתים חוסמות את הכביש לנסיעת רכבים כי בדיוק החליטו לפלות כינים זה מזה. בנוסף יש סימביוזה מעניינת בין האיילים והקופים, ניתן לראות אייל נותן טרמפ לקוף ובתמורה הקוף פולה לאייל כינים ושאר מזיקים, יש גם תיעודים של סוג של מפגשים מיניים בניהם (!). מלבד איילים וקופים (וצבי ים בחופים בעונה) יש גם מינים רבים של עופות ודו חיים (ועלוקות מרגיזות, הרגשתי על בשרי פשוטו כמשמעו).
מבחינת צמחייה הנוף הוא טרופי והמיוחד בצומח באי הוא היאקוסוגי (Yakusugi. ביפנית- 屋久杉 ) מין של עצי קריפטומריה (מין ממשפחת הברושים שבטעות מתורגם לאנגלית כ-cedar, ארז), עצים אלו יכולים להגיע לגיל של אלפי שנים והם מצויים באי בגבהים של מעל לחצי קילומטר. העץ המפורסם באי הג'ומון- סוגי (Jōmon Sugi .ביפנית- 縄文杉) שגילו מוערך ב2600 שנים והוא העץ העתיק והגדול ביותר על פני האי וקיבל את שמו מתקופת ג'ומון, תקופה בפרהיסטוריה היפנית, כרמז לגילו המופלג.

ביטוי תרבותי מפורסם לעושר בחי והצומח באי הוא הסרט הנסיכה מונונוקי (1997) של הבמאי היפני הייאו מיאזקי, זהו סרט סמי- פילוסופי העוסק בנושאים כמו גבולות הטוב והרע בצורה מטפורית כהתבוננות במאבקי החי בציביליזציה דורסנית של בני אדם. ההשראה לנופים בסרט הגיעו מהאי יאקושימה והרבה מאוד מהתיירים (בעיקר אלו היפנים) מגיעים לשמורות הטבע בליווי פסלונים או בובות של דמויות הסרט ומצלמים אותם על רקע הצמחייה המיוחדת.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

דגשים לטיול ביאקושימה

הגעה ליאקושימה:
באי יש נמל תעופה בצפונו וכן שני נמלים בשתי העיירות הגדולות באי- מייאנורה (ביפנית- Miyanoura ,宮之浦) ואנבו (ביפנית- Anbo ,安房). בגדול הטיסות לאי מגיעות בעיקר מקאגושימה וגם מאוסקה ופוקואוקה, זוהי האופצייה היקרה ביותר להגעה לאי. אופצייה זולה יותר היא דרך הים- ישנם סירות hydrofoil שלוקח להם קצת יותר משעתיים להגיע לאי (יציאה מקאגושימה) והם עולות בסביבות 16,000 יין לכרטיס הלוך ושוב, אופצייה זולה יותר זה הגעה דרך מעבורת (עם אופצייה לעלות רכב אליה) והיא עולה בסביבות 9000 יין לכרטיס הלוך ושוב מקאגושימה, ללא רכב. האופציה הזולה יותר, וכך אני הגעתי לאי, היא דרך מעבורת בשם Hibiscus (ביפנית הוגים Hibiscas) היוצאת מקאגושימה ומפליגה כ14 שעות (חלק מהזמן זה עגינת לילה באי השכן, טנגשימה) עד שהיא מגיעה ליאקושימה, עלותה לכרטיס הלוך ושוב היא בסביבות 7000 יין, אני ממליץ על האופציה הזו למי שלא לחוץ עם הזמן. כמו כן למי שכן לחוץ בזמן כדאי להוסיף כסף ולהרוויח עוד יום באי המדהים הזה. בסוף הסיפור דרך הוספתי קישור לאתר עם לוחות זמנים ודרכי הגעה שונים.

לינה ותחבורה ביאקושימה:
כאן טמונות שתי נקודות התורפה לטיול באי-
1) התחבורה הציבורית באי היא מאוד לא נוחה בשל מגבלות מיקום ופריסה של תחנות וכן בשל תדיר זמן מאוד נמוכה בין הקווים, ניתן לטייל כך באי אך הדבר גוזל הרבה מגמישות בתכנון הטיול, דבר שלא כדאי להקל בו ראש עם מזג אוויר גשום כמו יאקושימה.
2) הלינה באי לא זולה כלל, יותר יקרה מהאיים הגדולים ביפן.
הפתרון שאני מצאתי הוא השכרת וואן לשהות באי וכך נפתרות שתי הבעיות, מצאתי חברה שמשכירה וואנים באי המתאימים לשהות של שני אנשים. הוואן מגיע עם כלי מיטה ומזרון וכן כלי בישול וגזייה. החברה ממוקמת באנבו ומשם האיסוף אולם יש אפשרות לאסוף ולהחזיר במייאנורה בתוספת של 1000 יין לכיוון (אם אני זוכר נכון), כך שישנה גמישות גם בהגעה לאתרים וגם בלינה (אם רוצים להתחיל מוקדם בבוקר מסלול ניתן לישון בחנייה לשמורה), המחיר שלנו ל3 לילות כולל איסוף במייאנורה וכלי מיטה עלה 30,000 יין. הרבה יותר זול מלינה ותחב"צ. בסוף הסיפור דרך הוספתי קישור לאתר החברה שמשכירה.

קניות, כביסה, השכרת ציוד וכו':
בעיירות שהזכרתי יש מינימרקטים וכן מכבסות. כמו כן יש אופצייה להשכיר ציוד למי שחסר (שק"שים, נעלי הרים, ביגוד גשם וכו'), ככה שאם אופי הטיול שלכם בשאר יפן שונה ואתם לא מרגישים צורך להיסחב עם שק"ש יש מאיפה להשכיר. לגבי כספומטים אין לי מושג, מאמין שיש.

טרקים, שמורות טבע, אונסנים וכו':
כאמור האטרקציות באי מגוונות ופירוט בהמשך. אני עשיתי חלוקה לטרקים (שזה גם שמורות הטבע), מפלים, אונסנים וכן מעיין נסיעת ספארי בצפון מערב האי. ישנה אופצייה (שבגלל מזג האוויר לא לקחנו אותה) של טרקים של מספר לילות ברחבי האי כאשר הלינה מבוססת על בקתות חינמיות שרשויות האי הקימו, בקתות אלו לא מאוישות תמידית ומלבד קורת גג וברז מים (ושירותים בחלקן) אין בהן כלום כך שלא לבנות על נקודות הצטיידות אלא להתחיל טרק מצויידים לכל אורכו. מי שנופל על שבוע שמשי אני ממליץ לקחת אופצייה זו. מילוי מים בטרקים נעשה על בסיס הנחלים הרבים ואין צורך במטהרי מים.

האוכלוסייה כאן שונה טיפה מזאת שבאיים הגדולים, אנשים כאן עם קצב חיים איטי ושונה מאוד מאילו בטוקיו והיה מעניין לראות את השוני הזה. לא תמצאו כאן הרבה דוברי אנגלית אבל המקומיים כמו כל היפנים הם בעלי רצון עז לעזור ולנו לא הייתה שום בעיה.

מסלולים

כאמור לקחנו את האופציה של טיולי יום ואתאר כאן שלושה מסלולים שעשינו:

(1) מפל ג'אנוקוצ'י (Janokuchino Falls ,蛇之口滝):
מפל זה מצוי במרכז השליש התחתון של האי ולוקח להגיע אליו כארבע שעות (החזור טיפה יותר מהיר), המסלול מתחיל מהאונסן של העיירה אונואיידה (Onoaida ,尾之間) ועולה מעלה במעלה נחל שוצף, במהלך המסלול פגשנו קופים רבים לשמחתנו והרבה עלוקות לצערנו אז למי שיש מכנסי טיולים ארוכים זה המקום להשים אותם (אנחנו לא הבאנו ולחמנו בעלוקות בצורה סיזיפית). המסלול עצמו תלול לעיתים אך לא קשה במיוחד ובסיומו יש מפל יפיפה עם אגם שניתן לשחות בו בהנאה, אנחנו לא פגשנו במהלך המסלול אף אחד. הפלוס הגדול במסלול הזה הוא האונסן שמצוי בתחילתו וסופו, כך שאחרי שתסיימו אותו תוכלו לעשות מקלחת הגונה ולהנות מאונסון כיפי ומפגש מעניין עם המקומיים החביבים.

(2) שמורת נחל השיראטאני (Shiratani Unsui Gorge ,白谷雲水峡):
ה-מסלול של יאקושימה ואטרקציית חובה באי. המיוחד במסלול הזה הוא יערות הטחב הרבים המצויים בו הגורמים למקום להיראות כאליו נלקח מהאגדות. אני ממליץ לקחת את המסלול המגיע לג'ומון סוגי, אבל הוא מצריך 10- 12 שעות אור יום כך שלילה לפני כדאי לישון בחניית השמורה ולהתחיל את היום מוקדם. מלבד הג'ומון סוגי יש גם תצפית נהדרת על האי וכמובן קופים סקרניים. המסלול הזה יותר מתוייר מהשאר באי אך ככל שמתקרבים לג'ומון סוגי יש פחות ופחות אנשים. מבחינת קושי המסלול לא קשה, יש קצת עליות וירידות אך לא משהו קיצוני והקושי היחיד הוא לעמוד במסגרת שעות היום. בכניסה לשמורה משלמים 500 יין ומקבלים מפה (מי שיתחיל אותו לפני שעמדת הכניסה אוישה יכנס ללא תשלום), בגלל אורכו של המסלול ובגלל שחלקו לא עובר על מקורות מים אני ממליץ לבחור נקודות למילוי מים טרם תחילת ההליכה, כמו כן לקחת מזון שמספיק לכל היום. כאן לא סבלנו מעלוקות.

(3) יאקוסוגילנד (Yakusugi Land ,ヤクスギランド):
שמורה עם המון המון עצי יאקוסוגי מרהיבים. רוב העצים כאן הם בני למעלה מ1000 שנים, ובעלי גזע ענק ומרשים. המסלול עצמו מאוד קל, רובו עשוי משבילי דק נוחים והמסלול הכי ארוך שניתן לקחת בו אורך כ-5 שעות ולמרות חוסר האתגר הפיזי אני ממליץ לכולם לבקר שם. הכניסה למסלול עולה 500 יין (אנחנו הגענו בגשם שוטף אז עמדת הכניסה לא אוישה).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מפלים, אונסנים, חופים

מפלים:
מלבד מסלולים יש באי מספר מפלים מדהימים שניתן להגיע אליהם עם רכב ומעט הליכה, אלו המרשימים שבהם-

(1) מפל סנפירונו (Senpirono Falls ,千尋の滝)-
מפל שנמצא בחלקו הדרומי של האי וניתן להגיע אליו עם רכב ועוד רבע שעה הליכה (לתצפית קרובה אליו), לא ניתן להיכנס למים.

(2) מפל אוקונו (Ohkono Waterfall ,大川の滝)-
מפל שנמצא במרכז החוף המערבי של האי, ניתן להגיע אליו עם רכב ועוד כמה דקות הליכה (ממש עד אליו), ספיקתו עצומה ולכן לא ניתן להיכנס למים.

אונסנים:
באי מספר אונסנים, רמז לפעילות געשית שנעשית בסביבתו (האי השכן קונצ'ינורבו ג'ימה Kuchinoerabu-jima 口永良部島, קילומטרים בודדים מיאקושימה, הוא הר געש פעיל).

(1) אונסנים פתוחים- בחוף הדרומי של האי ישנם שלושה אונסים צמודים למגע האוקיינוס ובשל כך אפשריים לטבילה רק בשעות השפל. לדעתי הטוב והנוח מבין השלושה הוא Hirauchikaichu Hot Spring
(平内海中温泉) שמצוייד בברז מים לשטיפה לפני הכניסה אליו וכן במעין מלתחה מאולתרת צמוד אליו. הכניסה היא חינמית אולם ישנה קופה לתרומות בכניסה, כדאי לבדוק את שעות הגאות והשפל (ישנה טבלה שנתית ביפנית בכניסה אליו, למי שהגיע ופספס) לפני שמגיעים.

(2) אונסן אונואיידה (Onoaida Hot Spring, 尾之間温泉)- אונסן המצוי בכפר אונואיידה (דרום האי) ומנוהל ע"י אישה יפנית מבוגרת. הכניסה אליו עולה 200 יין וניתן לקנות מגבת בו למי שאין. זוהי דרך מומלצת לסיום היום באי, בישיבה במים התרמיים עם המקומים הסקרנים שניסו לשאול אותנו שאלות ביפנית, לא תמיד בהצלחה (רוב התיירות באי היא תיירות פנים יפנית). ניתן גם לקנות שתייה קלה במקום.

חופים:
החופים הנוחים לשחייה/ צלילה/ שנורקל מצויים בצפון האי בעיקר. ישנם מועדני צלילה המשכירים ציוד או צלילה/ שנירקול מודרכת בשוניות. מסביב לאי יש הרבה צבי ים ומהלך מאי- יולי ישנה בחופים אלו המלטה של צבים בלילות. החופים המומלצים מצויינים במפה המצורפת.

ספארי

מסביב לאי ישנו כביש טבעתי כאשר חלקו משעה 9 עד שעה 12 (בערך) הוא נסיעה בתוך השמורה הביוספרית כשאשר צידי הכבשים, ולעיתים גם הכבישים עצמם, מלאים בקופים ואיילים. זוהי דרך כיפית ובלתי אמצעית להנות מהחי באי, כל מה שצריך זהו רכב וזהו. אני חושב שכאן התמונות יהיו חזקות ממילים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )