(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טרק האוסמברה- טנזניה

טרק לא קשה בין כפרים בטנזניה, באזור הררי ומקסים

תאריך הטיולJuly 2018
משך הטיול4 ימים

הגעה

הטרק מתחיל מלושוטו, עיירה קטנה בטנזניה. ללושוטו הגענו מאוסנגי, כפר הקדריות.
הנסיעה מאוסנגי ללושוטו היא דרך מואנגה- מכונית משותפת שעולה 2000 שילינג, לוקח חצי שעה בערך, יש מכוניות שעוברות כל הזמן על הכביש הראשי בכפר.
ממואנגה ללושוטו- לקחנו אוטובוס, את (הראשון שיצא) בשעה 9 בבוקר. לוקח 4 וחצי שעות בערך, עולה 15,000 שילינג.

את הטרק מתחילים מלושוטו עצמה, לא צריך לנסוע לתחילת המסלול.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

רקע והתארגנות

הטרק ממש פשוט ואפשרי לגמרי לעשות אותו בלי מדריך. אפשר ללכת יום לפני למשרדי תיירות ולשאול על המסלול, בעיקרון המפס מי/גוגל מפס (להוריד לפני את המפה שתהיה גם למצב לא מקוון) ממש מספיק כדי לדעת את הדרך בין הכפרים ואפשר להיעזר במקומיים בדרך.

ציוד: מים כמובן (אפשר לקנוצ בדרך גם), אוכל, בגדים לטיול ובגדים חמים ללילה, מברשת ומשחת שיניים. מטען- יש חשמל ברוב ההוסטלים. מומלץ לקחת כפכפים או סנדלים לשעות הערב לאוורר את הרגליים. אם מכינים אוכל אז כלים מתאימים. בחלק מההוסטלים בדרך (אם לא בכולם) אפשר להתקלח, לכן מי שרוצה יכול לקחת איתו מגבת, כלי רחצה ובגדים נקיים.

אוכל: יום לפני שיצאנו לטרק הלכנו לשוק ולסופר לעשות קניות. לקחנו איתנו אוכל לארוחת צהריים של היום הראשון (לחם, אבוקדו, עגבניות, חמאת בוטנים..). ארוחות ערב ובוקר אכלנו באופן קבוע בהוסטלים (המחירים זולים והאוכל טעים). בשאר הימים קנינו כל ערב את האוכל לארוחת הצהריים שלמחרת (או שעשינו השלמות בבוקר). אפשר לאכול גם ארוחת צהריים בכפרים שעוברים בדרך, אבל אנחנו לא רצינו להסתמך על זה.

אנחנו הגענו לטרק אחרי כמה שבועות בטנזניה וכבר ידענו כמה מילים בסוהילית שעזרו לנו מאוד כדי לתקשר עם המקומיים בדרך- שכמעט לא יודעים אנגלית. מומלץ ללמוד מילים בסיסיות- מים, לחם, לישון, לאכול...
אפשר לעשות כל מיני מסלולים בין הכפרים, לחלק את הימים באופן שונה ולישון במקומות שונים. אנחנו נעזרנו בהמלצות של חברים ושל משרדי התיירות בלושוטו.
היינו חמישה חבר'ה בטרק.

סך הוצאות בטרק- בערך 35,000 שילינג לבן אדם.

יום ראשון - מלשוטו ללוקוזי

יצאנו ב8 וחצי, אחרי ארוחת בוקר. ההליכה מתחילה בעלייה, צריך לעלות להרים שמעל העיירה. לאחר זמן מה ההליכה נעשית מישורית יותר. החלטנו להאריך את המסלול קצת ועברנו בתוך יער גשם ששמענו שאמור להיות יפה, ושיש בתוכו תצפית מרשימה. נכנסנו ליער גשם ולא מצאנו את התצפית אז יצאנו ממנו דיי מהר. למי שלא היה ביער גשם אף פעם, כמונו, זאת חוויה נחמדה. בדיעבד גילינו שהכניסה עולה 20,000 שילינג לאדם. אין אף אחד בכניסה שגובה כסף ולא כתוב על זה כלום... כשיצאנו מהיער עצר אותנו מישהו שהזדהה כשומר מ"שמורות הטבע" שלהם ודרש שנשלם. אחרי דיון ארוך הוא איים שיביא משטרה ולבסוף סיכמנו שנשלם חצי מהסכום. בקיצור- היער מקסים, רק כדאי לדעת על עניין התשלום.

אם מחליטים להיכנס ליער ולהאריך את הדרך, שווה לשים לב שלא נכנסים לחושך (ואם כןאז לקחת טרמפ או אופנוע). אנחנו הבנו שאנחנו קצת מתמהמהים ותפסנו טרמפ. בדיעבד הסתבר שהטרמפ שלנו הוא בעלים של מלון שנמצא קצת אחרי לוקוזי (היעד שלנו). הוא הזמין אותנו אליו, עשה לנו הנחה והיה באמת מקסים ביותר. הגענו למלון בערך ב17 וחצי. זה היום הארוך ביותר. כל אחד שילם 7,000 כולל ארוחות ערב ובוקר, במלון הייתה מקלחת חמה ואוירה נעימה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני - מלוקוזי לרינגווי

יצאנו ב9 וחצי לאחר ארוחת בוקר במלון. המסלול ביום הזה יחסית קליל, עשינו בדרך עצירות והלכנו בקצב רגוע והגענו בערך ב16 ליעד שלנו. במפס מי ראינו המלצה על מנזר שבו כולם ישנים, הוא נראה לנו קצת יקר אבל לא מצאנו משהו אחר בדרך... כשהגענו לשם ניסינו להתמקח מעט על המחיר וכשהבנו שאין הרבה סיכוי שאלנו אם הם מכירים מקום אחר. בשמחה רבה אחת הנזירות שם ליוותה אותנו להוסטל קטן בכפר. ישנו בהוסטל "מאמא אמי", מקום שמנוהל על ידי משפחה מקסימה. לא יודעים כל כך טוב אנגלית אבל ניסו מאוד להבין אותנו (ידענו קצת סוהילית וזה מאוד הקל). מאמא אמי אפילו הזמינה אותי בבוקר לבוא לשיעור איך להכין צ'אפטי. שילמנו 7,000 שילינג כל אחד כולל ארוחות ערב ובוקר.

יום שלישי- מרינגווי למטאה

יצאנו בערך ב9 בבוקר, אחרי ארוחת בוקר, והחלטנו להאריך קצת את המסלול בהליכה לתצפית והליכה בתוך יער. זה יום קליל, ולקראת הסוף הנופים משגעים (אם יש כוח וזמן יש כמה תצפיות מומלצות במפס מי, אנחנו בחרנו דוגמית). הגענו ליעד בערך ב17, ישנו בהוסטל שמומלץ במפס מי ושילמנו 5,000 שילינג לאדם ללילה. על ארוחת ערב התארגנו בעזרת מישהו מקומי שהיה נחמד ועזר לנו- הכינו לנו אורז, שעועית ורוטב עגבניות והביאו לנו את זה לפאב המקומי (כי במסעדה שבישלה לנו לא היה מקום לכולנו- באותו ערב היינו 8 חבר'ה). שילמנו כל אחד 1,500 שילינג

בבוקר הרביעי קמים מוקדם כדי לנסוע חזרה ללושוטו.
ממטאה חזרה ללושוטו- אוטובוס ב5 בבוקר, לוקח 3 שעות בערך, עולה 5,000 שילינג.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )