(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מירוץ אופניים במזרח טאיוואן, ה- Taiwan KOM Challenge

מירוץ אופניים אדיר במזרח טאיוואן בשמורת ה- Taroko. הוא מתחיל בגובה פני הים ומסתיים בגובה 3275 מטרים, בעליה כמעט רצופה על פני 105 ק״מ

תאריך הטיולJuly 2018
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתהמירוץ מתקיים שלוש פעמים בשנה בחודשים אפריל, יולי ואוקטובר. אוקטובר היא העונה הכי מוצלחת.

רקע

טאיוואן היא מקום שווה במיוחד לרכיבת אופניים. יש כאן המון רוכבים בכל הרמות ואינספור אירועי ספורט מושקעים במיוחד. יצא לי להשתתף בכמה אירועים מעולים אבל מעל כולם ה- Road To Taiwan KOM. ה- Taiwan KOM הוא מירוץ שמתקיים פעם בשנה. הוא מתחיל בעיר Hualien היפה על החוף המזרחי של טאיוואן, ועובר דרך הטארוקו לעבר פאס Wuling בגובה 3275 מטרים.
זהו ממירוצי הטיפוס הקשים בעולם ובשנים האחרונות מושך אליו גם רוכבים מהשורה הראשונה, בעיקר לקראת או אחרי פרישה. ב- 2017 למשל התחרו בין היתר Vincenzo Nibali ו- Cadel Evans שניהם זוכי עבר בטור דה פראנס. Nibali, שניצח במירוץ אמר בסופו:
״It was a hard race because we went from sea level up to 3,275 meters. I've never ridden such a long and hard climb before in my entire life״.

ה- Road To Taiwan KOM מתקיים פעמיים בשנה ועובר בדיוק במסלול של המירוץ התחרותי, אבל עם מגבלת זמן קשוחה פחות, הוא פתוח לכולם ויקר פחות.
למי המירוץ מתאים? בגדול לכל מי שמוכן להמיר כאב ממושך בנוף נהדר וחווית הצלחה מספקת במיוחד. אני ממש רחוק מלהיות רוכב מקצועי, גם חובבן זה הגדרה מוגזמת. עשיתי את המירוץ עם אופניים שקניתי יד שניה בכ- 1000 ש״ח וכמה חודשים של אימוני רכיבה. זה לא מסלול שכל אחד יכול לעשות אבל מקסימום אם לא מצליחים תופסים טרמפ עם המארגנים לסיום.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

איך משתתפים, מחירים ומידע נוסף

אירוע האביב מתקיים באפריל, ואירוע הקיץ ביולי. המירוץ התחרותי מתקיים באוקטובר. אפשר להירשם כמה חודשים מראש דרך האתר של המירוץ וזה עולה 2000 יואן. אם אין רכב שמלווה אתכם כקבוצה חובה להזמין הסעה למטה (המארגנים מבקשים לא לרכב מהסיום…) במחיר של 2000 יואן נוספים. גם הסעות מטאיפיי לחוואליאן עולות 2000 יואן.
המירוץ עצמו מתחיל בבוקר של יום שבת, וביום שישי יש תדריך וקבלת ציוד (צ׳יפ, חולצה, צעיף, תיק קטן ואפילו דובי של המירוץ אם קניתם אחד בתשלום נוסף).
לינה בחוואליאן לא בעיה למצוא, והמלונות ממש טובים ובמחירים מעולים (שילמנו 1000-1500 יואן ללילה במקומות ממש שווים, לינקים בסוף).
אם אתם צריכים אופניים, מומלץ להשכיר באחת מחנויות Giant. דווקא הסניף בחוואליאן לא מוצלח כי הם משכירים רק אופני טורינג, ואתם ממש רוצים משהו יותר מותאם לעליות. אז כדאי להשכיר מאחד הסניפים בטאיפיי Giant TCR במחיר של 1000 יואן ליום.
יש בחוואליאן גם לא מעט מסעדות מעולות. הפעם אכלנו ארוחת ערב במסעדה יפנית טובה ולא יקרה - https://goo.gl/maps/RN333yaBTw...

המירוץ

הגעתי לנקודת ההתחלה בשעה 05:00 בבוקר אחרי רכיבה של כמה ק״מ ממרכז חוואליאן. לא נשאר שום זכר לטאייפון שרק חלף את האי יומיים לפני כן וזכינו ליום בהיר ויפה ולזריחה משגעת.
השארתי תיק עם ציוד שישלח לפסגה והתארגנתי ליציאה.
הרוב המכריע של המשתתפים היו טאיוואנים ופה ושם נראו פרצופים מערביים. אחרי סשן נאומים ותודות בסינית וקצת אנגלית יצאנו לדרך.
המירוץ מתחיל ברכיבה מישורית קלילה של 18 ק״מ לפני שנכנס להרים. הכבישים לא חסומים ורוכבים לצד מכוניות, ובחלק הראשון של המירוץ גם אמורים לעצור ברמזורים אז הזמן מתחיל להימדד רק מהפניה לטרוקו עם תחילת הטיפוס (צריך לסיים בפחות מתשע שעות).
הטיפוס מתחיל דיי מתון בשיפוע ממוצע של כ- 6%. הכביש מצוין והטמפרטורות היו נוחות. הנוף בטארוקו יפהפה ומתחיל בנקיק צר ותלול בטירוף עם צוקים מרשימים ממש. הצמחיה הטרופית משוגעת והכל ירוק ויפה ורועש מחרקים וציפורים.
בנקודות התדלוק (היו חמש כאלה) מצאתי שפע בננות, ג׳לים ולחמניות קטנות ממולאות קוקוס - כיף חיים. היו גם מים כמובן ומשקאות איזוטונים.

כמה אירועים מרכזיים ממהלך הרכיבה:
- כניסה לענן וראות אפסית סביב גובה 2500 מטרים
- קוף גדול חצה את הכביש כמה מטרים לפני
- מלא פרפרים יפים בהתחלה. בהמשך אולי הפסקתי לראות אותם
- חציית כמה מנהרות דיי ארוכות וחשוכות
- פקק תנועה מעצבן שעצר אותנו לכמה דק׳ לקראת כניסה למנהרה

החלק האחרון של המירוץ, מיד אחרי תחנת התדלוק האחרונה ו- 10 ק״מ מקו הסיום הוא חלק לא פשוט בכלל. חוסר החמצן מתחיל לשחק תפקיד, הרגליים עייפות והשיפועים מוכפלים! הכביש עולה בשיפוע ממוצע של 10% ולרגעים מטפס ב- 27%. דיי סיוט. כדאי מאוד לקחת את זה בחשבון ולא לשרוף את הרגליים מוקדם מדי.
לקראת קו הסיום כל מי שרכב בסביבה שלי נראה תשוש. זרקתי לעבר אחד הרוכבים מילות עידוד - ״ג׳יה יו״ כמקובל כאן. בשארית האויר שהיה לו הוא אמר בגאווה שהוא בן 55. הטאיוואנים חזקים מאוד! חצינו יחד את קו הסיום מבסוטים ממש.
בחניה הקטנה חיכתה למסיימים ארוחה טובה של מרק צח ואורז עם ירקות ובשר. גם ההסעות חזרה לטאיפיי ולחוואליאן כבר חיכו שם ובכל פעם שהתמלאו יצאו לדרך. ברגע שנכנסו לרכב התחיל מבול בתזמון מעולה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיפים

  • לבוא עם אופניים מתאימות לטיפוס - בעדיפות קלות יחסית ועם מספיק הילוכים
  • אפשר להסתפק באוכל בנקודות התדלוק. אני הבאתי ג׳לים שקניתי מראש וחטיפי אנרגיה וזה היה שווה הסחיבה בעיניי
  • חובה קסדה, פנס קדמי ופנס אחורי (למרות שאת עניין הפנסים לא אכפו וראיתי רוכבים ללא)
  • כדאי מאוד לשלוח למעלה בגדים חמים. הטמפרטורות יכולות להיות נמוכות גם ביום יפה
  • קחו אתכם מספיק מקום למים. אני רכבתי עם שני בקבוקים של 750. בין כל שתי תחנות תדלוק שתיתי בערך ליטר מים אחד
  • לגמרי אפשרי לעשות את המסלול בצורה עצמאית. זה דורש התארגנות עם רכב מלווה או פשוט לסחוב מספיק מים ואוכל. צריך גם לשים לב שמהפאס Wuling עד ישוב שאפשר לישון בו יש רכיבה לא קצרה.

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )