(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

כפרי עמק הנוברה בהתניידות עצמאית

4 ימים בעמק הנוברה - התניידות בתחבורה ציבורית ומוניות בין כפרים מדהימים בעמק מדברי

תאריך הטיולAugust 2018
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתיוני עד אוקטובר

רקע

עמק הנוברה נמצא צפונית לעיר לה.
הדרך המקובלת להגיע לעמק היא בג'יפ, אך אנו בחרנו לעשות את הדרך לעמק בטרק ומשם להמשיך בתחבורה ציבורית ובמידה ונצטרך במוניות.
יצאנו לטרק עם פרמיט מראש ל4 ימים מיום סיום הטרק.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - הונדר

ב13:00 הגענו לכביש הראשי בסיום טרק של 4 ימים. חצינו את הכביש ולאחר הכוונה ממקומי שעבר במקום הבנו שצריך לרדת למטה משמאל למנזר ולפנות שמאלה. המשכנו על שביל בטון לצד נחל בין המון עצים, שהזכיר מעט נוף קיבוצי עד שהגענו לבית גדול וחדש מוקף גינה יפיפיה ושאלנו האם יש הום סטי. ענו לנו להגיע מן הצד השני - כלומר להמשיך בדרך ולפנות שמאלה. שם מצאנו את milkyway guesthouse שהיה מרהיב ביופיו במבנה, בגינה ובחדריו החדשים. החדר עלה לנו 1000 רופי כשיש מקלחת עם מים חמים ושירותים בחדר ואפילו אינטרנט כשיש חשמל בערב. את הכביסה עשו לנו במחיר מצחיק של 100 רופי. בכפר יש עוד הרבה גסטהאוסים בהמשך הכביש אך לנו החדר היה נראה טוב ובמחיר סביר ולכן לא בדקנו מעבר לכך. לאחר מקלחת ומנוחה הלכנו לאכול במסעדה היחידה בכפר (bonfire) שמציעה מגוון רב של מאכלים - ישראלי, הודי, איטלקי, טיבטי ועוד וחזרנו לנוח בגסט האוס.
בכפר ישנו מנזר ליד הגשר וכן מנזר על צלע ההר שליד - אנחנו הגענו עייפים מהטרק אז לא עלינו אליהם אבל ראינו תיירים רבים

יום 2 - טורטוק

לאחר שהופתענו לגלות שהמסעדה היחידבה בכפר נפתחת רק ב11:00 בבוקר (וגם זה בזמני הודו) ניסינו למצוא מקום לאכול בו ארוחת בוקר כיוון שהגסט האוס שלנו לא הגיש כזו. יצאנו מהגסט האוס שלנו לכביש הראשי בו פנינו ימינה והמשכנו לגסטהאוס הבא בו יש מסעדה. שם הצלחנו להזמין חביתה, פנקייקים, פראנטה וצ'אי שהיו חובים מאוד. לאחר מכן ארזנו את החפצים והכביסה הנקייה ופנינו חזרה לכביש הראשי בתקווה למצוא טרפ/ מונית או אוטובוס. המקומיים נקבו כל פעם בשעה שונה של אוטובוס ולא הצלחנו להבין מי צודק - לכן הנחנו שזה יהיה בצהריים וב11:30 עלינו לכביש. לאחר למעלה מ3 שעות בהן ניסינו לשווא לעצור מוניות וטרמפים הגיע האוטובוס הציבורי מדיסקית מעט לפני השעה 15:00. הנסיעה באוטובוס עלתה 100 רופי לאדם ולאחר 3 שעות הגענו לטורטוק.

עלינו על כביש כורכר עד שהגענו לגשר אותו חצינו ושם התחלנו לחפש גסטהאוס ללילה. מצאנו לבסוף גסטהאוס ב900 רופי לזוג עם שירותים אך מים חמים אין בכפר וגם בטח שלא אינטרנט. לאחר התארגנות הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה שבתחיל הכפר - המאכלים ההודים לא היו מהמוצלחים שיצא לנו לטעום פרט לבריאני (אורז עם ירקות) שהיה טעים.
ניסינו לברר איך למחרת ניתן להגיע למעיינות החמים של פאנמיק והופתענו לגלות שהאוטובוסים יוצאים ב05:30 בבוקר ושמוניות יהיה מעט קשה להשיג כי זהו יום העצמאות.
החלטנו שאנו רוצים להסתובב בכפר ולראות אותו ולכן אוטובוס מוקדם הוא אינו אופציה ובמקרה הגרוע נשאר בכפר עוד יום במידת הצורך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - panamik

לאחר ארוחת בוקר לא מאוד מוצלחת במסעדה של מאהאנה גסטהאוס החלטנו לעלות למנזר של טורטוק. ההליכה ארכה כרבע שעה ומהמנזר ניתן היה לראות את כל הכפר בין שדותיו הירוקים והנוף היה מדהים. מכיוון שהיה עלינו לחפש מונית ליציאה מטורטוק החלטנו לוותר על העלייה למפל שעל פי המקומיים לוקח 45 דקות להגיע אליו.
עצרנו במסעדה "טבעונית" (שמגישה גם ביצים) ואכלנו בה סלט ותה כהשלמה לארוחת הבוקר הדלה ממקודם והיה מוצלח מאוד.
המשכנו משם לגשר בחיפושים אחר מונית. לאחר שלא מצאנו וכמעט התייאשנו עלינו במדרגות לכפר ושאלנו במסעדה בה אכלנו ערב קודם האם הם יכולים לעזור לנו למצוא מונית לפאנאמיק. לאחר כ10 דקות נמצאה מונית לפאנאמיק ב4000 רופי אותה חלקנו עם 2 אחיות ישראליות שפגשנו יום קודם באוטובוס לטורטוק.

ארזנו את חפצינו ושילמנו על הגסטהאוס, הספקנו לאכול קצת לפני הנסיעה ויצאנו לדרך ב13:30.
לבסוף בשעה 18:00 הגענו למעיינות החמים שנסגרים ב19:00. שילמנו 30 רופי לאדם לכניסה ורחצנו במעיינות שהיו בעצם אמבט רחב ונמוך לנשים וגברים בנפרד במבנה סגור. לאחר הרחצה שתינו צ'אי ויצאנו לחפש מקום לישון בו. הבנו שיש 2 מקומות בקרבת המעיינות ועוד אחד בעומק הכפר. בראשון שבדקנו המחיר היה יקר והחדר מלוכלך. למזלנו בריזורט שבתחילת הכפר שאמרו לנו שהוא מאוד יקר היו חדרים גדולים ונקיים עם מים חיים ב1000 רופי. כמובן שהמחיר התחיל מ3300 עם ארוחות אך כשהבנו שהארוחה היאdal rice שאלנו מה המחיר ללא ארוחות והופתענו לגלות שהוא מחיר הוגן. את ארוחת הערב אכלנו בגסט האוס הסמוך - אואזיס קפה. הארוחה כללה טאלי טעים מאוד בעלות 170 רופי לאדם.
שאלנו את המקומיים כיצד ניתן להגיע למחרת ללה וענו לנו שיש אוטובוס לדיסקית ב7 בבוקר ומשם נמצא אוטובוס נוסף שמגיע ללה.

יום 4 - החזרה ללה

ב7 בבוקר עלינו לכביש של הכפר במטרה לתפוס את האוטובוס ולרדת בצומת שבין דיסקית לסומור. האוטובוס אכן הגיע ב7 ועלה 60 רופי לאדם עד הצומת. בצומת ירדנו לאכול ארוחת בוקר באחת מהמסעדות שהייתה טובה וזולה. במהלך הארוחה הגיע האוטובוס ללה כחצי שעה מוקדם מהצפוי לכן החלטנו לחלוק מונית ולוותר על האוטובוס.
מצאנו מונית ב4000 רופי ללה ואיתה יצאנו לדרך. המונית שהגיעה מדיסקית היתה ג'יפ עם נהג מעולה שעצר לנו לצילומים בפאס ולקח אותנו כל זוג לגסטהאוס שלו בלה.

תחבורה ציבורית בעמק הנוברה

מאחר והגענו רגלית לאמצע עמק הנוברה מצאנו עצמנו מתניידים בכוחות עצמנו מהכפר הונדר והלאה כדי לעבור בין היעדים השונים.
האוטובוסים המקומיים (לוקאלים) באיזור קטנים ויחסית יותר נוחים מהלוקאלים של איזור מנאלי. המוניות המשותפות מדיסקית וטורטוק הן אופציית ביניים מעולה שעדיין עולה מעט אך מאפשרת נסיעה רציפה ונוחה בלוקאל.
להלן כמה תובנות על התחבורה הציבורית בעמק:
הונדר- אוטובוסים מגיעים להונדר בשעות הצהריים וניתן לתפוס אותם ע"י המתנה ליד הפעמון שבתחילת הגשר. אוטובוס לכיוון טורטוק קצת לפני 15:00 ואוטובוס לדיסקית באיזור 13:30. כמעט בלתי אפשרי לבנות על טרמפ עם מונית מהונדר.
מיותר לסוע לדיסקית ומשם לטורטוק לשם עלייה על אוטובוס, אלא אם הכוונה היא למצוא ג'יפ עם מקום פנוי ולהצטרף.

טורטוק- אוטובוס ומוניות משותפות יוצאות מוקדם בבוקר- איזור 06:00. ניתן לקחת מונית בהזמנה ע"י פנייה למקומיים ואז עולה כ3000 למונית של 4 אנשים עד דיסקית. אם מדובר על שהייה של יום אחד אז בעייתי לצאת כל כך מוקדם למחרת ולכן מונית היא האפשרות הכי ריאלית אם רוצים להספיק לראות את הכפר.
דיסקית- המקום המרכזי בענייני תחבורה. אוטובוס יוצא באיזור 08:30 מדיסקית ללה, נסיעה קשוחה קצת לאוטובוס בגלל האורך שלה ( כ6 שעות). לא לבעלי לב חלש.

מוניות משותפות (מוניות שמחכות ל8 נוסעים ויוצאות) יוצאות עד השעה 09:30 ועולות 400 רופי לאדם. לאחר השעה 09:30 נשארות אופציות של טרמפים או מונית ב4000 רופי (מונית ל7 אנשים). כל עניין המוניות מנוהל ע"י איגוד מוניות בדיסקית (מספר טלפון תשיגו ממקומיים) ולכן המחירים קבועים.
פאנאמיק- בצד הזה של הנוברה ואלי מגיע אוטובוס ב07:00 לפאנאמיק ואוסף מכל הכפרים על הכביש עד לצומת שמחברת לדיסקית (האוטובוס ממשיך עד דיסקית). שימו לב שכדי לתפוס את האוטובוס ללה שמגיע מדיסקית אין הרבה זמן להחלפה בצומת. אופציה טובה כדי שיהיה זמן לארוחת בוקר בצומת ולהפוך את הנסיעה לקלה יותר היא להתקשר לאיחוד המוניות בדיסקית ושיוציאו אליכם מונית משותפת עם פחות נוסעים כדי שתעלו עליה בצומת שבהמשך בעלות 400 רופי לאדם. אופציה זו קיימת רק עד 09:30 כמובן.

טיפים

  • לעמק הנוברה דרוש פרמיט - לנו עלה 550 רופי לאדם ל4 ימים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )