(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

5 ימים באזור טושתי, מקזבגי (ג'וטה) עד אומלו

5 ימים באזור מהמבודדים והיפים במדינה, טרק ארוך שמשלב נופים, מבנים היסטוריים והמון טבע. אפשר לעשות אותו רק עם אוהל ועם כל הציוד על הגב.

תאריך הטיולOctober 2018
משך הטיול5 ימים

עלייה לכנסיה

מיד אחרי הנחיתה בגיאורגיה, נכנסו לסופר הראשון שראינו לקנות אוכל וציוד לטרק, ועם פחות משעתיים בעיר יצאנו לטרק שלנו.
לקחנו מרטיושקה מתחנת המטרו דיודובה (didube) לStepantsminda (הנהגים יבינו גם קזבגי), המחיר של המונית 10 לארי והנסיעה לוקחת כשעתיים/שלוש.

הגענו אחרי הצהריים לStepantsminda, התמקמנו בהוסטל, ומכיוון שנשארו לנו כמה שעות עד החשכה - יצאנו לטפס לכנסיה (Gergeti Trinity Church), השביל עולה בערך כשעה הליכה מהישוב, והדרך קצת הייתה מבלבלת משום שבונים שמה כביש והרסו קצת את השבילים, אבל מכל מקום בדרך רואים את הכנסייה ומספיק כיוון כללי כדי לעלות אליה.
הגענו והיה מעונן, הנוף היה חסום, בכל זאת הכנסייה הייתה מרשימה מאוד.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - מג'וטה לרושקה

יצאנו מוקדם בבוקר מההוסטל ולקחנו ג'יפ עד ג'וטה, את הג'יפ לא קבענו מראש כי שאלנו ואמרנו לנו שב8:00 בבוקר כבר מחכים ג'יפים במרכז הישוב.

השביל מתחיל מתוך הכפר ג'וטה שנמצא בגובה 2200, לא צריך לחצות את הכפר לאורכו, אלא להתחיל לטפס ממנו לכיוון מערב, השביל מתחיל בעלייה תלולה למשך 200 מטר עד שמגיע לנחל שמה הוא נהיה מתון.

העליה בנחל מאוד יפה, המון ירוק מכל הצדדים ומתחילים לראות פרות וסוסים מסתובבים.
בהמשך השביל חוצה את הנחל ולוקח עיקול, משמה השביל מתחיל לטפס יותר עד גובה 3050 שמגיע לפיצול משמעותי.
ישנם 2 שבילים להמשך, אחד ממשיך ישר ועולה באגרסיביות דרך דרדרת אבנים, והשביל השני פונה שמאלה ומטפס לרכס- בהתחלה תלול ואז מתון. אנחנו בחרנו לפנות שמאלה, מצאנו את הפניה בעזרת הפלאפון, מאוד קשה למצוא אותה בלי זה כי בקושי רואים שמה שביל.
מבחינת נוף שני השבילים מראים נוף זהה, משמאל היה נראה שיותר פשוט לטפס.
מגיעים לchaukhi pass בגובה 3350, הנוף מהפס הוא קצת חסום ולא רואים הרבה, לכן טיפסנו עוד 40 מטר לכיפה הסמוכה שמה נשקף נוף יפה ורואים את כל האיזור סביב ואת האגמים.

השביל ממשיך בירידה חדה מאוד ומחליקה של כ700 מטר, מאוד מומלץ להשתמש במקלות בשלב הזה - גם כשהיינו עם מקלות החלקנו לא מעט פעמים.

בשלב זה השביל מתמתן מאוד ואפשר לבחור ללכת ב2 אופציות:
דרך 1 - ישירות לרושקה.
דרך 2 - דרך האגמים הקטנים.
2 השבילים הם באותו קושי מבחינה טופוגרפית אז בחרנו ללכת לאגמים, כבר הכנו את עצמנו לשחייה להתרעננות רק שאז הגשם הגיע וביטל לנו את התוכניות.
למרות שהם קטנים בהרבה ממה שציפינו הם מאוד יפים.

המשכנו בשביל עוד כשעה וחצי עד שהגענו לרושקה שמה הקמנו את האוהל ללילה.

יום 2 - מרושקה לגודני ברגל, וגי'פ לשטילי

*יום הליכה קצר*
אחרי שחוצים את הכפר מתחיל שביל שהולך על הגדה הצפונית של הנחל. השביל הולך על השלוחה יחסית מישורי בזמן שהנחל כל הזמן מתרחק.
אחרי שעה וחצי של הליכה השביל נכנס למיוערת שמה הוא מתחיל לרדת גובה של 250 מטר עד הנחל אותו הוא חוצה.

מגיעים לצומת T של שביל ג'יפים, זה אומנם שביל ג'יפים אבל אנחנו לא זכינו לראות ג'יפ אחד נוסע בו.
פונים שמאלה ומתחילים ללכת למעלה בכיוון צפון, הליכה של כשעה על השביל ומגיעים לכפר גודני שנמצא 100 מטר מעל השביל.

מגודני לקחנו ג'יפ לשטילי,זאת ללא ספק הייתה החלטה טובה - כי הדרך לשמה היא דרך ג'יפים ארוכה של 40ק"מ שעולה גובה של 1000 מטר.

הגענו לשטילי אחרי הצהריים, הסתובבנו סביב המבנים, מאוד מרשים בפנים, זה יותר גדול ממה שזה נראה וצורת הבנייה מאוד מעניינת.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - משטילי לקצת לפני atsuna pass

משטילי ישנה הליכה של 12 ק"מ על שביל ג'יפים, תחילה הולך צפונה ואז מתעקל והולך דרומה.
בנקודת פיצול הנחלים מחכים חיילים שיבדקו את הדרכון וירשמו דברים. דיי לגיטימי לאור זה שחלק מהשביל עובר כאשר מספר קילומטרים בודדים מפרידים בין גיאורגיה לרוסיה - והם לא ביחסים כל כך טובים.
הבעיה שהם כותבים כל כך לאט, שהם עיכבו אותנו חצי שעה שלמה רק בניסיון לרשום את השם שלי שהוא כולה 2 אותיות באנגלית.

משמה השביל ג'יפים מסתיים ומתחילים ללכת על הנחל בעלייה מתונה למשך שעה וחצי. עד שהשביל עושה פנייה ימינה ומתחיל לטפס בתלילות עד גובה 2450.

מגובה 2450 השביל מתמתן ונהיה נוח, הנוף שנגלה בסוף העלייה הוא מדהים, ומאותו רגע גם מתגלה רכס ההרים בצד השני.

המשכנו ללכת לכיוון הפאס משום שלא היה לנו מספיק מים כדי להעביר את הלילה, המשכנו ללכת עד גובה 2900שמה לקראת ערב מצאנו נביעה טבעית, קילומטרים בודדים לפני הפאס הקמנו את האוהל על צלע ההר, מקום שאומנם הצטלם יפה בלילה אבל גם חשוף לרוחות.

הערב התחיל רגוע, באיזור השעה 2:00 בלילה התחילו גשמים חזקים מלווים בברקים ורעמים ורוחות, למרות שנאלצנו לצאת כמה פעמים בלילה לבדוק את האוהל, הוא נאבק בגבורה מול הרוחות.
עם זאת שהיה קר וגשום, ניצלנו את היציאות מהאוהל לצילום תמונות בחשיפה ארוכה.

*ביום זה מרגע שמתחילים לעלות עד מעט לפני הפאס אין הרבה מים, אבל אולי זה בגלל שהיינו בתקופה מאוחרת, לנו היה מחסור ובגלל זה המשכנו ללכת, צריך לבדוק ולהתעדכן מראש מה מצב המים*

יום 4 - עולים לפאס עד לcamp בגובה 2400

הבוקר נמשך גשמי עוד מהלילה, הבעיה היותר רצינית הייתה הרוח, היינו במקום מאוד חשוף לרוחות על צלע ההר, ידענו שאם ננסה לקפל את האוהל הוא יעוף מאיתנו.
נשארנו באוהל עד השעה 10:00 בזמן שבחוץ גשם רציני ורוחות, לעתים היו הפוגות, אבל תמיד אחרי 10 דקות חזר המבול, לקראת השעה 10:00 הייתה הפוגה ארוכה מהרגיל, ישר יצאנו, התארגנו והתחלנו ללכת.
הבוקר המאוחר נפתח בעלייה לגובה 3500 אל עבר atsunta pass, השביל הולך בזיגזג על אבנים, השביל נוח ויציב.
מהפאס נשקף נוף אל עבר 2 הכיוונים, מאיפה שבאנו, ולאן שאנחנו הולכים, הנוף מרשים מאוד, רואים המון ירוק בהמשך ואת הדרך המייגעת שעברנו.

הירידה מהפאס מתונה וארוכה מאוד, אחרי שעה מתחילת הירידה השביל נהיה פחות סלעי ונכנס לצמחייה.
ישנה נקודה בה צריך לחצות נחל, אנחנו היינו אחרי מערכת גשמים לא קטנה ועדיין המים לא עברו את הברכיים, מה שכן - בחלק מן המפות מסומן שצריך לחצות את הנחל הגדול בהמשך השביל - אין צורך לעשות את זה מכיוון שישנו שביל שהולך על הגדה השמאלית לאורך כל הנחל.
גם אם רוצים לישון בcamp שנמצא בגדה השנייה (איפה שאנחנו ישנו), ישנו גשר בקצה המזרחי של הcamp

המשכנו בהליכה אל עבר הcamp, שמה עצרנו ללילה, בcamp היה בחור שפתח אוהל בו הוא מכר כל מיני אוכלים, קנינו ממנו לחם ב3 לארי, שזה מחיר מוגזם ביחס לטביליסי, אבל הבנו שהוא מחזיק במונופול בנחל שלו אז שילמנו לו, בעיקר שמחנו שזה שדרג לנו את הארוחת לילה.

יום 5 - מהcamp עד פארזמה (parsma) וג'יפ לאומלו (omalo)

היום הזה הוא יום רגוע של הליכה מתונה בנחל, הנוף מאוד יפה וציורי והדרך מלאה בבעלי חיים ובטירות ומבצרים נטושים.

לקראת הצהריים הגענו לג'ירבי (girevi), ליד הכפר ממש על הנחל יש בסיס של הצבא, הם עצרו אותנו לבדוק את הפתק שקיבלנו כמה ימים לפני.
ניסינו לברר אם יש ג'יפ שיקח אותנו לאומלו, אבל התברר לנו שבתקופה הזאת הנחל מאוד חזק וג'יפים רגילים לא יכולים לעבור אותו, ושרק מפארזמה (parsma) נוכל לקחת ג'יפ
חצי שנה נוספת של הליכה לקחה אותנו לפארזמה שמה לקחנו ג'יפ עד אומלו

טיפים

  • קחו מטרו, יותר זול, יותר מהיר, אנחנו פגשו מטיילים שפחדו להיכנס למטרו וסתם שילמו יותר על מוניות ונתקעו בפקקים. בכל תחנה יש קופה שבה אפשר לקנות כרטיס, הטענה של כל נסיעה תעלה לכם 0.5 לארי, עלות ראשונית של הכרטיס היא 2 לארי, הכרטיס הוא רב פעמי ומשותף למספר בלתי מוגבל של אנשים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )