(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טרק יונגה קרוז Yunga Cruz

אחד משלושת השבילים הפרה קולומביאנים

תאריך הטיולJuly 2014
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתמרץ-ס

הקדמה

בוליביה, ארץ של טבע לא מבויית, רכסים מושלגים וגונגלים. ולמרות זאת אין אפילו טרק אחד באתר. למטייל העצמאי וההרפתקן שלא מפחד לנווט, יש אין סוף הזדמנויות. אני אפרט מהטרקים המועטים שעשיתי, שהם הכי קלים לעשות לבד. יש עוד הרבה טרקים שמופיעים בספרי הטיולים כמו trekking in Bolivia של יוסי בריאן או trekking in Bolivia and Peru של bardt. מעבר לזה, אין מניעה לקנות מפה טופוגרפית של אחד הרכסים ולצאת לחקור. יש הרבה קהילות שגרות בהרים והחוויה שונה לגמרי.

הטרק היונגה קרוז כמו כל הדרכים הפרה-קולומביאניות מתחיל בהרים ונגמר ביער עננים. הטרק הזה נחשב הכי קשה מבין השלושה, והניווט ותנאי השטח הכי מאתגרים. אם זאת אין מניעה לעשות אותו לבד עם ידע בניווט.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הכנות

הטרק באורך של 30 קמ בערך, ולוקח שלושה ימים.
לגבי הגעה, יש אוטובוס שיוצא כל יום בשעה חמש מפינת רחובות Lara, Alcoreza וB. Burgoa. מומלץ להגיע מוקדם כיוון שהאוטובוס על בסיס מקום פנוי. הנסיעה אורכת בין ארבע לשש שעות, תלוי באיך שהנהג נוסע(בצורה שפויה זה שש שעות).

למפה צריך שני חלקים, lambate וchulumani, שניהן 1:50000 של הIGM. ניתן להשיג אותן אצל המשרד שלהם, או אצל הסוכנות של שאול(לטענתו רק אצלו יש בצבע, כנראה נכון).

מים ניתן למלא בנחלים מסוימים בדרך, אנחנו לא טיהרנו והיה בסדר, מי שמודאג/רגיש מומלץ לטהר.

יום ראשון

אחרי השכמה מוקדמת למדי, הולכים ל. הנסיעה מטלטלת למדי, ולקראת הצהריים המוקדמים מגיעים לנקודת ההתחלה, הכפר צ'ונאבי.
יש שלט מתקלף איפה שהשביל מתחיל, אפשר גם לשאול. בדרום יש את רכס Illimani המרהיב.
הולכים לכיוון צפון מערב, השביל הופך להיות דרך עפר עד שעוברים את הגבעה, יש אגמון משמאל.
השביל הופך לשביל אינקה, שהולך לצד הרכס, ורואים את Cerro Khala Ciudad (רכס עיר האבן)
באיזשהו שלב מגיעים לצומת שבה נעלם הI מטווח ראיה ונעלמות האבנים ולא ברור לאיפה השביל הולך, יש להמשיך למעלה. הפיצול האחר מוביל למכרה, וכרוך בטיפוס אנכי מסוכן, לכן אם השביל הופך להיות כזה ישר תדעו שזה לא הדרך. אנחנו התבלבלנו ולמזלנו אחרי עשר דקות עבר מישהו מלמעלה וקרא לנו לחזור. הוא סיפר שכבר נפלו שם אנשים וכו'. לאורך כל הטרק השביל נשאר ברוחב אדם.
ממשיכים עם השביל שמקיף את הרכס ומתעקל לאט לאט לכיוון מזרח.
לקראת סוף ההקפה משמאלכם בכיוון צפון יש ואדי ירוק גדול, ממשיכים לעלות ואחרי חצי שעה יש נחל וסימנים של קמפינג, שם חנינו בלילה הראשון. אנחנו שתינו מהנחל, למרות זאת למחרת יש אחרי חצ

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני

קמים בבוקר וממשיכים מזרחה על פני ההר, מגיעים לנחל Khala Ciudad. הנחל זורם בעוצמה, ומומלץ למלא פה.
מתחילים ללכת על השלוחה צפונה, והנוף מימין ומשמאל מתפרס. יש שביל שמתחבר מדרום ומוביל לפסגה של Khala Ciudad למי שרוצה לטפס, אבל זה הלוך ושוב. ממשיכים צפונה ומגיעים לרכס יונגה קרוז, השביל עובר לצד המזרחי של הרכס, ומתקרבים לקצה המפה של LAMBATE.
בתחילת המפה של chulumani נמצאים כמה נחלים שאפשר למלא מהם מים, המקום האחרון לפני הסוף. השטח מתחיל להשתנות לג'ונגל.
מתחילים ללכת על הרכס לכיוון צפון מזרח ואחרי עשר דקות מגיעים לקרחת יער קצת ספוגה, שם אפשר לעשות קמפינג ללילה השני.
תהיו מוכנים להרבה יתושים

יום שלישי

ממשיכים בשביל כשעתיים בערך דרך הגונגל. מגיעים למזלגון קחו שביל ימני, אחרי כמה מטרים יש קרחונת, ללכת שמאלה.
ממשיכים על השביל לצד ההר, חוזרים לצמחייה וממשיכים עד שמגיעים לעוד קרחת עם אבן שרשום עליה שביל פרה-קולומביאני. הרכס מצפון זה דורזנוני, נקודת ברבור עיקרית לרוב המטיילים. יש לעבור אותו ממזרח אחרת טעיתם בשביל. הפיצול נמצא בקרחונת שיש בה עץ בודד עתיק, פונים ימינה וממשיכים עם השביל, אחרי כשעה שעתיים יוצאים מהגונגל ויורדים בשלוחה, אפשר לראות את צולומאני על השלוחה. אנחנו פנינו בשלב מסוים צפונה בפיצול של השביל לפי הסימון והגענו לבית גדול עם שלט של השביל, ליד בית גדול כזה. דיברנו עם הבחור והוא הקפיץ אותנו לעיר, משם יש מוניות ואוטובוסים שיוצאים חזרה ללה פז.

טיפים

  • מזג אוויר הפכפך, הרבה ערפל לקראת הצהריים שמקשה על הניווט.
  • הערות: מזג אוויר הפכפך, הרבה ערפל השביל במפה לא עוקב לגמרי במדויק, לסמוך על השביל גם כשהוא נהיה מדשאה או נהיה צר וקצת יותר קשה להליכה(בעיקר ביער) כל עוד כל כמה זמן יש ריצוף זה השביל יש סימונים רצועות אדומות שסימלו את הדרך
  • השביל במפה לא עוקב לגמרי במדויק, לסמוך על השביל גם כשהוא נהיה מדשאה או נהיה צר וקצת יותר קשה להליכה(בעיקר ביער) כל עוד כל כמה זמן יש ריצוף זה השביל. כמו כן הסימון שלי בסיפור דרך של השביל עצמו הוא בערך, גם לא להתייחס יותר מדי.
  • ביום השני בערך התחילו סימונים של רצועות בצבעים אדום וכתום וכו' שסימנו את הדרך. מומלץ לסמוך עליהם יותר בתור אימות בלבד.
  • במסלול אין מחנות מסודרים, תרגישו חופשיים לחנות איפה שנראה לכם מתאים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )