(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

Peaks of the Balkan - טרק פסגות הבלקן

טרק בן עשרה ימים בהרי הבלקן במשולש הגבולות אלבניה-קוסובו-מונטנגרו. בוצע ביוני 2017

תאריך הטיולJune 2017
משך הטיולשבועיים
עונה מומלצתיוני עד סוף ספטמבר

תוכן עניינים

כללי

סיכום טיול טרק פסגות הבלקן יוני 2017
Peaks of the Balkan

אריה ואבלין בן פורת

הקדמה:
טרק שסובב את משולש הגבולות אלבניה-קוסבו-מונטנגרו, ניתן להתחיל אותו מהיכן שרוצים, מדובר על טרק בדרגת קושי בינונית הליכה בשבילי הליכה יחסית נוחים דרכי גיפים ויש גם קטעים לא ארוכים על כבישים התקופה המומלצת בין יוני לספטמבר, משך המסלול הרשמי 10 ימים יש יום שחובה לדלג עליו כי המסלול נהרס (זה היום השני) יום נוסף שהוא ממש לא מסומן טוב ולא קל בכלל וגם לא וואו ממה ששמענו זה היום לפני אחרון שעליו גם דילגנו, כך שבופעל הטרק הוא בן 8 ימי הליכה. נושא סימון השבילים מאוד כאוב יש קטעים מסומנים מעולה ויש יותר קטעים בלי סימונים בכלל או מקומות שיש מחסור בסימונים דווקא בנקודות קריטיות-לכן חובה קובץ GPX ותוכנת ניווט.

בקצרה עלינו:
זוג בני 55 מהמרכז מנוסים בטיולים בחו"ל וגם בכושר טוב – אוהבים את הטבע עושים טיולי טרקים וגם אופניים תמיד באופן עצמאי, מטיילים בסגנון של תרמילאיים, קרי תחבורה ציבורית לינות בגסטהאוסים תקציב נמוך ומינימום ציוד על הגב. מכיוון שאבלין סובלת מבעייה בגב בטרקים אני לוקח תיק גדול (11 ק"ג ללא מים ואוכל) עם הציוד לשנינו והיא תיק יום בעיקר עם מים (2.2 ק"ג ללא המים), בטיול הזה היינו עם תיק גדול נוסף לצורך ציוד למעברים (עברנו לאחר מכן למספר טרקים ברומניה) אותו היינו משאירים ואוספים בסוף כול טרק.

מפת המסלול:
יש מפה שנמכרת באינטרנט וגם בחנויות לא שווה את הנייר שהיא מודפסת רזולציה נוראית שלא מאפשרת שום ניווט והתמצאות, קניתי רק מסיבות מצפון מיותר לחלוטין! מכיוון שגם הסימון גרוע אין לצאת למסלול ללא הורדת קבצי GPX למפת אוף ליין – היו יותר מידי מקרים שללא השימוש בטלפון עם אפלקצית המפות והשביל המסומן עליה היינו הולכים לאיבוד וזה קל מאוד בשטח הררי עם ים של עצים, אנחנו השתמשנו במפה פשוטה ולא טופוגרפית (שהיא כמובן עדיפה) בשם Maps.me אליה הורדתי את קבצי KML המסלול מהרשת ניתן להמיר אותם גם מ GPX.

פרמיט למעבר הגבולות:
באופן עקרוני צריך ויש מידע על זה ברשת באתר של המסלול בפועל אף אחד לא בודק ולא מעניין אותם זה נכון לטרק שלנו ולכול מי שפגשנו, לפני הנסיעה שלחתי מיילים למשטרת הגבולות בקוסבו ומונטנגרו רק מקוסבו קיבלתי אישור-צריך לשלוח להם צילום דרכון ולציין באיזה יום ובאיזה שעה רוצים לחצות את הגבול ליציאה מהמדינה-הזויים, לאלבניה שלחתי בדואר מכתב שלא זכה לשום התייחסות, הראה לי שהבנתם את המסר.

קליטה סוללרית ו-Wifi:
רוב הזמן לא היתה קליטה בסוללר ו Wifi היה לנו רק בשלושה מקומות מצויין בהמשך.

חשמל:
רק בדוברדול לא היה, בשאר המקומות היה אם כי צפו להפסקות חשמל דבר רגיל, מומלץ מאוד לקחת מטען נייד לסוללרי, עזר לנו מאוד!

ביגוד:
לטרק בעיקר קצר אבל משהוא חם לערבים רצוי ביותר וכמובן מעיל גשם חובה, אין סיבה לסחוב יותר מידי ציוד האוכל מאוד זול וזמין (לא חנויות) אנחנו רק התפנקנו בערכת קפה שנהננו ממנה מאוד.

כסף ועלויות:
ניתן להשתמש ביורו בכול המקומות אבל עבור אלבניה הייתי ממליץ להמיר סכום קטן כדי לשלם לקניות ולנסיעות בתחבורה ציבורית, התשלום כמעט תמיד במזומן, אנחנו לקחנו לכול התקופה מהארץ.
קצת מחירים לדוגמא-בערים:
• 20-30 יורו לינה בהוסטל לזוג עם ארוחת בוקר
• ארוחה צימחונית במסעדה- 10 יורו לזוג
• בירה -פחות מיורו לחצי ליטר
• קולה -חצי יורו
• גלידה -לגביע עם שני כדורים חצי יורו
• בורק-מאפה גבינה מקומי פחות מיורו ליחידה גדולה
הלינה היתה בכפרים ובישובים האנשים מאוד מאוד נחמדים וזה אולי עיקר ההנאה, יש לקחת בחשבון שבטרק הזה יש רק יומיים בהם יש נופים אלפיניים והיתר יותר הררי עם עצים אבל עדיין מרשים ויפה במיוחד ביוני כשהכול ירוק ופורח, העלויות מאוד נמוכות.
סה"כ ההוצאות שלנו בשבועיים הללו לזוג 700 יורו (כמובן לא כולל טיסות)

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה

יום ההגעה תל אביב טיראנה -שקודרא
טסנו עם פגסוס לאיסטנבול ומשם בקונקשיין שלהם לטיראנה-בירת אלבניה, לקחנו מהשדה מונית (של חאפרים אלו שפונים אליך ביציאה) 30 יורו שעה ורבע נסיעה לשקודרא, חלקנו את המונית עם שני בחורים ישראלים כך שיצא ממש זול. קיימת אפשרות נוספת אבל ארוכה בזמן לקחת מיניבוס לטיראנה חצי שעה נסיעה 2 יורו לאדם ומשם אוטובוס של כשעתיים לשוקדרא 4.5 יורו- לדעתי לא שווה את הטרטור והחסכון לא מהותי.
בשקודרא הזמנתי מראש לינה בHostel Mi Casa es tu Casa- או בשמו האחר Shkodra Backpakers 27 יורו לזוג חדר פרטי מקלחת משותפת עלמה והבת שלה אני מנהלות את המקום ממש נחמד מיקום מעולה והיחס מדהים אבל ואבל ענק! המיטה זוועתית כך שישנו ממש גרוע והופתענו לרעה מכך שנאלצנו לשלם יורו ליום על תיק שהשארנו שם למשך הטרק, בנוסף ארוחת הבוקר הונחה על השולחן מאוד מוקדם והיתה הזויה ברמות-בקיצור אני לא ממליץ על המקום.
הסתובבנו קצת בעיר היה יום שישי ממש תוסס ונחמד קנינו קצת אוכל לטרק והתפנקנו בגלידה טעימה בשקל לשני כדורים שלא לדבר על בירה שעולה כאן 4 שקלים מקסימום הכול זול בצורה הזויה.
בלון גז עם הברגה רכשה לנו עלמה לפי בקשתנו לפני שהגענו- כך שניתן לרכוש בוודאות בעיר, רכשנו מעלמה את מפת הטרק שלא שווה כלום רק טובה לצורך הבנה כללית של המסלול.

היום הראשון לטרק: מ- Theth ל- Vekbona , 6.5 שעות נטו, יום לא קל בעיקר העלייה לפאס.

קמנו בבוקר לארוחה מוזרה של לחם קצת יבש ריבה ויוגורט ואבטיח שעמדו הרבה זמן בחוץ וקפה ממש לא טעים בקיצור- היינו צריכים כנראה לקנות משהוא בחוץ היה עדיף.
הזמנו מעלמה מקום לפרגון (מיני וואן) שנוסע לתת (Theth) יצאנו 7:30 לקח כ3.5 שעות נסיעה איטית בתחילה על כביש רגיל לאורך האגם לאחר מכן עברנו לכביש צר מאוד עצרנו לקניות אחרונות במכולת בדרך ומשם המשכנו בטיפוס ארוך ואיטי על כביש לפאס,עצירה ארוכה להפסקה טובה במסעדה שלאחר הפאס-נוף מדהים- ומשם ירידה ארוכה ואיטית על דרך עפר סבירה לעמק בו נמצאת תת.
הפרגון היה רק עם תיירים והנהג היה מקסים רק שלא ידע אנגלית-למזלנו אחד הנוסעים היה מדריך שגם תרגם את ההסברים של הנהג וגם הוסיף משלו כך שהנסיעה היתה ממש מעניינת, עלמה בקשה מהנהג להוריד אותנו בתחילת הטרק לכן לאחר שחצה את הגשר שעל הנחל בתת הוא היה אמור לפנות ימינה אבל בשבילנו פנה שמאלה והמשיך עוד כברת דרך עד לקטע הרוס לחלוטין-נשטף כנראה בגשמים שם הוריד אותנו.
ההליכה מתחילה במעלה הערוץ הראשי יש סימונים אדומים על עמודי החשמל חוצים ערוץ משני שמגיע מימין על גשר מאולתר ואחריו מגיעים לשילוט לבן אדום ברור וגדול עם חצים ימינה ושמאלה פונים ימינה ומטפסים על שביל גיפים במקביל לערוץ המשני היורד מהרכס, הדרך חוצה את הערוץ המשני על גשר מתכת לרכבים ועולה בחדות עד לבית הראשון עם גג אדום שם פונים שמאלה ומתחילים טיפוס אכזרי =חד מאוד כלפי הרכסעל שביל מסומן היטב כאן היינו בערך ב800 מ' ועולים לפאס Velbona שהוא ב1750 מ' הדרך בהמשך פחות תלולה חצי שעה לפני הפאס יג בית קפה חמוד למעוניינים העליה עד לפאס לקחה 2.5 שעות נטו היה חם בטירוף הגענו לפאס רטובים מזיעה, עשינו תצפית-נוף מדהים- הפסקה ארוכה לקפה ואוכל.
הירידה מהפאס די מהירה לעמק וולבונה לאחר כשעה מגיעים לקפה סימון שוב מקום נחמד וממנו ממשיכה הירידה במהירות עד לכפר Pragam עוד שעה נטו, מהכפר הולכים קטע לא נעים על דרך רכבים שעוברת בתוך ערוץ הנחל בקטע היבש כמובן אבל על חלוקי נחל לא נעימים עד מלון Fusha שם עוברים לכביש אספלט עד כאן עוד כחצי שעה הליכה.
התקדמנו על הכביש וחשבנו לישון ב- Hotel kol gjoni שממוקם מעבר לערוץ הנחל היבש אבל דרשו 50 יורו כולל אוכל הבעייה היתה שהתקשורת נעשתה עם נער שלא ידע אנגלית והמחיר נראה לנו גבוה למרות שהמקום נראה מקסים זה מלון קטן ומבודד במבנה חמוד מאוד.
המשכנו לצעוד על הכביש עוד כשעה (אולי פחות) עד שעברנו מוזיאון ישן ותחנת מידע נטושה לתיירים והגענו לבתים הראשונים של העיירה וולבונה, מימין ראינו מסעדה בשם Natyra יש להם גם חדרי אירוח בשם Avdi Selima מולם מעבר לכביש היה פאב מקומי חדש לגמרי בנוי כבקתת הרים עם מלא חלונות. הציעו לנו חדר עם מקלחת צמודה מצעים ומגבות וארוחת בוקר ב25 יורו, לאחר היום הקשב והחם הזה לקחנו את ההצעה בשתי ידיים וממש לא הצטערנו, אכלנו אצלהם ארוחת ערב טובה במסעדה והזמנו דרכם הסעה לצ'ארם למחרת ב 30 יורו (לאחר מיקוח קצרצר) המסיע היה הדוד שלו, לגבי הגסטהאוס ממש משפחתי ונעים מומלץ בחום.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השני לטרק: מ – Cerem ל Dobadrol- -6 שעות נטו- המון פריחה ויום הליכה לא קשה.

על היום שלפני מוולבונה לצ'ארום דילגנו מכיוון שהדרך נהרסה לחלוטין והשביל היום למעשה עובר על הכביש 8 ק"מ ודרך עפר ארוכה 12 ק"מ המטפסת עד לכפר- לא ממש משאת נפשנו גם באתר של הטרק ממליצים לוותר על ההליכה הזו.
הנסיעה היתה די מהירה 45 ד' והנהג החמוד הוריד אותנו ממש בקצה העליון של הכפר איך שהדרך נכנסת לתוך היער, נפרדנו ממנו לשלום והתחלנו בטיפוס חד בשביל ברור בתוך היער כ 45 ד' לאחר מכן יצאנו לאחו מהמם ממנו גם נשקף הנוף וגם פריחה בכמות מטורפת, יצאנו לדך עפר לבית קפה קטן וחמוד עצרנו לשתיה קרה ויקרה יחסית שוחחנו עם הבת של המשפחה (בת 14) היחידה שדוברת אנגלית הם גרים בטיראנה ומגיעים לכאן כול קיץ ל3 חודשים חיים בלי חשמל ותקשורת אבל מצליחים להתפרנס מהתיירים שעוברים שם ממש חמודה, המשכנו בהליכה על דרכי עפר עד לאבן הגבול עם מונטנגרו מכאן לשים לב ההמשך מטעה צריך להמשיך עם סינגל שנכנס ימינה לתוך היער רק משם הסימון ממשיך. השביל ממשיך קטע ארוך בתוך היער עד שיוצאים לאחו שזה גם שיא הגובה של היום משם הדרך עולה ויורדת כל הזמן עד לטיפוס האחרון ל-Dobardrol עצרנו ללון בגסט האוס הראשון ממש בכניסה לכפר- האמת שהבת שלהם החמודה "צדה" אותנו על הדרך בסה"כ בת 12 והיחידה שדוברת אנגלית במשפחה אבל עשתה את כול התרגום מול האם ממש מקסימה קיבלנו חדר עם מצעים מקלחת נקיה ומסודרת כמובן מים קרים (היתה אפילו קרמיקה על הריצפה) ארוחת ערב נפלאה וגם למחרת ארוחת בוקר וארוחת פיקניק ב30 יורו לזוג , הם מגיעים לכאן כול קיץ מכפר שנמצא לא רחוק אבל נמוך יותר עם 3 פרות 3 סוסים ומתפרנסים מהתיירים שלנים אצלהם- מומלץ בחום המקום נקרא "מלון לאונרדו".
אחרינו הגיעו זוג אירופיים שבקשו להקים אוהל שאלו כמה נדרש לשלם הילדה אמרה להם שאוהל זה בחינם ושישלמו רק על הזמנת אוכל- ממש יפה לא להאמין.לאחר ארוחת הערב מצוינת כביסה ותה חם התחיל לרדת גשם שוטף בסביבות 19:00 מזל שכבר סיימנו הכול הכנסנו מהר את הכביסה לתוך החדר מקווים שיתייבש עד הבוקר.

היום השלישי: מ-Dobardrol ל- Milishevc 7 שעות נטו יום הליכה מדהים ומתגמל ביותר עם מעבר של מספרי תאי שטח.

לאחר ארוחת בוקר ממש טובה יצאנו לדרך והלכנו לפי הסימונים שמוביךים עד לגסט האוס של Bashkim רק שזה לא הסימון של השביל כנראה הם סימנו אותם וזה ממש לא המסלול-מרגיז!! הסתכלנו במפה בטלפון והבנו שצריך לחזור לאחור לחצות את הערוץ ולהמשיך בתחילה הין הבתים-אין סימונים- צריך ללכת לפי הקובץ מוביל אותנו עד למרגלות הרכס שם דרך כר דשא במגמת עליה מגיעים לשביל הנחש שנראה למרחוק(אין סימונים עד אליו) השביל מטפס בפיתולים נוחים עליה של 400 מ' בגובה על מרחק של 1.5 ק"מ די קריעהעל תחילת היום אבל הנוף של העמק מאחור ממש מתגמל. מגיעים לפאס-עד כאן שעה וחצי נטו-ממנו נפרס עמק מדהים במוטנגרו ואנחנו נמצאים למעשה די קרוב למשולש הגבולות השביל מכאן ממשיך על קו הרכס עם המון עליות וירידות אבל הנוף מהמם מימין קוסבו ומשמאל מוטנגרו ואנו צועדים על הגבול בין הארצות ממשיכים כך עד לפאס Roshkodol סה"כ הליכה שעתים וחצי נטו, משום מה יש גם המלצה ברשת וגם סימון בשטח שלא ממשיך עם התוואי המקורי אלה עולה לפאס Ravno Bedo משם אמורים ללכת על השביל החוזר ולרדת לכפר רושקודול, פגשנו לפני כן חברה עם ספר בגרמנית שהמליץ דווקא להמצד למסלול בפה וב GPX ולא הצטערנו היה מסלול מדהים ושווה.
מפאס תפתחו את תוכנת הניווט ותראו שלאחר ירידה קצרה ממנו יש לעזוב אותו ימינה וללכת על הדופן המזרחית של העמק לאחר כחצי שעה הליכה נפגשים עם הסימונים וגם השביל מאוד ברור נעים עם העמק לאורך ערוץ הנחל עד שמגיעים לכפר רושקודול אותו עוברים מימין-עד אליו שעה וחצי הליכה נטו-ממנו מתחברים לדרך עפר שוב ללא סימונים בכלל יורדים בגובה עד שמגיעים למזלג שבילים לוקחים את הענף השמאלי ממנו מתחיל טיפוס של כ150 מ' בגובה עד לאיזה כפר שהדרך חוצה אותומטפסים עוד כ 50 מ' בגובה עד לנקודה בה רואים את הכפר Milihevc (מילישוויץ) ק"מ הליכה נוסף ואנחנו בכניסה לכפר-עד כאן עוד שעה וחצי הליכה נטו.
בכפר רץ אלינו בחור והציע לנו להתארח בבית הראשון מימין שממש קרוב לערוץ בית עץ קטן אבל חדששל זוג פנסיונרים לא היה שום שלט של פנסיון דבר שהם הוסיפו לאחר שהערנו להם שלא היה סיכוי שנדע שאפשר להתארח אצלהם (גילנו שהם עשו זאת מזוג שישן אצלהם אחרינו ופגשנו אותו בהמשך) ביקשו 50 יורו סגרנו על 40 כרגיל כולל ארוחות אבל כאן קיבלנו מקלחת חמה אח בוער בסלון וארוח מחממם את הלב גם היחס וגם אוכל מדהים הלינה בקומה למעלה בחלל הגגמזרון על הריצפה אבל עם מצעים מגבות והכול חדש ונקי, הבחור ישב איתנו הרבה מסתבר שהוא בכלל אורח בכפר אבל שמח מאוד לעזור ולתרגם לזוג 4 ילדים שניים גרים בשוויץ ושניים בקוסבו הבית הזה נבנה לפני 5 שנים, שניהם פנסיונרים הוא פרופסור לגאוגרפיה איש מיוחד והאשה ממש פינקה אותנו כול הזמן עם תה עוגיות וארוחות מושקעות בטרוף- מומלץ ממש בחום נקראים משפחת Mulan.

היום הרביעי Milishevc ל- Reka e Allages 5.5- שעות נטו+טרמפ שחסך לנו כשעה הליכה, יום הליכה די קשה בגלל הירידה הארוכה.

התעוררנו לריח משכר של לחמניות הנאפות בתנור מהן קיבלנו לארוחת בוקר נפלאה וגם כסנדביצים לדרך, מתחילים בהליכה על השביל המרכזי בכפר אין סימונים! גם לא בפניה חדה שמאלה (צפונה) שהשביל מטפס בו לרכס ללא כול שביל ברור -חובה כאן להעזר בתוכנת הניווט-מתחילים בעליה עם שיפוע די חזק לעבר הפאס ורק ממש בחלק האחרון של הטיפוס הופיעו פתאןם שוב הסימוניםסה"כ עליה מהירה של 400 מ' בגובה עד לפאס- שעה ורבע הליכה נטו. מהפאס ממשיכים שמאלה עם הסימונים שמובילים אותנו להקיף נגד כיוון השעון עמק נעלם יפה ולאחר מכן שוב איגוף שמאלי של אגם עם מעט מים עד לתחילתה של ירידה-עד כאן שעתיים הליכה נטו- חוצים אחו ענק ללא סימונים ממנו מתחליה ירידה חדה בתוך עמק בסינגל עם המון צמחיהרטובה ולאחר מכן בשביל עפר של היערניים, בשלב מסויים הסתיים השביל והבנו שסטינו מהדרך היה פיצול שמאלה כנראה שפיספסנו כמובן שלא היו סימונים פתחנו את תוכנת הניווט והצלחנו דרך שביל עפר שיצא שמאלה וחיברה אותנו שנית לשביל המקורי עוברים ליד 3 מבנים של ה"קק"ל הקוסובאי" וקצת לאחריו מתחילה ירידה על שביל נחש בתוך היער קטע ארוך מאוד עד למלון Rugova נראה משהוא יוקרתי –עד כאן שלוש שעות ורבע.
מכאן צעדנו על הכביש קצת פחות מחצי שעה עד לפניה לדרך העולה ל - Reka e Allagesהתחלנו בטיפוס משעמם על הכביש כחצי שעה עד שהגיע מולנו גי'פ אותו נהג ארמנדו שהציע לנו להתארח אצלו בבקתת עץ שלהם שנקראת פנורמה, מקשה של 50 יורו ירדנו כרגיל ל40 יורו וגם הרווחנו הקפצה איתו שחסכה לנו קצת יותר משעה הליכה משעממת על דרך עפר בתוך היער, הגענו לפנורמה (מופיע בMaps.me) מקום מקסים יש להם שתי בקתות עץ ממש צימרים עם מטבחון מקלחת חמה וריהוט מלא במקור הם גרים ב- Peje (פאייה)
וזה בית הקיץ שלהם היו שם אישתו ההורים שלו והילדים שגרו בשתי בקתות אחרות היו ממש נחמדים רק שהאוכל היה קצת בקמצנות-למרות שהיה טעים ואיך שהוא שבענו- המלצה שלנו פושרת רק בגלל האוכל.

היום החמישי מ Reka e Allages- לכפר- Drelaj 3.5 שעות נטו יום די קל

החלטנו על חלוקה של היום החמישי לשניים כי נראה שזה ארוך מידי 8-9 שעות–בדיאעבד המידע ברשת ממש שגוי- המסקנות שלנו בהמשך בסוף היום השישי.
התחלת ההליכה מפנורמה היתה קצת טריקית עד שמצאנו את החיבור לשביל המקורי הלכנו תחילה על השביל לפני ההסבר של ארמנדו ממנו עברנו לסינגל שטיפס בעלייה מתונה עד לחיבור לשביל המקורי שממשיך בתחילה בעלייה מתונה אבל החצי השני שלו די חד אבל נוח להליכה הסימונים היו סבירים יוצאם מהיער לאחו שחוצים אותו עדלהגעה לדרך עפר שזו נקודת שיא הגובה להיום עד כאן שעה וחצי הליכה נטו, מכאן מתחילה ירידה ממש מתונה על הדרך הנ"ל שעטברת דרך הכפר Papaj ביציאה ממנו עוברים לדרך עפר שלא בשימוש ולאחר מכן הליכה בתוך ערוץ נחל בסינגל על חלוקי נחל –ללא סימונים בכלל- יוצאים שוב לדרך עפר היורדת בחדות לתוך הכפר Drelaj –שעתיים הליכה נטו עד כאן.
יש רק גסט האוס אחד בכפר שנקרא Shiponja ויש להם חדר גדול עם מספר מיטות מקלחת חמה ואפילו פינת טלביזיה הוא הבטיח לנו שנהיה בחדר לבד, 40 יורו כולל ארוחות, התנאים היו מצויינים גם האוכל וגם המקום רק חבל שהזוג שגר שם לא דובר אנגלית ולא ממש ניסה לתקשר איתנו, רק למחרת פגשנו את האבא שלו שהיה ממש חמוד וכן ניסה לשוחח איתנו.
בפועל היום הזה היה קצר וקל אולי מידי אפילו.

היום השישי מ- Drelaj ל- Hotel Guri I kug 3.5 שעות (במידע ברשת רשום 5 ממש לא נכון) יום לא משהוא

היום הזה היה הליכה של 50% על כביש ממש לא נעים בסוף ארשום מה המלצתנו.
יצאנו מהגסט האוס ישירות להליכה על כביש בתוך ערוץ של נחל כ2 ק"מ לאחר מכן עברנו לדרך עפר שבתחילה עלתה במתינות ולאחר מכן קצת יותר בחדות עד לכפר Dugaive כרגיל כמעט ואין סימונים הכפר עם מעט בתים שפרושים במרחקים גדולים אחד מהשני נראה כמו בתי קיץ של עשירי קוסבו ביציאה מהכפר מגיעים לשיא הגובה 1500 מ' סה"כ עד כאן שעה וארבעים וחמש דקות נטו, מתחילים ירידה חדה ומהירה על סינגל בתוך היער עד שיוצאים לכפר Kuqishte ולכביש הראשי עד כאן עוד 25 ד' הליכה נטו, מכאן הולכים רק על הכביש בתחילה בשיפוע מתון ולאחר מכן בעליה חדה בפיתולים עד שמגיעים למלון Guri I kug עד כאן שעה ועשרים נטו.
במלון רצו על חדר ללא ארוחות 40 יורו לא התאים לנו גם לא המלון וגם לא המחיר החלטנו להמשיך בהליכה על השביל והגענו ל Villa Megera (נמצא ממש על הציר 10 ד' מהמלון) לא היו להם חדרים פנויים אבל הציעו לנו לישון בבית שלהם בחדר השינה שלהם במחיר של 20 יורו ללא ארוחות, במקביל במקביל בדקנו את מלון הבקתות Te Liqeni לא על השביל אבל קל למצוא עשר דקות הליכה משם רצו 30 יורו ללא ארוחות דווקא נראה ממש נחמד ממש מלון עם מסעדה יפה והכי חשוב Wifi בתוכה-נהננו להתשמש בו לאחר מכן תוך שתיה בירה קרה (חרשנו עליו ממש את כול מה שהיינו צריכים-היה חשוב לאחר 5 ימים ללא תקשורת בכלל) החלטנו בסוף דווקא על המשפחה בגלל שהרגיש יותר חמים וממש לא הצטערנו, עזר לנו מאוד אלבני אמריקאי שהיה אלהם באחת היחידות ותירגם-בלעדיו היה קשה מאוד- סגרנו גם על ארוחות תמורת עוד 15 יורו לשנינו האוכל היה צנוע אבל ביתי וטעים טעים, הארו היה מדהים ומכל הלב הביאו לנו תה ועוגות ואבטיח בין הארוחות, ישנו על מזרונים על הרצפה עם מצעים נקיים והיו גם מים חמים במקלחת-לזה לא ציפינו, יש להם בקתות מאוד יפות ומאובזרות עם מטבח ב30 יורו ללילה שתיים קיימות ועוד שתיים לקראת סוף בנייה.
שאלה שעלתה מהאבא-אדם די מבוגר- מדוע ישראל לא מכירה בקוסבו כמדינה? היה קשב לענות במיוחד כשהוא סיפר שההורים שלו הצילו יהודים במלחמת העולם השניה, ציינו שהכול פוליטיקה הקשורה לסרביה וממש לא למה שהישראליים חושבים על קוסבו, ממליץ לקרוא על הנושא לפני ההגעה לאזור.
ההמלצה שלי לא לפצל את היום לשניים אלה לעשות ביום אחד ורק את העלייה האחרונה שהיתה ממש מיותרת לתפוס טרמפ למעלה יש מלא רכבים שעוברים –כך זה הופך ליום של 6 שעות הליכה בהחלט סביר.
אפשרות נוספת זה לישון ב-Drelaj ולשלם לבעל הגסט האוס עבור הקפצה של כול הקטע הזה שהלכנו היום אמור לעלות בערך 10-15 יורו לא יותר ולמעשה מההקפצה להתחיל ישר את ההליכה של היום הבא.

היום השביעי: מ- Hotel Guri I kug ל- Babino polje 5.5 שעות נטו (ברשת רשום 7-8)

האמת שגם תפסנו כושר התחלנו להיות ממש מהירים גם יותר מהמטיילים שפגשנו, היום כמעט כולו היה על סינגל מאוד יפה ומתגמל.
התחלנו את היום בארוחה נהדרת של לחם תירס עגול ענק וחם עם ממרח פלפלים ועגבניות וקונפיטורה ביתיית ביצים מקושקשות עם ירקות אכלו חצי וחצי ארזנו לדרך נפרדנו מהזוג מהקסים שארח אותנו.-הם מומלצים בחום רב!!
היום מתחיל בעלייה די חדה אל על שביל נוח עד לאגם ממש חמוד שעה הליכה נטו לשם שינוי המסלול היה מסומן מעולה, מהאגם המשכנו בטיפוס לפאס Jelenka 2272mעוד שעה וחצי, מהפאס נפרס נוף מדהים של מונטנגרו וקוסובו והמסלול ממנו הגענו (פאס רוקשול והעמק שלו) מתחילים בירידה נוחה עד לפאס שצופה על הכפר רושקדול ממנו ממשיכים בהליכה נוחה וקלילה לאורך קו הרכס אבל על המדרון הימני עד לפאס Rouno Bedo 2178m שוב שעה וחצי נטו, מהפאס נפרס נוף של עמק חדש אליו מתחילם לרדת בתחילה על שביל ברור אבל לאחר כמחצית הדרך עוברים ל"סגנון חופשי" אין סימונים ויש מספר שבילים המובילים מטה ממליץ להעזר כאן בתוכנת הניווט ממש הקל עלינו בעיקר בסוף יש שיפוע חזק ועדיף שם להצמד לשביל המקורי, יורדים עד לערוץ הנחל ולגשר מאולתר (משילדת משאית) להולכי רגל שעה הליכה עד כאן, מכאן ממשיכים על דרך עפר לאורך הנחל\העמק עד לכפר Babino Polje הכפר עצמו פרוס בעמק ובעיקר בגדה הנגדית להליכה שלנו ניסיננו לחפש מקום לינה ללא הצלחה ובסוף ףהגענו לבית של ארמנדו (ידענו שהוא יקרן מאוד 60 יורו לזוג עם ארוחות) שימו לב שהבית שלוו לא מסומן נכון בGPX יש להמשיך עוד 150 מ' והבית משמאל, מדובר על זוג צעיר עם שתי בנות מקסימות הוא דובר אנגלית מעולה (אולי מידי) ניסינו להתמקח כי ידענו ששנה שעברה הוא לקח 50 אבל זה לא עזר הוא הציע לקחת אותנו ל"דודים" שלו בכפר במחיר 50 יורו אבל טען שזה בתנאים לא טובים ממש לא אהבנו את הבן אדם וההתנהלות שלו- נראה כמו קומבינה אחת גדולה!! גילנו שמתארחים אצלו זוג חמוד שווצרי שפגשנו כבר החלטנו להשאר כי חשבנו שאין ברירה (מסתבר שיש) הבית באמת ברמה גבוה ממש חדש היחס חם והשירות שלהם מעולה לגבי האוכל ממש התאכזבנו כי לנו כצימחונים לא טרח להכין שום דבר מיוחד אז אכלנו רק את התוספות לדעתנו הוא מגזים עם העלות למחרת גילינו שעם ממשיכים על שביל ההליכה עוד 45 ד' יש מקום עם בקתות קטנות נראה ממש נחמד רשום שיש גם ארוחות אבל אין לנו מושג לגבי המחיר והרמה-לשיקולכם.

היום השמיני: מ- Babino Polje ל- Plav 6 שעות נטו יום נחמד מאוד

מתחילים בעלייה נוחה על דרך עפר עוברים ליד מקום הלינה שציינתי מקודם ומגיעים לכפר Bakovica-אוסף בקתות נטושות- בהן עוזבים את דרך העפר ועוברים להליכה ביער טיפוס די ארוך עם מיליון יתושים-אני לא מגזים-חובה תכשיר טוב נגדם, אבלין נעקצה ממש רציני. עד לאגם Hridsko רק כאן הנבלות עזבו אותנו, המקום מדהיפ ביופייו ומולץ לרחצה, המים לא קרים. סה"כ עד לכאן שעתיים נטו, מהאגם מטפסים קטע קצר על סלעים עד לחיבור לדרך עפר אותה עוזבים לאחר כק"מ וחצי לטובת סינגל המביא אותנו מהר לפאס עם תצפית מטורפת להרי אלבניה ולעמק בה יושבת Plav- שווה הפסקה רק לשבת על העשב ולהנות מהנוף עד כאן 45 ד'.
הסימונים ממש קובים באופן חריג, מהפאס יורדים בסינגל ארוך מאוד בין העצים עד לחיבור לדרך עפר עוד שעה הליכה, עם דרך העפר יורדים ממש במהירות למטה לעמק ולחצייה של ערוץ הנחל -דרך סינגל קצר- בצורה מפתיעה משהוא, יש לשים לב קל לפספס את הסנגל שעוזב את השביל, עד כאן חצי שעה. מתחילים בטיפוס קצר על סינגל שבסופו הופך לדרך עפר די בוצית-כי זורמים בו מים בחלק מהקטעים- עד לעיר Plav שעה וארבעים וחמש דקות.
הגענו לגסט האוס מדהים שהזמנו מבוקינג כשהיה לנו Wifi יומיים לפני , המקום נקרא Ottman Kula אכן מבנה עותומני בן 200 שנה!! שהוסב לארוח חדרים ענקיים עם אווירה מיוחדת גם יש גינה קטנה ומטופחת למטה שניתן לשבת בה וגם Wifi מצויין,בעל המקום ממש נחמד קוראים לו אמרו וניתן לייצור איתו קשר בוואצאפ (התקין בגללנו)למספר +38267503206 תגידו שאריה ואבלין שלחו אתכם, המחיר היה סופר הוגן 23 יורו לזוג ללא ארוחות רק לשם השוואה הרבה הולכים לTimm שלוקח 50 יורו עם ארוחת בוקר, החלטנו להשאר שני לילות להפסקה ומנוחה וגם כי מקום הלינה מצא חן בעייננו מאוד, העיירה עצמה נחמדה לא יותר מזה היו לנו ציפיות מוגזמות יש כול מה שצריכים מיישוב גדול מסעדות, בנק, סופרים, דואר ואגם נמחד אבל זהוא אין באמת מה לחפש כאן וגם יחסית מזג האוויר חם כאן.

היום התשיעי יום מנוחה ורגיעה בסבבה בPlav-

נחנו בגסט האוס, בעיקר בחצר הלכנו לאגם לשתות בירה ממקום תצפית אכלנו במסעדה ונהננו מגלידה טעימה, לגבי היום הבא מ- Plav ל- Vusanje לאחר התלבטויות רבות החלטנו לוותר עליו מכמה סיבות: לא היה לנו את קובץ המסלול של המקטע הזה, ברשת הומלץ לדלג עליו, דובר על יום קשה עם עליה רצינית וגם ירידה של אותו הגובה, היתה בנוסף תחזית לגשם-בקיצור מצאנו את כול הסיבות מדוע לדלג עליו. סגרנו עם אמרו שיקפיץ אותנו עם הרכב שלו ל- Vusanje תמורת 15 יורו, ערכנו קניות של אוכל והתארגנו עם ציוד הגשם למחר.

היום העשירי: מ- Vusanje ל- Theth 7 שעות נטו אחד הימים היפים ביותר בטרק לא קשה ומתגמל מאוד מאוד

התעוררנו לבוקר סוער וגשום מאוד עם רוחות חזקות וחששנו מאוד למה שיהיה בהמשך יצאנו ב7:00 עם אמרו לנסיעה ל Vusanje 18 ק"מ חצי שעה נסיעה הוריד אותנו בקצה הכפר ליד המפל Vodopnd הגשם המשיך לרדת עם כי רק טפטוף התלבטות קצרה שהסתיימה בללבוש מעיל ומכנסי גשם ויצאנו על דרך עפר בעלייה מתונה בעמק מקסים כשהרכסים מימין ומשמאל מידי פעם מתגלים קצת בין העננים למזלנו לאחר כשעה הגשם הפסיק עברנו ללבוש קצר למרות שהרוח היתה חזקה והיה קר בהמשך הלכנו עם מעיל עלינו בגלל הקור, הדרך בשלב מסויים הופכת לסינגל עד לאגם Ropojansko שהיה..... יבש לחלוטין עם ביוני זה המצב אז מתי יש בו מים? עד כאן שעתיים הליכה נטו, השביל המקורי נע דרומית קצת מעל האגם ובו הלכנו-שטות מוחלטת- היתה עשבייה גבוה ורטובה מה שלא עשה הגשם עשו המים על העלים בצורה טובה יותר יצאנו משם רטובים אפילו בתוך הנעליים, ממליץ פשוט לרדת ל"אין אגם" וללכת לאורכו יש שם שביל נוח בסוף מתחברים לשביל המקורי בקצה האגם, לאחריו למעשה אנחנו מגיעים לגבול עם אלבניה (אין שום סימן או זכר לכך), "חצינו" את האין גבול ב"זהירות" והמשכנו בטיפוס חד כלפי מעלה על שביל נחש נוח מאוד בין העצים בשלב מסויים יוצאים לאחו ענק עם נוף מרהיב מסביב (למרות העננים והרוח הקפואה) הולכים בו קטע די ארוך שבסופו מתחיל טיפוס לסוג של פאס 1700m שוב על שביל נוח וברור גם עם סימונים טובים מתחילים בירידה קלה וחולפים בגובה 1650 ליד מבנה בטון גדול וישן המשמש את הרועים (יכול לשמש בהחלט מחסה במזג אוויר סוער) יורדים עוד כ 100 מטר בגובה עד לשני אגמים קטנים אבל יפים ששמם Pejes עד כאן שעתיים וחצי נטו, מתחיל טיפוס מהיר של כ100 מטר לעבר הפאס שממנו תצפית מדהימה על כול העמק של Theth עם ההרים מסביב מראה מרשים במיוחד, מכאן מתחילה ירידה מהירה וחדה על שביל נחש נוח מאוד בו מאבדים המון גובה על התקדמות אפסית כמעט, רק כאן הגענו למצב שהיה מספיק חם להוריד את המעילים, בגובה 1200 מ' מגיעים לשוליים של העמק וממשיכים בירידה מתונה עד לכפר עןד שעתתים וחצי נטו.
יש המון מקומות לינה בכפר אבל הם פזורים על שטח גדול אנחנו בחרנו במקום שהמליצו עליו חברה צעירים גרמנים וממש לא הצטערנו הגסט האוס נקרא Flodisa 30 יורו עם ארוחת בוקר הוספנו עוד 9 יורו לארוחת ערב צימחונית, המקום מנוהל ע"י אח ואחות צעירים מקסימים ממש קיבלנו יחס מדהים וחם ביותר, האוכל שאכלנו שם היה הכי טוב בכול הטרק גם מבחר גדול גם בנדיבות והכי חשוב טעים, החדרים מאוד נוחים עם מקלחות צמודות מים חמים, והכול חדש חדש אנחנו ממליצים עליהם בחום רב, קל מאוד להגיע אליהם מהגשר הראשי שחוצה את הערוץ המרכזי (מהצד הצפוני) צועדים מזרחה 100 מ' שם יש שלט קטן של המקום פונים על השביל שמאלה מהדרך הראשית כ100 מטר שם נמצא הגסט האוס, ניתן להזמין מקום גם דרך Booking.

היום האחד עשרה- חזרה לשוקודרא

ביקשנו מבעל המקום לתאם עם הנהג שהביא אותנו שיאסוף אותנו מהגסט האוס בסביבות 13:00 הוא הגיע קצת יותר מוקדם עשינו סיבוב בכפר לאסוף עוד 4 אנשים ויצאנו לשקןדרא הנסיעה התארכה ל4 שעות בגלל שעצרנו הרבה לאכול תותי בר ולהפסקת צהריים.
לינה בשקודרא הזמנו דרך בוקינג בגסט האוס חמוד שעבר שיפוץ ונפתח לפני חודשיים בשם Bolldog זול מאוד חדר פרטי לזוג 18 יורועם ארוחת בוקרישנו שם שני לילות בדורום המחיר 6 יורו לאדם, המיקום שלו מעולה היחס מצויין כול המתקנים מתוחזקים יפה והחדר גדול ומאובזר היטב (יש רק להמנע מחדר אחד של 3 מיטות-היחידי- כי הוא בלי חלון כול היתר מעולים) בעל המקום דיוויד גר שם עם אשתו המקומית העובדת שלהם ואלדה היתה ממש מקסימה, ארוחת הבוקר צנועה אבל טובה יש להם במקום בר קפה במחירים שווים לכול נפש- מומלץ בחום!

היום השניים עשר- טיול באופניים מושכרות וקצת ברגל בשוקדרא

שכרנו אופני הרים נחמדות (לא מהגסט האוס) ורכבנו לכיוון דרום מערב פחות או יותר במקביל לנהר עד ל Varreza חורבה של כנסיה לא מומלץ רוכבים בין השדות ודי משממם, לעומת זאת חזרנו חזרה לכיוון העיר בכניסה חצינו את הנהר על גשר ברזל להולכי רגל והמשכנו ברכיבה לאורך האגם לכיוון מערב צפון מערב יש שם טיילת מקסימה ואפשר לרחוץ באגם ויש לא מעט מסעדות מקומיות זולות וטעימות-מומלץ בחום,לא רחוק מהבולדוג יש מדרחוב יפיפה ומומלץ ביותר מלא פאבים ומסעדות בערב פעיל בטרוף, קיימת הטירה שאליה לא עלינו כי היה חם מידי נראה נחמד.

היום השלוש עשרה מעבר לטיראנה (אומר מראש מיותר ולא מומלץ)

לקחנו אוטובוס מהכיכר המרכזית בצד המערבי-יש שם שלט עם לו"ז –בשוקדרא, נוח מאוד ועם מיזוג 4.5 יורו לאדם כשעתיים נסיעה הוא עוצר בטיראנה קצת מערבית לכיכר Sheshi Kari Topia משם לקחנו אוטובוס למרכז.
התחלנו רע מאוד עם טיראנה המקום שהזמנו אליו לינה מבוקינג 25 יורו עם מקלחת משותפת- התברר כחדר בדירה יפה מאוד אבל ללא חלון והמאוורר שהיה שם לא עבד היה חום נוראי בעיר, אבא של בעל המקום קיבל אותנו ולא ידע מילה באנגלית בנוסף להגיע לשם היה סיוט כי במפה של בוקינג המיקום שגוי ונאלצנו בסוף ללכת לפי הכתובת ששלח לנו בעל המקום וזאת רק לאחר שנעזרנו במקומית שעבדה במשרד נסיעות, לאחר שהצלחנו לשוחח עם בעל המקום בטלפון הוא הסכים שנעזוב ללא חיוב, ישבנו שם זמן מה כדי להזמין מקום אחר מבוקינג וחוקי מרפי חזקים מהמציאות גם למקום הזה שהלכנו הסתבר שהמיקום במפת בוקינג שגוי-ואין כתובת מדוייקת. נכנסנו שוב לבחורה החמודה שעזרה לנו והיא המליצה לנו לגשת למלון פרדי Fradi)) אמרה שלמרות שרשום באינטרנט מחיר גבוה ניתן להתמקח הגענו לשם ואכן סגרנו על חדר חמוד מצעים לבנבנים ונעימים עם מקלחת צמודה טלביזיה ולא להאמין מזגן!! מיקום חצי ק"מ מהמרכז ב25 יורו- אמרתי התחלה קשה!
טיראנה ממש עיר מאכזבת לטעמנו ערבוב הזוי של סגנונות בנייה לא נקייה ולא מזמינה לעומתה שקודרא ממש מהממת-מוזר!, הלכנו לראות את הפרמידה המפורסמת כשהגענו הסתכלנו אחד על השני ולא האמנו מבנה ישן ומכוער ברמות שלא ברור מה אנשים מתלהבים ממנו. היתרון היחידי במעבר שעשינו זה הנסיעה לשדה שלוקחת רק חצי שעה וזה נוח מאוד יש מהמרכז הסעה במיניבוס מאחורי בית האופרה צמוד למדשאה -תשאלו במקום הלינה על המיקום המדוייק-שעולה 2 יורו לאדם המיניבוס הראשון יוצא ב7:00 ולאחר מכן כול שעה כדאי לברר יום לפני את המיקום וגם הלו"ז המדוייק.
טסנו מכאן לבוקרשט דרך אתונה עם חברת התעופה Aegean הפתעה נעימה ממש מעולה היה אפילו אוכל בטיסות הקצרצרות הללו, ברומניה היינו חודש לטרקים בארבע פארקים שונים.
לכול מי שמעוניין במידע או עזרה נשמח לענות על כול שאלה ניתן לפנות אלינו בתגובות

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )