(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מסלול ארבעת המפרצים

מסלול הליכה של 3-5 ימים בצפון מזרח איסלנד מהעיירה Borgarfjörður Eystri אל העיירה Seydisfjordur

תאריך הטיולAugust 2018
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתיולי, אוגוסט, תחילת ספטמבר

התארגנות למסלול

את הרעיון ליציאה למסלול קיבלתי מהאתר שמצורף בקישור.
הגענו קבוצה של 5 חברים לעיירה איילססטאד'יר Egilsstaðir.
המקום שבו יש TOURIST INFORMATHION הכי קרוב למסלול הזה.
שמענו מהם מידע על המזג אוויר לימים הקרובים.
רצינו לקנות מפה טופוגרפית של המסלול אבל היה להם רק עותק אחד אז הם לא היו מוכנים למכור אותו.
צילמנו בבנק שצמוד למרכז מידע את המפה וככה הכנו לעצמנו עותקים.

בעיירה יש גם סופר גדול של "בונוס" שקנינו בו את האוכל.

הקצה הצפוני של המסלול הוא במרחק שעה וחצי נסיעה מהעיירה.
הקצה הדרומי של המסלול הוא במרחק חצי שעה נסיעה מהעיירה.

עשיתי את המסלול ב12 באוקטובר. בתאריך הזה הבקתות לאורך כל המסלול כבר סגורות (למעט בקתת החירום).
לכן יש להתארגן לשינה בשטח.
אם עושים את המסלול כאשר הבקתות פתוחות ניתן לישון בבקתות ולשלם.
או לישון באתר הקמפינג הצמוג לבקתות ולשלם.
מכיוון שעשיתי את המסלול "מחוץ לעונה" לא היה צריך לשלם על הקמפינג.
אין כמובן בעיה של מים לאורך כל המסלול ככה שבקבוק מים קטן מספיק, ניתן למלא אותו בכל מיני נחלים קטנים שפוגשים בדרך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון

היום הראשון היה יום קצר מאוד של 5 קילומטרים.
למקטע הזה יצאנו באותו היום שהתארגנו למסלול.
החננו את האוטו בנקודת תחילת המסלול.

המסלול מתחיל בעלייה שנמשכת לאורך חצי הדרך.
מעבר אוכף ואז ירידה אל נקודת הלינה.

הגענו אל המפרץ ואל בקתת החירום BRUNAVLK, הבקתה לא מזמינה במיוחד, היא אומנם פתוחה אבל רשום שהיא מיועדת לשימוש חירום בלבד.
הבקתה הזאת מסומנת במפה באדום. מכיוון שהיא בקתת חירום שאר הבקתות שפתוחות במהלך יולי אוגוסט (כנראה) מסומנות במפה בכחול.
בכל מהלך היום הקצר הזה המסלול מסומן טוב.

הקמנו אוהלים, הכנו ארוחת ערב וסיימנו את היום הראשון.

היום השני

בבוקר השביל יורד אל החוף ומשם צריך לזהות את העליה שלו חזרה מהחוף. העלייה מסומנת אבל הסימון לא בולט וצריך להיות ערניים. אם הכיוון הכללי ברור אז לא תיהיה בעיה למצוא אותו. אבל חשוב לדעתי להבין מבחינה טופוגרפית לאן צריך ללכת.

העלתי תמונה של צורת סימון השבילים לאורך כל המסלול הזה. מקל ירוק נמוך שתקוע באדמה שהחלק העליון שלו צבוע בצהוב. בתמונה אפשר לראות שני סוגי מקלות: ישנים וחדשים. חלק גדול מהמסלול מסומן במקלות ישנים וחלק מהמקלות נופלים כי כבשים מתגרדות בהם. אז באופן כללי צריך להיות ערניים במסלול ולהבין באופן כללי לאן צריך ללכת.

לאחר שמוצאים את השביל הולכים על שביל שמוסמן במפה כשביל מספר 21. השביל עולה לאוכף ויורד למפרץ השני. במפרץ הזה יש בקתה (סגורה) ומקום לקמפינג.
עשיתי הפסקת צהריים ליד הבקתה, בישלתי ואכלתי.
משם המשכתי בדרך שמסומנת כשביל מספר 30 ושוב פעם המתכון חוזר על עצמו: טיפוס לאוכף וירידה למפרץ הבא.

שימו לב שישנו שביל המסומן במספר 34. השביל מסומן בצבע אדום שזה אומר שישנו שביל אבל הוא לא מסומן בשטח (אין את המקלות שמסמנים את השביל). זאת נראית לי אופציה מעניינת מאוד למי שלא מטייל לבד ומצוייד בGPS, או בפלאפון.

הבקתה (סגורה כמובן) של הלילה השני הייתה המקום הנחמד ביותר לישון בו.
הבקתה הפעם רחוקה מהמפרץ ובמפרץ הזה יש גם כנסיה עתיקה. לא הלכתי לבקר שם.
למרות שהבקתה עצמה סגורה יש מחוץ לבקתה חדר לייבוש ציוד, המכשיר שמחמם את החדר עובד לדעתי על כוח המים של הנהר הקטן שזורם ליד (יש מבנה קטן עם צינור מים מהנחל שעובר בו ליד הביקתה).
בכל אופן יש חדר חם לייבש את הנעליים הרטובות מהגשם! כיף מאוד!

הקמתי את האוהל, בישלתי ונחתי באוהל.
הנוף במקום הזה ענק ומרשים מאוד.
בהמשך הערב הגיעו שתי מטיילות מצכיה, הן הלכו את המסלול בכיוון הפוך ממני.
הדרך שהן הלכו בה שונה ממה שאני אלך בה מחר וזה חשוב להמשך הסיפור.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי

היום השלישי מתחיל בעלייה לאוכף, דרך ג'יפים המסומנת במפה כשביל 37
אחרי שמסיימים לטפס הדרך נפרדת מדרך הג'יפים ויורדת במסלול מעט שונה.

כאשר מסיימים לרדת ומתקרבים ל"בסיס המפרץ" השביל נכנס לעומק היבשה ושם גם הבקתה
אני לא רציתי לעשות את העיקוף הזה שמוסיף בערך 2 קילומטר וכל "הלגונה" הגדולה הזאת שמסומנת במפה היא מאוד רדודה.
אז הורדתי נעליים וחציתי את הלגונה שמורכבת מחוף ושטח מוצף ונהר אחד קטן.
אני לא יודע אם זה היה קליל כי היה שפל בדיוק או שאולי זה תמיד ככה, אבל כדי להיות ערניים ולחשוב לפני שמחליטים לחצות את הנהר ואת הלגונה.

משם מתחילים ללכת על שביל מספר 41 בצדו השני של המפרץ
עד שמגיעים לפניה שמתחילה את הטיפוס.
המטיילות שפגשתי הגיעו מהשביל האדום (הלא מסומן) מספר 39-40, שימו לב שיש שני סימונים במפה של סימן קריאה (המשמעות היא סכנה). והן אמרו שזאת הייתה טעות לבחור בנתיב הזה. אומנם הוא חוסך את הטיפוס והירידה אבל יש שם צוקים שעוברים מעל הים, עם מעבר צר מאוד ומסוכן. מאוד לא מומלץ ללכת לשם לדעתן.

אני הלכתי על שביל 41, טיפסתי וירדתי במסלול יפה מאוד.
השביל מסתיים בכביש המוביל לעיירה.

כביש נטוש יחסית ככה שכנראה תצטרכו ללכת את 7 הקילומטרים לעיירה ברגל.

טיפים

  • תוכנות ניווט: אפלקציית מפות צכ'ית mapy.cz, אפלקציית מפות OFF LINE שהיתרון שלה הוא שיש בה קווי גובה. (עד עכשיו השתמשתי בmaps.me שאין בה קווי גובה) החיסרון באפליקציה הוא שהיא בצכ'ית.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )