קירגיזסטן, קזחסטן, סין, לאוס, תאילנד ויאטנאם - מסלול התרמילאים שלנו

בחירת המסלול

סיפור הדרך הזה נועד לספק מסגרת כללית למסלול שבו בחרנו לטייל, עבור מי שרוצה לקבל מידע רלוונטי לתכנון המסלול. כמובן שניתן לשחזר רק חלק מן המסלול. החידוש המרכזי בבחירת המסלול שלנו הוא שכמעט כל המעברים שלנו בין מדינות (למעט המעבר מתאילנד לויאטנאם) בוצעו באופן קרקעי. ללא טיסות. רק כלי רכב ורכבות.
בסיפור דרך הזה, נספק תיאור כללי לכל ארץ ומה שמאפיין אותה, על מנת שתוכלו לבחור בעצמיכם את היעדים המתאימים לכם ולהרכב שלכם.
בסוף סיפור הדרך נצרף קישורים לסיפורי הדרך הרלוונטיים לכל מדינה בפני עצמה, למען הסדר הטוב.

קירגיזסטן - ארץ הסוסים והפרא

קירגיזסטן היא ארץ יפהפיה. פשוטה ולא מאוד מפותחת, אבל גם זולה ונוחה. התרבות שלה מרתקת משום שתושביה אסייתים לגמרי, אבל הם דוברי רוסית ומוסלמים. שילוב שניתן למצוא רק כאן ובקזחסטן והופך אותה למיוחדת מאוד. התושבים מאוד אדיבים ונחמדים, ונותני השירות יעשו כאן הכל בשבילכם.
היא מתאימה לחובבי הטרקים בעיקר, אבל גם למי שאוהב נוף ירוק, מרחבים וטיולי יום יותר קלילים ומפגש עם תרבות לא אירופית.
רק כעת מתחילים לגלות אותה ולטייל בה (אני מאמין שבעוד כמה שנים היא תהיה מתוירת כמו גיאורגיה ותהפוך ליעד של תיכוניסטים, אבל כרגע זה עוד בחיתולים) - בין השאר בזכות הטיסה הזולה מאבו דאבי לבישקק, בירת קירגיזסטן. למעשה כך אנחנו בחרנו את קירגיזסטן בתור היעד הראשון שלנו - הטיסה מישראל לקירגיזסטן, בעזרת קונקשן עצמאי באבו דאבי עלתה לנו פחות מ800₪ לכיוון אחד כולל מזוודות, בטיסה של wizzair. לאדם אחד כמובן.
בקירגיזסטן היינו כשבוע וחצי והתמקדנו בצפון - אלה ארצ'ה (טיול יום חמוד לחימום), אגם איסיק קול וטרק אלא קול המטורף. לא המשכנו לדרום בגלל שהמרחק לטרקים הדרומיים הוא 14 שעות נביעה, והכיוון שלנו היה להמשיך לסין בכיוון מזרח ולא דרומה, לכן זה דרש יותר מדי. כמו כן, מעט התעייפנו מהטרק ולא רצינו לעשות עוד טרק ברציפות. מקרקול בצפון קירגיזסטן, המשכנו למעבר הגבול עם קזחסטן (מעבר קגן) - שהיה מאוד מהיר ויעיל. תוך כמה שעות כבר היינו באלמטי, בירת קזחסטן. שאר הפרטים מופיעים בסיפור הדרך המורחב שלנו בקירגיזסטן.

קזחסטן - קניונים וקניונים

קזחסטן היא מדינה הרבה יותר מפותחת משכנתה קירגיזסטן. אני לא יודע מה המצב בכל המדינה, אבל לפחות אם נשווה את אלמטי, עיר הבירה לבישקק, עיר הבירה הקירגיזית - ניכר שהיא מפותחת יותר. הרחוב נראה אחרת, וגם הקניונים נראים כמו בעיר מערבית שגרתית. מותגים ומרכזי קניות. גם המחירים מעט גבוהים יותר בהתאמה, אבל לא בהרבה.
קזחסטן עבורנו הייתה תחנת מעבר קצרה מאוד - הגענו בשישי ועזבנו כבר ביום שני לסין, אבל מההתרשמות שלנו - יש לה מה להציע, במיוחד בקניון צ'ארין המפורסם. ראינו אותו רק מהדרך ונפעמנו מהיופי שלו ומהמעבר המהיר מנוף ירוק והררי לנוף מדברי עם חולות צבעוניים. לצערנו אנחנו מיהרנו לשבת באלמטי (בית החבד באלמטי מיוחד ומלא באנשים לבביים שמקדישים את חייהם לטובת הקהילה היהודית הקטנה בעיר) ולכן לא עצרנו שם.
בסביבת אלמטי יש גם אגם יפה במרחק שעה נסיעה. אנחנו ויתרנו עליו כי לא הרגשנו שהוא מאסט לעומת מה שחווינו ועוד ידענו שמחכה לנו בסין. לא מצטערים. הסתפקנו בטיול עירוני בעיר אלמטי.
מלבד זה אני לא רואה פוטנציאל מטורף בקזחסטן כמו בקירגיזסטן, אבל למי שנמצא בקירגיזסטן - משתלם לסגור מעגל ולבקר אפילו רק בקניון צ'ארין. הוא נמצא בסה"כ במרחק 3 שעות נסיעה מקרקול. מאלמטי אפשר להזמין טיסה חזור לארץ, דרך אבו דאבי. אנחנו חזרנו את כל הדרך מזרחה למעבר הגבול חורגוס (או khorgas) דרכו עברנו לסין.

סין - תרבות ונוף מעולם אחר

סין לא דומה לשום דבר שאתם מכירים או מדמיינים. היא קשוחה, מאתגרת ולא בהכרח נוחה לתייר האירופי - אבל שווה כל רגע.
לסין שווה להגיע אם מחפשים נופים לא שגרתיים (מצוקים והרים אימתניים, אגמים בצבעים ובצורות שהלב לא מאמין למראה עיניו, ועוד), תרבות זרה ומסקרנת, ומפגש עם טיבט - כן כן, טיבט נמצאת בסין והיא יפהפיה ייחודית וגם מעניינת.
התיירות בסין מאוד מפותחת, ותוכלו למצוא מאות תיירים בכל מקום. אבל כמעט כולם יהיו סינים - כי התיירות המרכזית היא תיירות פנים. יש דרכים להצליח להשתלב כמה שניתן בקלות, למרות שסינים אינם דוברי אנגלית כלל. נציין גם על רגל אחת את בתי השלום של סין - בצ'נגדו, בדאלי ובקונמינג, בתי אירוח מיוחדים של נוצרים אוהבי ישראל. מפגש מיוחד מאוד. גם בית חב"ד צ'נגדו מיוחד מאוד.
אנו התמקדנו באזורים סצ'ואן ויונאן, וירדנו גם דרומה מיונאן לעבר חבל הארץ הטרופי שמתגלה ככל שמתקרבים לגבול עם לאוס.

לאוס - כשנוף פוגש אנשים טובים

אהבנו את הנופים בכל המדינות, אבל אין ספק שהכי נהננו בלאוס. האווירה בלאוס מיוחדת מאוד ומזמינה אנשים בעלי אופי הרפתקני ומיוחד יותר מאשר ויאטנאם הודו או תאילנד, שאליהן התחושה היא ש'כולם מגיעים'. לא נתקלנו עדיין במדינה שהמטיילים בה מתגבשים בצורה כה מיוחדת. היינו בלאוס פחות משבועיים וצברנו חברים שנשארו איתנו גם לארץ. אחת מהסיבות היא שלאוס בנויה בצורה יחסית מסודרת - כולם עוברים באותם מקומות פחות או יותר במקביל ולכן מכירים וממשיכים יחד.
לאוס גם יחסית מגוונת אך קלה לפיצוח - אנחנו התחלנו בטיול של יומיים וחצי בלואנג נמאטה, שהיה עבורנו אחד משיאי הטיול. זה אזור אותנטי וכפרי לחלוטין - כמו באפריקה.
לאחר מכן המשכנו ליומיים בנונג קיו ומואנג נוי שמשלבים נוף הררי יפה עם תרבות מקומית כפרית. העברנו שבת בלואנג פראבנג (בית חב"ד נהדר) ואת שאר הימים בילינו בואנג ויאנג הקסומה - שם תמצאו אטרקציות, לגונות, ברים עם מוזיקה טובה (!) ואווירה, וישראלים בראש טוב. אין המון מטיילים בלאוס - זה מאפשר שקט ושיחות אמיתיות. שכרנו אופנוע ונהננו מכל רגע.
מואנג ויאנג עברנו קרקעית את הגבול לתאילנד דרך העיר ויאנטיאן לנונג חאי. משם לקחנו ואן לילי והתעוררנו בבוקר בצ'אנג מיי.

תאילנד - הנופש האמיתי

לתאילנד הגענו פעמיים - לפני ואחרי ויאטנאם, ותמיד לזמן קצוב מאוד של כמה ימים שהשאיר טעם של עוד.
הגענו לפאי ישירות מלאוס, עם מעבר של רק כמה דקות בתחנה המרכזית של צ'אנג מאי.
גילינו כפר יפהפה, שאפשר לשהות בו בכיף כמה ימים ולהניח לדאגות - יש שם אווירה רגועה במהלך היום (קפה מסאז וסדנאות - כולל כאלו לישראלים בלבד) ואווירה מחשמלת במהלך הלילה. מועדונים וברים עם אלכוהול במחיר רצפה וכמובן שלא תוכלו לפספס את הלגליזציה של הקנאביס. אנחנו שכרנו אופנוע ובעיקר בכל יום נסענו לטייל באזור הקרוב במרחק שעה או שעה וחצי נסיעה לכל היותר. היה חלום.
בפעם השנייה הגענו לתאילנד אחרי ויאטנאם, בדרך לארץ. עשינו יומיים בקו-סאמט, האי הלא מוכר שנמצא במרחק שלוש שעות מבנגקוק - הוא יפהפה וחלומי. חופים יפים (הכל תלוי במזג האוויר) ואווירה רגועה.
אנחנו עוד נשוב לתאילנד לאיים הדרומיים שלה ביום מן הימים.

ויאטנאם - מצוקים ומערות

ויאטנאם היא מדינה שהרבה ישראלים מגיעים אליה ובעיקר לאטרקציה העיקרית שלה - הלופ באופנוע. אנחנו הגענו ללופ אחרי שכבר שכרנו אופנוע לא מעט פעמים וגם ראינו הרבה נופים ובכל זאת הצלחנו להתפעל מהיופי המטורף שמתגלה בלופ. כמובן שגם הכרנו אנשים טובים והיה כיף גדול - אבל לא נוצרה חבורה משמעותית כמו בלאוס. אתה רואה את אותם אנשים מדי פעם בכל מיני מקומות אבל לאו דווקא ממשיכים לגמרי יחד.
ויאטנאם מאוד ממוסחרת ובשביל להשיג את האותנטיות צריך יותר להתאמץ. נסיעות ממקום למקום מתבצעות בעיקר בסליפר - אוטובוס שינה.
מעבר ללופ יש עוד הרבה מקומות שווים - שדות אורז כפריים (סאפה ומאי צ'או), מצוקים ונהרות (טאם קוק), מערות קרסטיות (פונג נה) ועיר החוף הנופש והסדנאות - הויאן, הודו של ויאטנאם.
זה ממש על רגל אחת.

לסיכום

כל אחת מהמדינות הללו שווה ומעניינת בפני עצמה - והמסע בין כולן הוא מיוחד, מגוון וכלל לא חוזר על עצמו.
להעמקה והשלמת התמונה רצוי לקרוא בהרחבה את סיפורי הדרך הספציפיים שכתבנו עבור כל מדינה.

טיפים

• 1. תפתחו את הראש. נשמע כמו סיסמה שחוקה, אבל מעט מאוד באמת מוכנים לפעול ככה - לגלות יעדים, מעברי גבול, וטיסות בדרך הקשה - חיפוש *באנגלית* בגוגל, לסגור קונקשן עצמאי ולחסוך כסף, לבדוק קצת עובדות מעבר למה שכולם עושים. אנחנו לא יכולים לספור את כמות האנשים שהיו בשוק שטיילנו בקירגיזסטן או בסין. מה שמוביל אותי לסעיף הבא:
• 2. ישראלים בחו"ל נוטים די מהר להתנהג כמו עדר. שאלות כמו איך לעבור בין ארצות שכנות או בין מקומות, איפה לישון ומה לעשות בכל מקום - תתפלאו עד כמה כולם עושים בדיוק כמו שעשו הישראלים שלפניהם וככה לנצח משמרים טעויות שעליהן מתחרטים לבסוף. לפעמים האלטרנטיבה מתחת לאף, כדאי להיגמל מהשיטה הזו ולפתח עצמאות מחשבה.
• 3. רוצים לטייל בראש קטן עם מינימום קבלת החלטות? סבבה, דלגו על הסעיף הזה. אבל אם אכפת לכם מעצמכם ומהכסף שלכם - קחו בעירבון מוגבל מאוד בעלי אינטרסים וסוכנים למיניהם שיגבו מכם עמלה מוגזמת ותסמכו יותר על עצמיכם. כך למשל, יש לסוכנים אינטרס שתחשבו שרק דרכם אפשר לסגור נסיעה במיני-ואן ליעד שאתם מחפשים, אבל אנחנו סגרנו רוב מוחלט של הנסיעות עצמאית באינטרנט דרך bookaway או 12go, והם נתנו יופי של שירות. וכשאני אומר בעלי אינטרסים זה כולל גם את הישראלי שפתח קבוצת וואטסאפ שכולם ביעד נעזרים בה, גם אם הוא אדם טוב ומקסים.
• 4. רוצים? תיזמו. אל תחכו. כשרצינו לעשות טראק בקבוצה בשבוע הבא בלאוס, פשוט פנינו לסוכנות הטיולים ופתחנו קבוצה חדשה. די מהר ישראלים נוספים הצטרפו לקבוצה ונוצרה לנו ככה חבורה מדהימה של אנשים שנשארו חברים שלנו, באחת מחוויות השיא של כל הטיול. חבל לתת לגורל ולמזל להכתיב לכם מה יקרה. וזו הייתה רק דוגמה אחת.
• 5. אל תסתפקו בלהתלונן - זה אמנם נשמע כמו תכונה ישראלית מכוערת, אבל אם נתנו לכם שירות גרוע, אתם יכולים לעשות משהו מעבר ללקלל. יותר מפעם אחת ביקשנו כסף חזרה משירות הלקוחות וקיבלנו אותו. אם נסיעה יצאה באיחור של שעה וחצי והתיק שלכם נרטב בתא מטען בריח של דגים, הנאחס שלכם שווה כסף. כנ"ל אם שילמתם על חדר שנראה שונה לחלוטין במציאות. לפחות תמצאו דרך לחסוך.
• 6. סעיף לשומרי כשרות. יש עוד כ"כ הרבה דרכים לטייל במזרח מעבר למסעדות טבעוניות (אנחנו ספציפית לא אכלנו בכאלו) או לחיות על קוסקוס. נסעתם לחו"ל? תפרגנו, קנו בכמה שקלים מחבת נורמלית (אנחנו קנינו סיר חשמלי ב30₪ שהלך איתנו כל הטיול בישלנו בו גם בחדר במלון), קנו ירקות בשפע, תביאו מהארץ דברים שישדרגו (פירורי לחם למשל), קנו דגים בכל הזדמנות ותחפשו מקומות אירוח עם מטבח /גריל. זה פשוט לשנות סוויץ' בראש, ותראו שאפשר לעוף במטבח. חברים חילונים קינאו באוכל שלנו יותר מפעם אחת.
• 7. תתחתנו. וטוסו עם הפרטנרית שתמשיך איתכם לכל החיים. זה חוויה מטורפת לחלוק יחד.