טרק נודד של 11 יום בקורדוריאה בלנקה (רובו באוהל)

תוכן עניינים

-טרק סובב האלמפיו מחובר עם הסנטה קרוז
- לגונה פארון
- יומיים בלגונה 69

יום ראשון יום ההגעה וצעידה 9 קילומטרים 1150 מטר עליה עד לקאמפ huishcadh

יום ההליכה הראשון מתחיל בכפר Hualcayan, אליו ניתן להגיע מהווארז באמצעות קולקטיבו עד Caraz, בעלות של 10 סול, ומשם קולקטיבו ל-Huancarhuaz, ולבקש מהנהג שיוריד אתכם ב-Hualcayan. הנסיעה המקורית עלתה 20 סול והוספנו 16 סול כל אחד (5 אנשים בסהכ) כדי להגיע ליעד הסופי.
היום הראשון הוא כולו טיפוס מהכפר בגובה 3,150 עד למחנה בגובה 4,300, על פני מרחק הליכה אופקי קצרצר של 8.9 ק"מ. העליה נוחה בצורת זיגזג על צלע הרכס ובשביל ברור. לאורך הדרך נשקף נוף יפה ורחב ידיים על העמק והרכס ממול.

יום הליכה שני מקאמפhuishcash לקאמפ 19.5jancarurish קילומטרים 1250 עליה 1350 יריד

יום ההליכה השני מתחיל בעליה של כ-700 מטרים לפאס, שכ-300 מ' לפניו השביל עובר במתקן ניהול זרימת מים, על שפת לגונה יפה. בנקודה זו עומד בוטקה שלא היה מאוייש כשעברנו בשביל, ושם ככל הנראה גובים את די הכניסה לשמירה. כמחצית הדרך בירידה מעברו השני של הפאס ישנו פאס קטן נוסף בו צריך לעלות כ-250 מ'. בירידה ממנו מגיעים לנחל ועולים לאורכו בעליה מתונה עד למחנה בגובה 4230. סך אורך ההליכה הוא 19.5 ק"מ.

יום הליכה שלישי קאמפ jancarurish אל הלגונה ועד huilca קילומטרים 16.2 עליה 880 ירידה 1100

ביום השלישי עלינו לתצפית על לגונה Jancarurish למרגלות הר האלפמיו, עליה של 150 מ' ללא תיקים ( ישנה לגינה גבוהה יותר אבל מחברים שהיו שם ועלו יום לפהי הבנו כי הדרך בוצית ומעצבנת והלגונה לא שווה כול כך שווה זאת). כשירדנו ארזנו את הדברים והתחלנו לנוע לכיוון מחנה ב- Huilca. היום נפתח בעליה נוחה יחסית של 650 מ', שסופה לקראת הפאס נהיה תלול יותר. מהפאס יורדים כ-500 מ' עד לעליה הקלילה לפאס השני, עליה של 100 מ' בלבד. הנוף מעברו השני של הפאס היה מדהים. יורדים ונשפכים עם הנחל עד להגעה למחנה. מרחקי ההליכה הכוללים הם 3 ק"מ הלוך-חזור ללגונה בבוקר ועוד 13 ק"מ הליכה למחנה.

יום הליכה רביעי מ huikca עד לכפר לפני jancapamapa קילומטרים 14.5 עליה 900 ירידה 1200

היום הרביעי מתחיל בעליה לפאס בגובה 4600, טיפוס של כ-600 מטרים בעליה נוחה ברובה על פני 3 ק"מ. סוף העליה תלול ומוביל לפאס מהמם. הירידה מהפאס מובילה לעמק ירקרק ויפה שמזכיר נופים אירופאים, ואיתו ממשיכים ללגונה sactaycocha. הירידה מהשביל ללגונה לא ברורה והלכנו דרך יער קטן היכן שנראה לנו נוח. לאחר הקפת הלגונה עולים מעט על השלוחה מעברה השני - חשוב להישאר על השביל ולהתחדד על המסלול כל כמה זמן עם האפליקציות - השביל יורד ומתפתל בחלקו הימני של העמק בתוך סבך, ואילו חלקו המערבי של העמק יורד בחדות ובצמחיה סבוכה ויגזול מכם זמן רב. לקראת סוף הירידה והשתלבות עם העמק המרכזי נפתח נוף מדהים לקרחונים המעטרים צוקים אימתניים שמהם זולגים עשרות מפלים. בהמשך העמק חולפים על פני הכפרון Jancacucho, וכקילומטר לאחר מכן עולים מדרך העפר מזרחה על השלוחה. על צלע ההר נמצאים מספר בתים מפוזרים, חנינו ליד אחד מהם ושעשענו את הילדים במשך כמה שעות. הם נתנו לנו להשתמש בברז המים שלהם ואף נתנו לנו מטאטא לגרוף את כל צואת חיות המשק מהאזור הנוח לאוהלין, ובתמורה פינקנו אותם בשוקולד.
בשלב זה מתחילים את החיתוך מטרק האלפהמיו לטרק הסנטה קרוז

יום הליכה חמישי מהכפר ללגונה wicrococha קילומטרים 11.5 עליה 780 ירידה 500

למחרת הלכנו עד ללגונה Wicrococha, כ-12 ק"מ מהמקום בו חנינו אמש. היום מתחיל בעליה של 650 מ' לפאס מרהיב, ומסתיים בירידה של 500 מ' לאחריו עד לעמק והליכה לאורך הנחל. העמק פסטורלי ויפה, ולאחר כ-3 ק"מ לאורכו עולים ללגונה לכיוון מערב, עליה של 150 מ'. אנחנו הקפנו אותה מצפון לאורך דרך העפר והקמנו את האוהלים במישור מעברה המערבי, לצד הנחל שמזין אותה.

יום הליכה שישי מלגונה wicrococha עד לקאמפ tuillipampa קילומטרים 16 1350 עליה 1200 ירידה

ביום השישי עלינו ללא שביל לאורך 2 קילומטרים עד שחברנו אליו, כי לא רצינו לשוב על עקבותינו. בעזרת מפה טופוגרפית ניתן למצוא דרך נוחה לעלות בה בין העמקים עד להגעה לאזור המצוק שבו נמצא הפאס. המצוק תלול אך העליה נוחה והשביל ברור. לאחר השלמת 650 המטרים של העליה לפאס והסדרת הנשימה למראה המצוקים והקרחונים של חצי מהקורדיירה בלנקה, יורדים בתלילות כ500 מ' לעמק ומיד מתחילים בעליה לפאס השני, וחוברים אל המסלול של טרק ה"סנטה קרוז". העליה לפאס השני בגובה 4750 בתחילתה ברורה ומתונה, ועם הגובה התלילות עולה והשביל עולה על יותר ויותר משטחי סלע, שמצריכים עירנות למציאת המשך השביל. הפאס השני עוצר נשימה, וניתן לעלות לנקודת תצפית למעלה על הסכין של הפאס. מהפאס יורדים כ-500 מ' נוספים וממשיכים להישפך עם הנחל עד לאזור נוח להקים אוהל מתחת ללגונה Arthuaycocha, הכלואה בין הרים גבוהים מעוטרים קרחונים, וביניהם האלפמיו. עצרנו כקילומטר לפני הפיצול לעליה ללגונה.

יום הליכה שביעי מקאמפ tuillipampa לקאמפ jomanda דרך הלגונה 21 קילומטרים 480 עליה 880 ירידה

את היום השביעי התחלנו בטיפוס ללגונה, והשארנו את התיקים בפיצול השבילים. העליה ללגונה לאורך 5 ק"מ תזכה אתכם ב-340 מ' גובה בלבד, כך שהיא מתונה מאוד. הלגונה מדהימה והנוף ממנה אל 6 פסגות מושלגות מעוררות יראה. לאחר הירידה באותו השביל ממשיכים מערבה וחוזרים להישפך עם הנחל. העמק מהאגדות, עם נחל וחול לבן, ולגונה מדופן לדופן באמצעו שתיאלץ אתכם לאגף על הרכס הדרומי. מדי פעם מבליחות פסגות של נפילים לבנים מעל לרכסים הנמוכים התוחמים את העמק. מהלגונה למחנה הלכנו 15 ק"מ בירידה מתונה.

יום שמיני קאמפ jomanda עד ל cashapampa קיולומטרים 9 300 עליה 1150 ירידה

ביום השמיני יורדים עם העמק עד ל-Cashapampa. אנחנו צעדנו כ-9 ק"מ עד ההגעה לעיירה. ביציאה היה שומר שביקש שנציג כרטיס, ולאחר דין ודברים שילמנו 30 סול למטייל. מהעיירה שילמנו 10 סול למטייל עבור הקולקטיבו, ותוך פחות משעה הגענו ל-Caraz. ממנה ניתן לתפוס קולקטיבו להווארז ב10 סול נוספים, ושעתיים של נסיעה. אנחנו סיימנו בקאראז.

יום תשיעי, מנוחה ונסיעה ללגונה פארון

היום התשיעי היווה עבורנו יום מנוחה. עלינו ללגונה פארון עם קולקטיבו שלו שילמנו 25 סול לכיוון. שם עלינו לתצפית כ-150 מ' ובילינו שם את הבוהוריים. כשירדנו גילינו שהנהג שלנו נעלם וירדנו עם אחד מהמיניוואנים של החברות המאורגנות, וביקשנו ממנו לרדת ב-Yungay. שם ישנו בהוסטל Inka palace והיה מעולה, ב35 סול לחדר פרטי זוגי חדש ויפה עם מקלחת חמה בחדר, מרפסת ונטפליקס. אחלה דרך לנוח.

יום הליכה ראשון באיזור לגינה 69 11קילומטרים 1100 עליה 900 ירידה

ביום העשירי יצרנו לטרק של יומיים באזור של לגונה 69. ב-7:00 יוצא קולקטיבו לכפר מהעבר השני של הרכס ששמו Yanama. ביקשנו מהנהג של הקולקטיבו שיוריד אותנו אחרי המסלול ללגונה 69, במסלול גבוה יותר שמגיע ללגונות נוספות מזרחית ל-69 ( לפי מה שהבנו מהנהג נקודה זאת נקראת קילומטר 42). שילמנו 25 סול כל אחד והתחלנו ללכת. בשלב מאוד מוקדם ישנו פיצול בין השביל האלפיני שעולה לקרחונים, והוא הברור מבין השניים, לבין המסלול ללגונות. מאוד קל לפספס את הפיצול. אחרי שחזרנו אחורה לפיצול התחלנו לרדת לכיוון לגונה ירוקה באזור פסטורלי, שממנה ניתן לעלות על השלוחה במסלול קצר יותר לפי המפות או לרדת ואז לעלות 150 מ' יותר. בחרנו בקצר, והשביל לא באמת קיים. הדרך שבחרנו הייתה סבוכה, איטית ומסוכנת, לעומת הדרך הארוכה יותר על שביל ברור. הדרך המסודרת היא המערבית מבין השתיים. עלינו בסבך 360 מ' על פני 2.8 ק"מ עד להגעה ללגונה Demanda ( ממליצים לבחור בדרך השנייה או לוותר על הלגונה). משם המשכנו ללגונה 69, תחילה ירדנו בעמק ואז עלינו 220 מ' אליה. אחרי ארוחת צהריים על הלגונה לבדנו כשכל הקבוצות מתפנות באזור 13:30, שטפנו מבט אחרון בצ׳אקראראחו המרשים ועלינו לכיוון הבייסקאמפ של פיסקו (רפוחיו פרו). עליה של כ-260 מ' ולאחריה כ-150 מ' נוספים במקטעים. הדרך הייתה מהממת וממנה ניתן לצפות על 7 פסגות קיצוניות ולבנות 360 מעלות - ביניהן הוואסקאראן. הגענו לרפוחיו והתיידדנו עם העובד, שנתן לנו לשהות בפנים על אף שאנו ישנים באוהל בחוץ. למעוניינים המחירים הם 50 ללינה, 90 כולל ארוחת בוקר, ו-130 גם עם ארוחת ערב. סך הכל יום מדהים ביופיו לאורך 11 ק"מ, 900 מ' עלייה.

יום שני ללגונה 69 מרפוחיו פרו לתצפית וחזרה לכביש 5.6 קילומטרים 180 עליה 880 ירידה

ביום ה-11 והאחרון קמנו בנחת ועלינו לתצפית עלייה של כמה דקות, שם שהינו כשעתיים וירדנו בחזרה. לקחנו את התיקים והתחלנו לצעוד בירידה כשעה (5 ק"מ, כקילומטר ירידה בגובה) לכיוון תחילת המסלול ללגונה 69, שם פגשנו נהג שאמר לנו שיש לו מקומות פנויים ושיצא ב-15:00 בערך, כאשר המטיילים ירדו מהלגונה. לא התחשק לנו לחכות שעתיים וחצי אז המשכנו לכביש וניהלנו שיחות דומות עם נהגים נוספים, ובאזור 13:00 תפסנו קולקטיבו שעשה את דרכו מ-Yanama ל-Yungay. עלינו עליו ושילמנו 20 סול. מיונגאי להווארז לקחנו קולקטיבו של שעה וחצי ב-8 סול.

הערות כלליות

בתחילת ספטמבר טיילנו בעונת מעבר, הימים והלילות היו חמים יותר אך באזור הצהריים לרוב נכנסה עננות. הנוף היה מוגבל יותר והיעדר השמש הורגש ממש. ישנו בהוסטל Inka palace ביונגאי ובהוסטל hotel caraz בקאראז

קישורים חיצוניים

• לינק לסובב אלפה מיו עפ סנטה קרוז
• לינק ליומיים ב69