טרק חוצה שמורת Triglav בארבעה ימים, כולל טיפוס לפסגת Triglav - ההר הגבוה בסלובניה

הכנות

ביליתי לפני הטרק יומיים בלובליאנה, עיר ממש מקסימה ולחלוטין שווה ביקור.
בבוקר של תחילת הטרק לקחתי אוטובוס לBled והשארתי שם את התיק בשמירת חפצים במרכז מידע. משם לקחתי אוטובוס לUkanc (תשלום במזומן לנהג) שזו נקודת ההתחלה של הטרק.
מסתבר שהגעתי לשם בזמן לתחרות הפרות השנתית, אז החלטתי לדחות את ההתחלה בשעתיים ובמקום זה ישבתי שם ואכלתי נקניקיות עם כרוב ובירה תוך כדי שאני מאזין למוזיקה מקומית וצופה בתהלוכה של פרות שדי בבירור לא נהנו מהקונספט והעדיפו להיות במקומות אחרים. היתה חוויה קצת ביזארית עם המון מקומיים שלבושים מוזר ורוקדים ריקודי עם, אבל לחלוטין שווה את זה. למרבה הצער נאלצתי ללכת לפני שהכריזו על הפרה המנצחת, כך שעד היום אני במתח.

יום 1 - מUkanc ל Koca Pri Triglavskih Jezerih

יום קצר אבל מתיש.
התחלתי אותו בערך ב13:00 אחרי הפסטיבל פרות. ההתחלה היא כחצי שעה של הליכה על דרך מאוד נוחה, מותאמת לרכב חלק מהדרך, שמוליכה לקצה העמק. בקצה יש מפלים חמודים שלמי שיש זמן ממליץ לקפוץ לראות. לפני שמגיעים לקצה מתחילה העלייה. העלייה קשה - לאורך של פחות מ2 קילומטר עולים 800 מטר גובה, כוללת בכמה מקרים יתדות אבל לא מרגישה מפחידה במיוחד. בראש הטיפוס, אחרי שמתרחקים טיפה מהנוף המדהים, יש אגם שנחמד לשבת לידו קצת ולנוח. משם יש עוד ארבעה קילומטרים של הליכה בעלייה יותר מתונה בתוך יער, עד שמגיעים לבקתה שיושבת על שני אגמים. סך הכל הליכה - 8 ק"מ, אבל הגעתי למעלה די גמור כי זה שינוי גובה של בערך 1200 מטר (מבערך 550 ל1700).
Koca Pri Triglavskih Jezerih - בקתה שמורכבת משני מבנים וכוללת בתוכה מסעדה לא זולה וגם לא מאוד איכותית, אבל כשאתה רעב ומת מעייפות גם פסטה בינונית עם נגיעות של חתיכות בשר זה ממש טעים ומשביע, חוץ מזה - יש בירה. ממליץ להזמין מקום מראש אחרת כנראה יזרקו אתכם כמוני לבקתה הצדדית שכוללת בערך 20 אנשים בחדר אחד, מה שמקשה על שינה נורמלית כי כמעט תמיד יש רעש. בבקתה אין קליטה, אך יש חשמל להטענה של טלפונים.
זו גם בערך הנקודה האחרונה למילוי מים בחינם עד הירידה מהצד השני של ההר.

יום 2 - מKoca Pri Triglavskih Jezerih לTriglavski Dom Na Kredarici

בתשע הייתי צריך לפנות את המיטה אז זו גם השעה שבה יצאתי לדרך.
היום מתחיל בעלייה יפהפייה ויחסית מתונה לאורך עמק עם המון אגמים קטנים וצמחייה. לאחר כמה קילומטרים יש עלייה טיפה פחות מתונה שבראשה, בערך כשעוברים את קו ה2000 מטר גובה, מגיעים לחלקים הראשונים של השלג והקרח. ההליכה גם נהיית שם יותר סלעית ועם המון אבנים קטנות, כך שהשילוב של השלושה אומר שצריך יותר לשים לב בדיוק איפה דורכים כדי לא להחליק וליפול בטעות.
אחרי 10.5 ק"מ בערך מגיעים לDom Plainka, שזו הבקתה הכי ותיקה על ההר. אפשר לסיים שם את היום, אבל אני בחרתי להמשיך עוד קילומטר וחצי (אבל שעה הליכה) לTriglavski Dom Na Kredarici, הבקתה הכי גבוהה על ההר (2515 מטר) במחשבה שזה יחסוך לי טיפוס למחרת. סך הכל הליכה - 12 ק"מ, שינוי גובה של בערך 750 מטר.
Triglavski Dom Na Kredarici - בקתה ענקית, שכוללת כנסייה (שהייתה נעולה, אבל עדיין מגניב) ולפעמים גם מקלחות, אם היה חורף מספיק טוב. כשאני הייתי שם היה מחסור במים אז לא היה אפשר אפילו למלא לשתייה אבל היה אפשר לקנות במחיר מופקע. במקום מסעדה לא משהו (מזהים דפוס מסוים?) אבל רעב ועייף וכו'. לכאן כן הזמנתי חדר והייתי בחדר קטן שמיועד לארבעה אנשים עם עוד זוג, היה נחמד. במקום יש קליטה.

יום 3 חלק א' - טיפוס לפסגת הTriglav ובחזרה (זה החלק שבו כמעט מתתי)

סך הכל הליכה - 2.5 ק"מ הלוך חזור, שינוי גובה של בערך 300, בערך שעתיים וחצי.
יצאתי לטיפוס בערך בתשע בבוקר אחרי ארוחת בוקר במקום (חביתה עם קליפות ביצים בפנים וקצת לחם וגבינות, לא ממליץ). השארתי את התיק הגדול בבקתה ועליתי רק עם תיק קטן עם טיפה מים וציוד חום. בעקבות קריאה של סיפורי דרך באתר הזה ובפייסבוק שאמרו שהם עשו את הטיפוס ללא שום ציוד טיפוס ולדעתם לא צריך, לא לקחתי איתי ציוד טיפוס.
הטיפוס מורכב משלושה חלקים - טיפוס לMali Triglav שזו הפסגה הטיפה נמוכה יותר, הליכה יחסית מישורית לאורך הרכס עד הגעה למרגלות השפיץ של Triglav והטיפוס של השפיץ עצמו. החלק הראשון והשלישי מאוד אנכיים וטכניים - המון יתדות ודברים להאחז בהם וממש "טיפוס", בזמן שהחלק השני הוא סתם צר עם תהום אבל לא מאוד מאמץ. יש לציין שכל הטיפוס הזה ממש לא מומלץ לאנשים עם פחד גבהים, כי יש שם חלקים שהולכים או מטפסים ממש על קצה ההר כשמתחתיך יש יותר ממאה מטר של צוק. למרות הקור, הטיפוס סך הכל לא היה מאוד קשה, אבל כן דרש טיפה מאמץ. תוך כדי טיפוס לMali Triglav התחלתי לשים לב ל3 דברים:
1. כמות מקטעי הקרח שהתחילו לצוץ ככל שעליתי בגובה, שאומנם בעלייה הם די זורמים ולא מאוד מסובכים, אבל אפשר להבין שבירידה הם יהיו קשים יותר.
2. כמות לוחות הזיכרון לזכר אנשים שנפלו שנמצאים לאורך המסלול. אני ספרתי לפחות 7 במרחק של פחות ממאה מטר, לא מעודד במיוחד.
3. שכולם, אבל *כולם*, חוץ ממני, הביאו ציוד טיפוס ובטיחות - קסדה, תוספת לנעליים להליכה על קרח ורצועת איבטוח שמחברים ליתדות ולרצועות מתכת שיש שם למקרה של החלקה.
כל שלושת הדברים האלה היו צריכים כנראה להרתיע אותי, אבל הייתי בשוונג של הטיפוס ומאוד מרוכז בעלייה שהם התחילו להקלט רק בדיעבד ולא מנעו ממני להמשיך.
אבל איכשהו הגעתי לMali Triglav בשלום. עשיתי את החלק השני די בקלות, והחלק השלישי גם יחסית זרם ואפילו היה עם פחות קרח מהחלק הראשון, עד שממש כמה מטרים מהפסגה החלקתי. לא החלקה נוראית, החזקתי בדברים בזמן ההחלקה וסך הכל נפלתי על הברכיים, אבל מספיק בשביל לגרום לי להבין שאולי הכנסתי את עצמי לפינה מאוד מסוכנת. איכשהו סיימתי את העלייה וישבתי להתאושש ליד המבנה של הטיל (יש למעלה מבנה בצורת טיל, עם היסטוריה מעניינת שנמצאת בקישור המצורף) למשך כמה דקות, ואז התחלתי לרדת. בדיעבד גם גיליתי שיצאתי עוד יותר מפגר ושכחתי לצלם למעלה תמונות.
הירידה מהמקטע השלישי והשני עברו בסדר סך הכל, אבל אז הגעתי למקטע הראשון והוא היה אחד מהחוויות היותר מפחידות שקרו לי. החלקתי לפחות חמש פעמים על הקרח בירידה למטה כולל פעם אחת שבה לא באמת אחזתי בכלום ותפסתי בשנייה האחרונה לפני נפילה. ממש כמו בסרט הוליוודי, רק שזה לא היה מגניב. בשלב מסוים הייתי כל כך בפאניקה שהייתי צריך לעצור באמצע (שזה אומר למצוא מקום שבו אני יכול לאחוז בלי יותר מדי מאמץ) כדי להרגיע את הרגליים שלי שלא הפסיקו לרעוד מהפחד. מדי פעם עברו על פני מטפסים בדרך למעלה שבהו בי במבט המום תוך כדי שאני מסביר להם שהייתי אדיוט ושהם יותר חכמים ממני.
איכשהו הגעתי למטה. ישר הלכתי לבקתה, קניתי פחית קולה ולקחתי לעצמי שעה כדי להתאושש.
בדיעבד כשישבתי בבקתה באותו הערב ודיברתי עם אנשים הבנתי מה המקור להבדל ביני לכל המקורות - כל האנשים שקראתי עשו את המסלול לכל המאוחר באוגוסט אחרי חודשיים שלושה של מזג אוויר קייצי יחסית, ואילו אני הגעתי באמצע ספטמבר כשמסתבר שממש יום וחצי לפני התחלת הטרק נגמרו שלושה ימים מאוד גשומים ברחבי סלובניה, שבTriglav זה מתבטא בשלג, שבשלושה ימים עד שאני הגעתי הספיק לימס ברובו ולהפוך המון קטעים לקרח שכמעט הרג אותי.


אז מה לומדים מהחוויה שלי?
1. לא להסתמך רק על מטיילים אקראיים באינטרנט, אלא לשאול גם במרכזי המידע והבקתות. במיוחד כשמדובר בנושאי בטיחות וחיים.
2. אם נותנים את האופציה לקחת ציוד בטיחות, קחו ציוד בטיחות.
3. אם כולם לוקחים ציוד בטיחות, *קחו ציוד בטיחות*.
4. לבדוק טוב טוב את המזג אוויר לא רק לשבוע של הטרק, אלא גם לשבוע/יים שלפני והלערך טוב טוב להשפעות שיכולות להיות מזה.
5. לעשות את המסלול טיפה שונה - יש גם עלייה מDom Plainka (הבקתה שלא עצרתי בה אתמול) שמחליפה את המקטע הראשון והמטיילים שפגשתי בערב אמרו שהיא קלה יותר (ותכלס כך גם מסומן במפות). נכון, זה יאריך טיפה הדרך שאחרי, אבל זה עדיין עדיף על מוות / פחד מוות, לא?


זה בסדר, אני בסדר עכשיו. כשאני מספר את הסיפור הזה בעולם האמיתי הוא אפילו ממש מצחיק, פה ניסיתי כמה שיותר להיות רציני כדי שתבינו כמה חמור זה היה ולא תהיו מפגרים כמוני.

יום 3 חלק ב' - מTriglavski Dom Na Kredarici לAljažev Dom V Vratih

אז אחרי כל ההתאוששות אספתי את התיק והתחלתי לרדת.
זו ירידה לא קלה. לא מאוד מאמצת פיזית, אבל די גומרת את הברכיים ומעייפת. מה שכן - הנוף תוך כדי הירידה מדהים.
היא מתחילה עם חלק של ירידה בשלג וקרח שאומנם היה פחות תלול ומסוכן ממה שהיה לי בבוקר, אבל עדיין הייתי בטראומה קלה מהקרח אז ממש נזהרתי שם. אחרי זה עוברים למקטע שהוא יותר סלעי עם חלקים של המון אבנים קטנות, שם גם יש פיצול לשתי דרכים להגיע למטה - קחו את הארוכה יותר (השמאלית) שגם אני עשיתי. פגשתי אחרי זה למטה מישהו שהלך את הדרך הקצרה והתלולה יותר והוא אמר שזו היתה ממש טעות כי היא לא מתוחזקת טוב ומאוד מפחידה. יש כמה מקטעים של יתדות כולל ירידה אנכית לחלוטין (קיר) בגובה של 20 מטר, שום חלק לא באמת מסובך, אבל יכול להיות טיפה מאתגר בגלל המשקל על הגב. סימן טוב לדעת מתי כל היתדות נגמרות זה כשמגיעים לספסל עץ, שזו גם נקודה מצויינת לעצור לנוח טיפה. ובסוף הירידה התלולה מגיעים לנחלעם מים מאוד צלולים וטובים לשתייה. לקחתי כמה שלוקים של מים קפואים, אבל לא יודע אם באמת הייתי סומך על זה בשביל למלא שלוקר. משם יש עוד 2 קילומטר ללכת בתוך יער במקביל לנחל עד הבקתה בתוואי הליכה די נוח. סך הכל הליכה - 6.5 ק"מ (9 כולל הטיפוס של הבוקר), שינוי גובה של 1500.
Aljažev Dom V Vratih - בקתה לא מאוד גדולה אבל מאוד מאובזרת - האוכל שלהם אפילו היה טוב! יש גם מקלחות וברזים עובדים וכל מה שצריך. הקליטה טיפה חלשה.

יום 4 - מAljažev Dom V Vratih לMojstrana עם מעבר במפל בדרך

חצי יום די קליל, בעיקר בירידה מתונה מאוד.
ההליכה היא לאורך הכביש במקביל לנחל כשברוב הזמן יש שבילים שהולכים במקביל לכביש ורק צריך לשים לב שלא מפספסים אותם. היער שהולכים בו מאוד שקט ונחמד, ובגלל שהוא בין הרים גם אין בו כל כך שמש ככה שנוצר מזג אוויר קריר ונעים. אחרי בערך 5 ק"מ מגיעים למפל Pericnikov שהוא מפל מגניב וקפוא שאפשר להכנס גם מאחוריו. יש גם אופציה לעלות לחלק העליון שלו אבל לא היה לי כוח לטיפוס הזה.
מMojstrana לקחתי אוטובוס חזרה לבלד, שם אספתי את התיק, התמקמתי בהוסטל והלכתי לאכול ארוחה ענקית כדי לחגוג את סיום הטרק ואת היותי בחיים.
סך הכל הליכה - 11 ק"מ. שינוי גובה - 300 בערך.

ציוד ודברים כלליים

ביגוד נגד גשם - לא יודע אם חובה, אבל ממליץ לבדוק את התחזית ולהחליט לפי זה. עלי לא ירד גשם בארבעה ימים האלה למרות שספטמבר.

נעליים - נעלי הליכה טובות חסינות למים, בעיקר בשביל הקרח.

ציוד חום - סך הכל לא קפוא אבל קר. אני הסתובבתי עם חולצה ארוכה מנדפת זיעה (ההליכה מחממת) ומיקרו סופטשל ללילות.

מבחינת מפות - קניתי מפה פיזית ליתר ביטחון, אבל השתמשתי באפליקציה בשם Gaia GPS (בתשלום) שמאפשרת מאוד בקלות להוריד מפות אופליין ולשמור מסלולים. סך הכל השבילים מסומנים היטב וקשה להתבלבל, אבל עדיין ממליץ ליתר ביטחון. לאורך חלקים גדולים מהמסלול אין קליטה, אבל הGPS עבד טוב.

מקלות הליכה - מומלץ מאוד למקטעים של הקרח, ולעליות בכללי.

אוכל - קניתי אוכל בלובליאנה וסחבתי עלי, בדיעבד אכלתי ארוחות ערב בבקתות אז סתם סחבתי חלק ממנו וסתם סחבתי ציוד בישול. ההעדפה שלי באוכל לטרקים זה חטיף אנרגיה בבוקר, אגוזים ופירות יבשים לאורך היום וארוחה של המון פחמימות לערב. + חבילת סוכריות שלא שוקלת הרבה ליום.

כסף - תביאו אירו ליתר ביטחון, אבל בתכלס הבקתות קיבלו גם אשראי.

ציוד טיפוס - חובה אם ירד גשם בזמן האחרון, ממליץ בכללי - בגדש על הדוקרנים להליכה על הקרח. ממליץ להתקשר לבקתה לפני ולבדוק מה הם ממליצים, אני יודע שבTriglavski Dom Na Kredarici אפשר להשכיר (חוכמת הבדיעבד), לא סגור על השאר.



בנוגע לבקתות - אסור להיכנס עם נעליים לבקתות, במקום זה משאירים אותם במקום ייעודי בכניסה ולוקחים נעלי בית מתוך המאגר העצום שיש להם שם. צריך גם להביא איתכם שק שינה/סדין, אבל אם לא הבאתם כנראה שישכירו לכם. אסור לבשל בבקתות, אבל אם הבאתם גזייה תוכלו לשבת בחוץ ולהכין לעצמכם אוכל. ממליץ להזמין להן מקום מראש (באתר המצורף) כדי לקבל חדר נורמלי, אבל אלא אם כן אתם בשיא העונה אתם יכולים פשוט להופיע ולקבל מיטה. אם אתם חברים באיגוד אלפינים כלשהו תקבלו הנחה בבקתות ואולי גם אוכל בחינם, תעשו את השיקול שלכם אם זה שווה את הכסף.

סיום

למחרת הלכתי להסתובב בבלד שהיא עיירה מאוד יפה למרות שהיא תיירותית, יש להם שם טירה מגניבה בראש ההר ומסלול שעובר בקניון מעל נהר מאוד יפה ונמצא במרחק של חצי שעה הליכה מהעיירה (אני לא הולך לפרט עליו, אבל כל בעלים של הוסטל או משהו של תיירות באיזור ידע להסביר עליו). בערב לקחתי אוטובוס ללובליאנה ומשם כבר המשכתי למקומות אחרים.

טיפים

• תכלס, אין שום סיבה שלא לעשות את כל הטרק הזה עם תיק קטן יחסית כשמתבססים על האוכל של הבקתות וסוחבים איתכם רק איזה סדין/שק שינה קטן, טיפה דברים לנשנש ומים. זה גם ממש יעזור עם כל העליות.
• אני יודע שזה נראה כאילו זה טרק קצר, אבל תאמינו לי - אני בכושר טוב והעליות האלה מאוד עייפו אותי. קחו את הזמן ותהנו גם מהנוף תוך כדי, אל תנסו לדחוס ימים.

קישורים חיצוניים

• האתר שבו יש את הפרטים והאופציות הזמנה של הבקתות
• כתבה בשלושה חלקים שמסבירה על ההיסטוריה של טירגלאב, למה הוא סמל לאומי של סלובניה (ספוילר - גרמנים ואיטליה הפשיטסטית) ומה הפואנטה של הטיל המוזר שלמעלה