גואטמלה - מדינה שיש בה גם וגם
בחגים של 2022 טיילתי בגואטמלה במשך 3 וקצת שבועות. ככה עשיתי את זה, אלו הטיפים שלי והאופן שבו רציתי לטייל במדינה
| תאריך הטיול | September 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 27 ימים |
| עונה מומלצת | לגואטמלה (כמו מרכז אמריקה) יש עונה יבשה - נובמבר-מאי (בגדול) ועונה רטובה (יוני-אוקטובר). אני הייתי בעונה הרטובה ומלבד ימי גשם ספורים לא חשתי בהגבלות ממזג |
תוכן עניינים
כללי וטיפים
גואטמלה היא מדינה גדולה, עם אזורי אקלים שונים, אזורי תרבות שונים ועם אנשים נפלאים.
את סיפור הדרך אכתוב לפי אזורים ולא לפי הרצף שאני עשיתי, אותו אציין בסוף.
טיפים כלליים:
1. הכסף בגואטמלה הוא קצאל. יש בכל עיר וכפר כספומט למשיכת כספים. חברות אשראי שונות לוקחות עמלה שונה על משיכה. בכל מקרה, ישנה חברה בשם BAC, שבה למאסטרקארד אין עמלות.
2. סים קארד - בספרדית - צ׳יפ. לא בכל מקום ניתן לקנות כרטיס סים. חלק מהדוכנים מאפשרים רק לקנות חבילה של אינטרנט או שיחות ואינטרנט. ממליץ לא לקנות בשדה, אלא להמתין להגעה ליעד הראשון (אנטיגואה/מקום אחר) ולקנות שם במחיר תקין. מחיר של סים הוא סביב ה15 קצאל, תלוי בגודל החבילה שתקנו.
3. בגואטמלה, ישנו מנהג לירות זיקוקים כחלק מציון אירוע. מישהו נולד - זיקוק, מישהו מת - זיקוק, חתונה - זיקוק. זה בהתחלה מבהיל, אח״כ זה מוזר אבל מתרגלים.
4. הנסיעות ברחבי המדינה נעשות ע״י שאטלים של חברות תיירות, ע״י שאטלים פרטיים (לפעמים זולים יותר, בעיקר מותאמים לדרישות הפרטניות) וע״י אוטובוסים ציבוריים. האוטובוסים הציבוריים נקראים גם צ׳יקן באס. יש להם נקודות יציאה מוגדרות ומסלול מוגדר בין הכפרים השונים. תמיד, כתוב עליהם לאן הם מגיעים בסוף. הם זולים מאוד באופן יחסי לשאטלים, אבל הם גזלן זמן רציני מכיוון שהם נוסעים בין כל הכפרים ואוספים ומורידים נוסעים.
5. עמלת ״גרינגו״ - גואטמלה היא מדינה יחסית לא מתויירת. ישנם אזורים ספציפיים שמאוד מתויירים, השאר כלל לא. זה בה לידי ביטוי בהיעדר שליטה בשפה האנגלית ובעמלות גרינגו שונות. אישית, יצא לי כמה פעמים להגיע למצב שגובים ממני מחיר מסוים וממקומי מחיר אחר. פעם אחת אפילו ניגשתי לנהג וניסיתי להתעמת איתו בנושא. הוא זה שענה לי ״גרינגו״. לכן, תתמקחו, תוודאו מחירים, תשאלו מקומיים כמה זה אמור לעלות.
אחרי כל זה - באתם או כחלק מטיול גדול, או לטיול נקודתי רק בגואטמלה ואתם רוצים להנות ולחוות - זו מדינה מצוינת עבור זה.
אנטיגואה
כאשר נוחתים במדינה, מגיעים לגואטמלה סיטי. אומרים שיש שם פשע ושמסוכן, אני העברתי שם יום ולא הרגשתי את זה..
אנטיגואה, לעומת שאר גואטמלה, היא עיר אחרת.
הבתים בנויים בעיצוב ספרדי קולוניאליסטי, הרחובות מרוצפים באבני דרך, הכל צבעוני ויפייפה.
בנוסף, היא מתויירת מאוד.
כמעט כולם מדברים אנגלית (חלקם עברית), יש הוסטלים וסוכניות טיולים בכל פינה.
מסעדות מצוינות, רשתות אמריקאיות שלא הייתם מצפים לפגוש במרכז אמריקה ובעיקר - הכל יפה. בתי קפה יפים, שוק יפה.
אנטיגואה היא מעין ״מרכז עצבים״ לגואטמלה. קל לקחת ממנה שאטל לכמעט כל מקום, יש בה סוכנויות רבות עבור תיירים.
אני ישנתי בadra ובbarbara’s boutique ונהנתי מאוד. יצא שהייתי באנטיגואה סה״כ 5 ימים, בשתי פעימות שונות.
תסתובבו, לכו לראות את הכנסיות, תצפית הצלב (כשאני הייתי הייתה תחת שיפוץ) וכמובן - תטפסו את האקטננגו.
טיפוס האקטננגו
אנטיגואה מוקפת שלושה הרי געש - אקטננגו, אגואה ופואגו.
הר הגעש הפעיל הוא פואגו, עליו צופים (וגם אפשר לטפס עליו) מהאקטננגו.
סה״כ, נדרש יום וחצי לטיפוס ולירידה.
ישנן סוכנויות רבות ליציאה להר, תעשו סקר שוק, תבינו מחירים והבדלים. בגדול - ההבדלים הם באוכל והאם ישנים באוהל טרמי או בקתה.
מתחילים את היום באיסוף וחלוקת ציוד. ממליץ לא לעלות להר עם המון ציוד! זה מיותר ומשקל עודף שיקשה עליכם.
אני עליתי עם תיק 35 ליטר, שבו היה לי עוד תחתונים, חולצה טרמית איכותית, חולצה להחלפה, מיקרו פליז איכותי, כובע גרב. כמובן, שנוספו מים ואוכל ומעיל גשם.
יש אופציה לשכור פורטר עבור 150 קצאל, יש גם אפשרות לשכור מקלות הליכה.
העלייה היא מאתגרת, גם לאלו שבכושר. מטפסים על ההר במשך 5-6 שעות תלוי קצב הקבוצה. ישנן עצירות והפסקות.
ההמלצה היא לקחת כדורי גובה כדי להקל על הטיפוס והשהייה. המחנה נמצא בגובה 3600 והפסגה ב3900~.
במחנה מתארגנים, אוכלים ותופסים שינה קצרה.
יש אפשרות מהמחנה לרדת את האקטננגו ולטפס את פואגו. לא עשיתי זאת אישית, אבל שני חברה שכן עשו אמרו שהיה מאוד מאוד קשה והחוויה לעמוד על הר געש כשהוא מתפרץ הייתה מדהימה. תחליטו בעצמכם.
מזג אוויר - חשוב להתעדכן מה קורה למעלה. בגדול, גם אם טיפה מעונן ויורד גשם, העננים מתפזרים והראות היא טובה לרוב. אנחנו טיפסנו בגשם מוחלט ובפסגה הראות הייתה נקייה.
ביום למחרת, קמים ב3:30 בכדי לעלות לפסגה של האקטננגו לזריחה. זו עליה לא קלה, ותלויה במזג האוויר. כשאנחנו היינו על ההר המדריכים אמרו שלא בטיחותי לעלות כי יש ענן על הפסגה. את הירידה מתחילים סביב 7:30 בבוקר, ב11:00 כבר היינו בתחתית ההר והמתנו שיאספו אותנו חזרה לאנטיגואה.
העלות בחברה שבה אני עשיתי הייתה 475 קצאל לאדם.
אגם אטיטלן
האגם הוא נקודה מרכזית בגואטמלה. יש סביבו מספר כפרים, כל אחד עם תרבות אחרת, שפת מאיה שונה, עיצוב וסגנון אחר.
באגם יש ספורט ימי שאפשר לעשות, ונכון להתאים את הכפר שבו תהיו למה שתרצו לעשות.
פנחצ׳ל - העיר המרכזית, סוג של שיר הכניסה. אני מציע למי שרוצה להגיע לאגם להגיע לפנחצ׳ל וממנה להמשיך.
התחבורה באגם מבוססת על סירות. העלות היקרה ביותר היא 25 קצאל לכיוון, מסן פדרו לפנחצ׳ל או בכיוון השני.
סירה = lancha בספרדית, כאשר החל משעות הבוקר המוקדמות ועד 17:30/19:00 ישנן סירות ציבוריות. לאחר מכן יש אופציה לקחת סירה פרטית. הסירות מתמלאות מהר ויוצאות כל כמה דקות. יהיו אתכם מקומיים בסירות, תוודאו שאתם מנומסים ושהציוד שלכם (מוצילות גדולות או קטנות) לא מתפזר לכל מקום.
סן פדרו - משעשע להשוות את סן פדרו לטבריה, אבל זה גם מעט נכון.. ברחובות סן פדרו שומעים יותר עברית מברוטשילד בתל אביב. שלטים בעברית, מקומיים דוברי עברית שוטפת, דגל של ״משיח״ של בית חב״ד במרכז הכפר.
אפשר לחשוב שזה הכל, אך סן פדרו היא הרבה יותר מזה. מספיק לחצות את הרחוב הראשי ולהיכנס לעומק הכפר כדי לגלות שוק מדהים, תרבות בני מאיה עשירה, מסעדות מצוינות ובמחיר הוגן וגם קפה מוצלח. הכפר נודע בסדנאות רבות שניתן לקחת - בישול, ציור, ציור בקפה, תכשיטים, חרוזים ועוד ועוד. מי שהתגעגע לקולינריה הישראלית ימצא את פיתה סביח, הtlv ואת הסבבה. בכולם יש שניצלים ושקשוקה ושווארמה.
סן מרכוס - כפר היפי/יוגה/צמחוני-טבעוני. הכפר נמצא על צלע הר, כך שתמיד צריך או לעלות במעלה ההר, או לרדת. האווירה רגועה, יש מקומות רבים לתרגול יוגה, בתי קפה ומסעדות מצוינים וגם שתי חנויות לקנות ירקות ומצרכים.
מהאגם ניתן לקחת שאטל לכפר צ׳יצ׳יקסטננגו, שהוא במרחק של שעתיים וקצת מסן פדרו. הכפר הוא מרכז מסחרי ובימי ראשון וחמישי יש בו שוק משגע! כל הסוחרים מהאזור מגיעים ורחובות הכפר הופכים לאתר מסחר. תבלינים/אוכל/בגדים/מזכרות/חיות ומה שתרצו ולא תרצו.
מסביב לאגם כפרים נוספים - סן חואן, סנטיאגו אטיטלן, צונאמה… ניתן לבקר בכולם, על ידי שייט בסירות השונות. הישראלים פוקדים אותם פחות, אך בכולם ניתן למצוא נקודות יפות, סדנאות, מסעדה טובה ושוק.
אל פארדון
ואיי ואיי, איזה מקום!
אל פארדון הוא כפר קטן ושקט, בחלקה הדרומי של גואטמלה, על האוקיינוס הפסיפי.
מה תמצאו שם? שקט, ים מרגש ועוצמתי, בריכה והמון תיירים.
אל פארדון הפך בשנים האחרונות לאזור עליה לרגל של תיירים. רצועת החוף מלאה בהוסטלים מוצלחים יותר או פחות, בכולם ניתן לשמוע לקראת הערב מוסיקה לטינית וקולות של אנשים שמחים.
הכפר מושך אליו תיירות גלישת גלים, אבל גם חברה שרוצים להירגע ולהיזרק.
כשהגענו לשם, פגשנו תיירים מכל העולם, חלקם שם כמה ימים בודדים ואחת הייתה שם חודש. בדורמס. היא הייתה בת 50+.
אם ברצונכם לחוות שקט נפשי ולהעביר חלק מהחופשה במעבר מהערסל לבריכה לחוף לספר לשנ״צ במאוורר - זה אחלה של מקום עבור זה.
מה עוד? יש מקומות לתרגול יוגה, בכל בוקר מאוקטובר ועד סוף ינואר משחררים צבי ים שרק בקעו חזרה לים, חנויות לציוד גלישה, נהר שניתן לשוט בו בקיאקים. כפר נפלא כדי להירגע
פלורס-לנקין-ריו דולסה
החלק הצפוני יותר של גואטמלה מספק נוף ג׳ונגלי פרוע ומרתק.
פלורס הוא כפר קטנטן, על אי, בתוך אגם, צמוד לעיר סנטה אלנה. ההגעה היא בשאטל או בטיסה מגואטמלה סיטי.
אני לקחתי שאטל לילה של חברת קריסוטבל קולון מגואטמלה סיטי ישירות לסנטה אלנה. מהעיר, חוצים גשר ומגיעים לפלורס.
הכפר כולו הוסטל ומסעדה אחת גדולה. יש המון אופציות ללינה ולאכול.
מהכפר, יוצאים הסיורים לעיר המאיה הקדומה טיקאל. השאטל והמדריך עולים 250 קצאל, הכניסה לזרים עולה 150. בטיקאל יש מספר סוגי סיורים, כולל סיורי זריחה, צהריים וערב. חם מאוד הטיקאל ולח.
רואים את עיר המאיה, לומדים על ההיסטוריה. רואים קופים מקפצים בין העצים. לנו היה מדריך מצוין, הסביר יפה באנגלית והיה נלהב מאוד. הסיור לוקח כ4-5 שעות, הנסיעה היא שעה לכל כיוון.
מפלורס המשכתי לריו דולסה ע״י צ׳יקן באס. נסיעה של 5 שעות מביאה אותכם לנהר ריו דולסה. הנהר, שהוא גם מעין אגם, מתחבר בסוף לחופים הקריביים של גואטמלה בעיר ליוינגסטון. לא ביקרתי בה, אך שמעתי שהתרבות שם מעניינת מאוד.
מריו דולסה עשיתי טיול יום לשמורת טבע finca el paraiso, בעזרת צ׳יקן באס הלוך וחזור. השמורה לא מוכרת לתיירים ולכן היא ריקה רוב הזמן. בימי ראשון המקומיים מגיעים אליה. מה יש בשמורה? בריכות חמות שנשפכות לתוך נהר קפוא. כן, אני יודע שזה נשמע משונה, אבל בהגעה לשם אתם בעצם תכנסו לתוך נהר קפוא קפוא, כשמעליו מפלים אדירים עם מים רותחים.
טיפסו במעלה ההר אל הבריכות, מרחנו בוץ טבעי מהאדמה והעברנו שם כמעט 3 שעות. הכניסה לשמורה עלתה 20 קצאל, הצ׳יקן באס עלה 25 לכל כיוון.
בריו דולסה מסעדות רבות, אבל ההוסטלים נמצאים המעלה הנהר. שימו לב לוודא מתי יש סירות שיוצאות לכיוון ההוסטל שלכם.
מריו דולסה המשכתי ללנקין. הייתי צריך לקחת 2 צ׳יקן באסים שונים, חוויה מאתגרת . אופציה נוספת הייתה לחזור לפלורס ולקחת שאטל משם. לא רציתי מכיוון שזה נוגד את הכיוונים וגם האמנתי בעצמי שאני מסוגל להתמודד עם התחבורה הציבורית של גואטמלה. בפועל, לא היה מאוד נורא, רק צריך לוודא שאתם מבינים לאן נוסעים ושאתם בכיוון הנכון. המקומיים היו מקסימים ועזרו לי מאוד בהכוונה.
לנקין היא עיירה קטנה על הר בתוך הג׳ונגלים. ממנה ניתן לצאת לשמורת הטבע סמוק שמפיי. יש כאלו המעדיפים לישון בלנקין, אני העדפתי לישון בהוסטל הצמוד לשמורה, אל פורטל דה שמפיי. הנסיעה מלנקין לשמורה לוקחת כ50 דקות והיא נעשית ע״י טנדרים/משאיות כאשר הנוסעים (מקומיים ואנחנו) נמצאים בחלקו האחורי של הרכב.
זו חוויה לכשעצמה. בהלוך הייתי עם תרנגולים, שתי מוצילות, שני שוטרים, 3 מקומיים. בחזור היינו אני ועוד שתי תיירות. בשני המקרים היה משעשע מאוד בנסיעה.
הכניסה לשמורה עולה 50 קצאל. יש אופציה להגיע רק לשמורה ולשלם את דמי הכניסה.
רוב התיירים לוקחים מדריך ועושים את כל המסלול - כניסה למערות והליכה בתוכן עם נרות שעווה, קפיצה לנהר ושיט בו עם אבובים ולבסוף כניסה לשמורה.
בהוסטל שהייתי בו לקחו 175 קצאל עבור הכל. סה״כ לקח כ6 שעות.
מחירים | טלפונים
גואטמלה לא יקרה, אך התיירות השפיעה עליה.
אנטיגואה יקרה מאוד ביחס לשאר הכפרים שבדרך.
לינה:
דורמס, ברוב המקומות, יעלה בין 100-135, תלוי עיר, תלוי סוג חדר (כמות מיטות, שירותים מקלחת צמודים). בסמוק שמפיי עלה 70 קצאל, בהוסטל אל פטרון דה שמפיי.
אוכל:
אני מעריך שאוכל יוצא בסביבות ה150 קצאל ליום, תלוי מה אוכלים ואיפה. המלצתי היא למצוא הוסטלים עם מטבח, כל פעם לקנות כמה מצרכים ולהכין בעצמכם. הקולינריה המקומית לא מאוד מרגשת ומתבססת על המון תירס, זה נחמד אבל יותר נחמד לחתוך לעצמכם איזה סלט או להכין אורז עם ירקות. בכל מקום ניתן לקנות מצרכים ובעיניי זו החלטה יותר טובה מאשר לאכול במסעדות או בהוסטלים.
שאטלים:
יש מספר דרכים לתאם שאטל - בית חב״ד אנטיגואה מתחזקים אתר עם שאטלים. סופר נוח ונגיש. יש סוכנויות רבות איתן ניתן לעבוד.
המחירים נאים בין 100 קצאל ל600, תלוי לאן אתם נוסעים ובאיזו רמה. מציע לכם לוודא את סוג הרכב בו תסעו. חלקם יחסית צפופים וישנים ולא תמיד זה מאוד נוח. אם זה המקרה, תתארגנו על מים ואולי משהו לנשנש לדרך, כי להעביר נסיעה של 5 שעות ברכב צפוף זה לא מאוד פשוט או נחמד.
מספרי טלפון:
שאטלים:
1. חברת קריסטובל קולון, מציע שאטלים מגואטמלה סיטי למקומות רבים בגואטמלה, כולל לגבול עם בליז - 50255164029+.
2. איתמר - בחור ישראלי שגר בגואטמלה, עוזר עם שאטלים - 50230495464+.
לינה:
1. אנטיגואה - הוסטל אדרה - 50248912869.
2. סן מרכוס - הוסטל אהואה - 50238407904.
3. אל פארדון - הוסטל קוקורי - 50255805325.
4. פלורס - הוסטל לוס אמיגוס - 50244952399.
5. לנקין - הוסטל אל פורטל דה שמפיי - 50253196848.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם