(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הטרק ממסטיה לאושגולי במחוז סוונטי

טרק של ארבעה ימים באיזור הכפרים זבשי, אדישי, איפראלי ואושגולי

תאריך הטיולSeptember 2011
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתאוגוסט-ספטמבר

מתארגנים מראש - מדפיסים מפות

בשבוע השני שלנו לטיול בגאורגיה הגענו למחוז סוונטי. עיר המחוז מסטיה הייתה בשיפוצים נרחבים ומכיוון שלא היו בה מים עד בערב, ניגשנו לגסט-האוס "שלווה ונרגיזה" בכפר לנג'רי, מעט לפני מסטיה, אחלה מקום - אזור ההתארגנות להרבה ישראלים. משם יצאנו למחרת לטרק הכפרים זבשי-אדישי-איפראלי-אושגולי.

הדפסנו מראש וחיברנו מפות טופוגרפיות מאתר LaMetarek (לינק מצורף - http://lametarek.net76.net/ind... שנבצע גם את ההליכה ביום הראשון - ממסטיה לזאבשי. בדיעבד, החלטה מוצלחת.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

סיפור דרך

יום הליכה 1. ממסטיה לזאבשי ברגל
עברנו במרכז המבקרים במסטיה, שם הם מסבירים איך להגיע לתחילת הטרק, הם מתזמנים את היום הראשון ב-7:30 שעות. עקב הגשם בבוקר אנחנו יצאנו בשעה 12:30 והיה סבבה. המסלול: ממרכז המבקרים ממשיכים לכיוון מזרח (לכיוון ההרים), עוברים גשר ומיד אחריו פונים שמאלה, מוצאים את הסימון אדום-לבן ואחריו עוקבים. הטרק מטפס בשיפוע מתון (כשעה+) צפונה ועובר מעל שדה התעופה, מיד אחריו מתעקל מערבה ומתחילה עליה תלולה דרך אזור מיוער. העליה התלולה אורכת כחצי שעה-שעה נוספת ומסתיימת במישור ובתצפית יפה על כל העמק עם הכפרים (שהאחרון בהם הוא זאבשי).

הגענו לזאבשי ב-18:00, לאחר הליכה כוללת של 5:30 שעות (ממסטיה, עם עצירה בתצפית למשך חצי שעה). הגענו לבית האחרון בזאבשי, קרוב משפחה של שלווה (הגסט-האוס בלנג'רי), אירוח מעולה, 30 לארי כולל לינה ואוכל וצידה למחרת. החסרון לחפצים בניקיון - שירותי חור מחוץ לבית והמקלחת היא בקרצוף עצמי מתוך דלי שחומם (ויתרנו עליה).

*הערה אחרונה ליום זה - המפה באתר "למטרק" אינה מציגה את המסלול הנכון! המסלול הנוח הוא המתואר לעיל.

יום הליכה 2. מזאבשי לאדישי
סביר שהמארח יציע ללוות אתכם עם סוס עד לאדישי במחיר 100 לארי, אנחנו ויתרנו על ההצעה. לפי סיפורי הטרקים - השביל הטוב מתחיל מיד לאחר הכנסיה בכפר הקודם. אנחנו התחלנו במקום שונה וקבענו לעצמנו את הנחל המרכזי כגבול בירבור (ראו את מפת "למטרק"), בשלב מסויים קבענו לעצמנו שכל שביל שמוביל מעלה תופס ותוך שמירה על כיוון הלכנו במתווה לא נוח, אבל היה בו אחלה נוף. לאחר בערך 4 שעות של טיפוס וברבור, הגענו לקו הרכס וממנו ירדנו לכיוון האוכף המסומן במפה וחברנו לשביל המסומן באדום לבן (יש לציין שראינו קבוצה המובלת במדריך וסוס נכנסת לאותו שביל וכך היינו בטוחים כי זהו המקום הנכון).

לאחר עוד שעתיים של הליכה בירידה מתונה, הגענו לאדישי. בכניסה לכפר יחכו לכם רוכבי סוסים, שיציקו ויציעו לקחת אתכם לגסט-האוס, אנחנו שמענו סיפורים לא טובים על רוכבי הסוסים - אגדות על העלת המחירים אצל השניים האלו וחיפשנו מקום אחר.
מהמלצות של צמד ישראליות שפגשנו - ישנו בבית הנמוך ביותר בכפר הפונה לכיוון המשך הנחל והמסלול, 20 לארי לאדם ללא אוכל, משפחה נחמדה - זוג זקנים ומלא בנות. השירותים והמקלחת הכי טובים בגרוזיה (תזהו אותם לפי קרמיקה אדומה ואסלה אמיתית!).

יום הליכה 3. מאדישי לאיפראלי
יצאנו ב-9:30, שכרנו סוס ורוכב ב-50 לארי. הליכה של שעתיים ע"ב הנחל עד לנקודת החצייה, מדריך או סוס הם נוחים כיוון שנקודת החצייה הנכונה תחסוך לכם את חיפוש השביל. משם המשך ע"ב שביל אדום לבן - עליה של כשעה וקצת לאוכף בגובה 2,700 מטר ואחלה נוף של הרי הסביבה. משם ירידה לפי הסימון ובתוך הואדי עד לאיפראלי (הירידה מתחילה ממש באוכף עצמו אין צורך להמשיך ללכת על קו הרכס). כל היום מסומן בצורה טובה ואם מוצאים את השביל שאחרי הנחל לא צפויות בעיות.

עקב התקדמות איטית והפסקה ארוכה הגענו לאיפראלי ב-18:00. התכנון המקורי היה להמשיך לאושגולי (2.5 שעות לפי הסיפורים) אך מכיוון שלא רצינו ללכת בחושך מצאנו רכב באיפראלי שהחזיר אותנו למסטיה.

טיפים בנקודות למסלול

1. להדפיס את המפות מאתר למטרק.
2. לבצע את מסלול מסטיה-זאבשי, הוא לא קשה והנוף יפה. יש לוודא שמכירים את המסלול, תעברו במרכז למבקרים במסטיה להנחיות. הלינה אצל הקרוב של שלווה בזאבשי מומלצת.
3. היום השני - הטיפוס לא פשוט ואם אין לכם סובלנות לטיפוס מיותר, תעקבו טוב טוב אחרי סיפורי הדרך באתר או שתשכרו מדריך. אנחנו חפרנו ביער, היה סבבה אבל לא מתאים לכולם. את הירידה תבצעו אחרי שמצאתם בוודאות את השביל המסומן (שמענו לא מעט על ברבורים רציניים בירידה).
4. כדאי לשכור סוס ורוכב מאדישי, המחיר זול, חציית הנחל יבשה בדרך זו ונחסך מכם הצורך לחפש את המשך השביל שחפור ביער.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיפים

  • בגדול, יש שיעדיפו טיול עם תיק גדול, ציוד בישול ואוהל - אנחנו העדפנו לטייל קלים ולישון אצל המקומיים. בכל מקום ישמחו לארח ולהאכיל אתכם בתמורה לכמה עשרות לארי - האוכל מאוד בסיסי ולרוב אין בשר, אם כי ניתן לשלם יותר עבורו. נעים מאוד להיות בתוך הבתים והאנשים נחמדים - לרוב יפנו לכם חדר שיהיה רק שלכם, יפרשו מזרנים, יתנו מצעים בסיסים (תקחו שק שינה ועליו שימו את המצעים..) וגם יציעו לחם לדרך.
  • יש אוכמניות בדרך - לא היינו ממליצים לאכול גם מה שנראה פרי אכיל, אחד החברים לדרך ניסה ובילה את הלילה בשירותים המקומיים. פרט לכך לא היו לנו מיחושי קיבה :)
  • מים - ניתן למלא בדרך ממעיינות גבוהים מקו הצאן / קחו כדורי טיהור למקרה הצורך - אנחנו לא השתמשנו.
  • קחו שק-שינה בסיסי וחמים.
  • תקנו מראש ממרח טוב ללחמים המקומיים (המלצה שלנו - תדאגו מראש נוטלה!), תכינו פק"ל תה או קפה לעצירות בדרך.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )