אלטה ויה 1- יוני 2023
ארבעה ימים באלטה ויה 1- זוג בני 22
| תאריך הטיול | June 2023 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | אמצע יוני- ספטמבר |
תוכן עניינים
רקע כללי
אנחנו עופר ולירי, זוג בני 22. תכננו
במשך המון זמן לעשות חודש באיטליה, חלום ישן. מבחינתי, הדולומיטים הם היהלום שבכתר. הם בלתי נפרדים מהתכנון שלי לסייר בכל איטליה. רצינו לחוות את הדולומיטים עם הרגליים שלנו. על כן- חיפשנו טרק, לא קשה מדי, שיתאים לנו. הטיול באיטליה תוכנן לקרות בחודש יוני- ועל כן, כיוונו לעשות את הטרק ממש בתחילת חודש יוני. בשיטוטים באינטרנט, נחשפנו לאלטה ויה 1- והחלטנו שזוהי הבחירה הנכונה עבורנו. חודשיים וחצי לפני כן, התחלנו בהתכתבות עם הבקתות. מהר מאוד הבנו שעקב העובדה שזוהי תחילת העונה- חלק לא קטן מהבקתות סגור בכלל. נוסף על כן, לא רצינו לעשות את כל הטרק, אלא רק חלק ממנו. לבסוף- החלטנו לעשות את השליש הצפוני של הטרק- עד בקתת Lagazoui. בדיעבד, החלטה מצויינת למי שקצר בזמן.
הכנות וציוד
קראנו שלל סיפורי דרך מהאתר. חרשנו את הבלוג של אמנון לנגי באתר הייק. עברנו על המפות ותכננו היטב את המרחקים (בעיקר לפי חוויות של אנשים אחרים וזמינות של בקתות). מקריאת סיפורי הדרך השונים, הבנו שהסדר הנכון עבורנו יהיה:
Sennes, Lavarella, Scotoni
ולבסוף ירידה מרכבל Lagazoui.
בדיעבד התברר, שהירידה מהרכבל קרובה יחסית למלון בו השארנו את המזוודות שלנו, מעל קורטינה. נהדר.
התוצאה הסופית- סה״כ 3 לילות ו4 ימי טיול.
מבחינת הזמנת הבקתות- ההתקשרות מתבצעת דרך המייל ו/או האתר הרשמי של הבקתות. מומלץ לטפל בהזמנת הבקתות כמה שיוצר חודשים מראש. כבר פגשנו כמה וכמה פעמים בטיול אנשים שנאלצו ללכת מרחקים לא סבירים עקב העובדה שלא סגרו כמו שצריך את הלינה בבקתות.
ממש לפני היציאה לטיול- הדפסנו את סיפור הדרך של אמנון לנגי מאתר הייק (נפל לי מהכיס ממש בתחילת העלייה הראשונה, עצוב). הורדתי את אפליקציית Mapy השימושית ביותר, שם הורדתי את המפה של האיזור אופליין. האפליקציה הזאת סגרה לי את הפינה, וכמעט שלא עשיתי שימוש במפה שקניתי.
מבחינת הכנה גופנית- עשיתי אימוני רגליים בחדר כושר, וכמה אימוני מדרגות של 50-60 קומות, בלי ציוד על הגב. שבוע לפני הטיול, עליתי על ציוד מלא ונעליים ועשיתי אימון של 100 קומות. הכנה לא אידיאלית מאוד, לוקה בחסר, אבל אין ספק שהרגשתי הקלה בעלייה הראשונה, מבחינת כאבי השרירים ברגליים. גם שאר העליות בטיול שלנו לא הפתיעו אותי ואת הרגליים שלי יותר מדי, באופן מפתיע.
מבחינת הציוד- ארזנו באופן מאוד מינימלי. שום דבר שלא היה לנו, רק ליינרים שקנינו חדשים בדקתלון. תיק גב 30 ליטר, מקלות הליכה, תיק רחצה מוקטן (!), ליינר (שבכלל לא היה בו שימוש, פגשנו תמיד מצעים נקיים ביותר), שני זוגות מכנסיים מתפרקים, שתי חולצות מנדפות, חולצת טיולים ארוכה, סנדלים לבקתות (חשוב מאוד), מיקרו פליז וחולצה תרמית למי שחושש מהקור (לא חובה בכלל). פירות יבשים וחטיפי אנרגיה מהארץ, מומלץ. סה טו. לא צריך עוד כלום. בדיעבד, אני מאוד מרוצה מהאריזה שלא הכבידה לי על הגב, נקודה מאוד חשובה.
הגעה למסלול
נחתנו יומיים לפני כן בונציה, בשעה 9 בבוקר. בשעה 12 בבוקר עלינו על אוטובוס של חברת קורטינה אקספרס, שהזמנו מראש באתר האינטרנט (יש כמה וכמה אתרים- Omio, Flix וכו). הנסיעה לקורטינה פשוט מדהימה. הנופים שמתגלים אחרי שעה מתחילת הנסיעה, הם פשוט בלתי ניתנים לתיאור. כל כך הרבה ירוק, חוות בודדות בהרים, גפנים, פסגות מחודדות ומושלגות. עיירות יפהפיות. התקשיתי מאוד להישאר ער בנסיעה, אבל כל כמה דקות הייתי פשוט חייב לפתוח את העיניים.
ישנו לילה בקורטינה, במלון נחמד מאוד שנקרא Villa Argentina, שנמצא ממש מתחת לבקתת Lagazoui. שם השארנו את המזוודות שלנו. למחרת בבוקר, יצאנו לדרך באוטובוס מספר 445 (שאינו דורש הזמנת כרטיסים מראש, משלמים אצל הנהג במזומן) לדוביאקו, שם חיכה לנו המלון הבא שלנו, שבדיעבד היה מאווווד מפנק, עם ספא, בריכה מדהימה וארוחת בוקר כלולה. החיסרון שלו- גם הוא ממוקם מעל העיירה, ועל כן דורש התארגנות מראש על מנת להגיע לתחנת האוטובוס של 442. ביקשנו באותו הבוקר שיזמינו לנו מונית רק עד לתחנת האוטובוס למטה. לא פקיד הקבלה במלון ולא הנהג היו דוברי אנגלית טובים. הם לא הבינו אותנו, והנהג פשוט החליט להסיע אותנו עד האגם. כשהגענו בדרך לתחנת אוטובוס נוספת ביקשנו שיעצור, והוא בתגובה אמר שהאגם כבר במרחק של חמש דקות. הגענו לאגם, בציפייה שנוכל לרכוש שם מפה ובקבוקי מים. הבר וחנות המזכרות נפתחים בשעה 9, והשעה הייתה 8:30. החלטנו לעלות על האוטובוס ולנסוע לאינפו הקרוב, שנמצא כחמש תחנות בכיוון ההפוך, ושם קנינו מפה (שלא עשינו בה שימוש) ובקבוקי מים.
הגענו חזרה לאגם והתחלנו את המסלול שלנו, אחרי התגברות על לא מעט בלתמים, ממש על ההתחלה.
יום 1: Lago De Braies - Sennes
אחרי הרבה התארגנות, שכללה נסיעות הלוך וחזור לאגם והחוצה ממנו, הגענו לאגם בשעה 10, ומיד התחלנו להקיף אותו מצד שמאל. אחרי כ25 דק לערך, מגיעים לתחילת העלייה. נמרחים, מנשנשים מעט פירות, ויוצאים לדרך. כפי שהובטח לנו, הדבר אינו פשוט כלל. מתחילים בחלק הראשון של העלייה. מדובר בשביל רחב יחסית, מורכב בעיקר מחצץ ואבנים קטנות. איך נגיד? לא אידיאלי, אבל גם לא נורא, כיוון שהשיפוע עוד מתון יחסית. מגיעים אחרי כשעה וקצת לספסל העץ המפורסם, ממנו מתחיל החלק השני של העלייה. שותים מים, מסדירים נשימה (חלקנו אסמתיים) ויוצאים שוב לדרך, תוך מתן צרור קללות טריות. בחלק הזה של העלייה נאלצנו לעצור כבר יותר פעמים, מדי פעם בכמה דקות. סף העצבים הרקיע שחקים. אמנם השביל מעט פחות חשוף לשמש כעת, אבל עדיין חם, והשיפוע אכן נעשה מעט יותר תלול. אחרי כשעה נוספת, נעצרים להפסקה קלה בין שתי האבנים הגדולות (לא ניתן לפספס), שהרי לאחריהן מתחיל החלק השלישי והמאתגר יותר של העלייה. השביל מכוסה בשלג, לעיתים נאלצנו ללכת בתוכו ולעיתים דילגנו מעליו, מצד לצד. בחלק הזה הבטחנו לעצמנו שנאט את קצב ההליכה, על מנת שלא נצטרך לעצור ולהתנשף כל כך הרבה. התחושות כבר קשות, כי העלייה פשוט לא נגמרת. מגייסים את הכוחות האחרונים שלנו, ומטפסים לקצה העלייה. תחושה אדירה של סיפוק. נוף אדיר של הרים עצומים ופסגות מושלגות נגלה לפנינו. רוחות קרירות עזות מכות בנו. יורדים משם לבקתת Biella הסמוכה, כדי לגלות במהרה שהיא סגורה (מזכיר שהגענו לפני העונה). אחרי פיקניק קצר של לחם, ריבות מדהימות, חטיפי אנרגיה ופירות שנארזו כולם מבעוד מועד, יוצאים שוב לדרך, לעבר Sennes. מפה ההליכה נעשית קלה יותר. מגיעים לפיצול בין שביל 6 (שפונה שמאלה) לבין שביל 6A (שממשיך ישר). בוחרים בשביל 6A היפה מאוד, מתחילים לעלות מעט במעלה הגבעה. למעלה מתחיל גשם מעיק, שנגמר תוך כמה דקות. מאיצים את ההליכה ולבסוף נגלית מולינו Sennes המדהימה. עברה סה״כ שעה וקצת מאז Biella.
בקתת Sennes היא בקתה מפנקת מאוד. צוות שירותי וחם! שירותים ומקלחות מעולים, מים חמים, אוכל מצויין ובעיקר נופים עוצרי נשימה. אוכלים מרק ירקות מדהים וכריך, הולכים להתקלח ולנוח. קיבלנו חדר זוגי, עם מיטת קומותיים.
ארוחת הערב טעימה ומפנקת מאוד. מחירים סבירים ביותר. יין הבית מעולה - חצי ליטר ב8 יורו. מבחינת המחיר הכולל- ארוחת צהריים קלה, ארוחת ערב ולינה- 80 יורו לאדם.
אחרי טורניר קמביו תחרותי, הולכים לישון. הרגליים עייפות וכואבות, ואנחנו מרוצים מאוד.
בשורה התחתונה- אל תוותרו על Sennes. זכרו שיש להזמין כמה חודשים מראש. אין סיבה טובה לרוץ קדימה, אלא אם אין מקום, או שאתם ממהרים.
מרחק כולל: 12 ק״מ
טיפוס מצטבר: 900 מטר
זמן הליכה נטו: 4:30 ש׳
יום 2- מבקתת Sennes לבקתת Lavarella
קמים בשעה 7, ארוחת הבוקר מוגשת משעה 7:30. ארוחת הבוקר טובה, כוללת סוגים שונים של דגני בוקר, גבינות ונקניקים, לחמים, קפה ומיץ תפוזים. מתחילים את ההליכה, בסביבות 9. מתחילים ללכת על שביל מספר 7. אחרי לא הרבה זמן, מגיעים לפיצול עם שביל 7A, ופונים ימינה אליו. מכאן הירידה נעשית מעט תלולה יותר, אבל לא נוראית. ממשיכים לרדת, עם המון עיקולים. לאט לאט, העמק של בקתת Pederu נפרס לפנינו. מסיימים את הירידה אחרי שעתיים. האיזור יפהפה, מלא בפרות חמודות, מים זורמים, שמש חמימה ואינסוף ירוק. עוצרים לפיקניק קצר.
משם מתחילים לעלות למעלה, בכיוון דרום. החלק הראשון (מימין למניפה המפורסמת) מעט תלול ומאתגר, לוקח בערך 50 דק. ישנה אפשרות נוספת, ללכת על שביל האופניים הרחב שנמצא מצד שמאל (נראה לנו משעמם קצת).
המשך הדרך הוא במגמת עלייה, מתונה יותר, מדי פעם מישור, במשך שעה וחצי פחות או יותר. דרך יפה, המון מים זורמים לצידה.
לבסוף מגיעים לאגם המשותף לבקתת Fanes ו Lavarella. זה עמק יפה מאוד, בין הרים ירוקים וחלקם מושלגים, עם המון מים זורמים בתוכו.
בקתת Lavarella היא בקתה גדולה יחסית. בצהריים היו הרבה אנשים, לאט לאט מתרוקן. אין ספק שהאוכל פחות טוב משל Sennes, אבל עדיין חם ומנחם. הבירה שלהם נעשית במקום והיא מצויינת! גם פה, אפשר למלא מים מהברזים. לגבי העלויות- הלינה בחדר פרטי, ארוחת הצהריים וארוחת הערב- עלו לנו 102 יורו לאדם. יש לציין, לארוחת הצהריים אכלנו מרק, כריך, סלט פשוט ובירה. לארוחת הערב אכלנו מנת כופתאות תרד, מנת גולש (לא מספקת ביחס למחיר), שטרודל תפוחים (לא מאה) וחצי ליטר מיין הבית. עבורנו- האוכל בבקתה הזו לא היה שווה את המחיר שלו…
מרחק כולל: 12 ק״מ
טיפוס מצטבר: 590 מטר
זמן הליכה נטו: 4:20 ש׳
יום 3- מבקתת Lavarella לבקתת Scotoni
קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר- כרגיל, יוגורט וגרנולה, מיצים וקפה, לחם וממרחים.
יוצאים לדרך- מתחילים בעליה שלוקחת חצי שעה בערך, עד לאגם לימו הקטן. מהאגם ממשיכים בהליכה רצופה של כשעה וחצי עד לפנייה שמאלה לשביל 20B, בספסל העץ המדובר.
העלייה הזו מתחלקת לשלושה חלקים- החלק הראשון תלול, במשך כעשרים דקות. לאחר מכן הליכה בדרך מתונה של כארבעים דקות. מגיעים לחלק השלישי- החלק התלול יותר של העלייה עד למעבר ההרים, שכולל בתוכו הליכה בתוך שלג עמוק, מעט מאתגרת.
מסיימים את העלייה אחרי שעה וחצי סהכ. לא נורא כמו שחשבנו. אחרי עצירת אוכל ומים במעבר ההרים, מתחילים מיד בירידה. במבט ראשון זו נראית כמו ירידה תלולה מאוד, בפועל היא נוחה, בנויה היטב. יורדים במשך כחמישים דקות, עד לאגם. היה עיכוב קל, תפס אותנו גשם לקראת סוף הירידה.
האגם פשוט קסום, המים בצבע לא מהעולם הזה, ההרים שמעל משתקפים בהם וזה מראה מדהים.
הפיתוי לקפוץ לאגם מאתגר אותי, אבל יורד עלינו גשם מעיק, ולפנינו ירידה נוספת עד לבקתת Scotoni. הירידה לScotoni קלה יותר, ולוקחת 20 דקות. איזה מיקום מדהים! עד שעה 14:30 מגישים בשרים מעולים מהגריל. יש אפילו פלטות בשרים זוגיות, ב27 יורו לאדם.
אנחנו אכלנו אנטריקוט משובח של 300 גרם, ובירה ליד. סיום מעולה ליום טוב מאוד! ריפוחיו סקוטוני הוא ריפוחיו באמת טוב. משתווה ברמתו לריפוחיו Sennes הזכור לנו לטובה (: החדרים המשותפים נקיים ונעימים, לכל חדר יש מקלחת ושירותים צמודים, האוכל טוב, הנוף טוב עוד יותר. בילינו שם אחר הצהריים שמשי ונעים בחוץ עם קלפים וספר (קלפים תמיד יש בבקתות, אבל שכחנו להביא לעצמנו שש בש מתקפל מבד). ארוחת הערב הייתה מוצלחת מאוד. אכלנו מרק גולש (מצויין!) ושתי מנות פסטה, האחת בולונז והשנייה כמהין, יחד עם קנקן של חצי ליטר מיין הבית הלבן. העלות- כ23 יורו לאדם. הלינה עלתה כ60 יורו לאדם (בחדר מעונות של 6 מיטות כאמור).
מרחק כולל: 12 ק״מ
טיפוס מצטבר: 520 מטר
זמן הליכה נטו: 4:40 ש׳
יום 4- Scotoni עד ל Lagazoui
היום יום קצר יותר. קמים בשעה 7, ארוחת בוקר, המשובחת ביותר שהייתה לנו! לחמניות קטנות חמות, יוגורטים ודגנים למיניהם, מיצים, קפה, עוגות ומאפים מתוקים, פשוט מעולה. יוצאים למסלול שלנו ב8:30. המסלול של היום מתחיל בטיפוס מהבקתה לעבר אגם Lagazuoi, באותו השביל שממנו באנו אתמול, שביל 20, במשך כחצי שעה. משם השביל מתעקל ימינה, ומתחיל הטיפוס לעבר בקתת Lagazuoi, שלוקח בסה״כ שעתיים וחצי (עם עיכוב משמעותי בגלל השלג). מתחילים בעלייה בדרך נוחה יחסית, לעיתים מתונה ולעיתים פחות. לעיתים קרובות נאלצנו להאט משמעותית את הקצב, כדי לחצות שלג עמוק יחסית (עומק מותניים של אדם גבוה). הקושי הוא בלהבים איפה ניתן לדרוך מבלי לשקוע לתוך השלג. לראות אגם שוקע לשלג זה מחזה בהחלט משעשע. זו הליכה מאתגרת, ומגוונת מאוד. החלק האחרון והמפותל של העלייה, שעובר בצמוד לביצורים ממלחמת העולם הראשונה, הוא התלול והמאתגר יותר. זו אכן עלייה מאתגרת, אבל לא בלתי אפשרית. בסופו של דבר מגיעים ישר לרכבל, שנמצא בצמוד לבית קפה, על מרפסת נחמדה ושטופת שמש, שמגלים ממנה נופים יפים מכל הכיוונים! משם ניתן לרדת ברכבל, שיורד כל 10 דק (17 יורו למבוגר) לפאסו Falzarego. משם אנחנו עלינו על אוטובוס מספר 30 שלקח אותנו עד למלון שלנו מעל קורטינה. במלון הזה חיכו לנו המזוודות שלנו (Villa Argentina). פה מסתיים המסע שלנו.
מרחק כולל: 6 ק״מ
טיפוס מצטבר: 740 מטר
זמן הליכה נטו: 2:30 ש׳
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם