טרק לרכס ה-Fagaras ברומניה

Chen Fogel 17/06/13

טיול של 8 ימים (מתוכם 5 בטרק- ניתן להאריך את המסלול וכך גם את הטרק) לרכס ה-Fagaras שבהרי הקרפטים ברומניה. טרק יפיפה לאורך צוקים, נחלים זורמים, יערות ואגמים דרך הפסגה הגבוה ביותר ברומניה (ה-Moldoveanu) עם הרבה אנשים חמים ונחמדים. חשוב לציין שהמחיר למטה הוא המחיר לכל הטיול- כולל הטיסה וכל השהות!

מידע כללי
תאריך הטיול

מאי 2013

משך הטיול

8 ימים

עונה מומלצת

סוף יוני- ספטמבר

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

יום 1- הגעה ותחילת הטרק (לפחות ככה חשבנו)

נחתנו ב-3:30 בשדה התעופה של בוקרשט (Otopeni/Henri Coandă), לאחר היציאה מהשדה עצמו ללובי ירדנו קומה למטה ושם יצאנו מהבניין לתחנת האוטובוס הצמודה מימין. לקחנו את האוטובוס הראשון לכיוון תחנת הרכבת של בוקרשט (Gara de Nord) שיצא בסביבות 5:30 (זו הייתה התחנה האחרונה של האוטובוס).

כאשר הגענו לתחנה הפקדנו את התיקים בשמירת חפצים שבתוך התחנה (בתשלום, אבל לא הרבה) והסתובבנו במטרה לקנות אוכל. כל הסופרים עדיין היו סגורים (כי הגענו בוקדם) וגם לא ממש ידענו איפה לחפש. בסופו של דבר עשינו את הקניות בסופר יחסית יקר שהיה פתוח לפני 8:00.
בדיעבד גילינו שהרשת סופרים הגדולה של רומניה נקראת "Mega Image" יש אחת בכתובת הבאה: Șoseaua Nicolae Titulescu 39, על הרחוב הזה יש 3 סניפים שלהם ויש בהם הכל, ממש כמו בכל סופר גדול בארץ (המחירים זולים וגם אפשר להשיג כל מיני דברים מקומיים, שווה לשקול לקנות שם ולא בארץ).
לאחר מכן קנינו מאפים במאפייה שיליד התחנת רכבת (שוב, מחירים זולים מבארץ) ומשם נסענו בנסיעה על רכבת ישירה של בערך 4.5 שעות לעיר Fagaras.

*ליד התחנת רכבת יש תחנת דלק בה אפשר למלא דלק לבנזיניה.

מילה על הרכבות: יש 4 "סוגים" שונים של רכבות, ככל שהרכבת יקרה יותר יהיו בה תנאים יותר טובים. אנחנו נסענו רק ב-2 היקרות ביותר, שמענו (וגם ראינו) שברכבת הזולה ביותר יש הרבה מאוד צוענים, והיא צפופה מאוד עם הרבה נוסעים שעומדים במעבר- לפי מה שהבנו היא פחות מומלצת (גם בגלל הפחד מגניבות).

לאחר ההגעה ל-Fagaras לקחנו מונית לעיירה Breaza בעלות של 40 לאי (1 לאי= 1.2 ש"ח), המונית לקחה אותנו ממש לתחילת הטרק שליד הכנסיה של העיירה (שם גם נמצאת בקתה/פאב). התחלנו לעלות לכיוון Cabana Urlea (בקתה נטושה) על השביל המסומן במשולש אדום.
השביל מוביל לאורך הנחל ובתחילתו גם ליד בתים של כפריים מהאזור (שהתחלה הוא שביל 4X4 ואחרי הבתים הופך לשביל רגלי).
בתחילת המסלול ראינו רומנים שבאנו לסופ"ש למקום, ובאזור היו גם מספר צלקות של מדורות ככה שהרגשנו חופשי לבשל על מדורה.

לצערינו בהפסקת הקפה הראשונה גילינו שהבנזניה שלנו לא עובדת (והצלחנו לשבור אותה אפילו עוד...), למזלנו זוג רומני צעיר עבר לידינו וניסה לעזור לנו בתיקון הבנזיניה. כאשר הדבר לא עבד הם הציעו לנו טרמפ לעיר Fagaras, שם הם אמרו שאולי נמצא בלוני גז להחליף את הבנזיניה (שימו לב, בגלל זה מומלץ להביא ראש של גזיית נקב, למקרה שדברים כאלו קורים). בגלל שהיה יום א' וכל החנויות היו סגורות לא הצלחנו למצוא גז, אז הזוג הנחמד אמר לנו שבעיירה שלהם יש להם חבר שעובד בבניין ושיש לו בלוני גז למכור לנו. נסענו לכפר שלהם (Lisa) שליד תחילת הטרק ושם הם קנו לנו את הבלוני גז וגם הביאו לנו חלק שהיה חסר לנו בראש של הגזיה (וגם כיבדו אותנו במשקה אלכוהולי בלקני שנקרא Rachiu מתפוחים). לבסוף הם החזירו אותנו לתחילת הטרק וסירבו לקבל תשלום על כל דבר חוץ מבלוני הגז (שעלו לנו 20 לאי), את הלילה בלינו בבקתה (Coltii Brezei) שעלתה לנו 70 לאי ל-4 אנשים.

יום 2- תחילת הטרק!

מסלול:
משולש אדום: Coltii Brezei- Cabana Urlea
משולש כחול: מ-Cabana Urlea עד פיצול משולש כחול-עיגול כחול

קמנו בערך ב-7:00 והתחלנו ללכת שוב על השביל המסומן במשולש אדום לכיוון בקתת Urlea, ההליכה לארוך הנחל הייתה מאוד נוחה וניתן היה לראות סלמדרות רבות בדרך, כבר בשלב זה יצא לנו לייסם עצה שקיבלנו לגבי כלבי רועים- כאשר כלב רועים מתחיל להתקרב אליך צריך להתכופף לרצפה ולהרים אבן, ממה שראינו הכלבים בד"כ מפחדים מעצם ההתקופפות. אם הכלבים לא נרתעים ומנסים לתקוף, אל תהססו גם לזרוק את האבן. הכלבים שם נועדו להגנה על העדרים מפני דובים והם מאוד גדולים ומאיימים (לנו לא יצא לזרוק אבן על אף כלב, ובד"כ זה לא נחוץ. אם אתם רואים את הרועה צאן תסמנו לו כשאתם מתקרבים שיקרא לכלבים אליו, וכך תימנעו מבעיות. כמו כן לא כל הכלבים תוקפניים).
ככל שהתקרבנו יותר לבקתה השביל התחיל ללכת יותר על מצלעות ההר עם גיחות מידי פעם לזרם המים שלמטה, במקטע האחרון יש עליה תלולה מאוד לבקתת Urlea- רואים את העליה על המפה. הבעיה שנתקלנו בה לאורך כל הטיול היא שכל קו במפה הוא 100 מטר, כך שלפעמים היה לנו קשה להעריך את העליות, שימו לב לזה.
בקתת Urlea היא בקתה הרוסה שגגה קרס בגלל שלא תוחזקה שנים רבות (בעל הבקתה מת).
מהבקתה עלינו על השביל המסומן במשולש כחול (בסיום העליה לכיוון Urlea תראו את הבקתה מימין, המשולש הכחול מוביל שמאלה ועולה למעלה). השביל בהתחלה היה קצת לא ברור, אבל הצלחנו למצוא אותו לאורך העליה (הוא פשוט עולה על השלוחה).
אחרי קצת הליכה יצאנו מהיערות (נגמרים בערך בגובה של 1700 מטר) ועלינו לכיוון רצועה של שיחים (חלקם יותר גבוהים מאיתנו) והחל ערפל. התחלנו לראות כבר שלגים ועברנו Refugee (שלא מסומן על המפה) הנמצא קצת לפני פיצול השבילים של המשולש הכחול עם העיגול האדום. עצרנו באזור הפיצול משולש כחול-עיגול כחול ופתחנו את האוהל, לאחר שפתחנו אותו החל גשם חזק והערפל התגבר.
*כשאנחנו היינו שם החשיך בסביבות 21:00, אבל מכיוון שלפעמים היה בערב ערפל כבד הראות נעשתה גרועה מאוד עוד לפני החושך.

יום 3- התברברות בשלגים

מסלול:
עיגול כחול: עד Lac Urlea ובחזרה ל-Refugee ליד Lac Urlea

קמנו בבוקר, בחוץ היה ערפל כבד מאוד והראות הייתה נוראית. התחלנו להמיס שלגים מכיוון שנגמרו לנו המים (מה שהתברר כקצת בזבוז זמן, מכיוון שבעמק שהיה ממש מתחתינו היו מי שלגים זורמים, כמו שיש ברוב העמקים לאורך המסלול). ההתארגנות באוהל לוקחת הרבה זמן, וכדאי לקחת זאת בחשבון.
התוכנית שלנו הייתה ללכת על השביל המסומן במשולש כחול הממשיך על קו פרשת המים של הרכס, מכיוון שלא הצלחנו למצוא אותו (זה מאוד קל- פשוט תעלו לקו פרשת המים) החלטנו להמשיך על השביל המסומן בעיגול כחול, המאריך את המסלול במעט (טעות!).
השביל ירד לעמק, שם מילאנו מים ועלינו לצידו השני של עמק תוך כדי הליכה על משטחי שלג עד שהגענו ל-Refugee נוסף שנמצא ממש לפני אגם Urlea (גם הוא לא מסומן על המפה ונראה זהה לקודם), עברנו את ה-Refugee והמשכנו על השביל שעלה בעלייה חדה מאוד למעלה לכיוון אזור מאוד מצוקי, בשלב מסוים השביל נעלם לנו בתוך השלג (ובגלל הערפל הרב לא יכולנו לראות כלום) ולמרות הניסיונות לא הצלחנו למצוא את הדרך למעלה. ניסינו לטפס למעלה על אזור חשוף משלג ולא מסומן (טעות שוב!), העליה הייתה קשה מאוד (גם בגלל התיקים הגדולים) ובשלב מסוים הגיעה לכמעט טיפוס של 90 מעלות, ולא הייתה אפשרית גם בלי התיקים. החלטנו לחזור לשביל וכל הסיפור הזה גזל לנו בערך 3 שעות. הסיבה שחתכנו למעלה הייתה שידענו שהשביל שחוצה את כל הרכס עובר למעלה ואפילו ראינו את העמודים המסמנים את השביל (סימון השביל הוא לבן-אדום-לבן, כמו השבילים בארץ).

חזרנו ל-Refugee והחלטנו לסיים את היום מוקדם בגלל הערפל הכבד והעובדה שלא הצלחנו למצוא את השביל המסומן במשולש כחול לפני, ולא חשבנו שנמצא אותו עכשיו. ה-Refugee הזה לא היה מגונן במיוחד ולכן החלטנו להקים אוהל בתוכו.

יום 4- התבהרות (ושלג), הליכה לאורך שביל חוצה הפאגארש

מסלול:
עיגול כחול: Refugee ליד Lac Urlea עד פיצול משולש כחול-עיגול כחול
משולש כחול: Vf. Urlea
לבן, אדום, לבן: Fereastra Mere- Refugee Portita Vistei

קמנו בבוקר ולאחר שוקולד של בוקר התחלנו בהליכה חזרה לכיוון נקודת הלינה שלנו ביום הקודם (כדי למצוא את השביל המסומן במשולש כחול). ירדנו לעמק ועלינו על ההר בצידו השני (שהיה הרבה פחות תלול, ולכן יכולנו פשוט לעלות עליו ללא בעיה), בדרך גם ראינו את העמודים אשר סימנו את השביל (לפעמים סימוני השבילים מופיעים על עמודי מתכת גבוהים, מה שמקל על למצוא אותם. ברוב הפיצולים יש גם שלט עם תזמון לנקודה הבאה).
מזג האוויר התבהר והתחברנו לשביל חוצה הפאגארש (לבן-אדום-לבן), רק במצלעות הצפוניות של ההר שרר ערפל כבד (אנחנו הלכנו על הסימון אשר עובר מעט דרומית לקו הרכס, ולפעמים עליו). אכלנו ארוחת בוקר ב-Refugee הראשון שראינו, אשר היה מוצלח הרבה יותר מזה שישנו בו (וכמעט זהה לזה שנישן בו היום).

לקראת אחר הצהריים החל שוב ערפל כבד וברד (שבהמשך התחלף בשלג), בשלב זה של היום היו מקומות רבים שבהם השביל כוסה בשלג, אך היה ניתן לראות את ההמשך שלו בנקודות בהן השלג כבר נמס. הלכנו מעט לדרומית מקו הרכס (איפה שהסימון עבר). חלק ניכר מההליכה עקבנו אחרי עקבות של זוג מטיילים שהיו במקום יום-יומיים לפנינו (אבל היה גם ניתן למצוא את הדרך לבד, כי תמיד נראתה נקודה של אדמה בהמשך).
במרחק של בערך 1.5 ק"מ מה-Refugee שרצינו לישון בו (Refugee Portita Viste) הגענו למקום שהשביל אמור לחצות שלוחה היוצאת מקו הרכס המרכזי. כל השביל עד לאופק היה מכוסה שלג והעקבות של המטיילים נעלמו לנו.
שלחנו 2 מאיתנו לעלות למעלה בלי תיקים (מכיוון שקראנו שבנקודות הכי גבוהות לא אמור להיות שלג בעונה זו מכיוון שהוא עף מהרוח, ואז יש פחות שלג והוא נמס מהר יותר), כדי לבדוק אם יש מאיפה לעבור (לא רצינו להיקלע למצב שקרה לנו אתמול).
בסוף המשך השביל נמצא (למעלה, וקצת בהמשך) וממש באוכף הבא מצאנו את ה-Refugee בו תכננו לישון. הוא היה מוצלח הרבה יותר מזה שישנו בו בלילה הקודם, והיה בעצם מבנה בטון שבפנים דרגשים מעץ לישון עליהם.

יום 5- עליה ל-Moldoveanu ותחילת הירידה מהרכס

מסלול:
לבן, אדום, לבן: Refugee Portita Vistei- Vistea Mare
משולש כחול: Vistea Mare- Vf. Moldoveanu- Vistea Mare
לבן, אדום, לבן: Vistea Mare- Saua Podragului
משולש אדום- Saua Podragului- Cabana Podragu- Cabana Turnuri

היום התחיל בעליה תלולה מאוד מה-Refugee לכיוון אחת הפסגות הגבוהות ביותר ברכס (2527 מטר), על הפסגה הזו נמצא הפיצול מהשביל האדום דרומה לכיוון Moldoveanu (גובה של 2544 מטר). השארנו את התיקים על השביל האדום והתחלנו בהליכה (לא ארוכה במיוחד) לכיוון הפסגה הגבוה ביותר ברכס וברומניה.
הדרך למעלה היא על סכין צרה מאוד, שהייתה מכוסה בשלג בחלקים רבים (חלק מזה גם בשלג שירד אתמול).
מהפסגה נוף מרשים כמעט לכל הכיוונים (למעט אזור קטן מצפון, שאותו ניתן לראות הפסגה בה השארנו את התיקים).

חזרנו לתיקים והמשכנו את הליכה לארוך השביל האדום, בכל היום הזה מזג האוויר היה נפלא והראות הייתה מצויינת (מה שכיפר על חלק מהימים הקודמים, ובגדול).
באוכף היורד לכיוון בקתת (ואגם) Podragu התחלנו את ירידתנו למטה בשביל המסומן במשולש אדום. תחילת הירידה הייתה מכוסה בשלג רב, שאותו עברנו על ידי ריצה (ממש ממש טוב ללעבור במדרון המושלג) וקצת החלקה למטה.
עברנו את הבקתה והמשכנו למטה לאורך הנחל, כאשר אט אט הצמחייה הטרשית של האזורים הגבוהיים מתחלפת בעצי האשוח מתחילת הטיול. באזור זה לפעמים איבדנו את הסימון, אבל היה במקום נתיב הליכה די ברור שפשוט הוריד אותנו עם הנחל (קצת מעליו על המצלעות).
ירדנו עד לבקתת Turnuri (גובה של 1703 מטר), בה אף מצאנו אנשים (כנראה מכינים את הבקתה לעונת המטיילים שהתקרבה). החלטנו לישון בבקתה, מה שעלה לנו 40 לאי לאדם (די יקר, כנראה יותר מהרגיל כי באנו לפני העונה). אכלנו שם גם ארוחת ערב ובוקר (שלא היו יקרות במיוחד), הבחור שמנהל את הבקתה היה נחמד מאוד ואפילו היו להם כל מיני קלפים כדי להעביר את הזמן.

יום 6- ירידה מהרכס ואירוח חם

מסלול:
משולש אדום (מערבי): Cabana Turnuri- Jon's house

התחלנו את היום בהליכה לאורך הנחל על שביל המסומן במשולש אדום, ואף עצרנו לרחוץ במים (הקפואים!) של הנחל. הירידה למטה לא קשה במיוחד, אבל הרגישה קצת מייגעת (השביל עולה ויורד וחוצה את הנחל מספר פעמים). בסופו של דבר הגענו לדרך סלולה המובילה ל-Victoria (הסימון ממשיך על הדרך ממש עד ל-Victoria).
בפאתי ויקטוריה (מרחק של בערך 3 ק"מ מהעיר) היו בתים רבים (כמו מעין פרברים) ואחד המקומיים (בשם ג'ו) הציע לנו לישון אצלו בבית. הבחור לא ידע הרבה אנגלית, והיה אפילו קצת תמוה. הוא נתן לנו לטעום מאגוזי מלך שקטף וגם הביא לנו ביצים מהלול שלו כדי שנכין ארוחת ערב (הוא חי לבד בלי אישה וילדים), הוא גם הוציא יוגורט מחלב עיזים שהכין, גבינות עיזים ויין.

השכנים שלו (שהבינו אנגלית טוב) הסבירו לנו שאין רכבת מ-Victoria כפי שחשבנו (המסילה רק עוברת שם, אבל אין תחנה), ושעלינו לקחת אוטובוס מ-Victoria ל-Ucea de Jos (או Ucea de Sus, במפה), הם פשוט קראו לעיירה "אוצ'ה".
הם גם עזרו לנו רבות והסיעו אותנו באותו הערב לשני חדרי מיון שונים ובחזרה (אחד ב-Victoria ואז ב-Fagaras), בגלל חתך די חמור שקרה לאחד מאיתנו וחשדנו שעלול להזדהם.

הלכנו לישון בעליית הגג של ג'ו לאחר שיחות עד מאוחר על צמחי מרפא שונים (ואפילו קצת על פוליטיקה ברומניה ובישראל).

יום 7- חזרה לבוקרשט

יצאנו מוקדם בבוקר ברגל לכיוון Victoria (כמובן לאחר ארוחת בוקר, ולאחר שג'ו שחט עז בשביל שכן שלו), על מנת לתפוס אוטובוס. לאחר בערך 10-15 דקות עצר לנו השכן של ג'ו (שעזר לנו אתמול) ולקח אותנו ל-Victoria.
הוא הוריד אותנו ב"מרכז", איפה שהיה שוק קטן (מול הכנסיה ובית הקברות של העיר). אחרי שאכלנו כמה מאפים מאוד מאוד מוצלחים וקנינו חלב מהשוק (החלב ברומניה ממש ממש מוצלח). עלינו על האוטובוס ל-Ucea (שהיה יותר טרנזיט מאוטובוס).
הגענו לתחנת הרכבת ב-Ucea ומשם לקחנו רכבת לבוקרשט עם החלפה ב-Brasov (שם גם המרנו עוד כסף).

אחרי ביקור נוסף במיון לקחנו מונית וביקשנו מהנהג שייקח אותנו למלון זול. הוא לקחת אותנו למלון בפארברי העיר שעלה לנו 50 לאי לאדם ללילה (חדר אחד של 4 אנשים). המלון היה ליד תחנת המטרו Jiului, משם גם נסענו במטרו באותו הערב למרכז העיר (שנמצא ליד תחנת המטרו Piata Unirii). במרכז היו מלא פאבים ומסעדות בסדרה של רחובות יחסית צרים, המקום היה מאוד מאוד עמוס אבל הצלחנו למצוא מקום נחמד לשבת בו (המחירים לא מופקעים בכלל ביחס לארץ).
משם לקחנו מונית חזרה למלון.

יום 8- יום אחרון בבוקשרט וטיסה חזרה

בבוקר קמנו ונסענו עם המטרו לתחנת Gara de Nord כדי להפקיד את הציוד שלנו בשמירת חפצים בתחנת הרכבת.
לאחר מכן נסענו לשוק Obor (ליד תחנת המטרו Obor), שוק גדול של בגדים, אוכל, פירות, ירקות, דגים ועוד הרבה דברים. משם נסענו במטרו שוב לתחנת Aviatorilor, שם הסתובבנו הפארק הצמוד מצפון-מערב וגם שטנו בקיאקים באגם.

את הערב סיימנו במין "מסעדת ציד", שבה הגישו דובים, ארנבות, צבאים וכ'ו (היינו חייבים לטעום דוב). המסעדה נקראת Burebista, שימו לב שבבוקרשט יש 2 מסעדות עם השם הזה, המדוברת נמצאת ב-195 Calea Mosilor. לאחר מכן הזמנו דרך המסעדה מונית לתחנת הרכבת לקחת את הציוד ומשם מונית נוספת לשדה התעופה, ואז חזרה לארץ.

טיפים

  • ספר טוב למידע על הפאגארש+ מפה: "Fagaras Mountains" של "Bel Alpin".
  • הרומנים מאוד נחמדים, אל תהססו לבקש עזרה, אך תהיו נחמדים.
  • כדאי להביא מילון כיס רומני-עברי, מכיוון שרוב הרומנים לא יודעים אנגלית (מי שיודע זה בד"כ הצעירים).
  • ליד התחנת רכבת בבוקרשט (Gara de Nord) יש תחנת דלק בה אפשר למלא דלק לבנזיניה.
  • עדיף להביא ראש של גזיית נקב מהארץ, למקרה משהו קורה לבנזינייה שלכם.
  • נכון לתאריך הטיול: 1 לאי= 1.2 ש"ח (בערך).
  • אוכל ומצרכים בבוקרשט עדיף לקנות ברשת "Mega Image", יש 3 סניפים ברחוב Nicolae Titulescu ליד Gara de Nord
  • נהוג להשאיר כסף אם נסעתם בטרמפ, רק בפעם אחת באמת לקחו מאיתנו את הכסף שהצענו.
  • את המים שבקו העצים אסור לשתות. אנחנו גם השתמשנו ביוד כדי לטהר את המים שמילאנו למעלה, מכיוון שהיה באזור הרבה צואה של בע"ח.
  • לפי מה שקראנו, כדי לטהר את המים צריך להשתמש ביוד ולא בטבליות כלור. זה מכיוון שכלור לא הורג את החיידק הספציפי שיוצר בעיות במים.
  • כשאנחנו היינו החשיך בסביבות 21:00, אבל מכיוון שלפעמים היה בערב ערפל כבד הראות נעשתה גרועה מאוד עוד לפני החושך.
  • ההתניידות בבוקרשט נוחה מאוד ברכבת התחתית (מטרו), והיא גם זולה.
  • חשוב לזכור שהבנקים לא עובדים ביום ראשון! לכן המרת כספים תתבצע רק ב-Exchange.
  • לפי מה שהבנו הרכבות בימי שבת וראשון עובדות במתכונת מצומצמת (אבל עדיין פעילות).

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים