טרק הוואי ווש - למטייל העצמאי!

אילה ודן 04/05/13

טרק מעגלי מופלא ובתולי בין הרים מושלגים ואגמים כחולים. את הטרק כמעט כל הישראלים עושים בסוג של קייטנה מאורגנת עם סוכנות, אנחנו פה כדי להציע לאמיצים שביניכם אפשרות לעשות אותו באופן עצמאי!

מטיילים
מידע כללי
תאריך הטיול

ספטמבר 2012

משך הטיול

8 ימים

עונה מומלצת

מרץ - ספטמבר

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

הקדמה

הטרק המפורסם עליו ודאי שמעתם, נחשב בצדק לאחד מהיפים בעולם כולו.
מדובר בטרק בן 8 ימים המגיע עד לגבהים של 5000 מטר, ועובר בהרים המושלגים ובאגמים המדהימים של רכס הרי האנדים.
הטרק הוא יחסית קשה, כאשר בכל יום ישנה עלייה לפחות ל"פאס" אחד (אוכף בעברית, הכוונה למעבר של רכס הרים). חוסר החמצן בגבהים הללו אינו מקל על ההליכה ומורגש בעיקר בימים הראשונים. לכן מומלץ בטרם היציאה לטרק לעשות טיול יום באזור המגיע לגבהים אלו, זאת על מנת להרגיל את הגוף ובעיקר את הלב והריאות לדלילות החמצן.
ההתארגנות לטרק מתרחשת בעיירה נחמדה ששמה Huaraz, ואשר נמצאת 8 שעות נסיעה מהבירה לימה. הנסיעה עצמה זולה (כ-60 סול) אך התנאים מעולים ומפנקים, הדבר נכון לגבי כל הנסיעות באוטובוסים בפרו.
העיירה די מתבססת על המטיילים הרבים שפוקדים את האזור, ועל כן תמצאו בה חנויות טיולים ברמה גבוהה וסוכנויות טיולים בכל פינה שישמחו להוציא אתכם לטרק או להשכיר לכם ציוד. למרות זאת, המחירים של קניית ציוד טיולים שם גבוהים מאוד ולכן מומלץ להגיע מצויידים, אלא אם אתם מתכננים להשכיר ציוד.
באשר לטיול היום אותו נהוג לעשות בכדי להתרגל לגובה, יש מספר אופציות: 2 הפופולריות הן לגונה 69 ולגונה צ'ורופ. אנחנו עשינו משהו קצת שונה והלכנו לקרחון Pastoruri. כל האופציות טובות, ולגבי איך איפה וכמה פשוט תשאלו בעיר.

התארגנות

ראשית עליכם להחליט האם אתם רוצים לעשות את הטרק לבד או עם סוכנות. אצל סוכנות הטרק יעלה לכם כ-600 סול, והם בגדול דואגים להכל- אוכל, חמורים, ציוד, סוסים, מדריך, פרוטקשן (עליו נפרט בהמשך). הם אפילו יקימו בעבורכם את האוהלים, יבשלו לכם וינקו אחריכם. אם תרצו הם אפילו יספרו לכם סיפור לפני השינה. בקיצור שילוב מוזר בין קייטנה לטיול שנתי בדרום אמריקה. הקבוצות הם לרוב בנות 10-20 מטיילים (באופן לא מפתיע כמעט כולם ישראלים). במידה ובחרתם באפשרות זו אין לכם יותר מדי מה לעשות, חוץ מלבחור סוכנות. אנחנו יכולים להמליץ בחום על Andes Camp.
מאחר ואנחנו מאסנו בטיולים שנתיים עוד בתיכון, החלטנו לצאת לבד, ארבעה חברה, וחזרנו עם מידע שאנו מקווים שיעזור למטיילים רציניים נוספים.
ביצוע הטרק עצמאית חוסך כסף, אך לא הרבה. הדבר דורש ידע בניווט וכושר התמצאות סביר.
מאחר והטרק הוא בן 8 ימים ובדרך אין כמעט ציוויליזציה יש לצאת מוכנים עם אוכל לפחות ל-5 הימים הראשונים (ביום החמישי יש כפר עם סוג של מכולת עם מצרכים בסיסיים). דבר זה יגרום לכם לצאת מהסופר עם קניות לטרק במשקל מאוד גדול, ואז תשאלו את עצמכם: מי אמור לסחוב את כל זה?!?!?
אז אם אתם יוצאי סיירת נלהבים וחסונים אתם יכולים לצאת עם כל הציוד על הגב.
אם אתם אנשים רגילים שרוצים גם להנות מהנוף, מומלץ להשכיר חמור אשר יסחוב לכם חלק מהציוד. יחד עם החמור מגיע חמר, אשר דואג לחמור ומביא אותו כל ערב לנקודת הלינה עליה סיכמתם מראש (החמר לא מטייל איתכם כל היום ולרוב הוא הולך בשבילי חמורים.)
למי שמעוניין להרגיש בטוח ניתן להשכיר גם סוס אשר במקרה הצורך (עייפות, פציעה, מחלת גבהים וכו') יקח גם אתכם לאורך קטע מהמסלול. את הסוס גם מביא החמר.
בכדי להשכיר חמר מומלץ ללכת לסוכנות עוד בוואראז, אשר תוודא כי הוא ימתין לכם בנקודת ההתחלה. המחירים הם: חמור- 15 סול ליום, סוס- 20 סול ליום, וחמר- 30 סול ליום, כאשר מומלץ לקחת חמור לכל 4 מטיילים. אם אתם לא רוצים לסחוב ציוד בכלל קחו חמור לכל 2 אנשים. אנחנו השכרנו הכל דרך Andes Camp והיינו מאוד מרוצים.
אנחנו השכרנו מהסוכנות גם בלון גז וכירה ניידת, וניתן גם להשכיר את כל מה שנכלל תחת ההגדרה של ציוד טיולים, במחיר לא גבוה.
פריט קריטי שאין בסוכנויות הוא מפת טיולים של האזור, אותו ניתן להשיג בחנויות טיולים בעיר תמורת 50 סול.
שימו לב כי באזור של הוואי ווש קיים "מס מעבר" הנקרא "פרוטקשן". לפני שאתם צועקים ומקללים, קחו בחשבון שעד לפני מספר שנים מטיילים היו נשדדים ואף נרצחים ע"י שודדים מקומיים, ולכן קיבלו היתר מהרשויות לגבות מס זה. עדיף ככה...
המס נכון לספטמבר 2012 עומד על סה"כ 160 סול המחולקים ל-8 נקודות שונות במסלול, עליהם נפרט בסיפור הדרך.
המים באזור יחסית נקיים אך בשל הפרות ושאר החיות שרועות באזור לא כדאי לסמוך על זה, ולכן מומלץ להביא כמות מספקת של טבליות לטיהור מים.

הגעה ויום ראשון- מוואראז ל Matacancha

ביום זה אין הליכה, אך תגלו כי ההגעה עצמה לטרק מייגעת מספיק...
ההגעה עולה לכל כיוון 25 סול באוטובוס ציבורי. האוטובוס מגיע רק עד לעיירה הנקראת Popca, וממנה יש הליכה של יום שלם או חיפוש טרמפ, עד לתחילת המסלול. לכן מומלץ לתפוס טרמפ עם אחת מסוכנויות הטיולים שיביאו אתכם מהוואראז עד לנקודת ההתחלה באותו מחיר. החיסרון היחיד הוא להיות כל הטרק באזור של הקבוצה שיצאה עם הסוכנות...
לגבי זמנים של נסיעות וכו' יש לשאול בסוכנות.
אנחנו נסענו עם הסוכנות נסיעה ארוכה ומייגעת של 6 שעות קופצניות, בדרך קצת לפני ההגעה משלמים פרוטקשן בכפרים יאמאק (15 סול, ובו גם מסתיים הטרק בעוד 8 ימים) ופופקה (10 סול). בסוף מגיעים למחנה ומקווים שהתיקים שהיו קשורים למעלה עדיין שם...
המחנה נקרא Matacancha, והוא בגדול משטח דשא עם שירותים (בור באדמה). יש להקפיד לישון בנקודות לינה מסודרת בלבד לאורך כל הטרק.
מומלץ ללכת לישון מוקדם כי מחר מחכה לכם יום ראשון שמתחיל בעלייה ("פאס") די קשה, בעיקר משום שהגוף עדיין לא רגיל לגבהים האלו.

יום שני- מ Matacancha לאגם Carhuacocha

ביום השני קמים בבוקר (רצוי מוקדם כדי לצאת באזור 7), לוקחים נשימה עמוקה ומתפעלים מהנוף שבעוד כמה ימים תגלו כי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלכם... שימו לב לא לקחת נשימה עמוקה מדי כי אתם תצטרכו את האוויר עוד רגע....
מתחילים את היום בגובה של 4150 בהליכה על השביל שיוצא מהקמפינג בכיוון צפון. השביל מתחיל יחסית מישורי אך לאחר מספר דקות הוא פונה מזרחה (ימינה) ומתחיל בעליה רצחנית שתלווה אתכם במשך השעתיים וחצי הקרובות. לא להתייאש- הפאסים בכל הטרק הם בערך באותו גובה אך הגוף הולך ומתרגל.
סוף העלייה נמצא בגובה של 4650, ותחשוף בפניכם נוף מדהים, ובעיקר תגרום לכם להבין את הסיבה לסבל אותו חוויתם זה עתה.
מכאן הדרך ממשיכה בירידה לאורך השלוחה הימנית של הנחל. לאחר כשעה וחצי חולפים על פני נחל שמתחבר מימין (ממערב) ומיד לאחריו מגיעים לפיצול נחלים גדול מאוד, יש להמשיך בנחל המתחבר מימין (דרום מערב). לאחר מספר דקות תפגשו במקומי אשר ידרוש מכם 40 סול על מנת לעבור (פרוטקשן). לאחר מכן חוצים את הנחל ועולים בנחל הראשון והברור שמתחבר מכיוון מזרח (משמאלכם). העלייה מתחילה משמאל לערוץ ונמשכת כשעתיים וחצי. העלייה בתחילה תלולה אך במהרה הנחל פונה דרומה וההליכה הופכת למתונה ונוחה, ובסיומה תגיעו לפאס השני והאחרון ליום זה. אחריו מצפה לכם ירידה נוחה לצד הנחל של כשעה עד שצבע כחול-טורקיז עז ישטוף את עיניכם, זהו אגם Carhuacocha. יש לפנות שמאלה לאורך שפת האגם (לא יורדים עד לאגם אלא נשארים על המצוק שמעליו). את המחנה תזהו אחרי מספר דקות לפי מבנה שירותים וסוג של ברז מים אותם ניתן לשתות ללא טיהור.

יום שלישי- מאגם Carhuacocha לקמפינג Huayhuash

יום זה מתחיל בהקפה של הלגונה ממזרח. בנקודה הכי מזרחית של האגם יש לחצות גשר, עליו המתינה לנו פרואנית חביבה אשר גזלה מאיתנו 15 סול נוספים. אוהבי מונטי פייטון ביניכם יכולים לדמיין את הסצינה המפורסמת מהגביע הקדוש.
ממשיכים בהקפת האגם, ובערך בחלק הדרום מערבי שלו השביל פונה דרומה ואתם איתו.
עולים עם השביל בנחל ובדרך חולפים על פני 3 לגונות- את הראשונה ניתן לראות רק אם עולים על סוללת האבנים שמימין, מומלץ. אחריה ישנה שלולית (בארץ ודאי הייתה נקראת ימה או אגם) שמקיפים מימין, ומיד אחריה אגם נוסף אותו מקיפים משמאל. ממשיכים בשביל, ולאחר זמן קצר כשכבר אין לאן להמשיך בשל ההרים המקיפים אתכם, הוא מתחיל באחת העליות הקשות בטרק. אנחנו הגענו לתחילת העלייה ולא ממש הבנו מאיפה, לעזאזל, יכול לעלות פה שביל. אז עולה...
יפה מאוד. סיימתם את העלייה עם כוחותיכם האחרונים.
יש לנו ספויילר בשבילכם: זה היה רק החלק הראשון... אחרי הליכה של עוד חלק מישורי תגיעו לעלייה נוספת שבסיומה תגיעו לפאס הנכסף. 2 העליות יחד לקחו לנו שעתיים.
לנו אגב, באמצע הכלום חיכה ילד בן 6 שניסה למכור לנו, איך לא- קוקה קולה.
מכאן יורדים דרך האוכף שאתם רואים מימין דרומה בירידה מתונה ונוחה, מקיפים אגם מצד ימין בצמוד לקו המים, וממשיכים עד שמגיעים למפגש נחלים גדול, שם המחנה, הנקרא Huayhuash. שם זה, אגב, מתייחס לפי השמועה לשפני הסלע הרבים באזור (אותם לא זכינו לראות...). בנקודה זו גם יש לשלם פרוטקשן של 15 סול.

יום רביעי- מ Huayhuash למעיינות החמים

היום הרביעי הוא יום קצר, ולא במקרה- בסופו מצפה לכם הפתעה מהחלומות.
מתחילים את היום בעלייה מתונה בשביל שעולה משמאל לערוץ הנחל שעולה דרומה מהקמפינג. העלייה מתונה ואורכת כשעתיים, ומסתיימת בפאס, ממנו לא ראינו כלום בשל הערפל הכבד.
לאחר הפאס מתחילים בירידה של שעה עד לאגם גדול הנקרא Viconga. מקיפים את האגם מימין ועולים מעט לשלוחה שתוחמת אותו מימין. עוברים בסוג של שער שתכליתו לא ברורה ומתחילים בירידה תלולה אך קצרה לעמק, בו הולכים עוד כחצי שעה דרום מערבה עד שתגיעו לדבר אולי הכי טוב שיקרה לכם בדרום אמריקה.
כשהטמפרטורה בחוץ היא מי יודע כמה מתחת לאפס, תמצאו בריכת מים חמים וצלולים.
מדהים!
גם פה תצטרכו לשלם פרוטקשן (15 סול) אבל אל דאגה. אתם תשלמו בשמחה ואפילו תתרמו כליה כדי להיכנס למים באותו רגע.
יש אפילו בירות (נשבע לכם).
רובצים בבריכה עד שהעור שלכם נראה כמו של סבתא שלכם, נשארים עוד איזה שעה ואולי עוד קצת, והולכים לישון בשק"ש הקפוא...

יום חמישי- מהמעיינות החמים לואדי Guanacpatay

מי שרוצה פינוק אמיתי לפני היום הכי קשה בטרק (אבל גם הכי יפה) יכול להתחיל בטבילת שחר במעיינות החמים. מחכה לכם יום ארוך ולכן כדאי לצאת מוקדם...
את היום נתחיל בהליכה של כ-20 דקות חזרה בדרך ממנה באנו אתמול (צפון מזרחה), עד לחצייה של הנחל צפונה על גשר עץ קטן. לאחר החצייה יש לפנות שמאלה ולא להמשיך בדרך ממנה באתם אתמול. כיוון ההליכה הוא צפונה והשביל עולה על גבי המדרון המערבי של השלוחה שכיוונה צפונה (לכיוון ההרים).
מכאן יש הליכה של כשעתיים עד לפאס, כאשר הכיוון הכללי הינו צפון מערבה. שימו לב שבדרך ידמה לכם פעמים רבות שהפאס במרחק נגיעה, אך זהו פאס מתעתע! את הפאס האמיתי אי אפשר לפספס, אחריו יש ירידה שנראית כל כך תלולה שאי אפשר לרדת...
לפני שאתם יורדים מהפאס תעיפו מבט לכיוון צפון-צפון-מערב: תוכלו לראות את האוכף הידוע בכינויו ה"סאן אנטוניו", אליו תגיעו בעוד מספר שעות. זאת הולכת להיות אחת העליות הקשות בטרק אך משם תוכלו לראות נוף מדהים ביופיו. את האוכף תוכלו לזהות בזכות צבעה השחור של האדמה ובזכות שני עמודי אבן שלמיטב זיכרוני ניתן לזהות מהפאס.
לאחר שזיהיתם את הסאן אנטוניו ניתן להתחיל בירידה התלולה והמחליקה לעבר העמק שמתחתיכם. השביל יורד בצד שמאל של הפאס ובהתחלה קשה לזהות אותו, אך יש להתחיל לאט ובזהירות ואתם תמצאו אותו.
לאחר כקילומטר וחצי מסוף החלק התלול של הירידה ייתכן ותזהו פיצול שבילים: אחד הממשיך לאורך הגדה השמאלית של הנחל, ושביל אחר הפונה ימינה (צפונה) ומוביל אתכם לחצייה של העמק אל עבר הגדה הצפונית. בשלב זה מי שרוצה לעלות לסאן אנטוניו צריך לפנות ימינה (צפונה) ומי שלא מעוניין יכול להמשיך בשביל שלאורך הגדה השמאלית (הסאן אנטוניו הוא אופציונאלי מאחר ובסופו חוזרים לעמק בו אתם נמצאים).
בסיום חציית העמק בכיוון צפון מערב תגיעו לתחילת העלייה, המטפסת בתלילות על מה שנראה כמו תלולית עפר ענקית בצבע אפור. בנוסף, העלייה מתחילה באזור שנראה כאילו פעם היתה בו נקודת קמפינג (יש שילוט ומבנה שירותים) אך לא בטוח אם זה עדיין שם...
לאחר כשעה וחצי של עלייה מייגעת, בדגש על הקטע האחרון, יתגלה בפניכם רכס הוואי ווש במלוא הדרו ויופיו...
מכאן הדרך צונחת חזרה לעמק, בו יורדים בירידה מתונה כשעתיים בכיוון מערב, עד שמגיעים לנקודת הלינה. העמק, אגב, נקרא Guanacpatay.

יום שישי, וגם: ארוחה ביתית מפתיעה...

יום זה איננו קל, אך באמצעו מחכה לכם הפתעה מפנקת במיוחד...
את היום נתחיל בירידה בהמשך הנחל, כאשר אנו נשארים על השביל שלאורך הגדה השמאלית ולא חוצים את הנחל (גם אם יש גשר). כעבור כחצי שעה תגיעו לירידה תלולה וסבוכה שבסופה מפל מרשים אשר מחבר את הנחל בו אתם נמצאים לעמק גדול עוד יותר. מהמפל ממשיכים בירידה נוחה של עוד כשעה וחצי מערבה עד לשער בו תשלמו פרוטקשן של 35 סול. מהשער ממשיכים באותו כיוון ולאחר מספר דקות תגיעו לכפר קטן ופרימיטיבי שנקרא Huayllapa (כשהיינו בדיוק חפרו ברחובות תשתיות לביוב), שימו לב שאחרי הביקור בכפר יש לחזור בשביל כמעט עד לשער, משם מתחילה העלייה הבאה...
בכפר אין יותר מדי מה לעשות אך יש שם בכניסה מכולת קטנה עם מצרכים בסיסיים וכן מומלץ לשאול איפה אפשר לקבל ארוחה חמה וביתית שתראה לכם כמו סעודת מלכים בבית של אמא באמצע הטרק... אנחנו המשכנו בכפר כמעט עד סופו למקום בשם Sol de yerupaja, בית קטן וירוק שם פינקו אותנו במחיר אפסי. מי שרוצה להתפנק באמצע הטרק עד הסוף, ניתן גם לבקש לישון במקום.
לאחר שהבטן מלאה והדבר האחרון שמתאים לכם זה עלייה ארוכה של כ 1000 מטר, תנחשו מה?
אז חוזרים כמעט עד לשער שלפני הכפר, ומצד שמאל תוכלו לזהות פתח בחומת אבנים ושביל שמטפס לכיוון צפון על הגדה הימנית של הנחל המחורץ. השביל די ברור והעלייה ארוכה אך יחסית נוחה. לאחר זמן קצר השביל עובר לגדה השמאלית וממשיך שם כמעט עד למחנה. ייתכן כי בשלב מסויים תוכלו לזהות כי שביל החמורים מתפצל שמאלה ולכם האפשרות לקצר את הדרך תוך טיפוס קצר על מדרון תלול אותו תזהו מימין.
לאחר כשעתיים וחצי מהכפר העלייה נעשית מתונה מאוד ושם תזהו את נקודת הלינה הכמעט אחרונה שלכם.

יום שביעי לאגם Jahuacocha

יום זה נחמד מאוד אך מכיל 2 פאסים (לא קשים במיוחד).
את היום נתחיל בהליכה צפונה בצידו השמאלי של העמק כאשר כשעה של הליכה נוחה תביא אתכם למעין מדרגה עליה יש לעלות ואחריה מתחברים לשביל ג'יפים המוביל אתכם צפונה כחצי שעה עד לפאס.
מהפאס יורדים צפונה ולאחר כחצי שעה מגיעים לפיצול, כאשר יש שביל הנוטה להמשיך בנחל ושביל שני הפונה לכיוון ימין ונוטה להמשיך על קו גובה על גבי השלוחה הימנית, יש לבחור בשביל הממשיך על קו הגובה. ממשיכים ומגיעים לנקודה בה מתחבר לעמק נחל גדול מצד ימין (מזרח). ממול על השלוחה שמצפון תוכלו לזהות חורשת עצים ברורה, והשביל פונה ימינה (מזרחה) לכיוון הנחל. בסוף הירידה יש לשלם פרוטקשן אחרון של 15 סול. השביל ממשיך מזרחה בנחל עד שמגיע לתחילתה של עלייה לה ניתן לקרוא בשם המעודד "הפאס האחרון!!!"...
העלייה מזגזגת בתחילה ימינה באופן כזה שמקיפים את גוש הסלע הענק שמולכם מימין, ואחר כך שמאלה על גביו, ושוב ימינה חזק, עד שבסוף מגיעים לפאס, כאשר העלייה עליו בסוף היא בכיוון צפון. העלייה אורכת כשעה וחצי.
מהפאס יורדים צפון מזרחה בשביל נחש כחצי שעה עד לנחל ומשם צפונה כחצי שעה נוספת בירידה מתונה על הגדה השמאלית של הנחל, ולבסוף מגיעים לירידה תלולה בשביל מתפתל, כאשר מימין (ממזרח) תוכלו לזהות את האגם המדהים למרגלות הרים מושלגים ולידו המחנה הכי יפה בטרק... ההגעה למחנה דורשת חצייה מפחידה של הנחל על סלעים מחליקים, מעט לפני האגם. המחנה נמצא על שפת האגם בפינה הצפון מערבית שלו.

יום אחרון, ליאמאק

את יום זה כדאי, נכון לתקופה בה אנחנו עשינו את הטרק, להתחיל מאוד מוקדם (4-5 בבוקר) כדי להספיק לאוטובוס היחיד שיכול להחזיר אתכם לוואראז, אשר יוצא ב-11 בבוקר (בכל מקרה כדאי לברר מראש). תסמכו עלינו- הדבר האחרון שאתם מאחלים לעצמכם זה להיתקע ביאמאק.
יורדים לצד הנחל מערבה לאורך הגדה הימנית. יש מספר שבילים שעולים על השלוחה שמימינכם ויורדים בצד השני אל העמק בו נמצא הכפר יאמאק, אך מומלץ להמשיך לחפש שביל אשר לאחר כחצי שעה מהמחנה נצמד לקו גובה מימין לנחל ועוזב אותו לאט. את שביל זה קל לזהות מאחר והוא עובר בצמוד לאמת מים מבטון. מסיבה זו הוא ממשיך באופן מישורי לחלוטין ולאחר כשעתיים וחצי נוספות יורד צפונה דרך אוכף ועובר בשדות וטרסות חקלאיות, עד שמגיע לכפר הנכסף "יאמאק" בו תוכלו להתפנק על קולה קרה של סוף טרק, ואפילו להיכנס לאינטרנט קפה ולספר לאמא שהכל בסדר (לא באמת חשבתם שיש שם אינטרנט נכון? בקושי שמעו על חשמל...). אבל קולה באמת יש.
מומלץ לשאול בכפר איפה יוצא האוטובוס ולהגיד תפילת הדרך לפני שיוצאים, בתקווה שהנהג שלכם לא ייסע על 160 קמ"ש כמו שקרה לנו.

מקווים שנהנתם!!!

טיפים

  • כפי שכבר צוין- המים באזור יחסית נקיים אך יש להשתמש בטבליות או להרתיח את המים לשתייה
  • אם אתם יוצאים ללא מדריך, אל תצאו בלי מפה וידע בניווט.
  • תיעזרו במקומיים בדרך. אין הרבה אבל המעט שיש יכולים לעזור מאוד.
  • שימו לב שאתם יוצאים לטרק עם מספיק כסף לשלם פרוטקשן.
  • מי שרוצה לעשות הרבה טרקים ביבשת, מומלץ מאוד להגיע מהארץ עם כל הציוד שצריך. אמנם בכל מקום אפשר להשכיר אבל זה לא נוח ומאוד מגביל.
  • מי שרוצה לאכול את הפיצה הכי טובה בעולם בסוף הטרק שילך ל El horno, מסעדה מעולה בוואראז

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים