Yandangshan

אורן וליהי 09/08/12

Yandangshan GeoPark- טיול בפארק הכולל נוף מצוקים חדים ותלולים, מקדשים, עצים נשירים, מחטניים ובמבוקים, שרכים והמון המון מים

מטיילים
מידע כללי
תאריך הטיול

אפריל 2012

משך הטיול

4 ימים

עונה מומלצת

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

הגעה ולינה

הגענו ל - Yandangshan GeoPark על רכבת מהירה של 200 קמ״ש, דרך העיר Ninghai. כנראה שמעו שם שאנחנו אמורים להגיע לאזור מכיוון שכבר בתחנת הרכבת חיכתה לנו בחורה חצי אסרטיבית-חצי אגרסיבית שהתעקשה מבין כל עשרות הסינים שיצאו כרגע מהתחנה לקחת דווקא אותנו לחדר ״מעולה״. היה יום ארוך של נסיעות והבחור שקיבל אותנו לביתו היה חביב במיוחד, אז החלטנו להסתפק בחדר ה״מעולה״ של האסרטיבית.

למחרת עברנו לחדר שאפילו היה בו טיח על הקירות.

הדרך הנוחה, מהירה וכנראה גם הזולה ביותר היא הרכבת המהירה. התחנה ממוקמת ק"מ ספורים מכמה מהכניסות לפארק. מהתחנה קיימת תחבורת תיירים - מוניות משלל סוגים, גם באוטובוס יגבו מכם מחיר תיירותי, אגב גם תיירים סיניים משלמים מחיר מופקע, זה לא אומר שאין מקום למיקוח.

מומלץ להתאכסן בכפר Xialigntoucun, יש דיי הרבה אפשרויות לינה, מהוסטלים בסיסיים בפחות מ - 100 RMB ועד מלונות גדולים עם כל השירותים. מכפר זה ניתן להגיע רגלית לכמה מהכניסות לפארק וכך לחסוך את התחבורה היקרה.

הפארק

יאנגדאנשן (Yandangshan), או כמו שאורן קרא לו: ״המקום הכי יפה בעולם״ הינו פארק מוכר ע״י אונסקו המכסה מעל 460 קמ״ר ובו מספר נקודות כניסה לאתרים מרכזיים. השיטה הסינית בפארקים מסוג זה היא לא גבייה בכניסה לפארק אלא בכל כניסה ל scenic spot ברחבי הפארק. כך שלנו יצא לשלם בכל יום כניסה לאתר אחד ולסיני הממוצע, הרץ אחרי המדריכה הקולנית שלו, יוצא לשלם על 3-4 כניסות, ביום. מזל שגם לכאן הבאנו את כרטיסי הסטודנט שלנו...

נוף הפארק מאוד דרמאטי, מצוקים חדים ותלולים בגבהים 200-300 מ׳ הנגמרים בפתאומיות בנחל או שביל. הפארק שופע יערות מגוונים: עצים נשירים, מחטניים ובמבוקים, שרכים והמון המון מים לאן שלא תפנה מבטך. מסלע געשי כהה עם הרבה סדקים עמוקים ומערות, שבחלקן בנו מקדשים יפים. כמעט בכל מקדש כזה יושבים נזירים המציעים לך להדליק קטורת או נרות ולהתפלל למען הטבת ימיך. חלקם אף יועצי זוגיות וכולם מצפים לתשלום לא סמלי בהתאם.

במשך 4 ימים חרשנו את הפארק- לא הותרנו אף אבן במקומה ואף מפל ללא תמונה. עלינו וירדנו אלפי מדרגות ביום. באחד הימים, לקראת שעות אחה״צ המאוחרות, התחלנו לטפס גרם מדרגות שהוביל לשמיים. עלינו כ- 1050 מדרגות רק בכדי לגלות שהשער ( להמשך המדרגות שהיו אמורות להוביל אותנו ל״יער הבמבוק הסגול״ עפ״י המפה) כבר נעול. התאכזבנו, אך די במהרה הגיעה לשם קבוצת מטיילים סינים צעירים שביקשה להצטלם איתנו ונראתה לא מבואסת כלל מטיפוס השווא: העיקר שמצאו להם שני ״ווי- גורן״ (זרים, בסינית) להצטלם עימם. בכלל, עניין ההצטלמות של סינים איתנו תפס פה תאוצה בפארק ובכל יום נקלענו לכמה סטים כאלו של תצלומים.

כל סט צילום מתחיל בסיני אמיץ אחד שניגש אלינו, אומר משהו בסינית ושנייה אחרי זה אנחנו מוצאים את עצמנו מחובקים/ מחזיקים ידים ומחייכים למצלמה. בזמן הזה שאר חברי הקבוצה אוזרים אומץ ובזה אחר זה משיגים מזכרת עם ״מיקי ומיני מאוס״ . בסוף נפרדים מאיתנו ב״סנק יו, סנק יו״, לחיצת יד נרגשת וממשיכים לאטרקציה הבאה. כבר שקלנו לנסות לממן את המשך הטיול בעזרת הצילומים הללו.

באופן כללי המפגשים עם המקומיים, ובפרט באזורים הפחות מתויירים על ידי מערביים, גוררים תגובות מצחיקות מצידם:

מבטי השתאות, אבל לא כמו שמישהו מכם היה מגניב מבטים בצורה דיסקרטית בכדי להציץ בזקנה עם החטוטרת הענקית או לחילופין בבחורה יפה. מבטי השתאות סיניים לרוב מלווים בקולות, צניחת הלסת התחתונה על בית החזה וסיבוב הצוואר מעבר לזווית הטבעית. כשמדובר בילדים התגובות לרוב נחלקות לשתיים: ריצה מבועתת אל ההורים שיבואו לראות את החייזרים או לחילופין, אם מדובר בילדות, הן רצות לכיוון אורן ומתחילות לקשקש איתו בסינית, להדגים ריקוד, משחק חדש או שפגט. אורן מצידו משתף איתן פעולה במחבואים או ניעור פרק יד אופייני למשפחת רימון. בכל מקרה כאשר מישהו מופתע לראות אותנו, תמיד ההפתעה מוצאת פורקן בהכרזה:״יואו, הנה שני זרים״. הכרזה זו חוצה גבולות מגדר, גיל והשכלה.



בנוסף למצוקים הקסומים של הפארק גם הצלחנו למצוא משהו טוב לאכול במסעדה שחזרנו אליה שלושה ערבים ברציפות. כל ערב מחדש היינו צריכים לשבור שיניים בניסיון להסביר שאנחנו רוצים בדיוק מה שאכלנו אתמול. בהתחשב בזה שהיינו הלבנים היחידים בעיירה זו, סביר היה להניח שיזכרו מה אכלנו ערב קודם. כשמדובר באוכל שלא כולל בשר, נחשפנו לפרשנות הסינית למנה צמחית: כל ירק מקבל מנה משלו. אנחנו כמובן לא הכרנו פילוסופיה זו ולכן כשנכנסנו למסעדה בפעם הראשונה הצבענו על כמה ירקות שהזכירו לנו דברים מוכרים וקיווינו שהם יגיעו מוקפצים במנה אחת. במקום זאת קיבלנו 5 מנות שונות כשבכל אחת מהן ירק אחר, עם טיבול כמעט זהה. בנוסף, ראינו משהו שהיה נראה טוב באחד השולחנות - הזמנו גם אותו וליקקנו את האצבעות. כששאלנו את המלצר לשם המנה הוא ענה ״סול-גן״. אכלנו את הסול-גן הזה 3 ימים ברציפות, במחשבה שזה סוג של במבוק, שורש במבוק או משהו מהמשפחה... אך אם מישהו באמת יודע מה זה נשמח לשמוע.



הבלוג שלנו

מוזמנים לקרוא את הבלוג המלא שלנו:
www.lihiandorandoasia.net.tc

טיפים

  • בכל אחת מהכניסות לפארק קיים שלט עם מפת האתר הספציפי (אל תצפו למפה מאוד מפורטת, או באנגלית, אבל ניתן להשוות בין האותיות הסיניות במפה לשילוט בפארק), מפה זו קיימת במספר מקומות נוספים בתוך האתר. ניתן לרכוש מפה רחבה יותר בכפר בכדי לקבל את התמונה השלמה. המ
  • קיימים שבלים המחברים בין האתרים השונים וישנה אפשרות לעבור בינהם. בכדי לדעת על שבילים אלה יש צורך במפה הרחבה יותר, ניתן כך לחסוך תשלום כניסה נוספת. במקרים מסויים קטעי הקישור הללו הם החלק היותר יפה בפארק.
  • בחלק מהמקדשים קיימת אפשרות לינה. מדובר באופציה שעשוייה להיות מאוד חווייתית, אך גם יותר ספרטנית מאשר לינה בכפר

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים