מאונט קוק - טרק הבול פאס Mt. Cook Ball Pass Crossing trek

איל כהן 19/02/14

טרק מעגלי אדיר, יחסית קשה ואפילו קצת מסוכן החוצה את ה- Ball Pass בשמורת מאונט קוק. הליכה של יומיים עד שלושה אל פאס שבהגעה אליו מקבלים ״מכת נוף״ שמפילה לרצפה גם את האדישים ביותר

מידע כללי
תאריך הטיול

פברואר 2014

משך הטיול

3 ימים

עונה מומלצת

נובמבר - מאי

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

רקע

סביב הר קוק, שהינו ההר הגבוה בניו זילנד (3754 מ׳), מספר מסלולים באורכים ודרגות קושי שונות. כל האזור יפייפה וכבר מהכפר התיירותי הקטן שנמצא בתוך השמורה הנופים מרשימים.
מסלול הבול פאס הוא מסלול כמעט מעגלי ולא מסומן ברובו, בו חוצים פאס ייפיפה הסמוך להר קוק עם תצפית אדירה על עמקי וקרחוני ההוקר והטזמן.
זהו מסלול הרבה פחות מטוייל והלינה בו היא באוהל בשטח (במקומות מדהימים!).
הדוק (הרשות שאחראית על הפארקים והשמורות בניו זילנד, מרכזת מידע לגבי המסלולים ושירותים שונים) ממליצים לצאת לטרק עם קרמפונים וגרזן שלג (בשביל החלקים שליד הפאס שמכוסים שלג).
שמענו על המסלול (ראו סיפור דרך אחר באתר) וכשהגענו לשמורה החלטנו לבדוק האם אפשרי לצאת אליו מבחינת מזג אוויר, מצב המסלול וכו׳. ֿ
לאחר התייעצות בדוק שבכפר הבנו שידעו על מספר קבוצות שחצו לאחרונה, שתנאי המסלול נוחים כרגע (מעט שלג) וצפויה תחזית טובה.
בנוסף היו לנו קרמפונים פשוטים (אביזר שמלבישים על הנעל עם סכינים שמשפרות מאוד את האחיזה בשלג) שהבאנו מנפאל, וזאת הייתה אחלה הזדמנות להצדיק את העובדה שסחבנו אותם עד כאן…
בדוק המליצו לנו לעשות את הסיבוב בכיוון בו עשינו, וזה אכן הכיוון שבדיעבד נראה לנו כבטוח ונוח יותר.
אפשר ללכת את המסלול גם ביומיים כאשר יום אחד יהיה מאוד ארוך, ופגשנו גם בחור שעשה את הכל ביום אחד קשה ומעייף.
ניתן לצאת גם בקבוצה מאורגנת עם הדרכה בעלות של כ-1300$ לשלושה ימים.
אם אין לכם ציוד מתאים אפשר להרכיב מסלול שכולל חלק מהעלייה וחזרה באותה דרך וזה עדיין יוצא אחלה טרק. בכל מקרה לא מומלץ לצאת בלי קרמפונים וגם מקלות הליכה עושים עבודה חשובה בהליכה בדרדרות ובשלג.
לא לצאת במזג אוויר רע.

יום א׳ - White Horse car park אל ה- ״Playing Ground

יום הליכה של כ-5 שעות.
הטרק מתחיל בחניון שנמצא 2 ק״מ מהכפר שהוא גם חניון לילה פופלארי של הדוק (10$ לאדם ללילה).
יצאנו בצהריים והתחלנו ללכת בשביל המסודר אל תוך ה-Hooker Valley. זהו מסלול יפה ועמוס מטיילים שמסתיים לאחר כשעה הליכה בתצפית יפה על אגם ה-Hooker Lake. שימו לב שהמסלול לאגם שונה מהמסלול המופיע במפות, וכדאי ללכת עד סופו.
פה נפרדים מהשביל המסומן ומתחילים להקיף את האגם ממזרח. לאחר כשעתיים הליכה בעלייה מתונה, אשר ברובן אפשר לעקוב אחרי שביל חיוור עם מעט רוג׳ומים, מגיעים לבסיס הוואדי הגדול (1100 מ׳) בו מתחילים בעלייה התלולה לעבר הפאס.
מילאנו מים בנחל שלפני הוואדי הגדול כי לא ידענו אם יהיה בהמשך. בסופו של דבר היו גם מעט מים שזרמו בוואדי לאורך חלק מהעלייה.
העלייה בוואדי היא על דרדרת לא נעימה וצריך להקפיד לשמור מרחק ולהזהר מדרדור אבנים אחד על השני. אין ממש שביל וצריך פשוט למצוא נתיב נוח.
העלייה (450 מ׳) לקחה לנו שעה וחצי ובסופה מגיעים לשטח מישורי קטן ואידיאלי לקמפינג המכונה Playing Ground 1660m, יש פה נוף משוגע ואנחנו זכינו לערב נעים בלי רוח ועם שקיעה חלומית. יש פה מים זורמים במרחק כמה דקות ירידה אז כדאי למלא לפני סוף העלייה.
חוץ מאיתנו ישנו פה חבורה של 5 מטיילים מקרייסטצ׳רצ׳ והמון קיות (תוכי ירוק גדול) שהציקו לנו וניסו למצוא אוכל עד שירד החושך והם גם הלכו לישון. שימו לב לציוד שלכם ובלילה הכניסו הכל לתוך האוהל.

יום ב׳ - חציית הבול פאס (2120 מ׳)

יום הליכה של כ-8 שעות.
קמנו לבוקר יפה כשכל העמק מתחתנו מוצף בעננים- מדהים. התחלנו מוקדם בעלייה לפאס שבסופו של דבר הייתה מהירה ופחות קשה משציפינו.
התחלנו בטיפוס תלול של 80 מ׳ בתוואי של "Z" עד ל״מדף״ סלע אותו רואים בבירור מנקודת הלינה. מפה המשכנו עוד כשעה קלה למקום בו כבר היה שלג. זה קטע בו הולכים בערך באותו קו גובה בדרדרת תלולה אך סבירה להליכה. היה יחסית מעט שלג ונשארה לנו עלייה של כ-150 מטר על שלג מהודק. בעזרת הקרמפונים ומקלות ההליכה ההליכה הייתה נוחה וכיפית. הגענו בבוקר, כשכל העלייה עוד הייתה מוצלת, מה שהפך את ההליכה בשלג לנוחה יותר. בירידה מהפאס, בה הלכנו על חלקים קטנים מושלגים שהיו חשופים לשמש, השלג נמס והיה הרבה יותר מחליק. בסה״כ העלייה לקחה לנו קצת יותר משעתיים ובסופה הגענו לפאס מאושרים ומרוצים. אחרי מנוחה וצילומים התחלנו בירידה שהייתה יפה אך מאוד ארוכה ותלולה. קשה לעקוב אחר השביל שיורד ויש מעט רוג׳ומים..
לאורך הירידה צריך להקפיד ללכת בקצה ה״סכין״ של הרכס, לפעמים מעט מזרחה אליו..
ירדנו לאט (התעייפנו!) ובזהירות כשעתיים עד לבקתת Caroline -בקתה פרטית ובה מיכל מים לשימוש הכלל (המקום היחידי למילוי מים בכל הירידה).
אחרי א. צהריים בבקתה המשכנו בירידה עוד כשלוש שעות בקצב איטי. גם פה הירידה היא בין הסלעים והדרדרות בראש הרכס,. לאחר כחצי שעה מגיעים לשטח מעט מישורי ממנו השביל נהייה יותר ברור. צריך לשים לב לא ״לשבור״ מזרחה מידי ולרדת באחד הערוצים, אלא להמישך עם הרכס. אם הירידה נראת פתאום תלולה מידי צריך להמשיך באותו קו גובה ולמצוא מחדש את השביל.
שמחנו לסיים את הירידה הארוכה ולמצוא את השביל המישורי המסומן שבעמק הטזמן. לאחר כמה דקות של הליכה בשביל מגיעים לבקתת בול שלטר, בקתה קטנה ובה 3 מיטות אותה צריך להזמין מראש בדוק.
ליד הבקתה יש מיכל מים שהיה ריק כשהגענו, אבל כמה עשרות מטרים משם יש מיכל נוסף שהיה מלא לגמרי. ישנו ליד המיכל, המקום נוח לאוהל והנוף יפה

יום ג׳ - חזרה ב-Ball Flat

יום הליכה של כשעתיים.
בבוקר קמנו עם כוחות מחודשים ויצאנו בשביל המסומן שמתחיל בדרדרת וממשיך כשביל ג׳יפים רחב.
לאחר שעתיים הגענו לחניון ממנו יוצאים למספר מסלולים קצרים באזור. מפה היה פשוט לתפוס טרמפ חזרה לכפר ולחניון בו השארנו את האוטו

טיפים

  • בניגוד להרבה אזורים בניו זילנד, אין הרבה נק׳ למילוי מים לאורך המסלול
  • שכרנו בדוק לחצן מצוקה לוויני בעלות של 30$ לשלושה ימים
  • כדאי להצטייד מראש לטרק, הכפר יקר ואין בו כמעט כלום
  • צריך מפה אחת למסלול - Fox Glacier. חלק קטן מהירידה לא מופיע בה
  • חפשו את תיאור המסלול באתר ה- DOC. הוא שימושי ומדויק.

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים