4 ימים בדרך הליקית בדרום טורקיה - טרק קרוב, זול ויפה שמתאים לפסח

אורי מנור 15/06/12

כולנו בני 22, בעלי כושר טוב ואוהבים ללכת. הדרך הליקית נבחרה בעיקר בשל העונה – זה היה המקום היחידי שאפשר כמעט בוודאות לטייל בו בתחילת אפריל (מבחינת סבירות למז"א טוב). הקטע הספציפי נבחר בשל הגיוון – פסגות מושלגות מצד אחד לעומת חופי ים מהצד האחר, והכל ב-4 ימים

מטיילים
מידע כללי
תאריך הטיול

מרץ 2009

משך הטיול

4 ימים

עונה מומלצת

אביב

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

היום הראשון

מ-Gedelme לאוכף.

התחלנו את היום עם מונית מהמלון ב-Kemer לכפר Gedelme (חצי שעה, 80 TL, מניחים שאם מתמקחים אז המחיר יורד פלאים...).
ניתן לשקול להתחיל את השביל מ-Goynuk (מעט צפונה יותר) אולם בכל מקרה מומלץ לקחת מונית, שכן השביל שעולה ל-Gedelme עובר ברובו על הכביש (ניתן לעלות עם המונית לנקודות רחוקות יותר בהמשך השביל).

ב-Gedelme יש מערת נטיפים קטנה ונחמדה, אם החלטתם להיכנס למערה – תחזרו עד לנקודה בכפר שבה רואים סימון (אנחנו הלכנו על הכביש עד ל-Yayla Kuzdere) ולא על השביל עצמו שעובר קרוב).
הדרך מ-Gedelme עד ל-Yayla Kuzdere אורכת כ-7 ק"מ, מטפסת מאזור גובה 680 מ' עד 920 מ' ולקחה לנו כשעה וחצי.
ב-Yayla Kuzdere אפשר לעצור לתה ואוכל אצל Mehmet Ali (שאשתו הצביעה בגאווה כל 5 דקות על התמונה שלהם בספר שלנו על הדרך הליקית...), רק לא לשכוח להשאיר טיפ (8 כוסות תה ב-5 TL במקרה שלנו).

מה-Yayla מתחיל טיפוס מכובד עם נוף יפה בדרך. לקראת סוף הטיפוס עוברים ליד נחל זורם וקצת אחר כך הגענו לשטח מישורי עם דשא בין הסלעים שנפתח לשטח רחב מאוד עם מעין בית בצידו השני.
כאן מעט התברברנו משום שאיבדנו את הסימון, לכן בכל מקרה כדאי ברגע התגלות המישור לעלות למעלה עם הואדי הראשון משמאל, שבהמשך אמור להתחבר לשביל טרקטור.
העלייה משם ועד לנקודת לינה לא ארוכה. האזור שנקרא Camp Site במפה ממוקם כמה עשרות מטרים מתחת לאוכף עצמו (גובה 1800 +/-) ומכיל 3 "אמבטיות" (שטחים מישוריים בין הסלעים) שמוגנים מהרוח, אנחנו ישנו בעליון מבין שלושתם.
שינה על האוכף עצמו קרה יותר וחשופה לרוחות, כמו כן עלינו לפני השקיעה לאוכף עצמו, שם גילינו זוג ישראלים נוסף.
מומלץ ללכת מעט שמאלה-צפונה על האוכף לתצפית טובה על העמק מתחת (אנחנו לא עשינו זאת).

את היום עברנו עם 4.5 ליטר מים כ"א ולא מילאנו מים בדרך (למרות שהיו מקומות).
כדי שיהיו לנו מספיק מים לבישול ולתחילת ההליכה של היום למחרת נאלצנו להרתיח שלג, מומלץ פשוט למלא מים בדרך ולהגיע לנקודת שינה עם מספיק מים.
ממה שיצא לנו לראות, מים זורמים נפסקים בערך בגובה של 1500 מטר למרות שירד גשם שבוע לפני והייתה הפשרת שלגים.
משתמע שמעיינות שכבה מופיעים בערך בגובה הזה, וזאת אומרת שמתחת לגובה הזה יש שפע של פלגים ונחלים ומעליו המים היחידים הם דרך איסוף והמסת שלגים!

היום השני

מהאוכף לפסגת ה-Tahtali ול-Ulupinar.

התחלנו את היום עם טיפוס לפסגה. השארנו את הציוד ב-Camp Site (ניתן גם להשאיר אותו זרוק באוכף) ולקחנו איתנו רק מים וביגוד חם.
חשוב לוודא לפני העלייה שאין עננים באופק שעלולים להפריע לטיפוס.
כשאין שלג – אין בעיה להגיע לפסגה, במקרה שלנו רוב ההר היה מושלג, מה שגרם לאירוע כאוב (אותו לא אפרט...) שבסופו חצי מהכוח הגיע לפסגה והחצי השני נשאר באמצע הדרך...
בטיפוס עצמו השתדלנו ללכת על הסלעים ופחות על השלג עצמו (למרות שהסתבר שניתן ללכת עליו).
עד הפסגה לוקח שעתיים לכל היותר ובכל מקרה מומלץ לעלות עד לאמצע הדרך לפחות (יש שם לא מעט שלג ו"דולינות" נחמדות).
מומלץ גם שיהיו נעליים עם סוליה "רצינית". טיפסנו, נהנינו וירדנו חזרה לאוכף.
כדאי לשים לב שהליכה בשלג היא משהו שגם טיילים מנוסים ישראלים בד"כ לא מכירים. השלג בבקרים הוא מחליק מאוד ומכוסה בשכבת קרח ואילו מהצהריים והלאה הוא כבר יותר מתאים להליכה.

משם ירדנו ל-Yukari Beycik, מה שלקח בערך כשעתיים.
השעה הראשונה היא ירידה יחסית תלולה (עד לגובה 1300 מ') ואילו השעה השנייה מתונה יותר.
לאחר שעת הירידה הראשונה יש נקודת מים. ב-Yukari Beycik עצמה אכלנו במסעדה נחמדה (לא לצפות לתפריט) ויש גם סופר מצ'וקמק (שלא שמעו בו כנראה על המצאת החשמל).
הקטע הבא היה הירידה ל-Ulupinar. הקטע מסומן ברמה שהולכת ויורדת ככל שמתקרבים ל-Ulupinar.
לנו לקח כ-4 שעות (מ-16 ועד 20) להגיע לכפר, בפועל סטינו מזרחה והתחברנו לכביש מקומי הרבה לפני שהיינו אמורים, מה שגרם לנו ללכת 3 ק"מ בשביל להפגש שוב עם השביל. לכן מומלץ להתעקש על הסימונים כפי שנכתב מקודם ואם אכן התברברתם אז כנראה שגם אתם קצת מזרחית מהמצופה- פעלו בהתאם (כדאי לשאול איך מגיעים למסעדות הדגים...)

כמות ה-X-ים שראינו בדרך היא עצומה ולכן אין ממש להסתמך עליהם.
למרות שיצא לנו לראות חתונה מקומית, הגענו למסעדות הדגים כאשר כל הכביש הראשי בחושך, מה שגרם לנו לישון על הדשא כמה עשרות מטרים מהכביש.
בכל אופן, גם על הכביש הראשי ליד Ulupinar וגם בכביש הגישה ליישוב יש לא מעט מסעדות (אנחנו אכלנו באחת על הכביש הראשי).
הסימון של הכפר הזה במפה הוא לא מדויק, הכפר מחולק לעליון ותחתון (בהתאמה, מצפון מערב לכביש הראשי ומדרום מזרח לו).
הכפר גדול מאוד ויש הליכה של כמעט שעה (אם לא מתברברים) בין חלקו הגבוה לחלקו הנמוך.

היום השלישי

Ulupinar לחוף Olympus.

יום מאוד נינוח, מתוך מחשבה שאנחנו רוצים להיות כמה שעות על החוף עצמו.
היום התחיל גם כן בסימון בעייתי (איך לא, באזור Ulupinar), השביל עובר דרך המסעדות עם בריכות הדגים שבכפר ולכן אם באים מהכביש הראשי ולא מוצאים חיבור לשביל - להמשיך עד לפנייה לכפר ושם לפנות שמאלה לתוכו ומתישהו השביל בתקווה יצוץ.

לאחר שעזבנו את Ulupinar הלכנו לצד נחל, אפשר לרדת אל הגדה שלו אבל אם מחכים עוד כמה דקות מתחברים אליו כשחוצים אותו.
מיד לאחר החצייה הצלחנו לאבד קלות את דרכנו שוב (המשכנו עם הנחל במקום לפנות). הסימון לא ברור (על אף שבמפה הוא דווקא די ברור – טעות שלנו...) לכן מעט לאחר חציית הנחל צריך לקחת שמאלה לואדי הראשון שמתחבר.
כ-200-300 מ' לאחר החיבורים ירדנו למקום אדיר בנחל שיש בו בריכה שאפשר לשחות. מהבריכה לקח לנו 20-30 דק' לעלות ל-upper flames ב- Chimaera – מקום בו עקב יציאת גז מהאדמה דולקת בו אש כל השנה.
יש נוף יפה ו-2-3 נקודות של אש שלא מרשימות במיוחד בשעות היום.
אפשר לשקול את המקום כנקודת לינה אם זה מסתדר בתכנון (התופעה מרשימה קצת יותר בלילה ואני מניח שנחמד להכין קפה על אש שכזו... בלהבות התחתונות אסורה השינה).

אחרי ירידה לא ארוכה מגיעים ל-lower flames ששם התופעה כבר יותר מרשימה, עם יותר נקודות אש וקצת ארכיאולוגיה מסביב.
מאיתנו דרשו כסף ביציאה מהשמורה (3 TL לאדם). אם החלטתם לישון ב-upper flames, כדאי לשקול לרדת לבקר ב-lower flames בלילה.
ירדנו במדרגות כמה דקות עד הכניסה לשמורת Chimaera. מהכניסה עד לתחילת הבתים ב-Cirali לוקח 20 דק' ועוד 25 נוספות עד ההגעה למרכז העיירה.
במרכז עצמו יש סופר טוב וכל מיני מסעדות (אנחנו אכלנו בזו שמול הסופר (נקראת Ceylan), בעלת המקום ידעה אנגלית והאוכל היה טוב – מומלץ!).

משם ועד לחוף לקח לנו עוד רבע שעה. החוף עצמו מדהים ולא אוסיף לתאר מעבר.
גם באפריל היו על החוף כמה וכמה תיירים. חשוב לדעת שגם לאורך החוף וגם באזור העתיקות יש לא מעט מסעדות ולכן גם אנשים, אז אפשר לעצור גם שם.
אנחנו ישנו על החוף עצמו (השינה מותרת רק בחלקו הצפוני), בחלק הדרומי של החוף ישנן המון עתיקות בהן לא טרחנו לבקר (השביל עובר בהמשך דרך חלק מהן).
כדאי לתת קפיצה לראות מה הולך שם, בעונת התיירות ייתכן ויגבו כסף על הכניסה (כנראה לא בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת סוף היום).

היום הרביעי

Olympus ל-Adrasan

את היום התחלנו בהליכה דרך העתיקות. כפי שכבר ציינתי – כדאי להתעכב עליהן קצת יותר.
בהמשך יצאנו מהעתיקות והגענו לדרך הגישה אל האתר שעוברת בצמוד לנחל רחב וריק, לאורכה מסעדות רבות (שנראו סגורות, אולם אני מניח שבעונה עצמה הן יהיו פתוחות). כאן גם הגיע הברבור האחרון שלנו.
הסימון בכיוון שלנו לא היה משהו ולכן המשכנו עד לואדי הראשון שראינו משמאל ונכנסנו אליו.
בכניסה לואדי היה סימון אדום-לבן כפול של צומת וכיתוב 6GR3, בדרך אליו היו רוג'ומים וחשבנו לעצמנו "מה טוב, אנחנו על הדרך...."
בפועל זה קניון שלא ממש נועד למעבר עם תיקים, אך מה שכן, למטפסים מביניכם – יש בו כמה קירות טיפוס לא רעים בכלל ומבולטים!

בכל אופן, הסתובבנו וחזרנו לדרך הנכונה – מיד לאחר היציאה מהעתיקות לחפש את המעבר בנחל ואת השלט ל-Necropolis ("עיר המתים" בתרגום חופשי מיוונית – כנראה שהכוונה לבית קברות) הדרומית, שהשביל עובר דרכה (ולא להמשיך לואדי הבא משמאל (מערב) כפי שניתן לחשוב שהכוונה במפה).
העלייה לאוכף מתחת ל-Musa Dagi לקחה לנו בערך 3 שעות ורובה היה ביער די צפוף וסבוך שהיה די יפה.
מעט לפני ההגעה לאוכף מגיעים לחלק ביער בו הייתה שריפה ובהמשך גם למקום בו הורידו חלק גדול מהם (כשאנחנו עברנו היו שם טורקים עם מסורי ענק בעיצומו של תהליך הכריתה). לכן, כשמגיעים לנקודה הזו, הכיוון הכללי הוא למטה ושמאלה היכן שיש בקתת אבן שניראת צופה על הנוף.

הסימונים, אגב, קיימים על אבנים בין בולי העץ. ליד האוכף עצמו יש התיישבות קטנה (נקראת Cottages במפה, ויש בה מספר צריפים מעץ עטוף בניילון) ונקודת מים (מעיין/נחל קטן שנראה לנו שלא כדאי לשתות ממנו. בכל מקרה אין סיבה, צריך סה"כ 2 בקבוקים לאדם ליום הזה).
באוכף עצמו, ליד בקתת האבן, יש מדשאה עם נוף יפה על העמק מתחת ועל Cavuskoy. מהאוכף ירדנו למטה לכיוון Adrasan, ביער פחות צפוף מאשר בעלייה.
בסוף הירידה הגענו ל-Cottages נוספים שאחריהם יש מעיין שנובע לנחל זורם (המים נראו סבירים, בכל זאת לא שתינו).
בהמשך הגענו לבתים הראשונים של Adrasan ונתקלנו בעצי תות שהיו עמוסים בפרי ללא ספק הייתה הפתעה נחמדה....

ממשיכים עם השביל/כביש ומגיעים לרחוב הראשי של Adrasan. ברחוב עצמו יש כמה מסעדות ממש על הנחל וגם תחנת מוניות, אנחנו עצרנו שם ל"בירה של סוף הטיול" והמשכנו לאחר מכן עוד כ-5 דקות עד לחוף של Adrasan.
החוף עצמו יפה מאוד, אולם הרבה פחות מתוייר מזה של Olympus. החלטנו לקחת מונית מ-Adrasan ל-Kemer שעלתה 80 TL (מצד שני, אמורה להיות תחבורה או מ- Cavuskoy או מהכביש הראשי לאנטליה, לכן מונית זו לא האופציה היחידה).
בנקודה זו תם ונשלם טיולינו...

טיפים

  • מז"א: היה פשוט מצוין, לאורך כל ארבעת הימים. בטיול שלנו שמנו לב לתופעה של בקרים עם שמיים כחולים, כאשר עננים נכנסים לקראת צהריים. אנחנו לא יודעים אם זה נכון תמיד, אבל מומלץ להתחשב בזה, ולנסות לתזמן את הטיפוס לפסגת ה- Tahtaliלבוקר.
  • מים: במרץ-אפריל אין צורך לטייל עם יותר מ-3 ליטרים לאדם. יש שפע של פלגים למלא בהם מים ובכל כפר יש מים למילוי. צריך רק לזכור שלנקודות לינה בהן אין מים (למשל באוכף של ה-Tahtali) עדיף להגיע עם מקסימום מים בשביל בישול ותחילת היום הבא.
  • הספר "The Lycian Way"/Kate Clow. המחברת היא זו שסימנה את השביל (שזהו, אגב, השביל המסומן הראשון בטורקיה). הספר נותן מידע כללי ומתאר בפרוטרוט את כל חלקי הדרך. בגדול זהו לא הספר ב-הא הידיעה, אולם הוא חשוב לתכנון הטיול ועוזר פה ושם
  • אוהל טוב – חשוב נגד קור ורוחות (בעיקר באוכף) ולחות (בכל שאר המקומות). אוהלי תחנת הדלק לצערי לא נכנסים לקטגוריה זאת...
  • בנזיניה – אלא אם יש לכם דרך להשיג גז בטורקיה, זו האופציה הטובה (בהנחה שהקור לא ישפיע על התפקוד).
  • הסימונים: בד"כ טובים ומורכבים מסימון רגיל (אדום לבן), סימון כפול (צומת, כמעט ולא יוצא לראות כזה) ו-X (שלמרבה הפלא מסמן שזו לא הדרך). היכן שאין סימונים מומלץ לחפש רוג'ומים או X-ים, אולם חשוב לדעת שה-X-ים עלולים להטעות שכן לפעמים הם לא
  • GPS – אופציונאלי. מי שלוקח – להוציא רשימת נ"צים מהאתר.
  • מבחינת טיסות ומחיר: יצא לנו יותר זול להזמין דיל לשבוע בקלאב בקמר: תופר לך נסיעה מאנטליה למלון, ו-3 ימי הכל כלול בסוף הטרק.

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים