טרק לאגם הקפוא בעמק ארו (aru valley)

Dor Aloni 04/06/14

הכפר ארו (aru) הוא כפר יפיפה ומבודד השוכן במחוז קשמיר. האזור מציע מגוון אפשרויות לטרקים בנופים שאינם מוכרים בתוך הודו. אם לא היו אומרים, היה אפשר לחשוב שמדובר בנופים משוויץ. הטרק המוצע הוא מסלול שאינו קשה במיוחד בין נופים ואוכלוסיה מעניינת

מטיילים
מידע כללי
תאריך הטיול

יוני 2012

משך הטיול

3 ימים

עונה מומלצת

מאי- ספטמבר

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

רקע

מדינת קשמיר שוכנת כחלק מהאזור ג'אמו וקשמיר, החבל הצפוני ביותר בהודו, אזור זה סובל מחיכוכים רבים זאת בשל הקרבה לפקיסטן והאוכלוסייה המורכבת אשר בו הבנויה בעיקר ממוסלמים. במהלך שנות שנות השמונים והתשעים היו מלחמות רבות הין הודו לפקיסטן, עתה עברה המלחמה הזו למצב של מסך ברזל שבה מתרחש התחמשות גרעינית בין שתי המדינות. כיום אזור קשמיר עדין סובל מפעילות טרור מדי פעם, למען האמת יש לומר כי במטה למלחמה בטרור ובאתר של משרד החוץ, קשמיר, נמצאת בתור אחד מהמקומות שלהם הכניסה לישראלים אסורה או לפחות אינה מומלצת. זאת בשל הקרבה לפקיסטן, אירועי טרור ובשל רוב מוסלמי שמתגורר בקשמיר.

למרות כל זאת, ארו הוא כפר מקסים, שקט ויפיפה אשר מציע אפשרות למנוחה ומגוון רחב של טרקים.

דרכי הגעה לארו

סרניגר היא העיר המרכזית בקשמיר, היא ידועה בעיקר בשל בתי הסירה שנמצאים בה (למען האמת אני לא מבין את ההתרגשות הגדולה מהם). בארו יש תחנה מרכזית גדולה של אוטובוסים ממנה יוצאים מספר אוטובוסים ביום לכיוון ארו. במידה והאוטובוס חלף כבר, ניתן לקחת אוטובוס אל העיירה "פאלגם" (pahalgam) שנמצאת בקרבת מקום וממנה ניתן לקחת אוטובוס או מונית לארו.

זמן הנסיעה מסרניגר לאור הוא בסביבות 4 שעות.

בארו עצמה יש בערך חמישה גסטאוסים שכולם בערך אותו הדבר, אותם המחירים וכולם מציעים טיולי סוסים לאגם הקפוא ולקרחון הנמצאים בקרבת מקום.

הכנות למסלול

כעיקרון המסלול מחייב לינה בשטח ומחייב בישול, מה שאומר שחייבים לקחת ציוד לשינה וציוד בישול ומזון. אלא שיש מספר אפשרויות:
אפשרות א'- לעשות את כל המסלול בליווי של אחד הגסהאוסים שיש בארו, זה אומנם יקר, אבל הם מסדרים את הכל.
אפשרות ב'- היא לקחת את כל הציוד, זאת אומרת להביא אתכם ציוד שינה, ציוד בישול וכד'..
אפשרות ג'- לאורך המסלול פזורים בתי ואוהלי צוענים, המקום עדין לא ממש מתויר אבל הם כבר הצליחו להבין כי ניתן להרוויח כמה רופי ממערבים שמגיעים לטייל באזור. על כן ניתן להגיע אל אותם צוענים ופשוט להציע להם לארח אתכם, כמו כן להציע להם להשתמש במטבח (קשה לקרוא לזה מטבח), שלהם ויום שלאחר מכן להשאיר להם סכום סימלי. הבעיה העקרית באפשרות הזו היא שלא ניתן לסמוך עליה במאה אחוז, אין לדעת בדיוק איפה הבתים שלהם ממוקמים או איכן הם בחרו להקים אוהלים, כמו כן השינה בבתים שלהם אינה מחייבת שזו תהיה שינה נוחה.

אנחנו בחרנו באפשרות השלישית- בתיקים שלנו ארזנו רק שקי שינה ומזרונים וביום לפני היציאה למסלול יצאנו לפאלגם, ושם קנינו מספר מצרים שניתן לבשל, אך לקחנו איתנו ערכת בישול מצומצמת.

יום א'

אל המסלול יוצאים ממרכז העיירה. תחילת המסלול היא בין יערות ברושים שמזכירים יותר את שוויץ מאשר את הודו עד אשר מגיעים אל נחל רחב מאוד אשר משני צידיו כרי דשא ענקיים. אחרי בערך שחוש שעות נגיע לאזור הבייס- קאמפ- הנקודה הזו היא הנקודה שממנה יוצאים למסלול של הקרחון והמסלול של האגם הקפוא. בנקודה של הבייס קאמפ יש אפשרות לישון, זו תהיה אפשרות ללילה הבא- אין שם יותר מדי איזה מבנה גדול וכמה אוהלים- בעיקר אוכלוסיה מקומית שמאוד מתרגשת לבוא התיירים.

נקודה זו היא נקודת בחירה אם פונים לכיוון ימין- הולכים לכיוון הקרחון שהוא במרחק של 16 ק"מ. ואילו לכיוון שמאל במרחק של 12 ק"מ נגיע אל האגם הקפוא.

מהביס קאמפ, שממוקם על מפגש ערוצים גדול, פנינו לכיוון ימין, כלומר לכיוון הקרחון. באותו היום הלכנו כ-15 ק"מ, וכאשר השמש שקעה מצאנו אוהל של צוענייה שבו נוכל לבלות את הלילה. היא פינתה לנו את המטבח על מנת שנוכל לבשל. צריך לומר כי האוהל לא היה גדול כל כך, ובמהלך הלילה הצטרפו אלינו לאוהל לא יותר מ17 אנשים נוספים, דבר שהפך את השינה למאוד לא נוחה, אם כי לחמימה הרבה יותר.

יום ב'

התעוררנו מוקדם בבוקר. שילמנו לצוענייה 100 רופי עבור כל אדם ששהה באוהל והמשכנו בדרכנו לכיוון הקרחון. בשלב הזה התחלנו ללכת בתוך שלג, שבתחילתו היה קל לעבור בו ולאחר מכן התקשינו לעבור עד שלא הצלחנו להתקדם כלל. במרחק של כמה מאוד מטרים ראינו לפנינו את הקרחון.

מהנקודה הזו הסתובבנו וחזרנו על דרכנו לכיוון הבייס קאמפ. לאורך הדרך פגשנו באוכלוסיה המקומית, צוענים, ככל הנראה מוסלמים, שחיים בין ההרים, מגדלים את הצאן והבקר שלהם ולא הרבה יותר, זו בהחלט אחת האוכלוסיות היותר אותנטיות שפגשנו במהלך הדרך.

משעה שהגענו לבייס קאמפ, לאחר מספר שעות, החלטנו בשל חולי של אחד מהמטיילים שהיו איתנו, לחזור לארו באותו הערב. אך בהחלט ניתן להמשיך לכיוון האגם הקפוא, מרחק של 12 ק"מ מהבייס קאמפ, אומנם זהו תוואי קשה יותר ביחס לתוואי שבדרך לקרחון, אך אין זה אמור לקחת זמן רב כל כך.

הצעה להמשך- לישון את הלילה בבייס קאמפ או להמשיך מעט יותר לכיוון האגם ולישון שם (אינני יודע לומר האם יש שם צוענים- למרות שדיי בטוח שיש). ביום למחרת להמשיך לכיוון האגם ולשוב באותו היום אל הבייס קאמפ, זו אומנם הליכה ארוכה, אבל אפשרית. במידה והגעתם בשעה מוקדמת ניתן כבר לשוב לכיוון ארו, אנחנו עשינו זאת במהלך היום השני, זו לא הליכה ארוכה מאוד וניתן לעשות אותה בזמן קצר יותר משלוש שעות.

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים