אתרים למפגש עם בעלי חיים לאורך חופה המזרחי של אוסטרליה

אור אליאסון 22/03/14

ארבע נקודות מוצלחות למפגש קרוב עם בעלי החיים המיוחדים של אוסטרליה

מידע כללי
תאריך הטיול

יוני 2012

משך הטיול

עונה מומלצת

  • {{ feature.properties.description ? feature.properties.description : 'נתיב' }}

הקדמה

אוסטרליה מלאה בבעלי חיים מיוחדים ומעניינים. לא קשה בכלל לפגוש את חלקם, אפילו בטעות, והם שימחו אותי בכל פעם מחדש.

בחרתי לספר על ארבעה אתרים לאורך החוף המזרחי, שהמפגש בהם עם בעלי החיים המקומיים מובטח. על שלושה מתוכם שמעתי מאוסטרלים שגרים באזור, ועל הרביעי הדרומי קראנו בלונלי פלנט. אני בטוח שקיימים אלפי מקומות כאלה ברחבי אוסטרליה, וכדי לשמוע עליהם צריך לתחקר את המקומיים, שלרוב מנסים לשמור אותם בסוד (ובצדק).

ארבעת האתרים הם בחינם, נגישים בקלות ושוכנים באזורים מרכזיים. אפשר לקפוץ אליהם בכל הזדמנות והם מצויינים גם לילדים.

קנגרואים במגרשי הדשא של מוריסט, צפונית לסידני.

סמוך לעיירה מוריסט (Morisset), בתוך יער גדול ולצד לגונה, נמצא בית סוהר לחולי נפש מסוכנים. הוא מוקף במגרשי דשא רחבים הגובלים ביער טבעי, ובכל ערב מתאספים בהם מאות קנגרואים ממין Eastern Grey הבאים לאכול את הדשא הירוק. הקנגרואים פעילים בלילה, והם נוהגים לבוא ולאכול בשעות האור האחרונות. הם מתפזרים בכל רחבי המתחם, אך האזור בו הם מרוכזים ביותר הוא בשדה הצפון-מערבי, הראשון שנוסעים לצידו מכיוון שתי הכניסות. כדאי להגיע החל מהשעה שלוש בצהריים, כאשר השעות הטובות ביותר הם ארבע-חמש. שני השערים ננעלים בשעה שש וחצי בערב והצוות לא שמח לבוא ולפתוח למאחרים. ההגעה היא מתוך העיירה מוריסט. אפשר להיכנס דרך רחוב Macquarie שיוצא מזרחה מרחוב Dora המרכזי, או מהכביש Silkyoak drive שיוצא צפונה מהמתחם וחוצה את הנהר. אם תבחרו להגיע מהדרך השנייה שימו לב שאתם צריכים לחצות את הגשר ואת השער, ולא להיתפתות ולעצור במגרש הדשא שלפניו. חלקו העיקרי של היער שוכן מדרום לנהר והקנגרואים לא חוצים אותו צפונה.

הקנגרואים שם רגילים לבני אדם ולכך שמאכילים אותם בלחם. חלקם לא חוששים כלל מאנשים והם יתקרבו אליכם בדילוגים ויבדקו מה יש לכם בתוך היד. אפשר אפילו לגעת בהם, על אף שאני בספק אם הם רוצים בכך. רוב הפרטים הם נקבות, ופה ושם מסתובב זכר שרירי ומאיים (אין באמת סכנה). החורף שקדם לטיול שלנו היה ברוך במיוחד, וכשאנחנו הגענו למקום מתוך כל כיס של נקבה הציץ ראש קטן וסקרן.

לקנגרואים כפות רגליים ארוכות וחזקות, והם דרכו עלי לא מעט. אין באוסטרליה כלבת אך זה עדיין כואב! תבואו עם נעליים סגורות. תכבדו את החיות ואל תבהילו את האמהות. שמעתי שמועה שאם עומדים בין הג'ואי (גור קנגרו) לבין האמא היא יכולה להרגיש איום ולהיות תוקפנית. בעיטה מקנגרו עומדת בכל הקריטריונים ל"עוד חיה אוסטרלית קטלנית". על אף האזהרות – מעולם לא שמעתי על מקרה של תקיפה. אל תיבהלו מהתיאור שלי לבית הסוהר. זהו התיאור שקיבלתי מהאוסטרלים שלקחו אותי למקום. השם הרשמי של המקום הוא "בית חולים פסיכיאטרי" והמטופלים מוחזקים בו כהלכה.

האכלת שקנאים בעיר The Entrance.

The Entrance היא עיר חוף נאה השוכנת בכניסה הימית ללגונה גדולה. שקנאים אוסטרליים נוהגים לבקר בלגונה הזו, ובמהלך השנים התפתחה בינם לבין בעלי מסעדות הדגים מערכת יחסים קרובה. האכלת השקנאים הפכה למפעל סביבתי-תיירותי רציני ואף נבנה אמפתיאטרון במיוחד לשם כך על שפת המים. בכל יום בשנה בשעה 15:30 מתבצעת ההאכלה, והשקנאים יודעים לעמוד שם כבר ב-15:29. ההאכלה מלווה בהסבר על השקנאים והיא אירוע כיפי מאוד. אפשר לשבת קרוב מספיק בשביל לחטוף מכה ולהוציא יופי של תמונות. הכל בחינם, ובסוף האירוע מתקיים איסוף תרומות.

ההאכלה מתבצעת על הגדה הדרומית של הכניסה ללגונה, לאורך הטיילת שממזרח לגשר.

http://www.theentrance.org/pelican_feeding.html

פינת חי מקומית ב-Blackbutt Reserve, ליד העיר ניוקאסל.

מערבית לניוקאסל, בשמורת Blackbutt, פועלת פינת חי רצינית המחזיקה במגוון חיות בר אוסטרליות. פינת החי שוכנת בתוך יער טבעי, והכלובים הרחבים והמפתים מסודרים לאורך שביל עץ מוגבה העובר בין העצים. אפשר לחזות בוואלאבים, וומבאט, קואלות, חתול כיס (Quoll), אכידנה (השלט אמר שהיא כבר צריכה להגיע), לטאות ובמגוון רחב של תוכים וציפורים צבעוניות נוספות שאוסטרליה התברכה בהן. בחלק השני של השמורה קיים מתחם מגודר ובו קנגרואים וציפורי אמו.

בכל יום בשעה 14:00 מתקיים "מפגש עם קואלה" שבו מוציאים אחת מהן מהכלוב הגדול ומושיבים אותה על ענף נמוך. כל אחד בתורו יכול לגשת אליה, ללטף אותה ולהאכיל אותה בעלי אקליפטוס. במדינת ניו סאות' וויילס אסור לאזרחים רגילים להחזיק קואלה בידיים, אך לדעתי הליטוף מספק בהחלט. המפגש עולה 5 דולר ומשלמים מראש במרכז המבקרים.

התשלום היחיד לכניסה הוא על החנייה, שעולה עד 4 דולר ליום שלם. מלבד בעלי חיים יש במקום פארק נאה לצד אגם עם שולחנות וברבקיואים חשמליים, ומסלולי הליכה בטבע.

ההגעה היא מ-Carnley Avenue שיוצאת מזרחה מכביש 128 (Lookout rd) שממזרח לניוקאסל.

דובי קואלה ותוכים אמיצים ב-Kennett River, דרום ויקטוריה.

ה-"Great Ocean Road" עוברת גם בכפר Kennett River, שהוא ככל הנראה המקום המבטיח ביותר לראות בו קואלה בטבע. מתוך הכפר יוצאת דרך עפר בשם Grey River road הממשיכה אל תוך היער וכבר בתחילתה אפשר למצוא קואלות היושבות על העצים. ראינו לפחות עשרה בתוך חצי שעה, לפני שהעמקנו על תוך היער והקואלות אבדו בתוך הצמרות הגבוהות.

היער הזה הוא המשכו הטבעי של Great Otway National Park, ושווה להמשיך פנימה על גבי הדרך ולהתרשם מהאיקליפטוסים הגבוהים ומעצי השרך, שהם שריד ליער רחב שכיסה בעבר את כל דרום ויקטוריה. אפשר להתחבר לדרכים נוספות ולצאת במקום אחר. מדי פעם יקפוץ לפניכם וואלבי כהה עם פנים מחודדות, שייתכן והוא ה-Swamp Wallaby.

אך לפני שאתם נכנסים אל היער, תעצרו בשולחן הפיקניק בכפר ותכינו קפה. תוכים ממין King Parrot ימהרו לבוא ולדרוש את המס על השימוש במקום. אחריהם יאזרו אומץ ויבואו תוכוני הרוזלה (Crimson Rosella) המנומסים יותר.

קואלות נחשבות לחיה שקשה מאוד לראות בטבע. העיר גנאדה (Gunnedah) בניו סאות' וויילס קוראת לעצמה "בירת הקואלות האוסטרלית" ושמעתי סיפורים על כמה שהן נפוצות שם, אך אני לא מצאתי אף אחת. העיירה Bollon בקווינסלנד גם מתגאה בקואלות שלה, אך שוב לא התמזל מזלי. האי Kangaroo Island נחשב למקום מבטיח אך אליו לא הגענו. המזל הגיע דווקא במקום לא צפוי, בקרוואן פארק בדרום אדלייד. הקמנו את האוהל מתחת לעץ אקליפטוס ענק, ובאחת הפעמים שהתמתחתי ראיתי קואלה גדולה מסתכלת עלי, עם גור קטן בזרועותיה. השמועה התפשטה מהר (לא ממני) ותוך שניות היא פרשה לראש הצמרת והפכה לנקודה קטנה אפורה.

עצות כלליות לחיפוש בעלי חיים.

כמעט כל יונקי הבר באוסטרליה פעילים בין השקיעה לזריחה וזה הזמן שבו בעיקר רואים אותם.

קנגרואים ואופוסומים נפוצים כמו זבובים, ומעט מאוד ימים עברו מבלי שראינו לפחות אחד. כמעט כל מיני הקנגרו והוואלאבי (כינוי לקנגרו קטן) אוהבים לאכול דשא מתורבת, ופארקים הם מקום מצויין לחפש אותם. בהרבה מהקרוואן פארקס שהעברנו בהם את הלילה היו מגרשי דשא, ובשקיעה הם התמלאו במגוון של בעלי חיים.

כדי לראות את בעלי החיים הנדירים יותר, כמו הברווזן, צריך לאסוף מודיעין (או מזל). לדעתי האנשים הטובים ביותר לשאלות מהסוג הזה הם המטיילים האוסטרלים הכבדים, אלה שמסתובבים באוסטרליה חודשים שלמים בכל פעם לפני שהם שבים הביתה. אפשר לזהות אותם על ידי כך שהקרוואן שלהם הוא לא היקר והנוצץ ביותר, אך המחנה הלילי שהם מקימים גורם לכולם לקנא.

טזמניה טובעת בבעלי חיים, והיא הייתה בשבילנו מקום מצוין לראות בו בעלי חיים נדירים. האכידנות שם נפוצות מאוד ופעילות ביום (נובמבר), וראינו ברווזן יותר מפעם אחת. גם וומבאטים לא חסרו. השיא היה מפגש עם שד טזמני זקן וחולה, וזה באמת דבר מיוחד.

Flinders Ranges National Park בדרום אוסטרליה שפע במיוחד בעלי חיים גדולים, בעיקר קנגרואים שונים וציפורי אמו. ב-Brachina Gorge בפארק ראינו את ה-Yellow Footed Rock Wallaby הנדיר, ושמענו שאפשר לראות אותם שם בכל ערב.

כלבי דינגו, סוסי פרא וגמלים ראינו במרכז היבשת, לאורך ה-Stuart Highway ופארקים הלאומיים.

את התוכי הנדיר Major Mitchell Cockatoo ראינו מספר פעמים באתרי הקאמפינג החינמיים בין האולורו לקינגס קניון במרכז אוסטרליה. מיכלי המים הדולפים מושכים מגוון של ציפורים, בעיקר בזריחה ובשקיעה, וזה היה בשבילי כיף גדול לעקוב אחריהן וללמוד את היררכיית השתייה. העורבים שותים ראשונים, אחריהם "אוכלי הדבש" התוקפניים, היונים ורק בסוף באים תוכי הקוקאטו הביישנים (דבר שהפתיע אותי מאוד, כי נראה שהמקור שלהם יכול לנקב גלגל).

לטאות גדולות ראינו בכל מקום. כל אזור והמינים שלו. בבוקר הן מחפשות מקום שמשי להתחמם בו, ובצהריים הן נחות בצל. חלקן לא בורחות מהמצלמה אלא קופאות ומתכוננות לקרב איתה. זו הזדמנות לתמונות מצויינות, אך צריך להיות בהיכון לזנק אחורה.


בהצלחה

טיפים

  • האכלת חיות בר פוגעת בהן ועשוייה לגרום למותן. אף חיה לא רגילה לאכול ולעכל לחם. ההאכלה גורמת גם להסתמכות על האדם כמקור מזון ובעקבות כך לתוקפנות.

סיפור דרך גם באנדרואיד!


תגובות

{{comment.timeText}}

{{comment.user.displayName}}

{{comment.noUserName}}

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? מעוניין לשאול את הכותב שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?


{{vm.authentication.user.displayName}}

אנונמי (התחבר)

פרסם תגובה שמור שינויים